ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כיצד אפוא מעז יהודה לשקר במצח נחושה לשליט המצרי אשר גורל המשפחה כולה נתון בידו? על מנת להשיב על תמיהה זו נציע כאן בזהירות כיוון מחשבה חדש שעשוי להבהיר את הסוגיה. נראה כי האחים לא יכלו שלא לשים לב להתנהגותו המוזרה של השליט המצרי כלפיהם. מצד אחד הוא מתנכל ומתאכזר אליהם, אך מן הצד השני הוא מפתיע אותם במחוות אנושיות מתמיהות. כך למשל, את הצעתו הראשונה להשאיר את כולם במאסר ולשלוח אח אחר להביא את בנימין, הוא ממיר לפתע בהצעה שרק שמעון יישאר במצרים. יתרה מזו, הוא מצייד אותם בנדיבות באוכל, ובדרך הם מגלים להפתעתם כי הושב כספם.
בפגישתם עם השליט המצרי, הוא מביע התענינות נוגעת ללב בגורל אביהם, "השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי". וכמו לא די בככך, הם מוזמנים לסעודת מלכים בה מושיבים אותם "הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו"..
אשר על כן נראה, כי לנוכח כל התמיהות שמעלה התנהגותו של האיש, לא יהיה זה מופרך להניח כי בשלב כלשהו עולה בלב האחים החשד בדבר זהותו האמיתית של השליט המצרי. סביר להניח כי עובדת היותו נער שעלה לגדולה בנסיבות מיוחדות היתה ידועה והמעורבות הרגשית המפתיעה שלוו בסיפורה של משלחת משפחה מכנען העלתה אולי את ה"רעיון המטורף" בדבר זהותו של האיש.
נדמה, כי כאשר ניגש יהודה אל יוסף ופותח בנאומו הנרגש, מקנן בליבו הרעיון הנועז כי יתכן ועומד הוא בפני אחיו יוסף. כיון שכך הוא בונה נאום מתוחכם ודו-משמע שיש בו יותר מקורטוב של הימור. ברובד החיצוני יש לדברים משמעות גם אם מדובר במשנה למלך המצרי, למרות ההאשמות הבלתי מדויקות המשולבות בו. אולם ברובד הפנימי והמשמעותי יותר, מכוון הנאום אל האפשרות שאכן האיש העומד לפניו הוא יוסף אחיו.
ברובד זה דבריו של יהודה הם חץ שנון המכוון אל ליבו של האח המתנכר, כדי לאלצו להסיר את המסכה מעל פניו: "יודע אני מי אתה, יודע אני גם כי אשמים אנחנו, אך יודע אני גם כי ליבך יוצא אל אבינו הזקן שאהב אותך יותר מכל. דע לך אחי, תהא סיבת התנכרותך אשר תהא, אם תמשיך את משחק התנכרותך, אתה הורג את אבא!"
ואכן דברים היוצאים מהלב נכנסים ללב אח, "ולא יכול יוסף להתאפק... ויתן את קלו בבכי... ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי".
ענג שבת (309)
הרב אורי סדן
78 - עונג שבת וישב- חנוכה תשע"ב
79 - מי אתה
80 - דיני השבוע ומנהגיו פרשות ויגש ויחי תשע"ב
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
