ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- נוסחי תפילה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
אַשְׁרֵי יושְׁבֵי בֵיתֶךָ
אַשְׁרֵי יושְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה:
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּו. אַשְׁרֵי הָעָם שה' אֱלהָיו:
תְּהִלָּה לְדָוִד. אֲרומִמְךָ אֱלוהַי הַמֶּלֶךְ. וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד:
בְּכָל יום אֲבָרְכֶךָּ. וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד:
גָּדול ה' וּמְהֻלָּל מְאד. וְלִגְדֻלָּתו אֵין חֵקֶר:
דּור לְדור יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ. וּגְבוּרתֶיךָ יַגִּידוּ:
הֲדַר כְּבוד הודֶךָ. וְדִבְרֵי נִפְלְאותֶיךָ אָשִׂיחָה:
וֶעֱזוּז נורְאתֶיךָ יאמֵרוּ. וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ. וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ:
חַנּוּן וְרַחוּם ה'. אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד:
טוב ה' לַכּל. וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו:
יודוּךָ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה:
כְּבוד מַלְכוּתְךָ יאמֵרוּ. וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:
לְהודִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרתָיו. וּכְבוד הֲדַר מַלְכוּתו:
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עלָמִים. וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּור וָדר:
סומֵךְ ה' לְכָל הַנּפְלִים. וְזוקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:
עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו:
פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ. וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצון:
צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו. וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:
קָרוב ה' לְכָל קרְאָיו. לְכל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:
רְצון יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה. וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיושִׁיעֵם:
שׁומֵר ה' אֶת כָּל אהֲבָיו. וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד:
תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי. וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁו לְעולָם וָעֶד:
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עולָם הַלְלוּיָהּ:
ואומר הש"ץ חצי קדיש:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (אמן) בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ. (אמן) בְּחַיֵּיכון וּבְיומֵיכון וּבְחַיֵּי דְכל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן) יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרומַם. וְיִתְנַשֵּא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן) לְעֵילָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן:)
תרגום: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. יתגדל ויתקדש שמו הגדול
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, בעולם שברא כרצונו
וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. וימליך מלכותו ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל בית ישראל
בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, יהיה שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר, יתברך וישתבח ויתפאר
וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר ויתרומם ויתנשא ויתהדר
וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ויתעלה ויתהלל שמו של הקדוש ברוך הוא
לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא למעלה מכל הברכות והשירות התשבחות
וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. והנחמות שאנו אומרים בעולם ואמרו אמן.
בֶּן אָדָם, מַה לְּךָ נִרְדָּם
בֶּן אָדָם, מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים.
שְׁפךְ שִׂיחָה, דְּרשׁ סְלִיחָה, מֵאֲדון הָאֲדונִים.
רְחַץ וּטְהַר, וְאַל תְּאַחַר, בְּטֶרֶם יָמִים פּונִים.
וּמְהֵרָה, רוּץ לְעֶזְרָה, לִפְנֵי שׁוכֵן מְעונִים.
וּמִפֶּשַׁע, וְגַם רֶשַׁע, בְּרַח וּפְחַד מֵאֲסונִים.
אָנָּא שְׁעֵה, שִׁמְךָ יודְעֵי, יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים.
לְךָ אֲדנָי הַצְּדָקָה. וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים:
עֲמד כְּגֶבֶר, וְהִתְגַּבֵּר, לְהִתְוַדּות עַל חֲטָאִים.
יָהּ אֵל דְּרשׁ, בְּכבֶד ראשׁ, לְכַפֵּר עַל פְּשָׁעִים.
כִּי לְעולָם, לא נֶעְלָם, מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים.
וְכָל מַאֲמָר, אֲשֶׁר יֵאָמַר, לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים.
הַמְּרַחֵם, הוּא יְרַחֵם, עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים:
לְךָ אֲדנָי הַצְּדָקָה. וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים:
לְךָ אֲדנָי הַצְּדָקָה
החזן אומר את חצי הפסוק הראשון והקהל עונים ומשלימים אותו
לְךָ אֲדנָי הַצְּדָקָה. וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים:
מַה נִּתְאונֵן וּמַה נּאמַר. מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקרָה. וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ:
כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה. לְקַבֵּל שָׁבִים:
שָׁבִים אֵלֶיךָ בְּכָל לֵב. שַׁוְעָתָם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ:
בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ. כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ:
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן. אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ:
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁומֵעַ תְּפִלָּה:
שׁומֵעַ תְּפִלָּה. עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ:
שׁומֵעַ תְּחִנָּה. אֵלֶיךָ כָּל הָרוּחות יָבאוּ:
יָבאוּ אֵלֶיךָ הָרוּחות. וְכָל הַנְּשָׁמָה:
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ. חוּסָה עַל עֲמָלָךְ:
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ. צוּר אֲשֶׁר אֵין דּומֶה לָךְ. חוּסָה עַל עֲמָלָךְ:
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ. ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ:
אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ. ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ:
בַּעֲבוּר שִׁמְךָ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ:
שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ. ה' אֱלהֵינוּ:
שִׁמְךָ נִקְרָא בְּקִרְבֵּנוּ. אַל תַּנִּיחֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ:
אֱלהֵינוּ בּושְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ. וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲונותֵינוּ:
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב. וְלא מֵצַח לְהָרִים ראשׁ:
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבותֵינוּ. לְךָ חָטָאנוּ:
חָטָאנוּ עִם אֲבותֵינוּ. הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ:
מַה נּאמַר לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ. מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:
מַה נּאמַר לְפָנֶיךָ יושֵׁב מָרום. וּמַהּ נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוכֵן שְׁחָקִים:
הֲלא הַנִּסְתָּרות וְהַנִּגְלות. אַתָּה יודֵעַ:
אַתָּה יודֵעַ רָזֵי עולָם. וְתַעֲלוּמות סִתְרֵי כָל חָי:
אַתָּה חופֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן. רואֶה כְלָיות וָלֵב:
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ. וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:
אִם עֲונֵינוּ עָנוּ בָנוּ. ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
אִם עֲונות תִּשְׁמָר יָהּ. אֲדנָי מִי יַעֲמד:
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. לְמַעַן תִּוָּרֵא:
כִּי עִמְּךָ מְקור חַיִּים. בְּאורְךָ נִרְאֶה אור:
כִּי לא עַל צִדְקותֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ. כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:
בעשרת ימי תשובה יש אומרים פיוט זה לר' דוד בן בקודה ז"ל:
לְמַעַנְךָ אֱלהַי
לְמַעַנְךָ אֱלהַי. רְצֵה עַם לְךָ שִׁחַר. לְחַלּות פָּנֶיךָ.
בְּמַעֲמַד הַשַּׁחַר. אֲדנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר:
לְמַעַנְךָ אֱלהַי.
דְּלֵה מִמְּצֻלות יָם. שְׂבֵעֵי רושׁ וְלַעַן.
בְּבֵית נודָם וְשִׁבְיָם. וְשׁוּר לַחְצָם וְעָנְיָם.
וְאַל תֵּפֶן לְמֶרְיָם. וְהַט אזֶן לְשַׁוְעָם. בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר:
אֲדנָי שְׁמָעָה אֲדנָי סְלָחָה אֲדנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.
לְמַעַנְךָ אֱלהַי.
וַעֲשֵׂה לְטובָה אות. וְחון נְפָשׁות עֲצוּבות.
לְמֵי יֶשַׁע צְמֵאות. וְקַבֵּץ נִדָּחִים. פְּזוּרִים בְּכָל פֵּאות.
אֲשֶׁר מֵרב תְּלָאות. עורָם מְאד שָׁחַר:
אֲדנָי שְׁמָעָה אֲדנָי סְלָחָה אֲדנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.
לְמַעַנְךָ אֱלהַי.
יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ. וּמִמְּעון שָׁמֶיךָ.
שְׁמַע קול עַמֶּךָ. סובְלֵי אַפְּךָ. קִצְפְּךָ וְזַעֲמֶךָ.
וּמִנְּשׂוא אֵימֶיךָ. לִבָּם מְאד סְחַרְחַר:
אֲדנָי שְׁמָעָה אֲדנָי סְלָחָה אֲדנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.
לְמַעַנְךָ אֱלהַי.
דַּלֶּיךָ תְּרַחֵם. וְשַׂמְּחֵם מִיגונָם.
וּבַעֲצָתְךָ תַנְחֵם. וְהַפְלֵא חֲסָדֶיךָ. וְחוּסָה נָּא וְרַחֵם.
עֲמוּסִים מִבֶּטֶן וּמֵרֶחֶם מִשְׁחָר. אֲדנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר:
אֲדנָי שְׁמָעָה אֲדנָי סְלָחָה אֲדנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.
לְמַעַנְךָ אֱלהַי
כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:
הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:
שֵׁבֶט יְהוּדָה בְּדחַק וּבְצַעַר
עומדים כל הקהל ואומרים בקול:
שֵׁבֶט יְהוּדָה בְּדחַק וּבְצַעַר. הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַיַּעַר:
מְקַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבות וּבָנִים. הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיונִים:
עֲמד בַּפֶּרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחק. לָמָה ה' תַּעֲמד בְּרָחוק:
יונָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעָה. יושֵׁב הַכְּרוּבִים הופִיעָה:
הָבָה לָּנוּ עֶזְרַת מִצָּר. הֲיַד ה' תִּקְצָר:
חַדֵּשׁ יָמֵינוּ בְגָלוּת יָשָׁן. עוּרָה לָמָּה תִישָׁן:
זְכר בָּנֶיךָ בְּאֶרֶץ לא לָהֶם. וְזָר לא יִקְרַב אֲלֵיהֶם:
קֵץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה. יִשְׂמַח הַר צִיּון תָּגֵלְנָה בְנות יְהוּדָה:
שַׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרומִים. אֶל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים:
אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים
כל הקהל אומר יחד:
אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוחֵל עֲונות עַמּו מַעֲבִיר רִאשׁון רִאשׁון. מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים. וּסְלִיחָה לַפּושְׁעִים. עושֶׂה צְדָקות עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ. לא כְרָעָתָם לָהֶם גּומֵל. אֵל הורֵתָנוּ לומַר מִדּות שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכר לָנוּ הַיּום בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמו שֶׁהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ:
וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְשֵׁם, ה' . וְשָׁם נֶאֱמַר:
החזן אומר:
וַיַּעֲבר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
הקהל עונים ונוהגים לתקוע בשופר:
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:
נצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נשֵׂא עָון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲונֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן
החזן אומר רחמנא... והקהל עונה: בדיל (בזכות) ויעבור.
