- משפחה חברה ומדינה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
ועתה כדי שברכת האדמה תהא שלימה, שתוכל להתקיים, צריך שתתלווה אליה גם השמירה. על כן קבעו חכמינו כמה כללי שמירה והתנהגות עם יבול האדמה, בדברים שיש בהם חיי נפש, שקיומו של האדם תלוי בהם. אחת התקנות היא איסור אגירת הפרות. כלומר, אסור לקנות פרות בשעת הזול, על מנת למוכרם לאחר זמן, ביוקר.
במציאות שלנו, שחיי המסחר פתוחים וחופשיים תקנה זו אינה מובנת, אדרבא היא נראית לא-צודקת, כי היא מתערבת ופוגעת בעקרון המסחר החופשי. אלא שכאן יש להסביר את גישת חכמינו: להגן ולשמור על הברכה, שתתחלק עד כמה שניתן בצורה שווה לכול, למנוע העלאת מחירים לגובה כזה, שרק מעטים יוכלו ליהנות מן הברכה. על כן אין איסור על האדם לשמור את יבול שדהו לביתו ולמשפחתו, או לקנות ולאגור לצורך פרנסת ביתו, עיקר האיסור הוא בקונה פרות מן השוק ואוגרם, כדי למוכרם לאחר זמן במחיר גבוה. חכמינו ראו עניין זה הגורם להעלאת השערים, בחומרה, והחשיבו מעשה זה כמו מלווה בריבית, הנושך את זולתו, ועובר על "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה, לו), ולכן באותה הקבוצה הכלילו את שניהם. וכך אמרו:
"ת"ר אוצרי פירות ומלוי בריבית ומקטיני איפה ומפקיעי שערים, עליהן הכתוב אומר: 'לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֵשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל, וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה' (עמוס ח, ה). וכתיב: 'נִשְׁבַּע ה' בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל מַעֲשֵׂיהֶם' (שם ז)". (בבא בתרא צ, ע"ב; ועיין ברמב"ם, הלכות מכירה יד, ה; ובשלחן ערוך, חושן משפט סימן רלא, כד)
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
1 - הפקעת שערים בהלכה
2 - שלושה מפתחות
3 - ארץ מול שמים
טען עוד
יש סיפור תלמודי הנותן רקע לדמותו של 'שבתי אוצר הפרות', שעיקר פרנסתו ורווחיו עשה על ידי שאצר פרות (על פי בבא בתרא צ, ע"ב). וכך מסופר עליו, (יומא פג, ע"א) אמו הריחה תבשיל ביום הכיפורים, לחשו לה על אוזניה: 'יום הכיפורים היום', ולא נרגעה. כי לא פסק העובר מלתבוע צרכיו ותאוותיו. קרו עליו: "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם" (תהלים נח, ד), ויצא ממנה 'שבתי אוצר הפרות'. במעלליו ניכר הנער בעודו בבטן אימו, בלהיטותו אחר תאוותיו וזלילתו.
זהירותם של חכמינו מפני הפקעת השערים, ניכרת גם בקביעת מועדי תעניות על הצרות: "אין גוזרין תענית על הציבור בתחילה בחמישי, שלא להפקיע שערים" (תענית י, ע"א וכן שם טו, ע"ב). אילו היו קובעים תענית ביום חמישי, היו המתענים צריכים לקנות מזון למוצאי התענית לפחות כדי שתי סעודות גדולות, אחת לגמר התענית ואחת לשבת, ובשוק הייתה נוצרת אווירה של אגירת מצרכים, והמוכר היה סבור שרעב בא לעולם ובא להפקיע שערים (על פי רש"י שם וכן בטו, ע"ב). במיוחד קיים חשש זה בתעניות על הגשמים, שאז היה השער מתייקר עוד יותר. כשרואים שמתענים על הגשמים וקיימת סכנת בצורת. "...המוכרים אומרים, לולי הצורך הגדול למטר, לא היו גוזרין תענית סמוך לשבת". (רמב"ם פירוש המשניות תענית ב, ט)
בעקבות זה הייתה מתעוררת אווירה של עצבנות גדולה להשגת המצרכים, ואווירת הפחד מפני הרעב הייתה מתגברת, והמחירים היו מאמירים. על כן קבעו חכמינו, שסדר התעניות יהיה בימים בה"ב, ולא בימים הב"ה כדי למנוע הפקעת השערים. אמנם העירו הפוסקים, שבזמן הזה, שלא מצויין מפקיעי שערים, מותר לגזור על הציבור תענית ביום ה', 'וכן נוהגין'. (שולחן ערוך, אורח חיים סי' תקע"ב סעיף א במגן אברהם ובמשנה ברורה)
חכמת התורה וחכמות החול
תיקון ימי השובבי"ם
בריאת העולם בפרשת לך לך
למה ללמוד גמרא?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?