ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
והנה טבעי הדבר שאם אדם הולך שולל את חבירו בשקרים ותככים ומזימות, פעמים ושלש, או הבטיח לו ולא קיים הבטחתו, ברור הדבר שלא יתן יותר אימון בדבריו, ובצדק יחשוב אותו לבדאי רמאי ונוכל, אשר אין ערך לדבריו, וכמ"ש רז"ל, כך עונשו של בדאי, שאפילו אומר אמת אין שומעין לו (סנהדרין פ"ט ע"ב).
ההגיון מחייב שאי אפשר לרמות צבור שלם יותר מפעם אחת, ולאדם יחיד יותר מפעמים שלש, אולם באופן תמידי, אי אפשר לרמות אפילו ליחיד וכ"ש לצבור שלם. ואם כך הדבר לגבי בני אדם אשר דעתם עלולה להשתנות במצבים שונים, ק"ו לגביו יתברך שהוא ודעתו אחד ללא שינוי ותמורה, ואי אפשר בשום פנים להעלות אפילו במחשבה שאפשר לרמות אותו ח"ו אפילו פעם אחת, כי הוא מביט מראשית אחרית, ויודע תעלומות לב יתב"ש לנצח נצחים. א"כ אם האדם למחרת יום הכפורים שב על קיאו ושנה באולתו, וכל החטאים שהתודה עליהם נשארו רק בסידור התפלה עד השנה הבאה, ושוב חוזר ומתודה עליהם, וחוזר חלילה, בלי לקחת בחשבון שעליו לשוב בתשובה ולקיים דבריו, בלי ספק שבין שקרנים ונוכלים יכירנו מקומו, ולאיש אשר אין אמונה בו יחשב, כאמור.
הרעיון הנ"ל, הגדירו אותו רבותינו הקדושים ברוח קדשם, במשפט קצר כדרכם בקודש, באומרם האומר אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר (יומא פ"ה ע"ב). ורצונם ז"ל להדגיש בזה, כי יום הכפורים הנו בבחינת ארוכה ומרפא למדוי הנפש ותחלואיה, כי הוא מסוגל לטהר נפש האדם מכל העוונות והכתמים של החטא הסובבים אותה, ואשר העיבו על זוהר טהרתה ואורה הבהיר, כערפל העוטה את עין השמש, לבל תפיץ אורה. מובן מאליו שזה תלוי בתשובה כנה וטהורה היוצאת ממעמקי הלב, ומתוך חרטה גמורה על העבר, וקבלה מוחלטת על העתיד לבל ישוב עוד לכסלה. ולכן לא יתכן שהרפואה למחלה תהפך היא עצמה יסוד לאותה מחלה, ואשר בלעדיה לא היה מגיע למחלה. ולזה אמרו ז"ל האומר אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר, כי לפי דעתו זאת הנלוזה, בלעדי יום הכפורים לא היה חוטא, וזה לא יתכן להפוך רפואת המחלה ליסוד המחלה כאמור, ועל כן אין יום הכפורים מכפר (ראה מ"ש בס"ד במערכת ת', תשובה). המורם מזה, שעל האדם הנבון והישר, להזהר משנה זהירות שלא יחזור על אותם משגים שעשה לפני כן, וישמש לו יום הכפורים כפרוזדור שדרכו יכנס לטרקלין התשובה, ולהתעלות בקדושה עילאית ושב ורפא לו.
כמו כן הודיעונו רז"ל שעבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר אם עשה תשובה, ועבירות שבין אדם לחבירו, כגון גניבה, גזל, הלבנת פנים, לשון הרע וכיוצא, אין יום הכפורים מכפר עד שיחזיר את הגניבה או את הגזל אשר גזל, ויבקש ממנו סליחה. ונוסף לזה, איך אפשר לבקש סליחה מאת אדון כל הארץ יתב"ש אם אנו כבני אדם לא נסלח אחד לשני בלב שלם ונפש חפיצה. ולכן דרכם של עם ישראל טהורי לב לסלוח אחד לשני בערב יום הכפורים, כך עומדים בתפלה לפניו יתברך במצפון נקי, טהורים וברים כמלאכי עליון.
וראיתי לנכון להעתיק כאן תפלה נפלאה מיוסדת מרבותינו ז"ל, לאומרה לפני כל נדרי, שכל הקהל יאמר אותה בעמידה ובקול רם, וזה תוארה:
"הריני מוחל וסולח לכל בר ישראל שחטא כנגדי, בין איש בין אשה קטן או גדול, ואני סולח לו אפילו פגע בי בגופי או בממוני בכל צורה שהיא, או חרף וגידף אותי או דבר עלי לשון הרע, או הוציא עלי שם רע, או כינה אותי בשם רע, או העליב אותי ביני לבינו, או בפני אנשים, או התכבד בקלוני בפני אנשים. כלל הדברים, אפילו עשה לי כל העבירות שבעולם, אפילו הכי הנני סולח לו מחילה גמורה מלב שלם, בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים, חוץ ממי שהוא חייב לי כסף, ויש לו במה לשלם ולא משלם, לזה איני סולח"
(תורגם מערבית לעברית מספר קרבן מנחה פרק מ"ד סי' ע"ב, להרב החסיד רבינו ברוך אסבאג זלה"ה).
תקותנו חזקה ואיתנה ובבטחון מלא, שה' יתעלה הרואה ללבב, בראותו שאנחנו סולחים איש לרעהו באמת ובלבב שלם, גם הוא יתב"ש יענה לעתירתנו ויאמר סלחתי כדבריך, ובחסדו הגדול יקבל תשובתנו ברצון כריח ניחוח ויעביר פשענו מנגד עיניו, כהבטחתו יתב"ש, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (ויקרא ט"ז ל').
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









