ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
עלינו לסלק מתוכנו את החששות והחרדות: מה יהיה, מתי תיגמר המלחמה, מה יהיה בתוכנו ועוד ועוד. איננו לבד במערכה. המנהיגים של ישראל, עם כל כישרונותיהם ואומץ ליבם, אינם לבד. מנהיג רם ונישא, חכם וגיבור, שאין חקר ואין סוף ליכולתו ולאהבתו את ישראל, הוא המלווה אותנו לאורך כל הדרך. על כן ישועת ישראל, גאולתו, שלמותו, ביטחונו, הצלחתו הרוחנית ועלייתו להיות עם קדוש המאיר את העולם כולו אינם מוטלים בספק כלשהו
מדברי התפילה במוסף למדנו כי בראש השנה נידונים לא רק היחידים אלא גם המדינות, "ועל המדינות בו ייאמר". הדברים בולטים במיוחד בימים אלו, במאורעות שעוברים על הכלל. כולנו מודעים לכך שגורלנו הפרטי תלוי מאוד במצבו של הכלל, ובמעמדה של מדינת ישראל בעולם במיוחד. על כן, מלבד המבחן שבו על כל אחד ואחד לבחון את עצמו ולשאוף לעשות הכול לשיפור מציאותו הרוחנית והערכית בתור אדם מישראל, עלינו להרים מבט ולהתבונן על מצבנו במובן הלאומי.
מאז הקמת המדינה, ואולי קצת לפני כן, אנו עדים למאבקים פנימיים הקיימים בין חלקי עמנו, שלאחר אלפי שנים מתגבש והופך להיות לעם אחד, כפי שהיה לפני הגלות. הידיעה שאופייה של המדינה, בצורת חייה הנקבעת בימים אלה, ישפיע עד מאוד על מהותה של המדינה ועל מהותו של העם לדורות רבים, גורמת לחידוד המחלוקות, מתוך השאיפה בכל פלג מפלגי הדעה להנחיל את דרכו לעם הנבנה. לבעלי דרך זו יש חששות מפני דרכם של האחרים. חשש זה גורם להתנהגות מכאיבה ופוגעת, שלפעמים היא בלתי נתפסת על ידי הצופה מן הצד.
באורות התחייה (פרק י"ח) כתב הרב קוק כי שלושה מחנות מתאבקים בתוכנו. המחנה האחד דואג בקנאות ובדבקות לשמירת צורתו הרוחנית של עמנו, כעם המחזיק בתורה ובמצוותיה כדרך החיים היחידה הראויה לישראל. המחנה השני צופה לתיקון הגלות, שהרסה את צורתנו הלאומית והפכה אותנו לעדות וקהילות, והוא שואף לחזק את כל הסממנים הלאומיים הראויים למדינה בתוך העולם המתוקן: כלכלה, צבא, תחבורה, חינוך ממלכתי, חברת רווחה, חינוך ומדע, שכל אלה יעמידו את עמנו במקום של כבוד והערכה בין כל עמי העולם. והחלק השלישי חושש שההתבדלות הדתית, ואולי גם הלאומית, תגרום לנו לאבד את המשותף לאנושיות הכללית בעולם, ועל כן הוא מחפש דרכים להטביע את הצורה המקובלת אצל אומות העולם גם במדינת ישראל, ממשיכת העם היהודי.
בשנים האחרונות, כאשר התברר ששתי המחלוקות הראשונות תופסות מקום מרכזי בדעת העם, הגביר החלק השלישי את מאבקו נגד מחזיקי התורה ומבליטי הכבוד הלאומי בישראל. מתוך הרגשה של חוסר אונים בניסיונו להשפיע על העם את האמונה בדרכו הוא משתמש באמצעים פסולים, כשהוא משתמש במילים מכובסות כדי להצדיקם. ניסיון בולט נעשה דרך בית המשפט לכפות את דעת המיעוט על העם כולו, גם במצבים שמסכנים את העם בעומדו מול אויבינו הרבים, שעינם צרה בעצם קיומנו, וכל זאת כאשר זיכרון השואה הנוראה עדיין צרוב בנו. גם שימוש באיומים ובכפייה אנטי־דתית באזורים שנתונים להשפעתו, כמו המעשה הראוי לגינוי של פגיעה במתפללים ביום הכיפורים, המקודש כל כך לעם כולו. התנגשות חריפה זו אחראית לידיעה שחלק נכבד מהתעוררות אויבינו הרעים בא מתוך תקווה שהמדינה מתפוררת, והיא הביאה עלינו אסונות קשים מאוד. כשהתנהגות זו לא נפסקת גם תוך כדי המלחמה והסכנות הגדולות המרחפות על כולנו, היא עלולה לגרום לחולשות ולייאוש בקרב רבים משלומי אמוני ישראל.
