ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
להשגת מטרה קדושה ונעלה זו, יש להשתמש בשני דברים. א. הסברת פנים. ב. סבלנות ואורך רוח. כי בדרך כלל, אדם שהתרגל באיזה מדה מן המדות קשה לו לפרוש ממנה בפעם אחת, וכפתגם הידוע הרגל נעשה טבע (ראה בספר שבילי אמונה, נתיב ד', שביל ה', ומ"ש בס"ד, במערכת ט', טבע). ולכן יש צורך בהסברת פנים טובה, להראות לו שאתה לא שונא אותו, ושכל כוונתך ודאגתך רק לטובתו. וכן להתנהג אתו בסבלנות ואורך רוח, שלא יבעוט וילך, וכ"ש שלא להתרגז ולכעוס עליו, כי בזה אתה עלול להרחיקו ולא תשיג התכלית הנכספת והמקווה, והיא להביאו לתיקון המדות.
והנה ידוע טבע העולם, שהאדם לא רואה את המומים והפגמים שיש בו, ורק של חבירו הוא כן רואה , וכאמרם ז"ל, אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קי"ט ע"א). והגם שלפי האמת, אין אדם בעולם שאין בו חסרונות ויתרונות, כי אין שלם רק ה' יתב"ש לבדו, עכ"ז עוד לא נשמע בעולם במשך כל הדורות שעברו, מיום ברוא אלקים אדם על הארץ עד עצם היום הזה, שמי שהוא שנא או מאס את עצמו. ואדרבה, תמיד הוא עושה כל המאמצים והתחבולות למען ירגיש את עצמו בריא חזק ואיתן, ושומר את עצמו בכל יכלתו מכל מיני פגעים רעים לבל יאונה לו כל רע. א"כ גם אם לפי דעתו רואה בחבירו פגמים ומגרעות, עליו לקרב אותו ולא לשנוא או למאוס אותו, כמו שהוא לא שונא ולא מואס את עצמו, למרות החסרונות והפגמים שיש בו. והוא מובנו העמוק של הצו האלהי העליון, באומרו יתב"ש, "ואהבת לרעך כמוך" אני ה' (ויקרא, י"ט י"ח), כלומר, עליך לאהוב רעך, על כל המגרעות שבו, כמוך, שג"כ יש לך מגרעות, ואתה אוהב את עצמך. ויש לשים לב לסיום הנפלא של הפסוק, אני ה', כלומר, ממני תלמד איך להתנהג, כמו שאני מאריך אפי עם הרשעים, וכשישובו בתשובה איני מואס אותם ואיני מרחיקם, כך גם אתה עליך להתנהג עם רעך, להשפיע עליו ולשכנעו, להניאו מדרך רעה, ולהביאו לדרך טובה ונכונה לעבודתו יתב"ש.
ומכלל אהבת ישראל, שלא לדבר סרה על עם ישראל ח"ו, אפילו בשעה שהוא מטיף להם דברי מוסר להשיבם בתשובה, וכמ"ש רז"ל במדרש, אין הקב"ה רוצה במי שאומר דלטוריא על ישראל (שהש"ר פ"א ו', וראה גם יבמות מ"ט ע"ב, פסחים פ"ז ע"א, רש"י הקדוש ישעיה ו' ו' ד"ה רצפה, ע"ש). וכמ"ש משם הבעש"ט הקדוש עה"פ מוסר ה' בני אל תמאס, גם כשאתה מטיף מוסר ה', בני אל תמאס, אל תדבר סרה על בני, ע"כ. כי טבעי הדבר שגם מי שיש לו בן שאינו שומע בקולו ולא הולך בדרך ישרה כרצון אביו, בכל זאת אין האב רוצה שיספרו לו על מעשיו הרעים של בנו, ואם מי שהוא התחצף והעיז לספר לו, בלי ספק שיגרום לו צער ועגמת נפש. וברור הדבר שלפי מושגינו הגשמיים והחמריים, ושכלנו האנושי המוגבל, אין לנו כל מושג ודמיון, אפילו כטיפה מן הים, מאהבתו יתב"ש את בניו בחיריו, עם סגולתו, עם מרעיתו וצאן ידו, את עמו ישראל, ורצונו יתב"ש רק לשמוע דברי שבח ותהלה על בניו, וכאב את בן ירצה.
הערה. הנה ידועים דברי רז"ל המזהירים שלא להתחבר לרשעים, כמ"ש ואל תתחבר לרשע (אבות פ"א מ"ז). וכ"ש שאסור להתוכח אתם בעניני אמונה ודת, וכמ"ש על המשנה ודע מה שתשיב לאפיקורוס, אמר רבי יוחנן לא שנו אלא אפיקורוס עכו"מ, אבל אפיקורוס ישראל כ"ש דפקר טפי (סנהדרין ל"ח ע"ב, ועיין באבות דר"ן פ"ב משנה ז). ויותר מבואר הדבר שם באבות דר"ן פ"ט מ"ד, שמפרש, אל תתחבר לרשע, ואפילו לתורה, ולפי גרסת רבינו הגר"א זלה"ה, לקרבו לתורה, ע"ש. אולם האמת היא שכוונת רז"ל באומרם ואל תתחבר לרשע, היינו להתיידד אתו ולאהוב אותו. והטעם, שמא יושפע ממנו וילמד ממעשיו, וכמ"ש הרמב"ם שם בפירוש המשנה באבות, ועיין הרב תפארת ישראל שם, אות ל"א, ע"ש. וכן האפיקורוס שאסור להתוכח אתו, היינו אפיקורוס שלמד תורה וכפר, שזה לא תוכל להשיבו תשובה נכונה שתתקבל על לבו, כי הוא כבר למד וידע אותה תשובה, וכמ"ש רש"י שם בד"ה כל שכן דפקר טפי, ע"ש, והכוונה בזה, שהוא אפיקורוס מתוך הכרה, ולזה אין תקנה עולמית.
אבל בתקופתנו זאת, חושבני שאין אפיקורוס מתוך הכרה כלל, והסיבה היא, כי לא למדו תורה, ולא טעמו טעמה המתוקה מדבש ונופת צופים, וא"כ אינם אלא בבחינת תינוק שנשבה בין הגויים (ראה שבת ס"ח ע"ב, שבועות ה' ע"א). ולכן מי שחננו ה' חכמה ובינה ולשון לימודים, ומכיר את עצמו שהוא חזק ואיתן באמונתו וביראתו, ואין לו כל חשש שמא יושפע מהם, מצוה לקרבם ולהנחותם בדרך ישרה בדרכי נועם, ולגלות להם המאור הגדול הטמון בתורתנו הקדושה, ובלי ספק לא יאונה לצדיק כל און. והיסוד הראשוני להצלחה, שלא יתוכח אתם בעניני אמונה כלל ועיקר, ושיהיו כל מעשיו לשם ה' הנכבד והנורא יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים, ואכמ"ל.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת המחבר, להזמנות: 050-5244664.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











