ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- כסליו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המאמר שהיה אבי אומר ביום ששי לפני קבלת שבת, לא זו בלבד שה"חוזר" הרב ר׳ אהרן ז״ל היה חוזר עליו לפני האורחים שבאו לשבת, היו גם חוזרים עליו מספר גדול של "יושבים" שהיו אז בליובאוויטש.
הסדר היה, שביום שני היה כבר הכתב של המאמר, ה"יושבים" למדו את המאמר בעיון, ואצל זקני החסידים - היה תוכן מאמר החסידות של שבת, נושא הדיבור במשך כל השבוע...
אלה שזכו להכיר את אבי ולשמוע ממנו חסידות ושיחות שמחת תורה או י"ט כסלו, יודעים, איזו אהבה בלתי מוגבלת היתה לאבי כלפי לומדי חסידות ועוסקים בעבודה שבלב, וברצון רב היה עוזר להם לעלות בהשגה ובעבודה.
***
בחורף תער״ב היה אבי במנטון [שבצרפת]. במשך השבועות האחדים של שהותו במענטאן, הספיק לנוח היטב, ומצב בריאותו הוטב במדה משמעותית. בלוותי את אבי בנסיעה זו, מליובאוויטש עד ורשה, אמר לי אבי, שהוא מקווה, שבהיותו במנטון, יהיה לו זמן מספיק, להרהר בענין עמוק חדש בחסידות.
במשך שמונה עשר השנים, מחורף תרנ"ד עד חורף תרע"ב, התרחבה מאד ב"ה תורת החסידות, והרבה ענינים הוסברו בהרחבה.
אלה שמכירים עניני החסידות הנידונים בהרחבה ובבהירות רבה במאמרי שנות תרס"ו, ס"ז, ס"ח, תרס"ט, ההמשכים הידועים בשנים עת"ר, תרע"א, אחד עשר המאמרים של המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו - נוכחים לדעת שהחל משנת תרס"ו החלה תקופה חדשה בהתרחבות תורת החסידות. ששת השנים תרס"ו-תרע"ב - העשירו את תורת החסידות בבעלי כשרון יסודיים ובבעלי עבודה.
ברשימותיו של אדמו"ר האמצעי - שכפי הנראה כתב בשנותיו הצעירות - ישנו ביטוי "ועל דרך צחות יש לומר". בדרך צחות יש לומר על התרחבות החסידות ועבודת החסידים משנת תרס"ו עד תרע"ב, את המאמר "יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית". תורת החסידות עשתה חסידים מלידה לחסידי אמת, וחסידים הפכו חסידות כתובה לחסידות חיה.
במשך שמונה עשרה השנים תרנ"ד-תרע"ב, הועמדו ענין החסידות, לימוד החסידות ועבודת החסידות, על הגובה הנכון והמתאים.
***
באחד ממכתביו אלי ממנטון, כותב לי אבי, שהוא ב"ה שבע רצון, השי"ת מילא רצונו, ותקוותו - שהביע אותה בנסענו מליובאוויטש לורשה, ואשר שאלתי אותו על כך באחד ממכתביי - באה מהכוח אל הפועל. למותר לומר שהיתה לי תשוקה עזה לדעת מה הוא הענין החדש בחסידות שאבי עוסק בו, אך מאידך חשבתי שבאמת לא צריכים לרצות לדעת דברים כאלה.
כשבאתי למנטון לשבת פרשת וארא ר"ח שבט, מצאתי את אבי במצב רוח מרומם ושבע רצון, חשתי שרוממות הרוח ושביעת הרצון, באות מעבודה בחסידות שהסבה לו עונג רב.
בסעודת פורים היתה התוועדות חזקה. אבי הסביר שלומדי חסידות יכולים להגיע להשגות העמוקות ביותר במוחש ממש. תוכן הנושא של אותה שיחה היה, שכל אחד יכול לומר "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב", כל יהודי יכול להגיע להיות "מרכבה" לאלקות, כמו האבות שאבריהם היו קדושים ומובדלים מעניני העולם.
בשיחה עמוקה ורחבה הסביר אבי ששעבוד המוחין לאלקות הוא עונג נפלא. כשמתעמקים - אומר אבי - בהעמקת הדעת בהשגה של השכלה בענין של חסידות - חשים באויר גן עדן.
