ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
כי יש לדעת שרבותנו בעלי הש"ס דעתם רחבה מני ים, ונשגבה מדעתנו, ובינתם עמוקה ורחוקה מבינתנו כרחוק מזרח ממערב, ואין שום יחס והשוואה ודמיון בינם ובינינו כלל וכלל, כי שכלם הבהיר עמוק עמוק מי ימצאנו. ולכן בחכמתם הגדולה והעמוקה, כללו כמה ענינים במילים ספורות ובמשפטים קצרים, ורק ע"י יגיעה רבה ללא ליאות וסבלנות עצומה לאין קץ, אולי אפשר לגלות חלק קט, או לזכות להגיע לתכלית כוונתם הטהורה. ואם האמוראים הקדושים והנוראים אמרו אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים (שבת קי"ב ע"ב), מה יענו אזובי קיר כמונו?
והנה, ברור הדבר שכל תכלית הלימוד להשגת שני דברים.
א. לדעת איך לקיים מצוותיו יתב"ש בצורה נכונה וברורה בלי נקיפת מצפון וספיקות והסוסים, וכמ"ש רז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה (קדושין מ' ע"ב), כי בלי ידיעת התורה א"א בשו"א ופנים לקיים המצוות כראוי וכהלכה, שאין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד (אבות פ"ב ה'). לימוד כזה נקרא תורה לשמה. ואם לומד שלא על מנת לעשות, נוח לו אילו נהפכה שולייתו על פניו ולא יצא לעולם (ירושלמי שבת פ"א ה"ב).
ב. ללמד לאחרים ולהורותם איך לקיים המצוות. וזה נקרא "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", כלומר להורות כדת וכהלכה (יומא כ"ו ע"א ורש"י שם). וזאת היא המעלה העליונה והנשגבה בלימוד התורה שאין ערוך אליה, וכל ת"ח אמיתי צריך לשאוף להגיע אליה, שהוראותיו יהיו לפי האמת ולא יטעה בהוראה, ולזה צריך זכות גדולה וסייעתא דשמיא, כמ"ש רז"ל בבבא קמא צ"ב ע"א, ע"ש. והתנאי היסודי והראשוני, לחתור תמיד לחדור לעומקם של דברים, ולפשטם הנכון, שזאת היא הערובה היחידה לקלוע אל מטרת האמת, והדרך הישרה אשר בה בחר ה' יתב"ש בלימוד התוה"ק.
אולם בתקופות האחרונות נוצרה שיטת לימוד חדשה הידועה בשם "שיטת הפלפול" אשר לא שערוה רבותינו הראשונים והאחרונים, והרבה תלמידים רואים בה תכלית יעודם בחיים, משאת נפשם ולחם חוקם. אין ספק שהחכמים שיצרו שיטה זו לראשונה, התכוונו לפתח את שכל התלמידים בדברי חדוד, לשעשעם ולעניין אותם, ולא לעשותה ללימוד קבוע, ביודעם שרבותינו בעלי הש"ס שוללים שיטה זו, וכמ"ש אי דייקינן כולי האי לא הוי תנינן (עירובין מ"ח ע"א). וכך באמת נקבעה ההלכה, סיני ועוקר הרים סיני עדיף (הוריות י"ד ע"א). ובעוה"ר הרבה תלמידים מבלים זמנם היקר בפלפולי סרק שאין בהם שום תועלת, ובהחלט טועים טעות משולשת.
א. כפי שהסברנו, עיקר הלימוד לדעת איך לקיים המצוות כראוי או לזכות להורות לאחרים, ושניהם יושגו רק ע"י לימוד אמיתי והבנה ישרה, לעומק הפשט.
ב. המפלפל שמעייל פילא בקופא דמחטא, דומה לאילן סרק שעם כל גובהו וקומתו המרהיבה, הרי הוא בכל זאת עקר, שאינו נותן פרי. והוא בבחינת עוזב חיי עולם ועוסק בחיי שעה.
ג. הלימוד האמיתי מביא את האדם לידי הכנעה וענוה ויראת שמים, שרואה את עצמו ואת ערכו באור הנכון שאינו אלא כקוף בפני אדם מול חכמתם ותבונתם העמוקה של רבותינו הקדושים. ולאידך גיסא, העוסק בפלפול, בזה שעולה הרים ויורד גבעות טועה בדמיונו הכוזב, שנדמה לו שהוא חד בדרא וגאון הגאונים, בעוד שספק רב אם לא חסרים לו אפילו הלימודים היסודיים כגון חומש עם פירוש רש"י זלה"ה, או הלכות ברכות או הלכות תפלה על בוריין. וכתוצאה ממחשבת פיגול הנ"ל, בא לידי גאוה המדה המאוסה והנגעלת בעיני אלהים ואדם, שורש פורה ראש ולענה לכל העבירות, ומפעפעת בקרבו כארסו של עכנאי עד שגורמת לו לבזות בלבו ולפגוע בפיו בחכמי התורה האמיתיים הלומדים תורה לשמה, רח"ל מהאי דעתא.