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא הרחמן זכור לנו זכותו של אברהם: בְּדִיל וַיַּעֲבר: האהוב
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקֵידָא זכור לנו בריתו של יצחק הנעקד: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלֵימָא זכור לנו בריתו של יעקב השלם: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיאָה זכור לנו בריתו של משה הנביא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרן כַּהֲנָא זכור לנו בריתו של אהרון הכהן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיוסֵף צַדִּיקָא זכור לנו זכותו של יוסף הצדיק: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא זכור לנו בריתו של דוד המלך המשיח: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה זכור לנו בריתו של פנחס הקנאי: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן צְלותֵהּ דִּשְׁלמה מַלְכָּא זכור לנו תפילתו של שלמה המלך: בדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אָרֵים יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ הרם ימינך והצמח ישועתך: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא בְּכִסּוּפֵי אַפִּין אָתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֵם עֲלָן בבושת פנים באנו לקרוא לפניך, רחם עלינו: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא גַּלֵּי גְבֻרְתָּךְ וּפְרק לָן גלה גבורתך ופדה אותנו: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא דִּינָן אַפֵּיק לִנְהורָא דיננו הוצא לאור: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא דִּינָא דְחַיֵּי טָבֵי גְּזר עֲלָן דין של חיים טובים גזור עלינו: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
בעשרת ימי תשובה מוסיפים:
רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי כתבינו בספר הרחמים: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי כתבינו בספר הצדיקים והחסידים: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי כתבנו בספר הישרים והתמימים: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דְפַרְנָסָתָא טַבְתָּא וּמְזונֵי טָבֵי כתבינו בספר פרנסה טובה ומזונות טובים: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא כְּבשׁ חֶמְתָּא וְרֻגְזָא מִנָּן כבוש חמה ורוגז ממנו: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא לָא תַעְבֵּיד גְּמִירָא לָן אל תעש כלה לנו: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא מְחל וּשְׁבק לְחובִין וְלַעֲוָיָן מחול ועזוב לחובות ולעוונותינו: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא נְהור טוּבָךְ אַנְהַר עֲלָן אור טובך האר עלינו: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא סְעִיד וּסְמִיךְ הֱוֵי לָן סועד וסומך היית לנו: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא עֲבֵיד עִמָּנָא אָתָא לְטַב עשה עמנו אות לטובה: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלותִין פתח השמים לתפילותינו: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא צְלותָנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא תפילתינו קבל ברצון: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא קַבֵּל צְלותִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עַקְתִּין קבל תפילותינו ובקשותינו בעת צרותינו: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא רַחֵם עַל נִשְׁמָתִין רחם על נשמותינו: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא שַׁתָּא טַבְתָּא אַיְיתֵי עֲלָן שנה טובה הבא עלינו: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא תּוּב מֵרֻגְזָךְ שוב מרוגזך:בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדָּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ ולא נשוב ריקים מלפניך: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
החזן אומר:
וַיַּעֲבר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
הקהל עונים ונוהגים לתקוע בשופר:
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:
נצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נשֵׂא עָון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲונֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:
אָנָּא כְּעָב זְדונִי תִּמְחֵהוּ
יש נוהגים לומר פיוט זה בעשרת ימי תשובה:
אָנָּא כְּעָב זְדונִי תִּמְחֵהוּ.
וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא.
וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא:
אֵיךְ יִמָּחֶה וְנִכְתַּב לְמוּל אָבִי.
כִּי אֵין בְּלִבּו מַחְשָׁב כְּמַחֲשָׁבִי.
לִמְחות מֵאֲשֶׁר כָּתַב לְיום רִיבִי.
כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלהִים הוּא.
וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא:
נָא אִם תַּחְקר וְתִדְרשׁ צוּר עֲלוּמָיו.
אָוֶן בְּלֵילו יַחֲרשׁ וּבְיָמָיו.
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרשׁ וְלַאֲשָׁמָיו.
מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ אָשָׁם הוּא.
וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא:
יֶהֶרְסוּן וְיִבְנוּן בִּי רַעְיונַי.
יום בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן וּבְפָנַי.
אָכֵן סְעִפַי יְבִינוּן כִּי ה' .
נשֵׂא עָון וְחַנּוּן וְרַחוּם הוּא.
וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא:
מֶה לִידִידִי וּמַלְכִּי יִסָּתֵר.
וְאֶשְׁפּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי וְאֵין עותֵר.
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלום חֶשְׁכִּי וְאֵין פּותֵר.
וָאומַר לא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא.
וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא:
שׁוּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית עַם הוּעַם.
וּשְׁלַח מְבַשֵּר בִּבְרִית לְהודִיעָם.
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזַּעַם.
וְנוּחַם וְאִם לא עַם בִּינות הוּא.
וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא:
הוסֵף יַד וְצִיר מִשְׁנֶה תַּשְׁלִיחַ.
וְקֶרֶן לְנִגָּשׂ וְנַעֲנֶה תַּצְמִיחַ.
יִגְבַּר וְכָל אֲשֵׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ אֱלהִים הוּא.
וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא:
אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדו
החזן קורא בקול והקהל בלחש:
אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ. בָּאִים בְּכחַ מַעֲשֵׂיהֶם:
גִּבּורִים לַעֲמד בַּפֶּרֶץ. דּוחִים אֶת הַגְּזֵרות:
הָיוּ לָנוּ לְחומָה. וּלְמַחְסֶה בְּיום זַעַם:
זועֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם. חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם:
טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם. יודְעִים לַעֲתר וּלְרַצּות:
כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם. לא הֱשִׁיבותָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם:
מֵרב עֲונֵינוּ אֲבַדְנוּם. נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ:
סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחות. עָזְבוּ אותָנוּ לַאֲנָחות:
פַּסּוּ גודְרֵי גָדֵר. צֻמְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה:
קָמִים בַּפֶּרֶץ אַיִן. רְאוּיִים לְרַצּותְךָ אָפֵסוּ:
שׁוטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּות. תְּרוּפָה לא מָצָאנוּ:
שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבשֶׁת פָּנֵינוּ. לְשַׁחֲרָךְ אֵל בְּעֵת סְלִיחָתֵנוּ:
כל הקהל אומר יחד ונוהגים לתקוע בשופר:
אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוחֵל עֲונות עַמּו מַעֲבִיר רִאשׁון רִאשׁון. מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים. וּסְלִיחָה לַפּושְׁעִים. עושֶׂה צְדָקות עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ. לא כְרָעָתָם לָהֶם גּומֵל. אֵל הורֵתָנוּ לומַר מִדּות שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכר לָנוּ הַיּום בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמו שֶׁהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ:
וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְשֵׁם, ה' . וְשָׁם נֶאֱמַר:
החזן אומר:
וַיַּעֲבר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
הקהל עונים:
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:
נצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נשֵׂא עָון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲונֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:
תָּמַהְנוּ מֵרָעות
החזן קורא בקול והקהל בלחש:
תָּמַהְנוּ מֵרָעות. תָּשַׁשׁ כּחֵנוּ מִצָּרות:
שַׁחְנוּ עַד לִמְאד. שָׁפַלְנוּ עַד עָפָר:
רַחוּם כַּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ. קְשֵׁי ערֶף וּמַמְרִים אֲנַחְנוּ:
צָעַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ. פְּתַלְתּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ:
עֶלְיון רַחֲמֶיךָ מֵעולָם. סְלִיחָה עִמְּךָ הִיא:
נִחָם עַל הָרָעָה. מַטֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד:
לא תִתְעַלָּם בְּעִתּות כָּאֵל. כִּי בְצָרָה גְדולָה אֲנַחְנוּ:
יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכּל. טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ:
חֲתם פֶּה שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ. זְעם בּו וְיִדּום:
וְיַעֲמד מֵלִיץ טוב לְצַדְּקֵנוּ. הוּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ:
דְּרָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן. גִּלִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת:
בְּבַקְשׁו אָז מִלְּפָנֶיךָ. אֱמוּנָתְךָ הודַעְתָּ לּו:
כל הקהל אומר יחד ונוהגים לתקוע בשופר:
אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוחֵל עֲונות עַמּו מַעֲבִיר רִאשׁון רִאשׁון. מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים. וּסְלִיחָה לַפּושְׁעִים. עושֶׂה צְדָקות עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ. לא כְרָעָתָם לָהֶם גּומֵל. אֵל הורֵתָנוּ לומַר מִדּות שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכר לָנוּ הַיּום בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמו שֶׁהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ:
וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְשֵׁם, ה' . וְשָׁם נֶאֱמַר:
החזן אומר:
וַיַּעֲבר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
הקהל עונים:
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:
נצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נשֵׂא עָון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲונֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:
אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָלָה
החזן אומר בקול והקהל אומרים בלחש
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ.
אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָלָה. תּאחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט:
בְּבא תוכֵחָה נֶגְדֶּךָ. שְׁמֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח:
גִּשְׁתְּךָ לַחֲקר מוּסָר. רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רָגְזֶךָ:
דַּלּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ. קָרֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ:
הורֵנוּ, בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ. צַו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ:
וְתָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם. פְּתָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ:
זְכר נָאַמְתָּ. עֵדוּת לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעו:
חותָם תְּעוּדָה תַתִּיר. סודְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ.
טַבּוּר אַגַּן הַסַּהַר. נָא אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג:
יָהּ, דַּע אֶת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְדָעוּךָ. מַגֵּר אֶת הַגּויִם אֲשֶׁר לא יְדָעוּךָ:
כִּי תָשִׁיב לְבִצָּרון. לְכוּדִים אֲסִירֵי הַתִּקְוָה:
רִבּונו שֶׁל עולָם. אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרות
החזן קורא את תחילת הפסוק והקהל עונים ומשלימים את הפסוק.