[והמשיך אדמו"ר הרש"ב:] במשך שנים יגעתי שלא להטעות את עצמי, הקדשתי את כוחותיי להשגה בעבודה של חסידות, התענוג החסידי אפף אותי. אין אני מחזיק טובה לעצמי על כך, שכן זוהי מתנה. ידוע לכל כמה מאוס ענין ההגזמה, ואחרי כל זאת אומר אני גלוי לעין כל, כשהשי״ת עוזר ומזכה להתעמק בהעמקת הדעת בהשגה עיונית בענין של חסידות - חשים באויר גן עדן.
כשכוח השכל, המלובש במוח הגשמי, מתעמק ומקיף ענין של חכמה סתימאה, או ענין של ז׳ תחתונות של עתיק וג׳ ראשונות של עתיק, או ענין של "אתה הוא הוי׳" כפי שזה עדיין "לבדך", כלומר לפני הצמצום - הרי לא זו בלבד שהאדם החושב מתעלה על ידי מחשבה זו, אלא הענין בו מהרהר האדם החושב - מתעלה. כלומר, על ידי דביקות מחשבת החושב בענין שהוא מהרהר בו, מתעלה הענין. והענין עצמו מעלה את האדם החושב, לאותו מקום שהאדם החושב העלה את הענין על ידי עבודת המוח שלו.
השיחה הרעישה את כל המסובים. הרי זה עונג רוחני אמיתי לשמוע דברים מיוחדים ועמוקים כאלה. אחרי הפסקה של ניגוני דביקות נעימות ומלאות התלהבות, המשיך אבי בשיחתו: "אני כברוש רענן ממני נמצא״ - עצמות אין סוף מתכופפת, כביכול, כלפי כל מי שלומד חסידות בעיון ומתייגע בעבודת החסידות, ואומרת לו: ממני, מ"עצמות" הבלתי מושגת - , נמצא בהשגה ממש.
מוחו הגשמי ושכלו האנושי של המתייגע בחסידות בעיון ובדביקות המוח, משיגים השגה אלקית במוחש ממש. כל המתייגע בהשכלה ובעבודת החסידות, יכול להגיע לענינים הנעלים והעמוקים ביותר.
כעבור חצי שנה, חג השבועות תער"ב, החל אבי לומר המשך המאמרים הידוע היטב "בשעה שהקדימו" שנאמר במאה ארבעים ושלשה "המשכים", בהפסקות שונות, מחג השבועות תער"ב עד פרשת וירא תרע"ו. אבי אמר לי שענין זה החל אצלו במנטון. עם המאמר "בשעה שהקדימו" מתחילה תקופה חדשה בהתרחבות החסידות, וכל הענינים העמוקים ביותר בחסידות, מתבארים בהרחבה ובדימויים מוחשיים רגילים".
(התוועדות שמחת תורה ה׳תר״ץ. לקוטי דבורים ח"ב רצו, א ואילך עם דילוגים קלים)
עשר שעות בעיניים פתוחות בעולם אחר
סיפור מופלא זה כותב הרבי ברשימותיו ממה ששמע מהרבי הריי"צ:
"בהיותנו בוויִן [ווינה] וחדרינו היו זה אצל זה ודלת פתוחה ביניהם.
אדנ"ע נתן לי איזה כתב להעתיק, והוא ישב על הספה - לערך שעה ה' אחה"צ - רגלו א' על הספה ורגלו א' על הארץ, ופַּפּיִרסה [סיגריה] בין אצבעותיו. נגשתי פעמים אחדים, וראיתיו יושב בלי נוע, עיניו פתוחות, וכן ישב עד שעה 3 לפנות בוקר! אז התעורר, הביט בחפזה על הפַּפּיִרוסה, וזרקה. לקח שעונו ובתמהון ראה את השעה. נגש אל החלון, ואח"כ שאלני שכנראה כבר העריב והגיעה השעה להתפלל ערבית! עד שגיליתי [לו], שכבר עברה כמעט כל הלילה. כן צריך הייתי להזכיר גם היום [שבו עומדים], כי היה לגמרי מסולק מהעולם.
היה לומד אז אתי רמב"ן עה"ת, והתחיל לשאול אותי "מן הצד" על דבר מה שצריכים אנו ללמוד, וראיתי כונתו למען עי"ז ידע באיזה יום אנו עומדין.
למחרת מצאתיו כותב בביכעל בענין עמוק בדא"ח, וכנראה שבזה היה משוקע".
ובמקום אחר מוסיף הרבי, ששמע שאחר זמן אמר הרבי הרש"ב לבנו הריי"צ שעניני החסידות שבהם
התבונן באותן שעות היו היסוד להמשך תרע"ב הידוע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











