ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזיקין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני שוכר דירה מרוהטת. ובטעות נשבר איזה פריט קטן. לדוגמא:
אהיל נשבר כאשר בלילה בחושך הלכתי ופגעתי בו, מדף פלסטיק בפריזר נשבר כאשר עסקנו בניקיונו, מקל הליכה לנוי נשבר כאשר שיחקתי בו ונפל.
לשון החוזה הוא:
"השוכר מתחייב לתקן על חשבונו את כל הליקויים שיתהוו בדירה או באביזריה, למעט ליקויים מבלאי סביר" - האם המקרים הנ"ל נקראים "בלאי סביר"?
לקמן בחוזה השכירות יש לשון כזו: "מתחייב השוכר לפצות את המשכיר עבור כל נזק שייגרם לדירה או לאביזריה כתוצאה משימוש בדירה, למעט בלאי סביר עקב שימוש רגיל".
האם אני חייב בנזקים הנ"ל? האם יש לעשות חילוק בין שלושת הנזקים הנ"ל? (כי במקל ההליכה שיחקתי והוא נפל. אך בעצם אולי זהו גם כן דרך שימושו?)
אהיל נשבר כאשר בלילה בחושך הלכתי ופגעתי בו, מדף פלסטיק בפריזר נשבר כאשר עסקנו בניקיונו, מקל הליכה לנוי נשבר כאשר שיחקתי בו ונפל.
לשון החוזה הוא:
"השוכר מתחייב לתקן על חשבונו את כל הליקויים שיתהוו בדירה או באביזריה, למעט ליקויים מבלאי סביר" - האם המקרים הנ"ל נקראים "בלאי סביר"?
לקמן בחוזה השכירות יש לשון כזו: "מתחייב השוכר לפצות את המשכיר עבור כל נזק שייגרם לדירה או לאביזריה כתוצאה משימוש בדירה, למעט בלאי סביר עקב שימוש רגיל".
האם אני חייב בנזקים הנ"ל? האם יש לעשות חילוק בין שלושת הנזקים הנ"ל? (כי במקל ההליכה שיחקתי והוא נפל. אך בעצם אולי זהו גם כן דרך שימושו?)
תשובה:
בחוזה השכירות נאמר שאתה חייב בנזקים שאינם מחמת בלאי, ולכן, אתה חייב על האהיל וכן על מקל ההליכה. לגבי מדף המקרר, בהנחה שניקית בצורה סבירה, אם היה לא תקין מלכתחילה והיה עליך לדעת ולצפות שישבר אתה חייב, ואם היה תקין ולא יכולת בשום פנים לצפות שישבר וניקית בזהירות סבירה, ולמרות זאת נשבר, אתה פטור.
אופן השומא של החפצים הוא לפי שווים בשעת הקלקול, כלומר, לפי מחיר ישן ולא חדש, כל חפץ לפי מצבו.
מקורות וביאורים:
גם ללא התחייבות מפורשת בחוזה חלה עליך אחריות שמירה על החפצים כדין שוכר, לכן אתה חייב באחריותם למעט מקרה אונס או בלאי. האהיל ומקל ההליכה נשברו מחוסר זהירות ולא מבלאי, ועל זה התחייבת בחוזה לשלם. לגבי המדף בפריזר אם נשבר בשעת ניקוי רגיל הדבר מוגדר כאונס או מתה מחמת מלאכתה, שהשוכר פטור (שו"ע חושן המשפט סימן ש"ז). אולם במקרה של חוסר זהירות כגון ניקוי תוך הפעלת כח לא סביר או שידעת שהמדף לא תקין, יש להחשיב זאת כפשיעה, ואתה חייב לשלם.
אופן השומא הוא לפי השווי של החפץ בשעת הנזק (כלומר מחיר משומש ולא של חדש), כן מבואר בשולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון סימן ת"ד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