רִבּונו שֶׁל עולָם. אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרות. קַלּות וַחֲמוּרות. בַּלַּיְלָה לְסוף אַשְׁמוּרות:
יִצְרִי עֲלִילות בְּרֶשַׁע לְהִתְעולֵל. שׁומֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁומֵר מַה מִּלֵּיל:
לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטא יֵאותוּ. וְיום וָלַיְלָה לא יִשְׁבּתוּ:
וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂות הָרַע בְּעֵינֶיךָ יִתְלַחֲשׁוּ. כָּל הַיּום וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לא יֶחֱשׁוּ:
וְיַעַן אֲשֶׁר עָבַרְתִּי עַל מִצְות עֲשֵׂה וְעַל מִצְות לא תַעֲשֶׂה. מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְּכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה:
אוּלַי יִשְׁמַע קול בִּכְיִי נורָא עֲלִילָה. יום צָעַקְתִּי בַּלָּיְלָה:
אֶקְרָא יומָם וְאָרִים קולִי. עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי. וְלַיְלָה וְלא דוּמִיָּה לִי:
אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צופֶה עֲתִידות. לַיְלָה אָקוּם לְהודות:
וְאודֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדונַי. הַלַּיְלָה הַזֶּה לה' :
וידוי
החזן אומר בקול והקהל אומרים בלחש:
אָנָּא ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. תָּבא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ. וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי ערֶף לומַר לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. אֲנַחְנוּ וַאֲבותֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ:
חַטָּאתִי אודִיעֲךָ וַעֲונִי לא כִסִּיתִי. אָמַרְתִּי אודֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לה' . וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲון חַטָּאתִי סֶלָה:
מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לא יַצְלִיחַ. וּמודֶה וְעזֵב יְרֻחָם:
אָשַׁמְנוּ. אָכַלְנוּ מַאֲכָלות אֲסוּרות.
בָּגַדְנוּ. בִּטַּלְנוּ תורָתֶךָ.
גָּזַלְנוּ. גָּנַבְנוּ. גָּאִינוּ.
דִּבַּרְנוּ דפִי וְלָשׁון הָרָע. דִּבַּרְנוּ אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב.
הֶעֱוִינוּ. הִרְהַרְנוּ הִרְהוּרִים רָעִים בַּיּום וּבָאנוּ לִידֵי טֻמְאַת קֶרִי בַּלַּיְלָה.
וְהִרְשַׁעְנוּ. וִיעַדְנוּ עַצְמֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה.
זַדְנוּ. זָנִינוּ אַחַר לִבֵּנוּ וְעֵינֵינוּ.
חָמַסְנוּ. חָמַדְנוּ.
טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה.
יָעַצְנוּ עֵצות רָעות עַד אֵין חֵקֶר.
כִּזַּבְנוּ. כָּעַסְנוּ.
לַצְנוּ. לוצַצְנוּ.
מָרַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. מָרַדְנוּ בְמַלְכוּת שָׁמַיִם. מָרַדְנוּ בְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. מָאַסְנוּ בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וּשְׁלָשְׁתָּם אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים.
נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. נִשְׁבַּעְנוּ לַשָּׁוְא וְלַשֶּׁקֶר. נָדַרְנוּ וְלא שִׁלַּמְנוּ.
סָרַרְנוּ. סורְרִים וּמורִים הָיִינוּ.
עָוִינוּ. עָבַרְנוּ עַל מִצְות עֲשֵׂה וְעַל מִצְות לא תַעֲשֶׂה. עָבַרְנוּ עַל כְּרִיתות וּמִיתות בֵּית דִּין. עָבַרְנוּ עַל חִלּוּל הַשֵּׁם.
פָּשַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ בְּאות בְּרִית קדֶשׁ.
צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם.
קִשִּׁינוּ ערֶף. קִלְקַלְנוּ צִנּורות הַשֶּׁפַע.
רָשַׁעְנוּ. רָעִים לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּות הָיִינוּ.
שִׁחַתְנוּ. שִׁקַּרְנוּ. שִׁחַתְנוּ זֶרַע קדֶשׁ לְבַטָּלָה וּבָרָאנוּ מַשְׁחִית לְחַבֵּל. גַּם בִּכְנָפֵינוּ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁות אֶבְיונִים נְקִיִּים וְהִנֵּה דִמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. אוי לְרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּו.
תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעֲתַעְנוּ.
וְסַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּובִים וְלא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:
אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם
החזן אומר בקול:
אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם.
בּושְׁנוּ מִכָּל גּוי.
גָּלָה מִמֶּנּוּ מָשׂושׂ.
דָּוֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵינוּ.
הָחְבַּל אֶוְיֵנוּ.
וְנִפְרַע פְּאֵרֵנוּ.
זְבוּל מִקְדָּשֵׁנוּ.
חָרֵב בַּעֲונֵינוּ.
טִירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה.
יְפִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים.
כּחֵנוּ לְנָכְרִים:
לְעֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ.
מְמֻשָּׁךְ וּמרָט מִמֶּנּוּ.
נָתְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ.
סָבַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ.
עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ.
פּורֵק אֵין מִיָּדָם.
צָרות רַבּות סְבָבוּנוּ.
קְרָאנוּךָ ה' אֱלהֵינוּ.
רִחַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲונֵינוּ.
שַׁבְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ.
תָּעִינוּ כַּצּאן וְאָבַדְנוּ.
וַעֲדַיִן לא שַׁבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ. וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵינוּ. וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ. לומַר לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלא חָטָאנוּ: (אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבותֵינוּ(:
לַאדנָי אֱלהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחות
החזן אומר בקול והקהל עונה:
לַאדנָי אֱלהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחות. כִּי חָטָאנוּ לו:
לַאדנָי אֱלהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחות. כִּי מָרַדְנוּ בּו:
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נואַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ:
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ. סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ: (הקהל חוזר)
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. ה' אֱלהֵינוּ ה' אֶחָד: (הקהל חוזר)
ה' הוּא הָאֱלהִים. ה' הוּא הָאֱלהִים: (הקהל חוזר) X2
אֶרְאֵלֵי מַעְלָה. אומְרִים
ה' אֲדונֵנוּ.
בְּחִירֵי סְגֻלָּה. עונִים וְאומְרִים.
ה' הוּא הָאֱלהִים ה' הוּא הָאֱלהִים
ה' הוא גַּלְגַּלֵּי מַעְלָה. אומְרִים
ה' אֲדונֵנוּ.
דְּגוּלֵי סְגֻלָּה. עונִים וְאומְרִים.
ה' הוּא הָאֱלהִים ה' הוּא הָאֱלהִים
הֲמונֵי מַעְלָה. אומְרִים:
ה' אֲדונֵנוּ.
יִשְׂרָאֵל בְּצָרָתָם וּבְגָלוּתָם עונִים וְאומְרִים:
ה' הוּא הָאֱלהִים ה' הוּא הָאֱלהִים
ה' מֶלֶךְ. ה' מָלָךְ. ה' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד: (הקהל חוזר)X2
בְּטֶרֶם שְׁחָקִים וַאֲרָקִים נִמְתָּחוּ.
ה' מֶלֶךְ.
וְעַד לא מְאורות זָרָחוּ.
ה' מָלָךְ.
וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה. וְשָׁמַיִם כְּעָשָׁן נִמְלָחוּ.
ה' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד:
ה' מֶלֶךְ. ה' מָלָךְ. ה' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד:
וְעַד לא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצות.
ה' מֶלֶךְ.
וּבַהֲכִינו יְצוּרִים עֲלֵי אֲרָצות.
ה' מָלָךְ.
וְעֵת יְקַבֵּץ נְפוּצִים מֵאַרְבַּע תְּפוּצות.
ה' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד:
ה' מֶלֶךְ. ה' מָלָךְ. ה' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד:
מְיוּחָד בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה.
הוּא הָיָה וְהוּא הוֶה וְהוּא יִהְיֶה.
הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה. לְפָנָיו לא נוצַר אֵל.
