ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
נתתי עבודת הדפסה למישהו. אותו אדם העביר את החומר לקלדנית, כשהיה ברור לי ולו שהעבודה לא תעלה מעל 100 ש"ח. בסופו של דבר, הקלדנית דורשת 500 ש"ח, כי היא עבדה (באמת) הרבה מעל מה שאותו אדם צפה. האם אני חייב לשלם את הסכום? בכל מקרה, אני אשלם, אבל אני שואל מה ההלכה במקרה כזה, לפי דעתי האדם היה צריך לברר ולהודיע לי מה העלות, לא?
תשובה:
א. אם הקלדנית דורשת סכום המקובל כסביר עבור עבודה שכזו, הרי שעליך לשלם סכום זה, משום שעליך לשלם על ההנאה שקבלת.
ב. אם 500 ש"ח הוא סכום גבוה מעל הממוצע אך לא מופקע וישנן עוד קלדניות הדורשות מחיר גבוה כזה, הדין הוא שאם הקלדנית ידעה שהוא רק שליח ואתה הוא בעצם הלקוח שלה, המקח בטל לגמרי, ועליך לתת לה לפי מה שנהנית, כלומר את המחיר המקובל הממוצע בשוק. אך אם השליח לא הודיע לה שהוא רק שליח וחשבה שעובדת עבורו, הדין הוא שהשליחות בטלה אך המקח קיים בינה לשליח, ועליך לשלם לה את המחיר הרגיל והמקובל לעבודה כזו, והשליח ישלם מכיסו את ההפרש.
ג. אם 500 ש"ח הוא מחיר מופקע לכל הדעות ועולה על שישית מן השכר המקובל לדרוש, יש כאן מקח טעות אפילו אם השליח לא הודיע לה שהוא רק שליח. במקרה זה עליך לשלם לה לפי מה שנהנית, כלומר את המחיר המקובל הממוצע בשוק.
מקורות וביאורים:
1. אם השליח שכר פועל ביוקר השליחות מתבטלת שהרי אומר לו המשלח 'לתקוני שדרתיך ולא לעוותי' (לתקן שלחתיך ולא לקלקל). המקור לדברים הוא השו"ע חושן משפט הלכות שלוחין סימן קפ"ב סעיף ג': "טעה וקנה ביוקר, אפילו בכל שהוא, המקח בטל, בין בקרקע בין במטלטלין, שיאמר לו: לתקוני שדרתיך ולא לעוותי".
2. אמנם גם אם השליחות בין המשלח והשליח מתבטלת עדיין יתכן שהמקח קיים בין השליח לפועל, ועיין בנתיבות המשפט ביאורים ס"ק ה' שכתב כך: "המקח בטל. היינו דוקא בהודיעו, כדמוכח בהר"ן [קדושין י"ז ע"א מדפי הרי"ף] דמוקי להא דקדושין [שם מ"ב ע"ב] דמיירי בטעות בהודיעו דוקא, אבל אם לא הודיע שהוא שליח המקח קיים כשאין בו שיעור אונאה או אחר כדי שיראה". לכן, כתבנו בגוף התשובה שבעניין זה תלוי אם הקלדנית ידעה שמי שמסר לה את העבודה הוא רק שליח.
3. אמנם בפועלים שכירי יום יש מחלוקת האם יש בהם אונאה, אך אצלנו מדובר בקלדנית המוגדרת 'קבלן', ולגבי קבלן פסק השולחן ערוך (חו"מ רכ"ז, ל"ו) כך: "הקבלן יש לו אונאה. כיצד, כגון שקבל עליו לארוג בגד זה בעשרה זוזים, או לתפור חלוק זה בשני זוזים, הרי יש לו אונאה וכל אחד משניהם, בין קבלן בין בעל הבגד, חוזר לעולם".
4. אם המקח בטל, יש לדון כמה צריך לשלם המשלח לקלדנית. לכאורה הדין תלוי בסתירה שישנה בשו"ע לגבי אופן החישוב של שכר הפועלים במקרה והשליח שכר ביוקר: בסימן של"ב סעיף א' פסק השו"ע שמשלם את המחיר הכי נמוך בשוק, וז"ל: "אמר לשלוחו: צא ושכור לי פועלים בשלשה, והלך ושכרן בארבעה... אם אמר להם: שכרכם על בעל הבית, נותן להם בעל הבית כמנהג המדינה. היה במדינה מי שנשכר בשלשה ומי שנשכר בארבעה, אינו נותן להם אלא שלשה". לעומת זאת, בסימן של"א סעיף ג' פסק השו"ע שנותן את השכר הממוצע בשוק, וז"ל: "השוכר את הפועל, ואמרו לו: כאחד וכשנים מבני העיר, מחשבין היתר שבשכירות והפחות שבשכירות, ומה שביניהם נותן החצי, כגון אם היתר בשש והפחות בארבע, נותן להם חמש". את הסתירה מיישב קצות החושן (שם ס"ק ג') וכותב: "ונראה דודאי כששוכר פועל בסתם ואינו מזכיר כלל לומר לפי דמים ששוכרין בעיר אם כן אין לו אלא כפחות ואפילו כמיעוט דזיילי וכמו שכתב ריטב"א, אבל באומר כאחד וכשנים מבני העיר דנחית לשומא של בני העיר דעתו אשומא דבני העיר והוי ליה כאומר כדשיימי לכן דעתו אמיצוע".
אולם למעשה כל זה לא שייך לעניין שלנו כלל, משום שהשו"ע וקצוה"ח עוסקים במקרה ואין ביטול מקח שאז יש לדון בכוונת המשלח ולדייק בלשונו, אך בנידון שלנו השליחות בטלה ובטל המקח בין המשלח לקלדנית, ואם כן עליו לשלם לה כפי מה שנהנה, וההנאה היא כפי המחיר הממוצע בשוק ולא כפי המחיר הזול ביותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
