ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- זכויות יוצרים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- זכויות יוצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
ברשותי ספר מתורגם משפה לשפה, שיש לו זכויות יוצרים, וניתן להשיגו תמורת תשלום. האם אפשר לתרגם את המקור בכוחות עצמי לאותה שפה שתירגמו ולשחררו לרחבי רשת האינטרנט על מנת שכל מי שרוצה ישתמש ויהנה ממנו? האם המעשה ייחשב כגזל כלפי המתרגם שמוכר את תרגומו? האם יש להבדיל בין מתרגם יהודי לגוי גמור ולהתחשב בזה, והאם זה קשור בסוג הספר שרוצים לתרגם (ספר מחשבים/סיפורת/קודש, להבדיל)?
תשובה:
מלשון שאלתך אני מבין שזכויות היוצרים הם רק על התרגום, ואין מניעה מצד הבעלים לתרגם בעצמך את המקור. אם כן, כיוון שאין אתה משתמש בעבודת התרגום של הספר אלא מתרגם בכוחות עצמך אין כאן בעיה של זכויות יוצרים או דין נהנה. יש רק לדון מצד דין יורד לאומנות חברו, והדין תלוי האם אתה פוסק לחיותו לגמרי או רק מפחית חיותו. כלומר, אם על ידי פרסום התרגום שלך באינטרנט תתבטל לגמרי פרנסתו של בעל הספר ולא יקנו כלל את ספרו אז אסור לך, אולם אם רק תופחת פרנסתו ויהיו עוד כאלו שיקנו ממנו מותר לך (עיין עוד בעניין זה לעיל תשובה י"ז).
ולמעשה תלוי באופי הספר, ספר שדרך השימוש היא שצריך לקרוא את כולו מסתבר שימשיכו לקנות בחנות כי לא נוח לקרוא או להוריד כולו באינטרנט. אולם ספר המורכב מפרקים שאינם קשורים זה לזה ודרך הקריאה היא בצורה כזו, מסתבר שיהיה אסור. איסור הירידה לאומנות חברו אינו שייך באינו יהודי.
ביאורים ומקורות:
החילוק בין פוסק לחיותו לבין מפחית לחיותו היא דעת הר"י מיגש בסוגיית סיארא במס' ב"ב כ"א ע"ב, וכן דעת האביאסף במבוי סתום, הרמ"א בסימן קנ"ו (סע' ה') הביא מח' במערופיא התלויה באופן פירוש הסיארא ואחת הדעות היא דעת הר"י מיגש הנ"ל, ובשו"ת שלו פסק הרמ"א בסימן י' כדעה זו. עיין גם שו"ת חלקת יעקב חו"מ סימן ט' שנשא ונתן בשיטות השונות.
דין זה של פוסק חיותו נזכר שוב בהמשך הסימן שם. הרמ"א (שם סעיף ז') מביא להלכה דין הנזכר במהרי"ק (שורש קע"ב): "בני עיר אחרת שבאין לפזר בעיר ואין מרויחין, אין בני העיר יכולין למחות בהם, אף על פי שמייקרים השער". מדובר במי שבא להציע בעיר במחיר חינם את אותה הסחורה שכבר מוכרים בה, והדין הוא שיכול למחות משום הטענה שאומר לו פסקת לחיותי (גר"א ס"ק מ"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
