ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונים על המים,
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".
וכאן נשאלת השאלה - הפרקים האחרים מובנים 'בפסח על התבואה' - כי התבואה עכשיו עברה את תקופת החורף היא צומחת ועולה והיא ניצבת לפני האביב ובאמת הרגעים האחרונים המסיימים את גידול התבואה הם רגעים גורליים מאוד - אם התבואה תהיה מלאה או ריקה שהרי יכולה התבואה לגדול ריקה, אם הגרעינים יהיו ריקים - לכן יש מקום לדון בפסח על התבואה.
'בעצרת על פירות האילן' - הרי אנחנו בקיץ ופרות הקיץ זה היבול הגדול וזהו הפרק השני שבו אנו נידונים על יבול הפרות.
'בחג נידונים על המים' - מובן שאנו נמצאים לפני החורף ולכן אנו מבקשים על הגשמים שה' יתן את ברכת האדמה. אם כן כל שלושת הפרקים הללו: פסח, עצרת וחג, כל פרק ופרק מובן לנו.
'בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון' איפה זה כתוב? על כך עונים חכמינו במדרשם (ויקרא רבה כט, א) שהעולם נברא בכ"ה באלול והאדם נוצר ביום השישי - בראש השנה (א' תשרי) באותו היום האדם חטא ונכשל ובאותו היום גם קיבל ה' את תשובתו ומובא במדרש (שם) -
"אמר הקב"ה לאדם עמדת לפני במשפט אתה תהיה סימן לבניך - כשם שנכנסת לפני לדין ביום הזה ויצאת זכאי כך עתידין בניך להיות נכנסים לפני בדין ביום הזה".
כלומר כאן אנו קושרים את ראש השנה עם אדם הראשון שנוצר ונולד ונכשל ביום הזה, וניתנה לו האפשרות לתיקון ולחזרה בתשובה, ומכאן נהפך ראש השנה ליום הדין לכל העולם כולו. ואנחנו נאמר בתפילותינו:
"... זכרון, על המדינות בו יאמר איזו לשלום ואיזו לרעב, איזו לשובע ואיזו למות ואיזו לחיים, בריות בו ייפקדו להזכירם לחיים או למוות".
כלומר, אנחנו נעשה את חשבון הנפש העולמי משום שאדם הראשון אבי האנושות עמד לדין ביום הזה. וכשאנחנו, בכל שנה, מגיעים לפתח שנה חדשה, הרי שוב אנו ניצבים בדין ונאמר אותו משפט מפורסם: "הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם. הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם". הקב"ה בא ובודק את כל מעשי האדם.
ובתלמוד (ראש השנה יח ע"א) הסבירו את העניין של "עוברים לפניו כבני מרון" 'אחד אחד' - הביקורת היא אישית. ישנו פירוש נוסף - 'כבני צאן' - הביקורת היא ציבורית. יש גם מקום להתבוננות על מצב הציבור, הכלל, וזה עניין 'כבני צאן'. ויש פירוש שלישי - 'כחילותיו של דוד'. חילותיו של דוד ממזגים בין הפרט והכלל, מצד אחד - כל גיבור וגיבור מגיבוריו של דוד היה רשום בספר והיה לו שם מיוחד, ומצד אחר - הם היו שייכים לצבא הגדול של דוד.
אם כן לבחינה של האדם והחברה יש שלושה היבטים: אחד אחד - בבחינה אישית, כבני צאן - בחינת הציבור, או כחילותיו של דוד - המיזוג והמפגש בין היחיד ובין הציבור. אבל צריך לדעת שישנה הבטחה לדורות עולם "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם... לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם" (תהילים קיט, פט), וכך לדורות עולם מאז אדם הראשון שעמד בדין ועד לאחווה והרֵעוּת שישררו בינינו, ונאחל לכל בית ישראל - 'כתיבה וחתימה טובה' .
(השיחה שודרה בערב ראש השנה תשנ"ג)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













