ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַד' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה"
חידוש נפלא מביא לנו הרצי"ה בשם אביו מרן הראי"ה:
"בהא דאמרינן [נדרים ח]: "האומר אשכים ואשנה פרק זה, אשנה מסכת זו - נדר גדול נדר לא-להי ישראל, והא מושבע ועומד מהר סיני הוא", ואין שבועה זו של התחייבותו עכשיו חלה על השבועה הקודמת מהר סיני. בא הגאון ר' משה שמואל גלאזנר זצ"ל ושאל את כגקאאמו"ר זצ"ל (מרן הראי"ה) מדוע לא תחול התחייבותו זו של עכשיו, המפורטת על אותו פרק ואותה מסכת, מפני ההתחייבות הקודמת של כלל לימוד התורה, והרי בהתחייבותו הכללית בשבועת הר סיני נתחייב על כלל לימוד התורה, ולא נשתעבד בהתחייבותו זו על פרק מיוחד ומסכת מיוחדת, ועל מה שנשאר לא מפורט בהתחייבותו הכללית הקודמת צריכה שפיר לחול זו התחייבותו המפורטת עכשיו של נדר ושבועה באותו פרק ובאותה מסכת. ואמר לו כגקאאמו"ר הרב זצ"ל שהרי הודיעונו חז"ל [ע"ז יט:] ש"אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ", ולפיכך ההתחייבות מהר סיני ללמוד תורה מתקיימת דווקא במקום זה של חפץ ליבו, ואותה המציאות והשבועה של לימוד תורה שמהר סיני היא שייכת בחלותה על פרק זה ומסכת זו שהוא חפץ עכשיו, ויש לה לעכב את חלות התחייבותו החדשה המפורטת של עכשיו, שאין בכלל אלא מה שבפרט".
[הערות הרצי"ה על ספרו של אביו 'מצוות ראיה' על שו"ע, עמ' ריא].
אורות הראי"ה
ר' אלחנן יעקבוביץ זצ"ל היה ת"ח גדול אשר הסתופף בצִלו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל.
בספרו 'אבן שמעון' מביא ר' אלחנן אגרת מיוחדת שקיבל מהראי"ה, ובה הערות הלכתיות בנושאים המוזכרים בספר. וכך פותחת האגרת, אשר נשלחה זמן קצר לאחר הימים הנוראים של 'פרעות תרפ"ט':
"שלום וברכת השנים לכבוד ידידי... הרב הגאון המובהק אלחנן שליט"א הר"מ דק' ביאליסטאק.
קבלתי את ספרו היקר 'אבן שמעון' ושמחתי מאוד כי זיכהו השי"ת להתחיל בהפצת מעינות תורתו, לזכות את הרבים, ויגדיל תורה ויאדיר לאורך ימים טובים.
ומרוב הטרדא לעת כזאת אשר אנו מצפים לרחמי שמים שיחונן ד' את פליטת בת ציון ולא נוסיף לדאבה וירום קרן עמו במהרה בימינו אמן, אי אפשר לי להאריך בדברי קודשו, רק לחיבת הקודש ארשום במה שראיתי בראשית דבריו.
בעניין היזק שאינו ניכר אם יש בזה איסור תורה דלענ"ד דודאי איסורא דעשה ד'ואהבת לרעך כמוך' איכא, שאין שום אדם רוצה שיזיק לו שום אחד גם בהיזק שאינו ניכר והוי בכלל "מאי דסני עלך - לחברך לא תעביד", דזהו עיר ואהבת לרעך כמוך, כדפירש הלל לההוא גיורא. ואיך יתכן לומר שאין כאן איסור תורה?..." (כאן ממשיך הראי"ה לדון בהלכה זו).
על דברים אלו של הראי"ה, העיר ר' אלחנן יעקובוביץ הערה קצרה ונפלאה:
"ראו קדושת מאורן של ישראל זצוק"ל (הרב קוק): בכל מקום שתפנה - תראה בו אהבת המקום והבריות וכו'".
כלומר: עם כל טרדתו של הראי"ה כמנהיג ציבור, ואף שמדובר בתקופה נוראה ורבת תהפוכות, מצא לנכון לעיין בספר זה, ומתוך כל נושאי הספר בחר להעיר בעיון ובהרחבה רבה דווקא בנושא מצוות'ואהבת לרעך כמוך' , בכדי להראות את גודלה ותוקפה...
"יום ד' ח"י סיון תרס"ד
תמול שב רבינו הגדול [הראי"ה] מירושלים ונתקבל בהוד והדר כראוי לו, ובהשאלו על דבר הרושם שעשתה ירושלים עליו, אמר:
לו ידעו אחינו בחו"ל דברים כהוויתם, שפעת תלמידי חכמים, ריבוי האנשים המצויינים שבירושלים, בתי החסד הרבים הנהדרים בה, וסדריהם הנעלים ומנהליהם היקרים, צדקתם ותומתם הרב, וגם את ההמון העולה על אשר שבחו"ל במעלות רבות, ובמה הם חיים ואיך הם ניזונים, לו ידעו אחינו בחו"ל את כל אלה, לא הייתה ירושלים לחרפה כאשר היא בעוונות הרבים, בעיני רבים מסיבת אי ידיעה.
