ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרגשתי שלא היה לי ברכה בכסף אז אני מחפש איפה אולי חטאתי. יש לי שלוש שאלות שכבוד הרב יגיד האם נהגתי כשורה או שעלי לתקן, ואם כן כיצד.
1. עבדתי בחברת שמירה. כאשר באתי לקבל את שכרי קיבלתי 1100 שקל במקום חישוב שלי שהיה סביב ה-800 שקל, כלומר, כ-300 ש"ח יותר (אך צריך לציין שלא ספרתי בדיוק את השעות אלה בערך יצא לי שאני צריך לקבל 800 שקל, גם מה שאני לא יודע בדיוק כמה כסף אני מקבל לשעה). הייתי מופתע אז ביקשתי פירוט. הם הביאו לי משהו לא ברור שרק בסוף רשום את הסכום (כנראה שהיה אצלם בלבול). יש לציין שאם הם שלמו לי כנראה שקיבלו עלי כסף ממי ששכר אותם. האם צריך להחזיר?
2. עבדתי בעבודה אחרת. הבוס (שיש מעליו עוד אחרים) סיכם איתי על 25 שקל לשעה והוא אמר לי שבתלוש יופיע 23 שקל והוא יוסיף לי שעות. היה נשמע לי חשוד אז שאלתי אם זה מאושר מההנהלה והוא אמר שכן. האם אני צריך להחזיר?
3. עבדתי בעבודה שהרגשתי שאני מקבל פחות מהשכר שמגיע לי אז לכן עבדתי יותר לאט (חשוב לציין שנצפיתי כל משך עבודתי על ידי מצלמות ולא אמרו לי כלום על העבודה האיטית או על ההפסקות) ולקחתי הרבה הפסקות קפה. האם צריך להחזיר כסף, אם כן כמה?
תשובה:
ראשית, ישר כוחך על הדקדוק במעשיך והרצון להיות נקי וזהיר בענייני ממונות, ועל זה נאמר בחז"ל שהרוצה להיות חסיד יעסוק בדיני ממונות (בבא קמא ל' ע"א).
כעת ניגש לשאלותיך:
1. אין להניח שהיה בלבול מצד המעסיק, משום שבדרך כלל ישנם אנשי מקצוע היושבים על ענייני החשבונות של החברה וכל תפקידם לייעל ולחסוך ולבדוק כיצד ניתן להוזיל עלויות. לכן, הסיכוי שישלמו לך יותר מכפי המגיע לך הוא קטן. ויותר מכך, אתה בעצמך כותב שלא ספרת בדיוק את השעות שעבדת, ואינך יודע כמה אתה מקבל לשעה, וקרוב לוודאי שהם חישבו את המספר המדויק של השעות לפי התעריף הנכון ויצא להם הסכום בסך 1100. יתכן גם שהכניסו לתלוש סעיפים שונים של הוצאות ביגוד וכד', אשר עזרו להגיע לסך הנ"ל כמקובל במקומות רבים.
בכל אופן ההגדרה ההלכתית של מצבך הוא 'איני יודע אם נתחייבתי, וללא תובעים', והדין הוא שפטור אפילו בדיני שמים (שו"ע חו"מ סימן ע"ה, י').
2. אינך צריך להחזיר. הסבר: הבוס שלך קיבל מן ההנהלה סמכות להפעיל שיקול דעת, ולנהל את נושא השעות והמחירים כהבנתו. לכן, הוא רשאי לדווח על יותר שעות ולדווח בגוף התלוש תעריף נמוך יותר.
3. הכלל הוא שהתשלום נקבע לפי קצב העבודה של אדם סביר. כלומר, יתכן וישנו עובד המסוגל לעבוד בקצב מהיר מכפי הרגיל ואם יאט את קצב עבודתו יושווה הקצב לממוצע, וזה בסדר. עליך לאמוד האם קצב העבודה שלך היה בשיעור הסביר וכן האם מספר הפסקות הקפה היו בגדר הסביר (העובדה שהיו שם מצלמות אינה מעלה או מורידה, ואין בה כדי להכשיר קצב עבודה לא סביר). אם התשובה היא שלילית, כלומר אתה בטוח שעבדת מתחת לקצב הסביר, עליך לאמוד באופן יחסי בכמה עבדת פחות מהסביר ולהחזיר זאת באותו יחס למשכורת שקבלת.
מקור לדבר מובא בשו"ע חו"מ בהלכות שכירות פועלים (סימן של"ז סעיף כ'):
"מוזהר הפועל שלא יבטל מעט כאן ומעט כאן, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן, שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה, וכן חייב לעבוד בכל כחו, שהרי יעקב הצדיק אמר: 'כי בכל כחי עבדתי את אביכן', לפיכך נטל שכרו אף בעולם הזה, שנאמר: 'ויפרוץ האיש מאד מאד'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
