ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
כדוגמא אתמקד במדרש המובא ברש"י על פרשה וירא. כאשר שלושת המלאכים מגיעים לביתו של אברהם אבינו הוא פונה אליהם ומבקש מהם להיכנס ולהתארח אצלו: "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ" (בראשית יח, ד). הצעתו של אברהם לתת מעט מים לרחיצת הרגלים לאנשים שהגיעו זה עתה מן הדרך נראית אלמנטרית. אלא שחז"ל ראו בכך אמירה אחרת מכיוונו של אברהם, ואלו דברי רש"י: "כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס עבודה זרה לביתו. אבל לוט שלא הקפיד, הקדים לינה לרחיצה, שנאמר (פרק יט, פסוק ב) ולינו ורחצו רגליכם".
שתי שאלות ניצבות בפני הקורא דברי חז"ל אלו. ראשית, מה ראו חכמינו להוציא את הפסוק מפשטו ולפרש את רחיצת הרגלים כהיטהרות והתנקות מעבודה זרה, עד כדי העברת ביקורת על לוט שהקדים את הצעת הלינה לרחיצה. שנית, וזו השאלה המתמיהה יותר, היכן שמענו על סוג כזה של עבודה זרה בה האדם עובד את אבק רגליו? האם מעבודה זרה כזו חשש אברהם?
נראה שחז"ל מעוניינים להדגיש לנו לאורך כל סיפורי אברהם את חידושו האוניברסאלי הגדול של אברהם, שאקטואלי גם לימינו אנו. אברהם מביא לעולם את בשורת המונותאיזם - האמונה בא-ל אחד. לא זו בלבד שיש רק א-ל אחד אלא שמשכנו איננו רק בשמים אלא גם על הארץ. כך אומר אברהם למלך סדום: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵ-ל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (י"ד, כ"ב). דברי אברהם נאמרו כתגובה למלך סדום שרצה להציע לאברהם חלוקה בשלל המלחמה מול ארבעת המלכים. "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ" (שם כ"א). מלך סדום חושב שאם אברהם ניצח, הרי שהכל שייך לאברהם המנצח שזכה בשלל, ובכל אופן הוא מבקש ממנו את האנשים שנפלו בשבי. אבל אברהם מלמד אותו שגם המנצח איננו 'בעל הבית' האמיתי, אלא "לה' הארץ ומלואה", ולכן הוא מעוניין להשיב גם את הרכוש לאנשי סדום. בעוד שאצל מלך סדום - האדם הוא שנמצא במרכז, אצל אברהם - הקב"ה נמצא במרכז.
אמונה כמו זו של מלך סדום ייחסו חז"ל גם לאורחים של אברהם כפי שנדמו לו בתחילה. אבק הרגלים נוצר מפעולותיו וממעשיו של האדם. אנשים המשתחווים לאבק רגליהם הם אנשים הסוגדים לעצמם ולפועלם, מעמידים את עצמם במרכז ואת הבורא במעגל החיצוני, אם בכלל. אברהם איננו מוכן שרעיונות ותפיסות כאלו יחלחלו לתוך ביתו ולכן הוא מבקש "וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם". לעומתו, בן אחיו, לוט, שהלך להתגורר בסדום איננו שותף מלא של אברהם לדרך וקרבתו לאנשי סדום העמידה אותו במקום יותר סלחני ומתפשר כלפי תפיסת עולם זו.
ענג שבת (310)
הרב אורי סדן
56 - "ויאמר ה' אל אברם לך לך..."
57 - חידושו של אברהם אבינו
58 - "ונקיתי דמם"?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