וְאַחֲרָיו לא יִהְיֶה:
יושבים, החזן אומר בקול והקהל חוזר בלחש:
אֶחָד אֱלהֵינוּ. גָּדול אֲדונֵנוּ. קָדושׁ וְנורָא שְׁמו:
כִּי גָדול מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ. וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ:
כִּי גָדול אַתָּה וְעשֵׂה נִפְלָאות. אַתָּה אֱלהִים לְבַדֶּךָ:
לִקְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלא לָנוּ:
לא לָנוּ ה' לא לָנוּ. כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוד. עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ:
לָמָּה יאמְרוּ הַגּויִם. אַיֵּה נָא אֱלהֵיהֶם:
וֵאלהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם. אֶחָד אֱלהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם. עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יום פַּעֲמַיִם. חַי וְקַיָּם הוּא. מָלֵא רַחֲמִים הוּא. מָלֵא זַכִּיּוּת הוּא. כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. אֵין מִי יאמַר לו מַה תַּעֲשֶׂה. וְאֵין מִי יאמַר לו מַה תִּפְעַל. כִּי הַכּל מַעֲשֵׂה יָדָיו:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁמַע קולֵנוּ
החזן אומר בקול והקהל עונה: אמן
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁמַע קולֵנוּ וְקַבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ בְּרָצון:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תְּאַבְּדֵנוּ בְּארֶךְ גָּלוּתֵנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַבֵּד כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרִיתְךָ זְכר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בַּשְּרֵנוּ בְּשׂורות טובות:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרות קָשׁות וְרָעות:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גְּזר עָלֵינוּ גְּזֵרות טובות:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גַּלֵּה כְּבוד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם דְּרשׁ דָּמֵינוּ מִיַּד קָמֵּינוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵעָתֵר לָנוּ הַיּום וּבְכָל יום וָיום בִּתְפִלָּתֵנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְאַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִּבְרֵנוּ: וְנִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכְרון טוב מִלְּפָנֶיךָ: זַכֵּנוּ בְּדִינֵנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חֲמל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עולָלֵינוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם טַהֲרֵנוּ מֵעֲונֵינוּ: טַהֲרֵנוּ מִטֻּמְאותֵינוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ:
בעשרת ימי תשובה מוסיפים:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טובִים:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר זָכִיּות:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְזונות וּפַרְנָסָה טובָה:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה:
ע"כ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כְּבשׁ אֶת כּובְשֵׁנוּ: כָּלָה אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְמַעֲנָךְ עֲשֵׂה אִם לא לְמַעֲנֵנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְחַץ אֶת לוחֲצֵינוּ: לְחַם אֶת לוחֲמֵינוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַלֵּא מִשְׁאֲלות לִבֵּנוּ לְטובָה לַעֲבודָתֶךָ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם נְקם אֶת נִקְמָתֵנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם סְמךְ אֶת נְפִילָתֵנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם סְמךְ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּופֶלֶת:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲנֵה אֶת עֲתִירָתֵנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲנֵנוּ בְּיום קָרְאֵנוּ: עַנֵּה מְעַנֵּנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם פְּדֵנוּ מִידֵי כָל אויְבֵינוּ: פְּדֵנוּ מִידֵי יִצְרֵנוּ הָרַע:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צַוֵּה אִתָּנוּ בִּרְכותֶיךָ: צַוֵּה אִתָּנוּ יְשׁוּעותֶיךָ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צַדְּקֵנוּ בְּמִשְׁפָּטֶיךָ )צַדְּקֵנוּ בְּדִינֵנוּ)
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קָרֵב לָנוּ קֵץ הַגְּאֻלָּה:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קָרֵב לָנוּ יום הַיְשׁוּעָה: קָרְבֵנוּ לַעֲבודָתֶךָ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם רִיבָה רִיבֵנוּ וּגְאָלֵנוּ:
רְאֵה בָּעֳנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם רְפָא כָּל חולֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל: רְאֵה בְּדחַק הַשָּׁעָה:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁעֵה אֶת שַׁוְעָתֵנוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שִׁית שָׁלום בֵּינֵינוּ: שִׁית שַׁלְוָה בְּאַרְמְנותֵינוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן שָׁלום בָּאָרֶץ: תֵּן שָׂבָע בָּעולָם:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן שָׁלום בַּמַּלְכוּת:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה בְּעִתּו בָּאָרֶץ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן זֶרַע לַזּורֵעַ וְלֶחֶם לָאוכֵל:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן לֶחֶם לְפִי הַטָּף לָשׂבַע:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תִּכּון תְּפִלָּתֵנוּ קְטרֶת לְפָנֶיךָ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲשֵׂה עִמָּנוּ אות לְטובָה. עֲשֵׂה עִמָּנוּ אות לִישׁוּעָה. עֲשֵׂה עִמָּנוּ אות לְרַחֲמִים. יִרְאוּ שׂונְאֵינוּ וְיֵבושׁוּ. יֶחֱזוּ אויְבֵינוּ וְיִכָּלְמוּ. כִּי אַתָּה ה' עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ:
בְּרגֶז רַחֵם תִּזְכּר. בְּרגֶז אַהֲבָה תִּזְכּר. בְּרגֶז עֲקֵדָה תִּזְכּר. בְּרגֶז תְּמִימוּת תִּזְכּר. הַבֵּט לַבְּרִית וְאַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ. עֲנֵנוּ בָעֵת וּבָעונָה הַזּאת:
החזן אמר בקול והקהל עונה: עננו.
עֲנֵנוּ אָבִינוּ
עֲנֵנוּ בּורְאֵנוּ
עֲנֵנוּ גּואֲלֵנוּ
עֲנֵנוּ דּורְשֵׁנוּ
עֲנֵנוּ הוד וְהָדָר
עֲנֵנוּ וָתִיק בְּנֶחָמות
עֲנֵנוּ זַךְ וְיָשָׁר.
עֲנֵנוּ חַי וְקַיָּם
עֲנֵנוּ טְהור עֵינַיִם
עֲנֵנוּ יושֵׁב שָׁמַיִם .
עֲנֵנוּ כַּבִּיר כּחַ
עֲנֵנוּ לא אֵל חָפֵץ בְּרֶשַׁע
עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים
עֲנֵנוּ נורָא וְנִשְׂגָּב
עֲנֵנוּ סומֵךְ נופְלִים
עֲנֵנוּ עוזֵר דַּלִּים
עֲנֵנוּ פּודֶה וּמַצִּיל
עֲנֵנוּ צַדִּיק וּמַצְדִּיק
עֲנֵנוּ קָרוב לְכָל קורְאָיו בֶּאֱמֶת
עֲנֵנוּ רָם וְנִשָּא
עֲנֵנוּ שׁוכֵן שְׁחָקִים
עֲנֵנוּ תּומֵךְ תְּמִימִים
החזן קורא והקהל חוזרים אחריו בלחן מסורתי:
עֲנֵנוּ אֱלהֵי אַבְרָהָם עֲנֵנוּ:
עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק עֲנֵנוּ:
עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקב עֲנֵנוּ:
עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד עֲנֵנוּ:
עֲנֵנוּ הָעונֶה בְּעֵת רָצון עֲנֵנוּ:
עֲנֵנוּ הָעונֶה בְּעֵת צָרָה עֲנֵנוּ:
עֲנֵנוּ הָעונֶה בְּעֵת רַחֲמִים עֲנֵנוּ:
עֲנֵנוּ אֱלהֵי הַמֶּרְכָּבָה עֲנֵנוּ:
עֲנֵנוּ אֱלָהָא דְמֵאִיר עֲנֵנוּ:
עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ:
אֲדון הַסְּלִיחות
שרים כולם יחד
רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ:
אֲדון הַסְּלִיחות.
בּוחֵן לְבָבות.
גּולֶה עֲמוּקות.
דּובֵר צְדָקות.
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ:
הָדוּר בְּנִפְלָאות.
וָתִיק בְּנֶחָמות.
זוכֵר בְּרִית אָבות.
חוקֵר כְּלָיות:
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ:
טוב וּמֵטִיב לַבְּרִיּות.
יודֵעַ כָּל נִסְתָּרות.
כּובֵשׁ עֲונות.
לובֵשׁ צְדָקות:
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ:
מָלֵא זַכִּיּוּת.
נורָא תְהִלּות.
סולֵחַ עֲונות.
עונֶה בְּעֵת צָרות:
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ:
פּועֵל יְשׁוּעות.
צופֶה עֲתִידות.
קורֵא הַדּורות.
רוכֵב עֲרָבות.
שׁומֵעַ תְּפִלּות.
תְּמִים דֵּעות:
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ:
אֵל רַחוּם שִׁמְךָ
אֵל רַחוּם שִׁמְךָ. אֵל חַנּוּן שִׁמְךָ.
אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם שִׁמְךָ. מָלֵא רַחֲמִים שִׁמְךָ.
בָּנוּ נִקְרָא שִׁמְךָ. ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
בעשרת ימי תשובה יש מוסיפים:
אֵל רַחוּם שְׁמָךְ. אֵל חַנּוּן שְׁמָךְ.
רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עולָמָךְ:
אֵל אַדִּיר שְׁמָךְ. אֵל בָּרוּךְ שְׁמָךְ. אֵל גָּדול שְׁמָךְ. אֵל דָּגוּל שְׁמָךְ:
רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עולָמָךְ:
אֵל הָדוּר שְׁמָךְ. אֵל וָתִיק שְׁמָךְ. אֵל זַכָּאי שְׁמָךְ. אֵל חונֵן שְׁמָךְ:
רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עולָמָךְ:
אֵל טָהור שְׁמָךְ. אֵל יָחִיד שְׁמָךְ. אֵל כַּבִּיר שְׁמָךְ. אֵל לָעַד שְׁמָךְ:
רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עולָמָךְ:
אֵל מֶלֶךְ שְׁמָךְ. אֵל נורָא שְׁמָךְ. אֵל סומֵךְ שְׁמָךְ. אֵל עוזֵר שְׁמָךְ:
רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עולָמָךְ:
אֵל פּודֶה שְׁמָךְ. אֵל צַדִּיק שְׁמָךְ. אֵל קָדושׁ שְׁמָךְ. אֵל רַחְמָן שְׁמָךְ:
רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עולָמָךְ:
אֵל שַׁדַּי שְׁמָךְ. אֵל שׁומֵר שְׁמָךְ. אֵל תּומֵךְ שְׁמָךְ. אֵל תָּמִים שְׁמָךְ:
רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עולָמָךְ:
בעשרת ימי תשובה אומרים:
ה' חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ.
וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
ה' בְּיום יְשׁוּעָתָה בַּשְׂרֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ.
וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
ה' גַּלְגֵּל הֲמון רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ.
וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
ה' יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ.
וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
ה' כַּחותָם עַל לֵב הַיּום שִׂימֵנוּ.
וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
ה' רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוחֲמֵינו.ּ
וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
ה' בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ.
וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
החזן אומר והקהל עונים "חוסה על ישראל עמך"
ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ
וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
ה' עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם אֶזְרָח תְּמִימֶך.
וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
ה' עֲשֵׂה לְמַעַן יִצְחָק נֶעֱקַד בְּאוּלַמֶּך.
וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
ה' עֲשֵׂה לְמַעַן יַעֲקב נֶעֱנָה בְסֻלָּם מִמְּרומֶיךָ.
וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
ה' עֲשֵׂה לְמַעַן משֶׁה נֶאֱמָן בְּכָל בֵּיתֶך.
וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
ה' עֲשֵׂה לְמַעַן אַהֲרן כִּהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיך.
וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
ה' עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת יוסֵף אָסִיר צַדִּיקֶך.
וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
ה' עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד נְעִים זְמִירותֶיךָ.
וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
ה' עֲשֵׂה לְמַעַן פִּינְחָס זַךְ קִנֵּא לִשְׁמֶך.
וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
ה' עֲשֵׂה לְמַעַן מֶלֶךְ שְׁלמה בָּנָה בַּיִת לִשְׁמֶך.
וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
ה' עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים:
עַל יִחוּד קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ.
וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ
וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
החזן אומר בקול והקהל בלחש:
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ
עֲשׂה לְמַעַן בְּרִיתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן גָּדְלָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן דָּתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן הֲדָרָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן וִיעוּדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן זִכְרָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן חַסְדָּךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן טוּבָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן יָשְׁרָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן כְּבודָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן לִמּוּדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְכוּתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן נִצְחָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן סודָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן עֻזָּךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן פְּאֵרָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן צִדְקָתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמָנוּתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן תּורָתָךְ:
החזן אומר בקול הקהל עונים: עשה, ויש אומרים: אמן.
עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב
עֲשֵׂה לְמַעַן משֶׁה וְאַהֲרן.
עֲשֵׂה לְמַעַן יוסֵף דָּוִד וּשְׁלמה.
עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקּדֶשׁ.
עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּון מִשְׁכַּן כְּבודָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן חָרְבַּן בֵּיתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמֲמוּת הֵיכָלָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הָעֲנִיִּים.
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַדַּלִּים.
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַשְּׁרוּיִים בְּצָרות.
עֲשֵׂה לְמַעַן יְתומִים וְאַלְמָנות.
עֲשֵׂה לְמַעַן יונְקֵי שָׁדַיִם.
עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב.
עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוקות שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלּא חָטְאוּ:
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לא לְמַעֲנֵנוּ. עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְהושִׁיעֵנוּ. הושִׁיעֵנוּ וַעֲנֵנוּ הַיּום וּבְכָל יום וָיום בִּתְפִלָּתֵנוּ כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה:
החזן אומר בקול והקהל עונים: עֲנֵינָן, (ענינו)
דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי. העונה לעניים
דְּעָנֵי לַעֲשִׁיקֵי. לעשוקים
דְּעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא. לשבורי הלב
דְּעָנֵי לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא. לשפלי הדעת
דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא. לנמוכי הרוח
דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּורִיָּה.
דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא. על גבי המזבח
דְּעָנֵי לְיַעֲקב בְּבֵית אֵל.
דְּעָנֵי לְיוסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי. בבית האסורים
דְּעָנֵי לְמשֶׁה וַאֲבותֵינוּ עַל יַם סוּף.
דְּעָנֵי לְאַהֲרן בַּמַּחְתּה.
דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים.
דְּעָנֵי לִיהושֻׁעַ בַּגִּלְגָּל.
דְּעָנֵי לְעֵלִי בָּרָמָה.
דְּעָנֵי לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה.
דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלמה בְּנו בִּירוּשָׁלַיִם.
דְּעָנֵי לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל.
דְּעָנֵי לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחו.
דְּעָנֵי לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלותו.
דְּעָנֵי לְיונָה בִּמְעֵי הַדָּגָה.
דְּעָנֵי לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגו אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא. בתוך כבשן האש היוקדת
דְּעָנֵי לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא. בגוב האריות
דְּעָנֵי לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.
דְּעָנֵי לְעֶזְרָא בַּגּולָה.
דְּעָנֵי לְחונִי בַּמַּעְגָּל.
דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְּכָל דָּר וְדָר. לצדיקים ולחסידים שבכל דור ודור
רַחֲמָנָא עֲנֵינָן. רַחֲמָנָא שְׁזִיב. רַחֲמָנָא פְּרק. רַחֲמָנָא דְּיִתְמְלֵי רַחֲמִין רַחֵם עָלָנָא וְעַל כָּל אַנְשֵׁי בֵיתָנָא. וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָחָנָא. וּמֵחֲשׁוכָא לִנְהורָא אַפְּקִנָּן בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא:
תרגום: הרחמן ענינו, הרחמן הצל, הרחמן פדה, הרחמן שאתה מלא רחמים, רחם עלינו ועל כל אנשי בתינו ועל כל ישראל אחינו
בעשרת ימי תשובה יש אומרים:
יָהּ שְׁמַע אֶבְיונֶיךָ
יָהּ שְׁמַע אֶבְיונֶיךָ. הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ. אָבִינוּ לְבָנֶיךָ. אַל תַּעְלֵם אָזְנֶיךָ.
יָהּ עַם מִמַּעֲמַקִּים. יִקְרְאוּ מֵרב מְצוּקִים. אַל נָא תְשִׁיבֵם רֵקִים. הַיּום מִלְּפָנֶיךָ:
יָהּ שְׁמַע אֶבְיונֶיךָ. הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ. אָבִינוּ לְבָנֶיךָ. אַל תַּעְלֵם אָזְנֶיךָ.
הַוּותָם וַעֲונָם. מְחֵה וְרֻבֵּי זְדונָם. וְאִם לא תַעֲשֶׂה לְמַעֲנָם. עֲשֵׂה צוּרִי לְמַעֲנֶךָ:
יָהּ שְׁמַע אֶבְיונֶיךָ. הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ. אָבִינוּ לְבָנֶיךָ. אַל תַּעְלֵם אָזְנֶיךָ.
וּמְחֵה הַיּום חובָם. וּרְצֵה כְּמו שַׁי נִיבָם. וּלְךָ תָּכִין לִבָּם. וְגַם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ:
יָהּ שְׁמַע אֶבְיונֶיךָ. הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ. אָבִינוּ לְבָנֶיךָ. אַל תַּעְלֵם אָזְנֶיךָ.
דִּמְעַת פְּנֵיהֶם תִּשְׁעֶה. וְתֶאֱסף עֵדֶר תּועֶה. וְתָקִים לְךָ רועֶה. וּפְקד בְּטוב צאנֶךָ:
יָהּ שְׁמַע אֶבְיונֶיךָ. הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ. אָבִינוּ לְבָנֶיךָ. אַל תַּעְלֵם אָזְנֶיךָ.
הולְכֵי בְּדֶרֶךְ נְכוחָה. תְּבַשְּרֵם הַיּום סְלִיחָה. וּבִתְפִלַּת הַשַּׁחַר. הַמְצִיאֵם חִנֶּךָ:
אִם אָפֵס רבַע הַקֵּן
החזן אומר את תחילת המשפט והקהל משלימים אותו בלחן מסורתי:
אִם אָפֵס רבַע הַקֵּן. אהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן. אַל נָא נאבְדָה כִּי עַל כֵּן. יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֵן:
פָּנִים לו תַכִּיר. וְצִדְקו לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר. קַח נָא בֵּן יַקִּיר. וְנִמְצָה דָמו עַל קִיר:
רָץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁו. וְנַפְשׁו קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁו. עִטְּרו בָּעֵצִים וְאִשּׁו. נֵזֶר אֱלהָיו עַל ראשׁו:
יָחִיד הוּקַל כַּצְּבִי. עָנָה וְאָמַר אָבִי. הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא. וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא:
מִלִּים הֱשִׁיבו מִלְּהַבְהִילו. וַיַּעַן וַיּאמֶר לו. בְּנִי, אֱלהִים יִרְאֶה לו. וְיודַע ה' אֶת אֲשֶׁר לו:
בְּמִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים. וְאַחֲרֶיךָ לא מְהַרְהְרִים. חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים. עַל אַחַד הֶהָרִים:
רָאוּ אֵד תְּלוּלָה. מִהֲרוּ עֲצֵי עולָה. יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה. יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה:
רָאָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּה. נָאַם לְהורו הַמְּנֻסֶּה. אָבִי אותִי כַּכֶּבֶשׂ תַּעֲשֶׂה. לא תַחְמל וְלא תְכַסֶּה:
בִּי חָפֵץ וְנִכְסף. לְבָבִי לו לַחֲשׂף. אִם תִּמְנָעֵנִי סוף. רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסף:
יָדָיו וְרַגְלָיו עָקַד. וְחַרְבּו עָלָיו פָּקַד. לְשׂוּמו עַל הָעֵצִים שָׁקַד. וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד:
צַוָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו. וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו. לְשׁחֲטו לְשֵׁם בְּעָלָיו. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו:
חֲקר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה. הָאָב עַל בְּנו לא חָסָה. וְלִבּו אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא. וַיַּרְא אֱלהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה:
קָרָא מֵרֶחֶם מִשְׁחָר. תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחָר. וְהִנֵּה אַיִל אַחַר. ועֲשֵׂה אַל תְּאַחַר:
חֲלִיפֵי אַזְכָּרָתו. תִּכּון כְּהַקְטָרָתו. וְתַעֲלֶה לְךָ תִּימְרָתו. והָיָה הוּא וּתְמוּרָתו:
זִכָּרון לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק. לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק. בְּרִית עולָם בַּל יֻמְחַק. אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק:
קורְאֶיךָ בָּאִים לָקוד. בְּצָרָה עֲקֵדָה תִּשְׁקד. וְצאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקד. פְּנֵי הַצּאן אֶל עָקוד:
עורְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים. לְמַעַנְךָ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים. לְהַמְשִׁיךְ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ מִשְּׁמֵי מְרומִים. אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים:
כל הקהל אומר יחד:
אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוחֵל עֲונות עַמּו מַעֲבִיר רִאשׁון רִאשׁון. מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים. וּסְלִיחָה לַפּושְׁעִים. עושֶׂה צְדָקות עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ. לא כְרָעָתָם לָהֶם גּומֵל. אֵל הורֵתָנוּ לומַר מִדּות שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכר לָנוּ הַיּום בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמו שֶׁהודַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. וְכֵן כָּתוּב בְּתורָתָךְ:
וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם. וַיִּקְרָא בְשֵׁם, ה' . וְשָׁם נֶאֱמַר:
החזן אומר:
וַיַּעֲבר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
הקהל עונים ונוהגים לתקוע בשופר:
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:
נצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נשֵׂא עָון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲונֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:
בְּזָכְרִי עַל מִשְׁכָּבִי
שרים כולם יחד בלחן מסורתי, יש הנוהגים לשנות את הלחן של הבית האחרון ללחן "בן אדם"
בְּזָכְרִי עַל מִשְׁכָּבִי, זְדון לִבִּי וַאֲשָׁמָיו.
אָקוּמָה וְאָבואָה, אֶל בֵּית אֱלהַי וַהֲדומָיו.
וָאמַר בְּנָשְׂאִי עַיִן, בְּתַחֲנוּנַי אֱלֵי שָׁמָיו.
נִפְּלָה נָּא בְּיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו:
לְךָ אֵלִי צוּר חֵילִי, מְנוּסָתִי בְּצָרָתִי.
בְּךָ שִׂבְרִי וְתִקְוָתִי, אֱיָלוּתִי בְּגָלוּתִי.
לְךָ כָּל מִשְׁאֲלות לִבִּי, וְנֶגְדְּךָ כָּל תַּאֲוָתִי.
פְּדֵה עֶבֶד לְךָ צועֵק, מִיַּד רודָיו וְקָמָיו:
נִפְּלָה נָּא בְּיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו:
עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי, בְּקָרְאִי מִן הַמֵּצַר.
