ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
להשגת מטרה קדושה ונעלה זו, יש להשתמש בשני דברים. א. הסברת פנים. ב. סבלנות ואורך רוח. כי בדרך כלל, אדם שהתרגל באיזה מדה מן המדות קשה לו לפרוש ממנה בפעם אחת, וכפתגם הידוע הרגל נעשה טבע (ראה בספר שבילי אמונה, נתיב ד', שביל ה', ומ"ש בס"ד, במערכת ט', טבע). ולכן יש צורך בהסברת פנים טובה, להראות לו שאתה לא שונא אותו, ושכל כוונתך ודאגתך רק לטובתו. וכן להתנהג אתו בסבלנות ואורך רוח, שלא יבעוט וילך, וכ"ש שלא להתרגז ולכעוס עליו, כי בזה אתה עלול להרחיקו ולא תשיג התכלית הנכספת והמקווה, והיא להביאו לתיקון המדות.
והנה ידוע טבע העולם, שהאדם לא רואה את המומים והפגמים שיש בו, ורק של חבירו הוא כן רואה , וכאמרם ז"ל, אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קי"ט ע"א). והגם שלפי האמת, אין אדם בעולם שאין בו חסרונות ויתרונות, כי אין שלם רק ה' יתב"ש לבדו, עכ"ז עוד לא נשמע בעולם במשך כל הדורות שעברו, מיום ברוא אלקים אדם על הארץ עד עצם היום הזה, שמי שהוא שנא או מאס את עצמו. ואדרבה, תמיד הוא עושה כל המאמצים והתחבולות למען ירגיש את עצמו בריא חזק ואיתן, ושומר את עצמו בכל יכלתו מכל מיני פגעים רעים לבל יאונה לו כל רע. א"כ גם אם לפי דעתו רואה בחבירו פגמים ומגרעות, עליו לקרב אותו ולא לשנוא או למאוס אותו, כמו שהוא לא שונא ולא מואס את עצמו, למרות החסרונות והפגמים שיש בו. והוא מובנו העמוק של הצו האלהי העליון, באומרו יתב"ש, "ואהבת לרעך כמוך" אני ה' (ויקרא, י"ט י"ח), כלומר, עליך לאהוב רעך, על כל המגרעות שבו, כמוך, שג"כ יש לך מגרעות, ואתה אוהב את עצמך. ויש לשים לב לסיום הנפלא של הפסוק, אני ה', כלומר, ממני תלמד איך להתנהג, כמו שאני מאריך אפי עם הרשעים, וכשישובו בתשובה איני מואס אותם ואיני מרחיקם, כך גם אתה עליך להתנהג עם רעך, להשפיע עליו ולשכנעו, להניאו מדרך רעה, ולהביאו לדרך טובה ונכונה לעבודתו יתב"ש.
ומכלל אהבת ישראל, שלא לדבר סרה על עם ישראל ח"ו, אפילו בשעה שהוא מטיף להם דברי מוסר להשיבם בתשובה, וכמ"ש רז"ל במדרש, אין הקב"ה רוצה במי שאומר דלטוריא על ישראל (שהש"ר פ"א ו', וראה גם יבמות מ"ט ע"ב, פסחים פ"ז ע"א, רש"י הקדוש ישעיה ו' ו' ד"ה רצפה, ע"ש). וכמ"ש משם הבעש"ט הקדוש עה"פ מוסר ה' בני אל תמאס, גם כשאתה מטיף מוסר ה', בני אל תמאס, אל תדבר סרה על בני, ע"כ. כי טבעי הדבר שגם מי שיש לו בן שאינו שומע בקולו ולא הולך בדרך ישרה כרצון אביו, בכל זאת אין האב רוצה שיספרו לו על מעשיו הרעים של בנו, ואם מי שהוא התחצף והעיז לספר לו, בלי ספק שיגרום לו צער ועגמת נפש. וברור הדבר שלפי מושגינו הגשמיים והחמריים, ושכלנו האנושי המוגבל, אין לנו כל מושג ודמיון, אפילו כטיפה מן הים, מאהבתו יתב"ש את בניו בחיריו, עם סגולתו, עם מרעיתו וצאן ידו, את עמו ישראל, ורצונו יתב"ש רק לשמוע דברי שבח ותהלה על בניו, וכאב את בן ירצה.
הערה. הנה ידועים דברי רז"ל המזהירים שלא להתחבר לרשעים, כמ"ש ואל תתחבר לרשע (אבות פ"א מ"ז). וכ"ש שאסור להתוכח אתם בעניני אמונה ודת, וכמ"ש על המשנה ודע מה שתשיב לאפיקורוס, אמר רבי יוחנן לא שנו אלא אפיקורוס עכו"מ, אבל אפיקורוס ישראל כ"ש דפקר טפי (סנהדרין ל"ח ע"ב, ועיין באבות דר"ן פ"ב משנה ז). ויותר מבואר הדבר שם באבות דר"ן פ"ט מ"ד, שמפרש, אל תתחבר לרשע, ואפילו לתורה, ולפי גרסת רבינו הגר"א זלה"ה, לקרבו לתורה, ע"ש. אולם האמת היא שכוונת רז"ל באומרם ואל תתחבר לרשע, היינו להתיידד אתו ולאהוב אותו. והטעם, שמא יושפע ממנו וילמד ממעשיו, וכמ"ש הרמב"ם שם בפירוש המשנה באבות, ועיין הרב תפארת ישראל שם, אות ל"א, ע"ש. וכן האפיקורוס שאסור להתוכח אתו, היינו אפיקורוס שלמד תורה וכפר, שזה לא תוכל להשיבו תשובה נכונה שתתקבל על לבו, כי הוא כבר למד וידע אותה תשובה, וכמ"ש רש"י שם בד"ה כל שכן דפקר טפי, ע"ש, והכוונה בזה, שהוא אפיקורוס מתוך הכרה, ולזה אין תקנה עולמית.
אבל בתקופתנו זאת, חושבני שאין אפיקורוס מתוך הכרה כלל, והסיבה היא, כי לא למדו תורה, ולא טעמו טעמה המתוקה מדבש ונופת צופים, וא"כ אינם אלא בבחינת תינוק שנשבה בין הגויים (ראה שבת ס"ח ע"ב, שבועות ה' ע"א). ולכן מי שחננו ה' חכמה ובינה ולשון לימודים, ומכיר את עצמו שהוא חזק ואיתן באמונתו וביראתו, ואין לו כל חשש שמא יושפע מהם, מצוה לקרבם ולהנחותם בדרך ישרה בדרכי נועם, ולגלות להם המאור הגדול הטמון בתורתנו הקדושה, ובלי ספק לא יאונה לצדיק כל און. והיסוד הראשוני להצלחה, שלא יתוכח אתם בעניני אמונה כלל ועיקר, ושיהיו כל מעשיו לשם ה' הנכבד והנורא יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים, ואכמ"ל.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת המחבר, להזמנות: 050-5244664.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
