ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במחילה מהרב אשמח מאוד אם אוכל לקבל תשובה מהירה מכיוון שהצד התובע דורש ממני לשלם עד העשירי לחודש. ברור לי שלא מדובר בדיון כהלכתו ולא ניתן לפסוק דין תורה ללא שני הצדדים אך ברצוני לדעת מה דעת ההלכה במקרה והנתונים שהצגתי נכונים. לפני שרשמנו את בתנו לגן קיימה בעלת הגן מפגש התעניינות ובו החתימה את ההורים על מסמך שלא מחייב הרשמה על מנת לשריין מקום בגן, אציין שאשתי שהשתתפה במפגש לא הבינה את מהות ההתחייבות וחתמה על המסמך מבלי שקראה אותו ומבלי שקיבלה העתק. לפני ההרשמה קיבלנו מבעלת הגן הבטחות רבות לגבי כמות המטפלות, האוכל, צורת פעילות הגן (חלוקה לקבוצות), חוגים ובטיחות, ועל סמך אותן ההבטחות ביצענו את ההרשמה וכן על סמך בירורים שביצענו לגבי הגננת שיועדה לבתנו.
בעלת הגן לא עמדה כמעט באף אחת מהבטחותיה :
1. לא הוקמה קבוצה ייעודית לגיל של בתנו.
2. הובטח שבקבוצה תהיה גננת + סייעת, ובקבוצה הייתה גננת בלבד.
3. הובטחו לנו חוגים שבועיים שלא התקיימו.
4. הובטח לנו שיתוקנו מחדלי בטיחות שלא תוקנו.
5. תפריט המזון היה שונה ממה שהובטח.
6. הגננת של בתנו פוטרה ובמקומה בקבוצה הייתה סייעת בלבד.
על סמך כל האמור החלטנו להוציא את בתנו מהגן. לאחר שהודענו לגננת בצורה טלפונית כשבוע לפני חודש מרץ למניינם, הציגה בפנינו בעלת הגן את המסמך עליו חתמנו ובו נכתב:
"בכל מקרה של עזיבת ילד יש להודיע חודש מראש בכתב במידה וההורים יוציאו את הילד לאחר ה 1.3 מתחייבים ההורים בתשלום חודשי מלא עד סוף שנת הלימודים".
בעלת הגן מבקשת לקבל את התשלום לחודש מרץ לטענתה לפי משורת הדין מכיוון שלדעתה לפי הדין היינו צריכים לשלם על כל השנה. אציין שלא שילמנו עדיין את הכסף לגבי החודשים הבאים מכיוון ששילמנו כל חודש בנפרד. אנו לעומת זאת חשים מרומים ובמקח טעות. אשמח לדעת מה עלי לעשות.
תשובה:
לפי מה שאתה מתאר נראה, שכיון שבעלת הגן לא עמדה בהתחייבויותיה, להסכם ההתקשרות ביניכם אין תוקף. ולכן, אינכם מחויבים לסעיפים המוזכרים בו ובכללם להודיע חודש מראש, ואתם פטורים מלשלם על חודש מרץ למניינם. יש לדון בנפרד על ההוצאות אם לטענתה נגרם לה הפסד ישיר כתוצאה מן הביטול. לכן מומלץ על מינוי בורר מוסכם על שני הצדדים.
הרחבה:
א. החותם על שטר למרות שלא קרא את תוכנו מתחייב בכל הכתוב בו. וכך כתב הרשב"א (תשובות המיוחסות לרמב"ן סימן ע"ז) בעניין לווה שחתם על שטר הלוואה למרות שלא קרא את תוכנו:
"ועוד אני אומר לפי עיקר השאלה:שאפילו כשהמלוה מודה לו שאינו יודע לקרות, אי נמי שיש עדים שחתם עד שלא קראו, מכל מקום מתחייב הוא עתה בכל מה שכתוב בו. כיון שלא חשש לקרותו, וסמך על הסופר. שכל הסומך על נאמנות של אחרים, הלא הוא גומר בדעתו להתחייב בכל מה שיאמר מי שהאמין על עצמו . והיינו טעמא דשליש. וגדולה מזו אמרו: בעל אומר לפקדון, ושליש אומר לגירושין, נאמן. וטעמא: דכיון שהוא יודע בשעה שהשליש הגט, שהשליש יכול ליתנו לאשה, אף הוא גמר בדעתו, וכתבו לשמה. ונותנו לגירושין, אם יאמר הנפקד: לגירושין הוא. וכל שכן הכא, שסומך על אחרים. אע"פ שאינו יודע מה שכתבו עליו. ולא חשש לקרותו, וחתם בחותם ידו. שהוא גומר בדעתו להתחייב בכל מה שכתוב בו. והרי הוא חייב בכל אותו חיוב, אע"פ שלא לוה , מדרבי יוחנן. דאמר (כתובות ק"א:): חייב אני לך מנה, חייב. כלומר: אע"פ שלא היה חייב לו. וקיימא לן כר' יוחנן".
הדברים הובאו להלכה בשו"ע חושן משפט (הלכות הלואה סימן מ"ה סעיף ג'):
"הודאה בחתם ידו, והשטר בגופן של עובדי כוכבים, והדבר ברור שאינו יודע לקרות, ויש עדים שחתם עד שלא קראו, מ"מ מתחייב הוא בכל מה שכתוב בו".
ב. הספק שיש מקום לדון בו הוא האם יש להצמיד את התנאים למעשה הרישום לגן ולומר שגמירות הדעת במעשה הרישום הוא רק על דעת שהתנאים שנאמרו בעל פה יתקיימו, או לומר להפך שכיון שהתנאים נאמרו בעל פה ובזמן הרישום לא הוזכרו בכתב או בעל פה אזי חל הכלל "דברים שבלב אינם דברים" ואין לקשור ביניהם כך שגמירות הדעת הייתה אף ללא קיום התנאים.
לאחר העיון נראה שבמקרה הזה יש תלות בין קיום התנאים לגמירות הדעת במעשה הרישום, משום המבואר בשו"ע חו"מ סימן ר"ז שאם יש אומדנא דמוכח אין צריך כלל להזכרת התנאי ואם יש גילוי דעת גם אין צריך להזכרת התנאי בשעת הקניין. במקרה שלנו ישנה אומדנא ברורה שהרישום לגן נעשה על סמך ההבטחות של בעלת הגן. כמו כן, במקרה שלנו נאמרו התנאים סמוך לקניין ונחשב כשעת הקניין עצמו, ובנוסף לכך התנאים הם מגוף הקניין עצמו ולא תנאים חיצוניים, ואינו דומה לנידון בגמ' בקידושין מ"ט ע"א ולכן לא אמרינן דברים שבלב אינם דברים 1 .
^ 1.עוד בעניין 'דברים שבלב אינם דברים' עיין תשובות כ"ט-ל'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