וְיִוָּדַע בָּעַמִּים, כִּי יָדְךָ לא תִקְצַר.
וְאַל תִּבְזֶה עֱנוּת עָנִי, צועֵק מִתִּגְרַת צַר.
אֲשֶׁר פְּשָׁעָיו לְךָ מודֶה, וּמִתְוַדֶּה עַל עֲלוּמָיו:
נִפְּלָה נָּא בְּיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו:
מַה יִּתְאונֵן וְיאמַר, מַה יְּדַבֵּר וְיִצְטַדָּק.
יְצִיר חמֶר אֲשֶׁר תָּשׁוּב, גְּוִיָּתו כְּאָבָק דַּק.
מַה יִּתֵּן לְךָ הָאָדָם, כִּי יִרְשַׁע וְכִי יִצְדַּק.
הֲלא מִלָּיו וּמִפְעָלָיו, כְּתוּבִים בְּסֵפֶר יָמָיו:
נִפְּלָה נָּא בְּיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו:
חֲצות (נ"א בְּעוד) לַיְלָה לְךָ קָמוּ, עֲבָדֶיךָ בְּמַהֲלָלָם.
זְכוּת אָבות לָהֶם תִּזְכּר, וְאַל תֵּפֶן לְמַעֲלָלָם.
קְנֵה עֲדָתְךָ כִּימֵי קֶדֶם, קְדושׁ יַעֲקב גּאֲלָם.
וְהִנָּשֵׂא הָאֵל, עושֶׂה הַשָּׁלום בִּמְרומָיו:
נִפְּלָה נָּא בְּיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו:
נפילת אפיים
כל הקהל אומר בלחש:
רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ וְהושִׁיעֵנוּ:
לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּא:
אֱלהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבושָׁה. אַל יַעַלְצוּ אויְבַי לִי:
גַּם כָּל קוֶיךָ לא יֵבשׁוּ. יֵבשׁוּ הַבּוגְדִים רֵיקָם:
דְּרָכֶיךָ ה' הודִיעֵנִי. ארְחותֶיךָ לַמְּדֵנִי:
הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ, וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלהֵי יִשְׁעִי. אותְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּום:
זְכר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם הֵמָּה:
חַטּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכּר. כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה. לְמַעַן טוּבְךָ ה' :
טוב וְיָשָׁר ה' . עַל כֵּן יורֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:
יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט. וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּו:
כָּל אָרְחות ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת. לְנצְרֵי בְרִיתו וְעֵדתָיו:
לְמַעַן שִׁמְךָ ה' . וְסָלַחְתָּ לַעֲונִי כִּי רַב הוּא:
מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה' . יורֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:
נַפְשׁו בְּטוב תָּלִין. וְזַרְעו יִירַשׁ אָרֶץ:
סוד ה' לִירֵאָיו. וּבְרִיתו לְהודִיעָם:
עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' . כִּי הוּא יוצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:
פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי. כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:
צָרות לְבָבִי הִרְחִיבוּ. מִמְּצוּקותַי הוצִיאֵנִי:
רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי. וְשָׂא לְכָל חַטּאתָי:
רְאֵה איְבַי כִּי רַבּוּ. וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:
שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי. אַל אֵבושׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:
תּם וָישֶׁר יִצְּרוּנִי. כִּי קִוִּיתִיךָ:
פְּדֵה אֱלהִים אֶת יִשְׂרָאֵל. מִכּל צָרותָיו:
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל. מִכָּל עֲונותָיו:
ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ. וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
תחינות לימות השבוע, אומרים כל הקהל בלחש:
תחינה ליום ראשון
ה' שַׁוְעַת עַמְּךָ הַקְשִׁיבָה. וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ אות לְטובָה. וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוי אֶחָד:
מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיות תְּחַלְּצֵם. וּמֵאַרְבַּע רוּחות תְּקַבְּצֵם. וְקָרֵב אותָם אֶחָד אֶל אֶחָד:
וְאֶת אֲבֵלֵי צִיּון תְּנַחֵם. וְאֶת אָהֳלִיבָה הַנְּדוּדָה תְּרַחֵם. לְחַבֵּר אֶת הָאהֶל לִהְיות אֶחָד:
אֱדום וּמואָב צָמְתוּ בַבּור חַיַּי. בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחַיַי. מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד:
לְרַגְלַי טָמְנוּ פַּח וָפַחַת. וַיִּתְלַחֲשׁוּ עָלַי יַחַד. אֵין עושֶׂה טוב אֵין גַּם אֶחָד:
חַזֵּק עַמְּךָ שׁוכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ. וְאויְבֶיךָ יִהְיוּ לְכָלָה וָחֶרֶץ. וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
תחינה ליום שני
ה' יָחִיד לִבּות כָּל בְּנֵי אָדָם חוקֵר. עושֶׂה גְּדולות עַד אֵין חֵקֶר. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר יום שֵׁנִי:
הַקְשֵׁב שִׂיחַת עַבְדְּךָ וְנִאֻמו. סובֵל גָּלוּת עַל שִׁכְמו. וְיום נָפְלו לַהֲקִימו. יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי:
וּזְכר בְּרִית יְדִידֶיךָ. לְעַם צועֲקִים נֶגְדֶּךָ. בְּנֵי יַעֲקב עֲבָדֶיךָ. וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי:
דּודִי הַקְשֵׁב תְּחִנּות. וַחֲשׁב תְּפִלּותָם כְּמָנות. בִּזְכוּת מַקְרִיבִים קָרְבָּנות. נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר בַּיּום הַשֵּׁנִי:
הַט אָזְנְךָ לִתְפִלַּת עַמֶּךָ. וּשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיח צִדְקֶךָ. וְנַקְרִיב קָרְבָּנות לְפָנֶיךָ. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד בַּבּקֶר וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי:
חַזֵּק לִבִּי מַלְכִּי. וּמַהֵר לְהָאִיר חֶשְׁכִּי. אִם נִסְתְּרָה דַּרְכִּי. הַצְלִיחָה נָא לְעַבְדְּךָ בַּיּום הַשֵּׁנִי:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
תחינה ליום שלישי
ה' דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרום. בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה':
וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי. מֵרב כַּעְסִי וְשִׂיחִי. וָאֶשְׁפּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה':
יָהּ הַקְשֵׁב נִאֻמִי. וַעֲשֵׂה אות לְטובָה עִמִּי. רַבּות עָשִׂיתָ אַתָּה ה':
דַּלּותִי וְלִי יְהושִׁיעַ. אֵל צַדִּיק וּמושִׁיעַ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה':
בְּקוּם עָלַי אויְבִי. לא יִירָא לִבִּי. וַאֲנִי עָלֶיךָ בָּטַחְתִּי ה':
רָמָה בְּךָ יָדִי מִשְׂגַּבִּי. וְלא בְחַרְבִּי. כִּי לא בְחֶרֶב וּבַחֲנִית יושִׁיעַ ה':
אויְבַי גָּבָרוּ. וְעָלַי הִתְאַמָּרוּ. הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק ה':
לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר. וְאויֵב עָלַי יַכְתִּיר. אֵל קַנּוא וְנוקֵם ה':
עֵצות בְּנַפְשִׁי אָשִׂימָה. וְעִם לְבָבִי אָהִימָה. הַלְעולָמִים יִזְנַח ה':
זֵדִים יְרִיבוּנִי. סְעִיפַי יְשִׁיבוּנִי. כִּי לא יִזְנַח לְעולָם ה':
רַחֲמֶיךָ שִׂבַּרְתִּי. כִּי לְךָ ה' הוחַלְתִּי. אַתָּה תַעֲנֶה אֲדנָי אֱלהָי:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
תחינה ליום רביעי
ה' אִם גָּדַל עֲונִי מִנְּשׂוא. וְהִסְכַּלְתִּי עֲשׂה. אַל תָּבוא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ:
נִגְעֵי לְבָבִי הָבֵר. וְחַטּאת נְעוּרַי הַעֲבֵר. גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ:
יְגונותַי גָּבְרוּ. וְאַנְחותַי לִבִּי שָׁבְרוּ. שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ:
דּורְשֵׁי רָעָתִי עָלַי הִגְדִּילוּ. לְהַוָּתִי יָגִילוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ:
וְעַד אָן אֲשַׁוֵּעַ וְאֵין מִשְׁפָּט. מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרודְפַי מִשְׁפָּט. כַּמָּה יְמֵי עַבְדֶּךָ:
יָשׁוּב אַפְּךָ לְרַחֲמֵנִי. יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי. כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ:
דְּרָכַי סִפַּרְתִּי. וְעָלֶיךָ מִבֶּטֶן נִסְמַכְתִּי. הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ:
קָטנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים. צוּר מושִׁיב יְחִידִים. אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ:
טַהֲרֵנִי מֵחַטָּאתִי. אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי. אָנָּא ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ:
נִפְלָאות הַרְאֵנִי. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
תחינה ליום חמישי
ה' שְׁעֵה נודֵד מִקִּנּו. וְעורֵר שְׁנַת עֵינו. וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה:
מִפְּנֵי בּשֶׁת אַשְׁמָתו. הָיְתָה לּו דִמְעָתו. לֶחֶם יומָם וָלַיְלָה:
וַיְהִי בְּשִׁבְיו נֶהְדָּף. וּמֵהַר לְגִבְעָה נִרְדָּף. לְחרֶב בַּיּום וּלְקֶרַח בַּלַּיְלָה:
אויְבִים אותִי יִלְחָצוּ. וְעָלַי יִתְיָעֲצוּ. וַיִּתְחָרְשׁוּ כָּל הַלַּיְלָה:
לְפָנֶיךָ תָּבא תְפִלָּתִי. ה' אֱלהֵי יְשׁוּעָתִי. יום צָעַקְתִּי בַּלַּיְלָה:
שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
תחינה ליום ששי
ה' אֱלהִים מושִׁיב יְחִידִים. שְׁעֵה לְעומְדִים. בְּבֵית ה' בַּלֵּילות:
בְּךָ בָטַחְתִּי. וְשִׁמְךָ זָכַרְתִּי. עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילות:
רַחֵם עַל הולֵךְ וּבָכה. אִישׁ חַרְבּו עַל יְרֵכו. מִפַּחַד בַּלֵּילות:
הִנְנִי הולֵךְ שְׁחוחַ. לא מָצָאתִי מָנוחַ. יָמִים גַּם לֵילות:
מַלֵּט צועֵק נֶגְדֶּךָ. לְהַגִּיד בַּבּקֶר חַסְדֶּךָ. וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילות: שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
החזן אומר בקול וכל הקהל בלחש
אַל תִּקְצף ה' עַד מְאד וְאַל לָעַד תִּזְכּר עָון. הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבודֶךָ. זְכר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:
אִם עֲונֵינוּ עָנוּ בָּנוּ. ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי רַבּוּ מְשׁוּבותֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. אָדון סְלַח לָנוּ:
אִם אֲשָׁמֵנוּ כַּתּולַע הֶאֱדִים. ה' אֶת הֲמון רַחֲמֶיךָ תַּקְדִּים. לְמַעַן אָב מֻצָּל מִכַּשְׂדִּים. גִּבַּרְתּו בְּעֵמֶק הַשִּדִּים. אַהֲבָתו זְכר הַיּום לָנוּ. כִּי רַבּוּ מְשׁוּבותֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. אָדון סְלַח לָנוּ:
אִם חָטָאנוּ וְהִרְבִּינוּ לָצון. ה' גַּלֵּה לָנוּ עֵת רָצון. לְמַעַן דָּגוּל הַנֶּעֱקַד כַּצּאן. וְאַיִל הוּשַׁת כָּפְרו לְרָצון. עֲקֵדָתו זְכר הַיּום לָנוּ. כִּי רַבּוּ מְשׁוּבותֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. אָדון סְלַח לָנוּ:
אִם הִרְבִּינוּ פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה. ה' הִתְרַצֵּה בַּעֲתִירָה. לְמַעַן תָּם חָזָה סֻלָּם וַיִּירָא. וְלָן בַּמָּקום מַה נּורָא. תֻּמָּתו זְכר הַיּום לָנוּ. כִּי רַבּוּ מְשׁוּבותֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. אָדון סְלַח לָנוּ:
אָתָאנוּ לְחַלּות פָּנֶיך
החזן אומר בקול והקהל משלים אותו.
