ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונים על המים,
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".
וכאן נשאלת השאלה - הפרקים האחרים מובנים 'בפסח על התבואה' - כי התבואה עכשיו עברה את תקופת החורף היא צומחת ועולה והיא ניצבת לפני האביב ובאמת הרגעים האחרונים המסיימים את גידול התבואה הם רגעים גורליים מאוד - אם התבואה תהיה מלאה או ריקה שהרי יכולה התבואה לגדול ריקה, אם הגרעינים יהיו ריקים - לכן יש מקום לדון בפסח על התבואה.
'בעצרת על פירות האילן' - הרי אנחנו בקיץ ופרות הקיץ זה היבול הגדול וזהו הפרק השני שבו אנו נידונים על יבול הפרות.
'בחג נידונים על המים' - מובן שאנו נמצאים לפני החורף ולכן אנו מבקשים על הגשמים שה' יתן את ברכת האדמה. אם כן כל שלושת הפרקים הללו: פסח, עצרת וחג, כל פרק ופרק מובן לנו.
'בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון' איפה זה כתוב? על כך עונים חכמינו במדרשם (ויקרא רבה כט, א) שהעולם נברא בכ"ה באלול והאדם נוצר ביום השישי - בראש השנה (א' תשרי) באותו היום האדם חטא ונכשל ובאותו היום גם קיבל ה' את תשובתו ומובא במדרש (שם) -
"אמר הקב"ה לאדם עמדת לפני במשפט אתה תהיה סימן לבניך - כשם שנכנסת לפני לדין ביום הזה ויצאת זכאי כך עתידין בניך להיות נכנסים לפני בדין ביום הזה".
כלומר כאן אנו קושרים את ראש השנה עם אדם הראשון שנוצר ונולד ונכשל ביום הזה, וניתנה לו האפשרות לתיקון ולחזרה בתשובה, ומכאן נהפך ראש השנה ליום הדין לכל העולם כולו. ואנחנו נאמר בתפילותינו:
"... זכרון, על המדינות בו יאמר איזו לשלום ואיזו לרעב, איזו לשובע ואיזו למות ואיזו לחיים, בריות בו ייפקדו להזכירם לחיים או למוות".
כלומר, אנחנו נעשה את חשבון הנפש העולמי משום שאדם הראשון אבי האנושות עמד לדין ביום הזה. וכשאנחנו, בכל שנה, מגיעים לפתח שנה חדשה, הרי שוב אנו ניצבים בדין ונאמר אותו משפט מפורסם: "הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם. הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם". הקב"ה בא ובודק את כל מעשי האדם.
ובתלמוד (ראש השנה יח ע"א) הסבירו את העניין של "עוברים לפניו כבני מרון" 'אחד אחד' - הביקורת היא אישית. ישנו פירוש נוסף - 'כבני צאן' - הביקורת היא ציבורית. יש גם מקום להתבוננות על מצב הציבור, הכלל, וזה עניין 'כבני צאן'. ויש פירוש שלישי - 'כחילותיו של דוד'. חילותיו של דוד ממזגים בין הפרט והכלל, מצד אחד - כל גיבור וגיבור מגיבוריו של דוד היה רשום בספר והיה לו שם מיוחד, ומצד אחר - הם היו שייכים לצבא הגדול של דוד.
אם כן לבחינה של האדם והחברה יש שלושה היבטים: אחד אחד - בבחינה אישית, כבני צאן - בחינת הציבור, או כחילותיו של דוד - המיזוג והמפגש בין היחיד ובין הציבור. אבל צריך לדעת שישנה הבטחה לדורות עולם "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם... לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם" (תהילים קיט, פט), וכך לדורות עולם מאז אדם הראשון שעמד בדין ועד לאחווה והרֵעוּת שישררו בינינו, ונאחל לכל בית ישראל - 'כתיבה וחתימה טובה' .
(השיחה שודרה בערב ראש השנה תשנ"ג)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
