ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַד' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה"
חידוש נפלא מביא לנו הרצי"ה בשם אביו מרן הראי"ה:
"בהא דאמרינן [נדרים ח]: "האומר אשכים ואשנה פרק זה, אשנה מסכת זו - נדר גדול נדר לא-להי ישראל, והא מושבע ועומד מהר סיני הוא", ואין שבועה זו של התחייבותו עכשיו חלה על השבועה הקודמת מהר סיני. בא הגאון ר' משה שמואל גלאזנר זצ"ל ושאל את כגקאאמו"ר זצ"ל (מרן הראי"ה) מדוע לא תחול התחייבותו זו של עכשיו, המפורטת על אותו פרק ואותה מסכת, מפני ההתחייבות הקודמת של כלל לימוד התורה, והרי בהתחייבותו הכללית בשבועת הר סיני נתחייב על כלל לימוד התורה, ולא נשתעבד בהתחייבותו זו על פרק מיוחד ומסכת מיוחדת, ועל מה שנשאר לא מפורט בהתחייבותו הכללית הקודמת צריכה שפיר לחול זו התחייבותו המפורטת עכשיו של נדר ושבועה באותו פרק ובאותה מסכת. ואמר לו כגקאאמו"ר הרב זצ"ל שהרי הודיעונו חז"ל [ע"ז יט:] ש"אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ", ולפיכך ההתחייבות מהר סיני ללמוד תורה מתקיימת דווקא במקום זה של חפץ ליבו, ואותה המציאות והשבועה של לימוד תורה שמהר סיני היא שייכת בחלותה על פרק זה ומסכת זו שהוא חפץ עכשיו, ויש לה לעכב את חלות התחייבותו החדשה המפורטת של עכשיו, שאין בכלל אלא מה שבפרט".
[הערות הרצי"ה על ספרו של אביו 'מצוות ראיה' על שו"ע, עמ' ריא].
אורות הראי"ה
ר' אלחנן יעקבוביץ זצ"ל היה ת"ח גדול אשר הסתופף בצִלו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל.
בספרו 'אבן שמעון' מביא ר' אלחנן אגרת מיוחדת שקיבל מהראי"ה, ובה הערות הלכתיות בנושאים המוזכרים בספר. וכך פותחת האגרת, אשר נשלחה זמן קצר לאחר הימים הנוראים של 'פרעות תרפ"ט':
"שלום וברכת השנים לכבוד ידידי... הרב הגאון המובהק אלחנן שליט"א הר"מ דק' ביאליסטאק.
קבלתי את ספרו היקר 'אבן שמעון' ושמחתי מאוד כי זיכהו השי"ת להתחיל בהפצת מעינות תורתו, לזכות את הרבים, ויגדיל תורה ויאדיר לאורך ימים טובים.
ומרוב הטרדא לעת כזאת אשר אנו מצפים לרחמי שמים שיחונן ד' את פליטת בת ציון ולא נוסיף לדאבה וירום קרן עמו במהרה בימינו אמן, אי אפשר לי להאריך בדברי קודשו, רק לחיבת הקודש ארשום במה שראיתי בראשית דבריו.
בעניין היזק שאינו ניכר אם יש בזה איסור תורה דלענ"ד דודאי איסורא דעשה ד'ואהבת לרעך כמוך' איכא, שאין שום אדם רוצה שיזיק לו שום אחד גם בהיזק שאינו ניכר והוי בכלל "מאי דסני עלך - לחברך לא תעביד", דזהו עיר ואהבת לרעך כמוך, כדפירש הלל לההוא גיורא. ואיך יתכן לומר שאין כאן איסור תורה?..." (כאן ממשיך הראי"ה לדון בהלכה זו).
על דברים אלו של הראי"ה, העיר ר' אלחנן יעקובוביץ הערה קצרה ונפלאה:
"ראו קדושת מאורן של ישראל זצוק"ל (הרב קוק): בכל מקום שתפנה - תראה בו אהבת המקום והבריות וכו'".
כלומר: עם כל טרדתו של הראי"ה כמנהיג ציבור, ואף שמדובר בתקופה נוראה ורבת תהפוכות, מצא לנכון לעיין בספר זה, ומתוך כל נושאי הספר בחר להעיר בעיון ובהרחבה רבה דווקא בנושא מצוות'ואהבת לרעך כמוך' , בכדי להראות את גודלה ותוקפה...
"יום ד' ח"י סיון תרס"ד
תמול שב רבינו הגדול [הראי"ה] מירושלים ונתקבל בהוד והדר כראוי לו, ובהשאלו על דבר הרושם שעשתה ירושלים עליו, אמר:
לו ידעו אחינו בחו"ל דברים כהוויתם, שפעת תלמידי חכמים, ריבוי האנשים המצויינים שבירושלים, בתי החסד הרבים הנהדרים בה, וסדריהם הנעלים ומנהליהם היקרים, צדקתם ותומתם הרב, וגם את ההמון העולה על אשר שבחו"ל במעלות רבות, ובמה הם חיים ואיך הם ניזונים, לו ידעו אחינו בחו"ל את כל אלה, לא הייתה ירושלים לחרפה כאשר היא בעוונות הרבים, בעיני רבים מסיבת אי ידיעה.