אָתָאנוּ לְחַלּות פָּנֶיךָ. כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ. נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ. נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. סְלַח לָנוּ. וּשְׁלַח לָנוּ. יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִמְּעונֶך:
אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה. אָים וְנורָא. מִשְׂגָּב לְעִתּות בַּצָּרָה. תְּחַיֵּינוּ. תְּחָנֵּנוּ. וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא. סְלַח לָנוּ. וּשְׁלַח לָנוּ. יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִמְּעונֶךָ:
החזן אומר בקול והקהל בלחש:
מָרָנָא דְבִשְׁמַיָּא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנֵּן לְמָארֵהּ. הַב לָן לִבָּא לְתִיּוּבְתָּא. וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ:
מָרָנָא דְבִשְׁמַיָּא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנֵּן לְמָארֵהּ. כֻּלְּהון בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּצְלותִין וּבְתַחֲנוּנִין. אָרֵם יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ. סִבְרָא דְחַיָּיָא וּמֵתַיָּא:
מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים. וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים. הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס. לְעַם עָנִי וּמְדֻלְדָּל. פְּרוקָנָא דְמֵעָלְמָא מְשֵׁזְבָנָא דְּמִלְּקַדְמִין. פְּרק יַעֲקב מֵאַרְעָא רְחִיקָא. וְאַסִּיק זַרְעֵהּ מֵאַרְעָא דְשִׁבְיָא:
תרגום:ָ מרָנָא דְבִשְׁמַיָּא- א-להינו שבשמים. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנֵּן לְמָארֵהּ- לך אנו מתחננים כעבד המתחנן לרבו. הַב לָן לִבָּא לְתִיּוּבְתָּא- תן לנו לב לחזור (בתשובה). וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ- ולא נשוב ריקם ממך:
מָרָנָא דְבִשְׁמַיָּא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנֵּן לְמָארֵהּ- לך מתחננים אנו כבן שבוי המתנן לאדונו. כֻּלְּהון בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין כל בני השבי בכסף משתחררים. וְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּצְלותִין וּבְתַחֲנוּנִין- ועמך בית ישראל בתפילות ובתחנונים. אָרֵם יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ- הרם ימינך והצמח ישועתך. סִבְרָא דְחַיָּיָא וּמֵתַיָּא- תקוות החיים והמתים:
מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים. וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים. הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס. לְעַם עָנִי וּמְדֻלְדָּל. פְּרוקָנָא דְמֵעָלְמָא- פודנו מהעולם. מְשֵׁזְבָנָא דְּמִלְּקַדְמִין- מצילנו מקדם. פְּרק יַעֲקב מֵאַרְעָא רְחִיקָא- פדה את יעקב מארץ רחוקה. וְאַסִּיק זַרְעֵהּ מֵאַרְעָא דְשִׁבְיָא:- והעלה זרעו מארץ השבי.
מַחֵי וּמַסֵּי. מֵמִית וּמֵחֵי. מַסִּיק מִן שְׁאול לְחַיֵּי עָלְמָא:
בְּרָא כַּד חָטֵי. אָבוּהִי לַקְיֵהּ. אָבוּהִי דְחַיִּיס. אַסֵּי לְכֵאבֵהּ:
עַבְדָּא דְמָרִיד. וְנָפִיק בְּקולָר. לְמָארֵהּ תָּאִיב. יִתְבַּר קולָרֵהּ. בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנָן. וְחַטֵּינָן קַמָּךְ. הָא רַוְיָא נַפְשִׁין. בְּגִדִּין וּמְרָדִין:
הָא עַבְדָּךְ אֲנָן. וּמְרַדְּנָן קַמָּךְ. הָא בְּבִזְתָּא וְשִׁבְיָא. וְהָא בְּמַלְקִיּוּתָא:
בְּבָעוּ מִנָּךְ. בְּמָטוּ מִנָּךְ. בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין. אַסֵּי לְכֵאבִין. דְּאִתְּקָפוּ עֲלָן. עַד דְּלָא נֶהֱוֵי. גְּמִירָא בְּשִׁבְיָא
מַחֵי וּמַסֵּי. מֵמִית וּמֵחֵי. מַסִּיק מִן שְׁאול לְחַיֵּי עָלְמָא:
תירגום: מַחֵי וּמַסֵּי - מכה ומרפא. מֵמִית וּמֵחֵי - ממית ומחיה. מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עַלְמָא - מעלה מן השאול לחיי עולם. בְּרָא כַּד חָטֵי אֲבוּהִי לַקְיֵהּ - בן שחוטא, אביו מלקה אותו. אֲבוּהִי דְחַיִּיס אַסֵּי לְכֵאבֵהּ - אביו מרחם וחס עליו ומרפא את מכאובו. עַבְדָּא דְמָרִיד וְנָפִיק בְּקוֹלָר - עבד שמורד באדוניו, נידון למיתה. לְמָרֵהּ תָּאִיב וְתָבַר קוֹלָרֵהּ - אם ישוב לאדונו, יתרצה וישחרר אותו מאזיקיו. בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנָן וְחָטֵינָן קַמָּךְ - בנך בכורך אנחנו, וחטאנו לפניך. הָא רָוְיָא נַפְשִׁין בְּגִדִּין ומְרַדִּין - נפשנו רוותה מרורים ויסורים. הָא עַבְדָּךְ אֲנָן וּמְרַדְּנָּן קַמָּךְ - עבדך אנו ואנו נכנעים ונרדים לפניך. הָא בְּבִזְּתָא וְשִׁבְיָא וְהָא בְּמַלְקִיּוּתָא - ובכל זאת לקינו ונענשנו - אם בבזיון, אם בשבי, אם במלקות. בְּבָעוּ מִנָּךְ בְּמָטוּ מִנָּךְ בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין - בבקשה ממך, ברחמיך הרבים. אַסֵּי לְכֵאבִין דְּאִתְּקָפוּ עֲלָן - רפא את כאבנו שתקפו, חזקו עלינו. עַד דְּלָא נֶהֱוֵי גְמִירָא בְּשִׁבְיָא - בטרם נאבד בשביינו, בגלות.