רבינו הוא לעת-עתה חלש ויגע, ובנוחו מעט והחליף כח אומר הוא לנסוע בכל המושבות ולראות הכל בעיניו, לפי שעה שבע רצון הוא מאלה בני המושבות שבאו לבקרו או להתדיין לפניו, ומוצאם לבעלי נימוס ובעלי משמעת, ומלא הוא תקווה כי יתקן מה שיש לתקן גם בעיר גם בהמושבות.
וגאוני ירושלים שליט"א גם הם, כפי שמודיעים אותנו ממקורות נאמנים, שבעי רצון מיפו שזכתה לרב כזה, וכבר מלאו ידיו להיות לרב בהמושבות, והנני לתת פה המכתב שכתבו להפקידות של ה' יק"א בדבר הזה שהצליח לי להתודע ממנו על פי מקרה צדדי בלתי מצוי וגם להעתיקו, וזה לשונו:
כבוד הפקידות של חברת היק"א להנהגת המושבות שלום וברכה.
הננו להודיע לכבודם כי הרב הגאון המובהק הצדיק אשר שמו כשמן תורק מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הופקד לשמחת לבבינו לרב להעיר יפו ולהמושבות תובב"א, ומעתה כל העניינים השייכים למצות התלויות בארץ, וההשגחה על עניני כלאיים וערלה וכו', תרומה ומעשרות וכו', הכל יהיה נחתך ע"י ידידנו הרב הנזכר שליט"א, שאנו וכל בית ישראל סומכים עליו ומחזקים ידיו בכל תוקף ועוז.
תואיל נא הפקידות להודיע הדבר גם לכל בני המושבות, וכי בכל עניני הדת יסורו למשמעתו, ויעשו ככל אשר יורם מבלי סור מדבריו כרצון כל שלומי אמוני בני ישראל חובבי עמם וארצם, ורצון החותמים בברכה.
ועל החתום: שמואל סלאנט
אליהו דוד ראבינאוויץ תאומים".
[החבצלת, תרס"ד]
בהסכמתו לספר 'לתורת בני עליה' מתייחס הראי"ה לנושא לימוד סתרי תורה בדורנו:
"הובאו לפני חוברות בשם 'לתורת בני עליה', ומעשי ידי אומן הרב החשוב הסופר המצויין מר עמנואל הירשברג, וראיתי במפעלו מלאכת שמים יפה ונחמדה ומטרתו היא מטרת קודש נשגבה: לקרב את הלבבות למושגים הקדושים והעליונים אשר בספרי קודש המיוחדים לרזי תורה.
ובדורנו זה, אשר חכמת סופרים שלו נטתה מדרך הקודש והיא הומיה וסוררה לעקור נטיעות קודש, יקרו לנו שבעתיים דברי פי חכם חן, אשר בנועם סגנון ועט סופר שנון ירצה על הדברים הנשגבים, לעורר לבבות אטומים לדעת את האור הגנוז בספוני טמוני תורת אמת , ומן הבאר אשר כרוה שרי קודש, בני עליה המקודשים, ישקו העדרים לרוות צמאונם, וחיו ושבו והיו לבנים נאמנים לתורת ד' לעמו ולארצו.
והנני בזה מחזק ידי החכם הסופר המחבר בעבודתו הרצויה, יהיה ד' עמו וירצה פועל ידיו
אברהם יצחק הכהן קוק".
כאשר נפטר ר' יהושע שטמפפר ז"ל, שהיה אחד מחשובי המושבה פתח-תקוה, נערכה לו הלוייה המונית. מרן הראי"ה היה ראשון המספידים, ו"בקול גדול ובבכי נורא הרים עליו קול נהי, ופיו המפיק מרגליות ודבריו המסולאים בפז הסבו בכי גדול ונורא", כפי שמתואר בעתון 'החבצלת' מאותם ימים.
בתוך דבריו אמר הראי"ה כך:
"עתה, כשספינת היהדות טרופה. עתה, שלמרות שמחתינו על רוח החיים שנסובו בהישוב, למרות זה עלינו להגות נכאים בראותינו כי במושבה עברית כזאת נמצאו בין הכוחות החדשים, משהו חמץ בפסח, ועוד נמצאו בין סופרי העתונים הלועגים על העומדים בפרץ בדבר הרע הזה, עתה - כמה נצרך לנו אנשים כהמנוח, אשר היה עשוי לבלי חת להגיד לפורצי גדר פשעם בפניהם ולגעור בהם ולעמוד בפרץ, עתה עלינו לבכות כי אבדו לנו כלי מלחמה..."
[החבצלת, תרס"ח].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








