ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
"דרך התשובה היותר מקורית וטובה, הנובעת מאור התורה בעולם, היא השנון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו הכלולים אצלנו בלמוד "חשן משפט... היא מתקנת את כל מכשולי הלב שבחיים ומעמידה את הצדק האלהי על בסיסו הנאמן ונוטלת את מחץ הספק והנבוכה מתוך הנשמה, ע"י מה שמאירה היא באורה הבהיר את דרך החיים המעשיים..." (אורות התשובה יג', ה').
"חשיבות מיוחדה יש להם לדיני ממונות, שבהם מסתמנת באמת ההתיחדות האמתית של תורת ישראל, שהיא כוללת ומקיפה ומסדרת ומאירה ברום עזה וטהרתה גם את כל פרטי החיים המעשיים, גם שבין אדם לחברו, ומטביעה עליהם את חותמה המיוחד, שבאמת דוקא תורה מן השמים ראויה לזה, ודוקא משה רבנו אדון הנביאים, שנבואתו במראה ולא בחידות, לא בביטול החושים כי אם בהתקדשותם והתטהרותם, דוקא הוא היה ראוי לקבלה. משפטים הוא באמצע התורה, וצריך לדיני ממונות סמוכים ממשה רבנו איש האלהים. לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות. חכמה רמה אמתית" (אור לנתיבתי, נתיב אור התורה, פסקה ז'- דיני ממונות).
התורה היא המפגש שלנו, של השכל האנושי, עם החוכמה האלוקית. בראש הפירמידה, התחום שבו יש את שיא המפגש, עומדים דיני ממונות. ברוב המצוות דיני התורה הם 'מטאפיזיקה', מערכת אלוקית שעל פיה המציאות עובדת. ביכולתו של השכל האנושי להתערב רק בתוך המסגרת הדינית האלוקית. המנוחה וההתרוממות בשבת קבועים בתורה בט"ל מלאכות האסורות בשבת ובמצוות נוספות- קידוש, שלש סעודות, עונג שבת וכבוד שבת. יהודי שיחליט ע"פ שכלו שהשבת תגרום לו התרוממות הרבה יותר גדולה אם יבשל מאכל בשבת ויאכל אותו מיד, כשהוא חם וטרי, יהיה חייב סקילה (אם יש עדים והתראה). כמו"כ יהודי שיחליט שהדרך לזכות לקדושת שבת היא שירה בליווי כינור, אע"פ שאיסור זה הוא מדרבנן, כיון שאומר שחכמים טעו, הרי זה מבעט בדברי חכמים 2 . גם לא נראה צורך להבין בהגיון למה כך היא ההתרוממות בשבת, ולא איך שע"פ ההיגיון שבת תרומם אותנו.
אמנם דיני ממנות שונים. דיני ממונות הם ההנהגה החברתית בעולם המעשה. דיני ממונות אינם מטאפיזיקה שלא מחוייבת לשכל האנושי, אלא הם מערכת חברתית שיסודה היא דעת בני אדם . דיני ממונות מושתתים על השכל האנושי- מתי אדם נאמן ומפחד לשקר, ומתי מעיז פניו ואינו חושש לשקר. מתי יש מחילה בין אדם לחברו, ולאיזו רמת שמירה אדם מצפה מחברו כשנתן לו פקדון לשמירה בחינם או בשכר. דיני ממונות, אע"פ שניתנו למשה מסיני, חייבים להיות הגיוניים ומובנים לשכל האנושי.
דיני שבועות הם נקודת שיא המפגש, בתוך דיני ממונות, של השכל האנושי עם שם ה'. מצד אחד השבועה היא כלי משפטי, דרך להרתעה והוכחת נאמנות, דיני שבועות הם בהל’ טוען ונטען שכולם מבוססים על טענות הגיוניות (מיגו וכדו', לעומת דיני עדות לדוג', שיש בהם צד שכך כתבה תורה "על פי שני עדים"). מצד שני השבועה היא בשם ה', בבסיסה עומדת ההכרה ביראת ה' המונחת בכל יהודי, גם כזה שמוכן להורות היתר לעצמו ולמעול בממון חבירו.
מפגש זה מחייב את הדרישה הבסיסית מהנידונים להיות בראש ובראשונה בני אדם. מסכת אבות נכללת בסדר נזיקין, אע"פ שלא עוסקת בדיני ממונות, לאמור, בסיס הדין הוא המדות הטובות, רמה מוסרית בסיסית. מסכת אבות פותחת ב"משה קיבל תורה מסיני". גם מסכת אבות העוסקת במידות, יסודה בסיני 3 . למוסר של החול שתי חסרונות. הוא איננו יציב "אין להדרכה זו תפיסה עומדת בפני ההסתערות של תאוות שונות, כשהן מתעוררות בחזקה" (אוה"ק ח"ג, מוסר הקדש, פסקה א'- המוסר הא-להי), והוא לא יכול להיות הדרכה כוללת לכל האנושות "וקל וחומר שאין ביד מוסר רפוי כזה להדריך את הכללות, את הצבור האנושי בעמקו והיקף גדלו, לחדור אל עומק הנשמה, ולהפוך אל האדם הכללי והפרטי לב בשר תחת לב אבן" (שם). מוסרנו הוא מוסר אלוקי, מוסר התורה, ומשפטנו הוא משפט המבוסס על מדותינו, מוסריותינו. "מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא", א"א להשביע מי שיש לו קלקול ביסוד, שבועה כזו לא תהיה אפקטיבית. מפגש זה של שם ה' מצד אחד, והדרישה, והנאמנות של האדם שלא ישא שם ה' לשווא, הוא המפגש של מסכת שבועות.
^ 1.סיכום שיעור של הרב משה חביב. הרב לא עבר על השיעור.
^ 2.עיין רמב"ם הל' ממרים פ"א ה"ב.
^ 3.רבי עובדיה מברטנורא, אבות פ"א מ"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