וראה מ"ש מהר"ל מפראג ז"ל בספרו דרך חיים (אבות פ"ו) וז"ל: אותם המעמידים עיקר הלמודים על פלפולים מעשי חדודים, הם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה ומבלים זמנם בשקר, ויותר טוב להם ללמוד נגרות או אחת משאר אומנויות או איזה שחוק ידוע, שבו חדוד ותחבולות וכו' ע"ש.
וזה סדר הלימוד הנכון: ללמוד גמרא לפני הצהרים ודינים אחרי הצהרים, ולהתחיל מחלק או"ח לפי הסדר, ואח"כ יו"ד, אבהע"ז, חו"מ, ולקבוע כל יום חצי שעה לימוד בספרי מוסר כמו פלא יועץ, שבט מוסר, ראשית חכמה, חובת הלבבות, וכדומה. ביום ששי ללמוד תורה עם פירוש רש"י זלה"ה, ולהתחיל מפרשת בראשית עד וזאת הברכה, ואח"כ להמשיך ללמוד נ"ך עם פירוש רש"י ג"כ. ובלילה יחזרו התלמידים בינם לבין עצמם על כל מה שלמדו במשך היום, עד שיהיה חרות וחקוק בראשם. ולהקפיד הקפדה מלאה שכל הלימודים יתנהלו על טהרת הפשט ולרדת לעומקו להבין דברי חכמים וחידותם. ולעבור בחינה פעם בחדש על כל הלימודים שלמדו במשך כל החדש. וכן לשמוע פלפול מראש הישיבה פעם בחדש שעה או שעתיים לכל היותר לספק יצר הפלפול, ושאר הימים להקדישם ללימודים הנ"ל. אין כל ספק שאם כה יעשו יראו פרי טוב בעמלם בתקופה קצרה יחסית, ויהיו למורי הוראות בישראל, ולדוגמא לאות ולמופת בחכמתם וביראת ה' יתב"ש הנסוכה על פניהם, ולגאון ולתפארת להוריהם ולמוריהם, ועליהם יאמר ישראל אשר בך יתפאר.
תכלית הדברים, על ראשי הישיבות והרמי"ם העי"א, להחזיר העטרה ליושנה, להדריך תלמידיהם ושומעי לקחם, ללימוד הנכון והאמיתי, ולהחדיר בהם יראת ה' יתב"ש שהיא ראשית חכמה, ולהקנות להם מדת הענוה ובושת פנים וכבוד לתורה ולנושאי דגלה, באופן שכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', הקדושים מבטן ומהריון לתורה ולתעודה, נטעי נעמנים ופרי קדש הילולים.
הערה. יש להדגיש שכל דברינו הנ"ל בשלילת "שיטת הפלפול" ומגרעותיה כאמור, היינו דוקא בפלפול סרק שקושר נימא בנימא ומעייל פילא בקופא דמחטא, ששם בפי רבותינו הקדושים דברים שלא התכוונו אליהם מעולם, ומלביש את דבריהם כפי רצונו הוא, וכל הפלפול עומד על כרעי תרנגולת, שכל רוח מצויה יכולה להפילו כקש נדף. פלפול כזה, לא רק שהוא עקר מיסודו, ואין בו שום תועלת או תכלית, נוסף על איבוד הזמן, אלא שענוש יענש, שמזה מתהווים מלאכי משחית ורקיעים של שוא, והם מתנקמים בו וגורמים לו כל מיני צרות ויסורין רח"ל, כידוע לי"ח.
אבל פלפול אמיתי חזק ואיתן ומוצק כעמוד ברזל, דוגמת הפלפול של רבותינו בעלי התוספות והמהרש"א זלה"ה ודומיהם, שהכונה היא ללמוד דבר מדבר במדות שהתורה נדרשת, בכדי למצוא תשובה כהלכה לשאלה שנתעוררה ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, אדרבא יש חיוב בזה. כמ"ש רז"ל אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרין לו וכו' פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר (שבת ל"א ע"א), וכמ"ש גאון עוזנו בפתח עינים בנדרים ל"ח ע"א ד"ה אלא פלפולא בעלמא, ע"ש, וע"ז נאמר קוב"ה חדי בפלפולא דאורייתא (עיין להרב אוצר דברי חכמים ופתגמיהם, מע' קוף, שכתב שמאמר זה לא נמצא לא בש"ס ולא במדרשים וזוה"ק, אך הוא שגור בפי המחברים ע"ש, ואולי מקורו טהור ממ"ש רז"ל בב"מ נ"ט ע"ב תנור של עכנאי, אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמ"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא, אמ"ל, קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני, ע"ש ודו"ק). ועיין להרב רחמי האב, מע' למ"ד אות ל"ג, והרב דברי שאול בפי' על קהלת דף ק"ג ע"ד ד"ה מה שנראה ע"ש, ועיין לרבינו הגדול בשו"ת יביע אומר ח"ג ב"דברי פתיחה" מ"ש בענין זה, עש"ב, לך נא ראה, וגאון עוזנו במדבר קדמות מע' פ', אות ד' ע"ש, ואכמ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
