ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
האיש הירא ובר הלבב, המתבונן בדברים אלו הנאמרים באמת מפי רבותינו הקדושים, אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם, ישמח כשמחה בקציר ויתמלא לבו גיל וחדוה בראותו אהבתו יתב"ש לישראל עם קרובו, שאי אפשר לתארה במילים, כי אין לה קץ וגבול, בלי ספק תבער בקרבו שלהבת יה ליראה ולאהבה את ה' הנכבד והנורא ללכת בדרכיו ולדבקה בו יתב"ש לנצח נצחים. ובפרט כאן בארצנו הקדושה, שחג עצרת הוא גם שמחת תורה, שהאיש הנלבב ישמח שמחה כפולה, על עצם קדושת החג כאמור, ועל שזיכהו השי"ת לסיים קריאת התורה ולהתחיל בה שוב מחדש תכף לסיומה, שזה בא להורות, שהתורה הקדושה היא נצחית ואין לה הפסק לעד לעולם ומצוותיה מלוות אותנו על כל צעד ושעל לטוב לנו כל הימים.
והנה השמחה האמיתית הכדאית והרצויה לפניו יתב"ש, היא זאת הנובעת מעמקי הלב, והיא השמחה הפנימית. והוראתה הראשונית להודות לו יתברך ולברך בשמו על כל הטובה אשר עשה לאבותינו ולנו, אשר בחר בנו מכל עם, והבדילנו מן התועים, וחיי עולם נטע בתוכנו ונתן לנו תורת אמת וצונו לקיים מצוותיה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. אולם היות שהאדם גשמי, ורק על ידי הפעלת החושים הגשמיים מתעוררים החושים הרוחניים, כי כן דרכו להתפעל קודם מדברים גשמיים ואח"כ מדברים רוחניים, כמ"ש ועתה קחו לי מנגן, והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' (מלכים ב' ג' ט"ו), לכן בכדי להגיע לשמחה הפנימית, עליו להשתמש בשמחה חיצונית מוגבלת, שתהיה בבחינת וגילו ברעדה, במקום גילה שם תהיה רעדה (ברכות ל' ע"ב). ז"א, הגילה צריכה להיות ברעדה מפני פחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, ולא שמחה הגובלת ח"ו עם הוללות והשתוללות והתפרקות יצרים, כי אין זו שמחה אלא אנחה, וטוב העדרה ממציאותה. וע"ז נאמר לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה (קהלת ב' ב'), שמחה כזאת גורמת להרבה דברים רעים לגוף ולנפש, ושומר נפשו ירחק ממנה הרחק כמטחוי קשת.
והן בעון, רבים מעמי הארץ חושבים, שהשמחה מתבטאת בזה שזורקים סוכריות בבית הכנסת בשעת קריאת התורה וכן לפניה ולאחריה, ומביאים יי"ש ועוגות ומחלקים לצבור המתפללים, ונכשלים בעבירות קלות וחמורות, והם לא יודעים שלא רק שאין בזה שום מצוה, אלא אדרבה עבירה חמורה היא. ומנהג כזה, הוא אותיות גהנם, שגורמים להפרת קדושת בית הכנסת ע"י רעש והמולה צחוק והיתול, ובית מקדש מעט שקדושתו מדאורייתא לסברת רוב הפוסקים נהפך למעון פראים רחמנא ליצלן ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.
ולכן על ראשי עם קדש, גבאי בית הכנסת, ונכבדי העם, לבטל כליל המנהג הרע הזה, ולעוקרו מעיקרו ושרשו, לא יזכר ולא יפקד, ולהודיע לצבור חומרת העון, ולהוכיחם בדרכי נועם, כי ישראל קדושים הם, ובודאי ישמעו ויראו, ולא ישובו עוד לכסלה.
וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה, שמחה של מצוה, שהיא הנאה לגוף ורפואה לנפש, וישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם, יתב"ש לעולמי עולמים.

לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד ההתחדשות האישית במעגל השנה והקשר לספר בראשית
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