רבינו הוא לעת-עתה חלש ויגע, ובנוחו מעט והחליף כח אומר הוא לנסוע בכל המושבות ולראות הכל בעיניו, לפי שעה שבע רצון הוא מאלה בני המושבות שבאו לבקרו או להתדיין לפניו, ומוצאם לבעלי נימוס ובעלי משמעת, ומלא הוא תקווה כי יתקן מה שיש לתקן גם בעיר גם בהמושבות.
וגאוני ירושלים שליט"א גם הם, כפי שמודיעים אותנו ממקורות נאמנים, שבעי רצון מיפו שזכתה לרב כזה, וכבר מלאו ידיו להיות לרב בהמושבות, והנני לתת פה המכתב שכתבו להפקידות של ה' יק"א בדבר הזה שהצליח לי להתודע ממנו על פי מקרה צדדי בלתי מצוי וגם להעתיקו, וזה לשונו:
כבוד הפקידות של חברת היק"א להנהגת המושבות שלום וברכה.
הננו להודיע לכבודם כי הרב הגאון המובהק הצדיק אשר שמו כשמן תורק מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הופקד לשמחת לבבינו לרב להעיר יפו ולהמושבות תובב"א, ומעתה כל העניינים השייכים למצות התלויות בארץ, וההשגחה על עניני כלאיים וערלה וכו', תרומה ומעשרות וכו', הכל יהיה נחתך ע"י ידידנו הרב הנזכר שליט"א, שאנו וכל בית ישראל סומכים עליו ומחזקים ידיו בכל תוקף ועוז.
תואיל נא הפקידות להודיע הדבר גם לכל בני המושבות, וכי בכל עניני הדת יסורו למשמעתו, ויעשו ככל אשר יורם מבלי סור מדבריו כרצון כל שלומי אמוני בני ישראל חובבי עמם וארצם, ורצון החותמים בברכה.
ועל החתום: שמואל סלאנט
אליהו דוד ראבינאוויץ תאומים".
[החבצלת, תרס"ד]
בהסכמתו לספר 'לתורת בני עליה' מתייחס הראי"ה לנושא לימוד סתרי תורה בדורנו:
"הובאו לפני חוברות בשם 'לתורת בני עליה', ומעשי ידי אומן הרב החשוב הסופר המצויין מר עמנואל הירשברג, וראיתי במפעלו מלאכת שמים יפה ונחמדה ומטרתו היא מטרת קודש נשגבה: לקרב את הלבבות למושגים הקדושים והעליונים אשר בספרי קודש המיוחדים לרזי תורה.
ובדורנו זה, אשר חכמת סופרים שלו נטתה מדרך הקודש והיא הומיה וסוררה לעקור נטיעות קודש, יקרו לנו שבעתיים דברי פי חכם חן, אשר בנועם סגנון ועט סופר שנון ירצה על הדברים הנשגבים, לעורר לבבות אטומים לדעת את האור הגנוז בספוני טמוני תורת אמת , ומן הבאר אשר כרוה שרי קודש, בני עליה המקודשים, ישקו העדרים לרוות צמאונם, וחיו ושבו והיו לבנים נאמנים לתורת ד' לעמו ולארצו.
והנני בזה מחזק ידי החכם הסופר המחבר בעבודתו הרצויה, יהיה ד' עמו וירצה פועל ידיו
אברהם יצחק הכהן קוק".
כאשר נפטר ר' יהושע שטמפפר ז"ל, שהיה אחד מחשובי המושבה פתח-תקוה, נערכה לו הלוייה המונית. מרן הראי"ה היה ראשון המספידים, ו"בקול גדול ובבכי נורא הרים עליו קול נהי, ופיו המפיק מרגליות ודבריו המסולאים בפז הסבו בכי גדול ונורא", כפי שמתואר בעתון 'החבצלת' מאותם ימים.
בתוך דבריו אמר הראי"ה כך:
"עתה, כשספינת היהדות טרופה. עתה, שלמרות שמחתינו על רוח החיים שנסובו בהישוב, למרות זה עלינו להגות נכאים בראותינו כי במושבה עברית כזאת נמצאו בין הכוחות החדשים, משהו חמץ בפסח, ועוד נמצאו בין סופרי העתונים הלועגים על העומדים בפרץ בדבר הרע הזה, עתה - כמה נצרך לנו אנשים כהמנוח, אשר היה עשוי לבלי חת להגיד לפורצי גדר פשעם בפניהם ולגעור בהם ולעמוד בפרץ, עתה עלינו לבכות כי אבדו לנו כלי מלחמה..."
[החבצלת, תרס"ח].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
