ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(עט: שורה 1 – פ. שליש תחתון)
כוי – לגבי אותו ואת בנו, כיסוי הדם ומתנות כהונה
הקדמות:
1. יש או"ב בילד כלאיים.
2. מחלוקת האם או"ב שייך באב, והאם חוששים לזרע אב – חנניה – כן, ר"י – לא.
3. המחלוקת הנ"ל שייכת גם לגבי כלאיים – האם הבהמה מוגדרת לפי האם או לפי האב והאם.
4. הנחת הבסיס של כל הסוגיא – רב חסדא - כוי זה כלאיים של בהמה וחיה.
א. המחלוקת באו"ב
ת"ר – (כאמור) או"ב נוהג בכלאיים (שתי בהמות),
האם נוהג בכוי?
רבנן – כן, ר"א – לא.
ב. הסבר המחלוקת:
- הכוי הוא הילד – לא יתכן:
- אמא חיה (צבייה) – ברור שאין או"ב (אין או"ב בחיות, רק בבהמות).
- אמא בהמה (תיישה) - ברור שיש או"ב, כי לא אכפת לנו מה מין הילד ("שה" ו"בנו" כל דהו).
- הכוי הוא ההורה, וההורים שלו הם תיש וצבייה:
רבנן (כן), 2 הנחות:
1. חוששים לזרע האב (לכן הכוי הוא גם חצי שה), כמו חנניה
2. גם ב"מקצת שה" יש דין או"ב.
על מה חולק ר"א? שתי אפשרויות:
- שלא חוששים לזרע אב (עט: שליש).
- שאין איסור ב"מקצת שה" (פ. 1+)
ג. תחומים נוספים
המחלוקת צריכה להסתדר עם עוד שני מקורות:
המחלוקת | שוב, הדין של או"ב בכוי: | משנה לגבי כיסוי הדם (פג:, רק בחיה) – ספק אם חייב. | ברייתא לגבי מתנות כהונה (רק בבהמה), רבנן – חייב, ר"א – פטור |
1. האם חוששים לזרע אב: | האבא בהמה, | קשה: למה זה ספק? | קשה - |
2. (לפי כולם ספק אם חוששים לזרע האב) והמחלוקת: רבנן – כן, | שתי אפשרויות:
2. האמא בהמה, ר"א – אין, כי חצי בהמה זה לא מספיק. | לרבנן, | האמא בהמה (הכוי הוא ספק רק בהמה, ספק בהמה+חיה):
|
ד. שיטות נוספות בכוי
A. רב יהודה – ברייה בפני עצמה,ויש ספק אם נחשב לחיה או בהמה.
B. כתנאי -
יש אומרים – כלאי חיה ובהמה,
אך כל השאר חולקים:
ת"ק – איל הבר,
ר' יוסי ורשב"ג – ברייה בפנ"ע (ולגבי חיה/בהמה – ר' יוסי – ספק (וכן רב יהודה), רשב"ג – בהמה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
