ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
וכתב רבינו האר"י החי זיע"א, שמי שמתעורר בבכייה בר"ה באופן פתאומי, סימן שאותה שעה דנים אותו בב"ד של מעלה, ונפשו הרגישה בזה, ולכן בא לו הבכי, ע"כ (הבי"ד הרב באה"ט או"ח סימן תקפ"ד סק"ג). ויש עוד סימן אחר, והוא שבאופן פתאומי מרגיש כעין צמרמורת בגופו, ותסמר שערת ראשו, סימן שבאותו רגע דנים אותו בבי"ד של מעלה, ואם היה בתפלה במקום שמותר לו לדבר, יאמר, הריני מקבל עלי מצות עשה של התשובה כמו שציוויתנו, ושבת עד ה' אלוקיך, חנני אלוקים כחסדך כרוב רחמיך מחה פשעי, ואם הוא במקום שאסור לו לדבר, יאמר במחשבה.
והנה טבע העולם שהנאשם על איזה עבירה, ובפרט אם היא עבירה חמורה, מתכונן למשפטו בעוד מועד, ומסדר טענותיו יפה, ומעמיד לו סנגור בקי ומומחה, ולא חוסך כל מאמץ או הוצאה כספית ועושה כל אשר ביכולתו בכדי שיצא זכאי, או למצער שיקילו השופטים בענשו. ואם על עונש הגוף ששניהם חולפים,0 משתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו כאמור, ק"ו בעונש הנשמה ששניהם נצחיים, שעליו לחפש סנגור טוב ומעולה, וכמ"ש רז"ל מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (ברכות נ"ח ע"א), והסנגור האמיתי בעומדו למשפט הם המצוות והמעשים הטובים. ולכן בדרך כלל מקובל בעם ישראל שמרבים במצוות ובמעשה צדקה וחסד בחדש אלול יותר מכל השנה, כי אז מתעורר לתחייה הניצוץ היהודי הקדוש הרדום והחבוי במעמקים במשך כל השנה, ונפשו של כל יהודי שואפת להתעלות רוחנית, מתוך ערגה וכמיהה לדברים רוחניים נעלמים ובלתי נתפשים בחושיו הגשמיים. אולם זה תלוי בשלשה דברים, א. הכנה. ב. טהרת המחשבה. ג. קדושת המעשה. ולפי המאמץ שהוא משקיע בשלשה דברים הנ"ל, זוכה ומרגיש בנועם ה' יתעלה אם רב ואם מעט.
וכתבו רבותינו חכמי המוסר זלה"ה, כי כמו שיש שלשה סוגים בסוחרים, דהיינו סוחרים סיטונאים גדולים עושים מאזן יומי לדעת הכנסותיהם והוצאותיהם, סוחרים זעירים עושים מאזן חדשי, סוחרים קמעונאים עושים מאזן שנתי, כמו כן אותו הדבר בבעלי תשובה, צדיקים חסידים ואנשי מעשה, עושים חשבון הנפש יום יום לפני שינתם, ואלה נקראים "מארי דחושבנא" ומעלתם רמה ונשגבה לאין ערך, אנשים בינוניים פעם בחדש, בערב ראש חדש שהוא יום כפור קטן, אנשים פשוטים פעם אחת בשנה, בחדש אלול, לפני ראש השנה, וזה רמוז בדברי רז"ל, באמרם: אחורי ארי ולא אחורי אשה (ברכות ס"א ע"א), כי ידוע שמזל חדש אב הוא אריה, ומזל אלול בתולה, ורצו לרמוז לנו בזה, שעל האדם לשוב בתשובה אחרי חדש אב שמזלו אריה, והיינו באלול, ולא לחכות עד אחרי אלול שמזלו אשה.
תכלית הדברים, שהאיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, עליו להתעמק במחשבות טהורות ולהאמין באמונה איתנה ומוחלטת כי אם יקדש מעשיו ויטהר מחשבותיו ויקבל עליו לשוב בתשובה שלימה מכל חטאות האדם, יהיה לבו נכון ובטוח כי ה' יתעלה, החפץ בתשובת השבים, יקבל תשובתו ברצון, כי ימינו פשוטה לקבל שבים, ובעומדו למשפט בר"ה יצא זכאי בדינו, ויצא כנוגה צדקו וארוכתו מהרה תצמח.
והגם שר"ה הוא יום הדין כאמור, עכ"ז אוכלים ושותים ושמחים שמחה של מצווה ולא של הוללות ושכרות ח"ו, כי ביטחוננו חזק ואיתן באבינו שבשמים יתב"ש שיוציא משפטנו לאור ונצא זכאים בדיננו, וכמ"ש רז"ל במדרש רבה פרשת אחרי פרשה כ"א עה"פ לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא, אורי בר"ה וישעי ביום הכיפורים ע"כ (ראה הרב קש"ע סימן קכ"ח ס"ב).
ומנהג ישראל, לקרוא תהלים פעמיים במשך החג כמספר "כפר". וצריך משנה זהירות שלא לבזבז זמן יקר זה בשיחה בטילה וליצנות או במושב לצים רח"ל, אלא לנצלו לתפלה וללימוד כנ"ל כי קדוש היום לאדוננו יתב"ש, וכמ"ש רז"ל אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה (יומא ט"ל ע"א). וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664 050. המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ע"ש הרב המחבר ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
