ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
ועתה כדי שברכת האדמה תהא שלימה, שתוכל להתקיים, צריך שתתלווה אליה גם השמירה. על כן קבעו חכמינו כמה כללי שמירה והתנהגות עם יבול האדמה, בדברים שיש בהם חיי נפש, שקיומו של האדם תלוי בהם. אחת התקנות היא איסור אגירת הפרות. כלומר, אסור לקנות פרות בשעת הזול, על מנת למוכרם לאחר זמן, ביוקר.
במציאות שלנו, שחיי המסחר פתוחים וחופשיים תקנה זו אינה מובנת, אדרבא היא נראית לא-צודקת, כי היא מתערבת ופוגעת בעקרון המסחר החופשי. אלא שכאן יש להסביר את גישת חכמינו: להגן ולשמור על הברכה, שתתחלק עד כמה שניתן בצורה שווה לכול, למנוע העלאת מחירים לגובה כזה, שרק מעטים יוכלו ליהנות מן הברכה. על כן אין איסור על האדם לשמור את יבול שדהו לביתו ולמשפחתו, או לקנות ולאגור לצורך פרנסת ביתו, עיקר האיסור הוא בקונה פרות מן השוק ואוגרם, כדי למוכרם לאחר זמן במחיר גבוה. חכמינו ראו עניין זה הגורם להעלאת השערים, בחומרה, והחשיבו מעשה זה כמו מלווה בריבית, הנושך את זולתו, ועובר על "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה, לו), ולכן באותה הקבוצה הכלילו את שניהם. וכך אמרו:
"ת"ר אוצרי פירות ומלוי בריבית ומקטיני איפה ומפקיעי שערים, עליהן הכתוב אומר: 'לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֵשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל, וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה' (עמוס ח, ה). וכתיב: 'נִשְׁבַּע ה' בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל מַעֲשֵׂיהֶם' (שם ז)". (בבא בתרא צ, ע"ב; ועיין ברמב"ם, הלכות מכירה יד, ה; ובשלחן ערוך, חושן משפט סימן רלא, כד)
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
1 - הפקעת שערים בהלכה
2 - שלושה מפתחות
3 - ארץ מול שמים
טען עוד
יש סיפור תלמודי הנותן רקע לדמותו של 'שבתי אוצר הפרות', שעיקר פרנסתו ורווחיו עשה על ידי שאצר פרות (על פי בבא בתרא צ, ע"ב). וכך מסופר עליו, (יומא פג, ע"א) אמו הריחה תבשיל ביום הכיפורים, לחשו לה על אוזניה: 'יום הכיפורים היום', ולא נרגעה. כי לא פסק העובר מלתבוע צרכיו ותאוותיו. קרו עליו: "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם" (תהלים נח, ד), ויצא ממנה 'שבתי אוצר הפרות'. במעלליו ניכר הנער בעודו בבטן אימו, בלהיטותו אחר תאוותיו וזלילתו.
זהירותם של חכמינו מפני הפקעת השערים, ניכרת גם בקביעת מועדי תעניות על הצרות: "אין גוזרין תענית על הציבור בתחילה בחמישי, שלא להפקיע שערים" (תענית י, ע"א וכן שם טו, ע"ב). אילו היו קובעים תענית ביום חמישי, היו המתענים צריכים לקנות מזון למוצאי התענית לפחות כדי שתי סעודות גדולות, אחת לגמר התענית ואחת לשבת, ובשוק הייתה נוצרת אווירה של אגירת מצרכים, והמוכר היה סבור שרעב בא לעולם ובא להפקיע שערים (על פי רש"י שם וכן בטו, ע"ב). במיוחד קיים חשש זה בתעניות על הגשמים, שאז היה השער מתייקר עוד יותר. כשרואים שמתענים על הגשמים וקיימת סכנת בצורת. "...המוכרים אומרים, לולי הצורך הגדול למטר, לא היו גוזרין תענית סמוך לשבת". (רמב"ם פירוש המשניות תענית ב, ט)
בעקבות זה הייתה מתעוררת אווירה של עצבנות גדולה להשגת המצרכים, ואווירת הפחד מפני הרעב הייתה מתגברת, והמחירים היו מאמירים. על כן קבעו חכמינו, שסדר התעניות יהיה בימים בה"ב, ולא בימים הב"ה כדי למנוע הפקעת השערים. אמנם העירו הפוסקים, שבזמן הזה, שלא מצויין מפקיעי שערים, מותר לגזור על הציבור תענית ביום ה', 'וכן נוהגין'. (שולחן ערוך, אורח חיים סי' תקע"ב סעיף א במגן אברהם ובמשנה ברורה)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