רַחֲמִים פְּשׁוּטִים בִּקַּשְׁנוּ מִמָּךְ. כִּי רַבִּים רַחֲמִים עִמָּךְ. צְדָקָה וָחֶסֶד עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אָנָּא ה' אֱלהֵינוּ הָסֵר מִמֶּנּוּ וּמִבָּתֵּינוּ. וּמִבָּתֵּי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם. דֶּבֶר. וְחֶרֶב. וְרָעָה. וְרָעָב. וּשְׁבִי. וּבִזָּה. וּמַשְׁחִית. וּמַגֵּפָה. וְשָׂטָן. וְיֵצֶר הָרָע. וְחולָאִים רָעִים. וְצַר. מֵעַמָּךָ:
חַיִּים טובִים שָׁאַלְנוּ מִמָּךְ. כִּי מְקור חַיִּים עִמָּךְ. צְדָקָה וָחֶסֶד עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אָנָּא ה' אֱלהֵינוּ. הָסֵר מִמֶּנּוּ וּמִבָּתֵינוּ וּמִבָּתֵּי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם. דֶּבֶר. וְחֶרֶב. וְרָעָה. וְרָעָב. וּשְׁבִי. וּבִזָּה. וּמַשְׁחִית. וּמַגֵּפָה. וְשָׂטָן. וְיֵצֶר הָרָע. וְחולָאִים רָעִים. וְצַר. מֵעַמָּךְ:
אֵלֶיךָ ה' נָשָׂאתִי עֵינַי
החזן אומר משפט והקהל משפט בלחן מסורתי:
אֵלֶיךָ ה' נָשָׂאתִי עֵינַי. שְׁמַע קול תַּחֲנוּנַי. כְּגדֶל חַסְדֶּךָ:
בְּשִׁמְךָ בָּטַחְתִּי. וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי. דְּבָרִים לָקַחְתִּי. וּבָאתִי עָדֶיךָ:
גָּבְרוּ יְגונותַי. וַיִּרְבּוּ אַנְחותַי. כִּי כָל עֲונותַי. שַׁתָּה לְנֶגְדֶּךָ:
דלְפָה מִתּוּגָה. נַפְשִׁי הָעֲנוּגָה. וְחַלֵּץ מִדְּאָגָה. נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ:
הַעֲבֵר חַטָּאתִי. אֱלהֵי יְשׁוּעָתִי. וְגַם אֶת דִּמְעָתִי. שִׂימָה בְּנאדֶךָ:
וּבְרגֶז רַחֵם. זָכְרָה וְהִנָּחֵם. וְשַׂמֵּחַ וְנַחֵם. נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ:
זְכר עָנְיִי וּמְרוּדִי. לַעֲנָה מֵעודִי. עַד מָתַי לְנֶגְדִּי. תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ:
חֵרְפוּנִי צורְרַי. אויְבַי וְשׁורְרַי. הַקְשֵׁב נָא אֲמָרַי. בְּבאִי בְּפַחְדֶּךָ:
טָמְנוּ לִי זֵדִים. פַּחִים וּמְצוּדִים. וּבָהֶם נִלְכָּדִים. פַּעֲמֵי יְדִידֶיךָ:
יְשִׂימוּן לִי מְצוּדִים. וְשֶׁקֶר בִּי מְעִידִים. בְּעָלוּנִי זֵדִים. צוּר, בִּלְעָדֶיךָ:
כְּבודְךָ גַּלֵּה צוּר. לְעַם עָזוּב וְעָצוּר. וְטוּבְךָ הַנָּצוּר. תְּנָה לִשְׂרִידֶיךָ:
לְחוּצִים בְּרב דּחַק. מֵהֶם אַל תִּרְחַק. זְכר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק. וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ:
מָרום מִמְּרומִים. רַחֵם עַל עֲגוּמִים. וְעַל זֶרַע רְחוּמִים. יְלִידֵי יְדִידֶיךָ:
נואֲקִים בְּבור גָּלוּת. בְּךָ שָׂמוּ אֱיָלוּת. וְהָרֵם מִשִּׁפְלוּת. גֶּזַע חֲסִידֶיךָ:
סובְלֵי על תְּצַהֵל. וְאויְבֵיהֶם תְּבַהֵל. וּכְקֶדֶם תְּנַהֵל. דִּגְלֵי גְדוּדֶיךָ:
עֲנֵה אֶת עֲתִירָתָם. סְמךְ אֶת נְפִילָתָם. וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתָם. מֵאַפְסֵי חֶלְדֶּךָ:
פְּדֵה עַם לְךָ הומֶה. וּכְאִלֵּם דּומֶה. בְּגָלוּת זֶה כַמֶּה. שָׂבְעוּ נְדוּדֶיךָ:
צַדִּיק בְּמִפְעָלות. לְךָ נִתְכְּנוּ עֲלִילות. דְּלֵנוּ מִמְּצוּלות. לְמַעַן חֲסָדֶיךָ:
קַבֵּץ מְפֻזָּרִים. בְּכַבְלֵי צַר סְגוּרִים. בְּלָעוּם אַכְזָרִים. שָׂרְפוּ מועֲדֶיךָ:
רַחוּם הֱיֵה לְמִשְׁעָן. לְעַם רָוֶה לַעַן. וַעֲשֵׂה נָא לְמַעַן. שְׁלשֶׁת עֲבָדֶיךָ:
שַׁדַּי נִשְׂגַּבְתָּ. בְּכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ. כִּי צַדִּיק אַתָּה. וְצֶדֶק מַדֶּיךָ:
תְּכַפֵּר עֲונִי כִּי. שִׂבְרִי בְּךָ מַלְכִּי. וְכונֵן אֶת דַּרְכִּי. אֱלהַי לְעָבְדֶּךָ:
תִּשְׁעֶה לִתְפִלָּתִי. וּלְשִׂיחַ רִנָּתִי. כִּי אַתָּה תִקְוָתִי. וּמִי לא יְעִידֶךָ:
אֵלֶיךָ ה' נָשָׂאתִי עֵינַי. שְׁמַע קול תַּחֲנוּנַי. כְּגדֶל חַסְדֶּךָ:
אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן
החזן אומר והקהל עונה "הושיענו למען שמך"
אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן
הושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינו.ּ
הושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
בַּצָּר לָנוּ קְרָאנוּך.ָ
הושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
גַּלְגֵּל עָלֵינוּ הֲמון רַחֲמֶיך.ָ
הושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ.
הושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
הֵעָתֵר לָנוּ הַיּום וּבְכָל יום וָיום בִּתְפִלָּתֵנוּ:
הושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
וְאַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִּבְרֵנוּ.
הושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
זָכְרֵנוּ בְּזִכְרון טוב מִלְּפָנֶיך.ָ
הושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
חוּס וְרַחֵם עָלֵינו.ּ
הושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
טַהֲרֵנוּ מִטֻּמְאות עֲונֵינו.ּ
הושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינו.ּ
הושִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
חֲמל עַל עַמָּךְ. וְרַחֵם עַל נַחֲלָתָךְ. חוּסָה נָּא כְּרב רַחֲמֶיךָ. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ:
החזן אומר והקהל עונים:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
אִם הֵטַבְנוּ פעַל. אָבִינוּ אַתָּה. וְאִם הֵרַעְנוּ מַעַל. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
אִם גָּבַר פִּשְׁעֵנוּ. אָבִינוּ אַתָּה. אַתָּה צוּר יִשְׁעֵנוּ. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
אִם הִרְבִּינוּ אמֶר. אָבִינוּ אַתָּה. זְכר כִּי אֲנַחְנוּ חמֶר. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
אִם לְךָ חָטָאנוּ. אָבִינוּ אַתָּה. אָדון סְלַח לָנוּ. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
לְךָ ה' קִוִּינוּ. אָבִינוּ אַתָּה. כִּי אַתָּה אָבִינוּ. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
לְךָ פֵּרַשְׂנוּ שַׁעַל. אָבִינוּ אַתָּה. הַמְצִיא לָנוּ תַּעַל. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
חוּשָׁה שְׁלַח מָשִׁיחַ. אָבִינוּ אַתָּה. וְצִיץ יֶשַׁע תַּפְרִיחַ. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
כל הקהל אומר בלחש:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדול וְהושִׁיעֵנוּ:
וַאֲנַחְנוּ לא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ:
זְכר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם הֵמָּה:
יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ:
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲונת רִאשׁנִים. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ. כִּי דַלּונוּ מְאד:
עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' . עושֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ. כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:
בְּרגֶז רַחֵם תִּזְכּר. בְּרגֶז עֲקֵדָה תִּזְכּר. בְּרגֶז תְּמִימוּת תִּזְכּר. בְּרגֶז אַהֲבָה תִּזְכּר:
ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיום קָרְאֵנוּ:
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ. זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ:
עָזְרֵנוּ אֱלהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוד שְׁמֶךָ. וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
שרים כולם יחד:
שׁומֵר יִשְׂרָאֵל. שְׁמר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל. וְאַל יאבַד יִשְׂרָאֵל. הָאומְרִים בְּכָל יום. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל:
שׁומֵר גּוי אֶחָד. שְׁמר שְׁאֵרִית גּוי אֶחָד. וְאַל יאבַד גּוי אֶחָד. הָאומְרִים בְּכָל יום. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. ה' אֱלהֵינוּ. ה' אֶחָד:
שׁומֵר גּוי קָדושׁ. שְׁמר שְׁאֵרִית גּוי קָדושׁ. וְאַל יאבַד גּוי קָדושׁ. הָאומְרִים בְּכָל יום. קָדושׁ. קָדושׁ. קָדושׁ:
שׁומֵר גּוי רַבָּא. שְׁמר שְׁאֵרִית גּוי רַבָּא. וְאַל יאבַד גּוי רַבָּא. הָאומְרִים בְּכָל יום. אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא:
ואומר החזן:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן) בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ. (אמן) בְּחַיֵּיכון וּבְיומֵיכון וּבְחַיֵּי דְכל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן) יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרומַם. וְיִתְנַשֵּא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן) לְעֵילָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן(
ונוהגים לתקוע כאן בשופר חוץ מערב ראש השנה ויוה"כ
תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ בְּרַחֲמִים מִן הַשָּׁמַיִם.(אמן) תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם(אמן). תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצון(אמן). וְיֵעָנֶה קול עֲתִירַתְכֶם(אמן). וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב:
ה' אֱלהֵי אֲבותֵכֶם יסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים. וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. (בעשרת ימי תשובה: וְיִכְתָּבְכֶם הָאֵל בְּסֵפֶר חַיִּים טובִים) וְכֵן יְהִי רָצון וְנאמַר אָמֵן: (אמן(
תִּתְקַבַּל צְלותָנָא וּבָעוּתָנָא עִם צְלותְהון וּבָעוּתְהון דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל. קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן: (אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן(
עושֶׂה שָׁלום בִּמְרומָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלום עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
תרגום: תתקבלנה תפלותינו ובקשותינו עם תפילותיהם ובקשותיהם של כל בית ישראל לפני אבינו שבשמים (ובארץ) ואמרו אמן יהא שלום רב מן השמים חיים ושובע וישועה ונחמה והצלה ורפואה וגאולה וסליחה וכפרה ורווח והצלה לנו ולכל עמו ישראל
כל הקהל אומרים:
שִׁיר הַמַּעֲלות. מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' :
אֲדנָי שִׁמְעָה בְקולִי. תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבות. לְקול תַּחֲנוּנָי:
אִם עֲונות תִּשְׁמָר יָהּ. אֲדנָי מִי יַעֲמד:
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. לְמַעַן תִּוָּרֵא:
קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי. וְלִדְבָרו הוחָלְתִּי:
נַפְשִׁי לַאדנָי. מִשּׁמְרִים לַבּקֶר שׁמְרִים לַבּקֶר:
יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' . כִּי עִם ה' הַחֶסֶד. וְהַרְבֵּה עִמּו פְדוּת:
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכּל עֲונותָיו:
קדיש יהא שלמא (קדיש יתום)
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (אמן) בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ. (אמן) בְּחַיֵּיכון וּבְיומֵיכון וּבְחַיֵּי דְכל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן) יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרומַם. וְיִתְנַשֵּא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן) לְעֵילָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן(
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן(
עושֶׂה שָׁלום בִּמְרומָיו. הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלום עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן(
תתקבל תפילתנו ברצון מן השמים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