יש מנהיג לבירה
כמה טוב שאנו זוכים להרים את המבט ביום ראש השנה, בתפילות המלמדות אותנו כי יש בעולם בעל בית, יש אדון לכל המעשים, והוא זה שבחר בישראל, והוא זה שהשיבנו לארצנו, הוא המוליכנו קוממיות ופועל במעשי ידינו ודרכם להרים את קרן ישראל, עד שהעולם כולו משתאה נוכח ההצלחה העצומה של המדינה הקטנטונת, אבל בעלת האומץ והיכולות של הגבורה ושל ההתפתחות המדעית ויכולת הישגי המודיעין, שבאמצעותם אנו מדהימים את העולם מחדש מדי פעם בפעם. העולם מתחיל להפנים את ההבנה כי איננו עם רגיל, ויש כאן השגחה אלוקית שהיא מובילה אותנו.
אם כך, עלינו לסלק מתוכנו את החששות והחרדות: מה יהיה, מתי תיגמר המלחמה, מה יהיה בתוכנו ועוד ועוד. איננו לבד במערכה. המנהיגים של ישראל, עם כל כישרונותיהם ואומץ ליבם, אינם לבד. מנהיג רם ונישא, חכם וגיבור, שאין חקר ואין סוף ליכולתו ולאהבתו את ישראל, הוא המלווה אותנו לאורך כל הדרך. על כן ישועת ישראל, גאולתו, שלמותו, ביטחונו, הצלחתו הרוחנית ועלייתו להיות עם קדוש המאיר את העולם כולו אינם מוטלים בספק כלשהו. גם אם הדרך קשה וישנם בה סלעים ומהמורות, הרי היא ישרה ומובילה אל התגלות הטוב והתבררות האמת, שיביאו גם לשלום המיוחל, גם בתוכנו וגם בינינו ובין העמים, כפי שהבטיחו הנביאים: "וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה ייכרתו, אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים" (ישעיה יא, יג), "הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו, ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתים לעץ אחד" (יחזקאל לז, יט). השלום הפנימי יביא אחריו גם את השלום העולמי, "לא יישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיה ב, ד).
אבל עדיין נותרה השאלה מדוע קיימות המחלוקות בתוכנו, למה איננו משכילים להפסיק את ההתנגשויות המכאיבות שלא מביאות שום תועלת, ולהפך, גורמות לנזקים רבים. נראה לעניות דעתי כי המפתח תלוי בשינוי התודעה שלנו, כל מחנה ודעותיו על המחנות האחרים ודעותיהם. ברור לנו כי העולם התורני שבתוכנו, שמחזיקים בו אחינו הנקראים חרדים, הוא מלא אהבת ישראל ודאגה לשלומם וביטחונם לא פחות מהמחנות האחרים, שנראים מעורבים בחיי הציבור, בצבא ובכלכלה הרבה יותר ממנו. הוא חושש שבמחנות האחרים יש מגמה לפגוע בתורה ובדרך האמונה, ועל כן כל ההתבדלות שלו נובעת מתוך הרצון לשמור על נשמת האומה ומהתפיסה שבוודאי אין ערך לביטחון הלאומי ולכל ההצלחה הכלכלית והמדעית אם חלילה תיפגע הנשמה הקדושה והאדירה שהתורה משמשת לה ביטוי. מחנה זה, שמתייחס בחשדנות הנראית לפעמים גובלת בשנאה, גורם בלי כוונה לכך שבמחנות האחרים מתייחסים גם אליו בחשדנות ובשנאה, כדברי החכם "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי כז, יט).
דרושה הערכה הדדית
השקט הפנימי והביטחון הברור ששום כוח בעולם, כולל כוחות ישראליים, לא יוכל לפגוע בתורה ולא להרחיק אותה מישראל, יכולים להביא למבט של סבלנות והערכה גם למחנות האחרים, בלי שום חשש שמא התקרבות תביא להידבקות בחולשות הרוחניות שנמצאות שם. אדרבה, יחס של אהבה והתבוננות בדברים הטובים שנמצאים אצל האחרים, יביאו אותם להעריך את האור והנצח שקיימים בתורה ויקרבו אותם אל דרך המצוות במהירות גדולה יותר מאשר בדרך ההתבדלות. יש מה להעריך גם באותם חלקים הדואגים לביטחון ישראל ולהצלחה הכלכלית והחברתית שלו. הרמת כבודם של ישראל בעולם היא רצונו של הקדוש ברוך הוא, כפי שכתב במסילת ישרים, שבכבוד העבד יגדל כבוד האדון. והרי לשם כך ברא ה' את ישראל בעולם, שעל ידו יתברכו כל גויי הארץ, ונאמר על ישראל "אתם עדיי נאום ה' ואני א־ל" (ישעיה מג, יב), "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (שם כא).
ברור שההצלחות של צבא ישראל ומערכות הכלכלה והמדע מרימות את שם ישראל ומקדשות שם שמיים בעולם. ברור לנו שהנטייה הקיימת באותם מחנות ללכת בדרכי הגויים, שמתבטאת לפעמים בפריצת המוסר הבסיסי ביותר, אינה מתקבלת על הדעת, ובאמת היא איננה משאת נפשו של הציבור החילוני בישראל. אם הוא מגיע למקומות אפלים, זה נובע יותר מחוסר סיפוק בערכים הגדולים שיש לנו, שהוא מכיר אותם בצורה מסולפת ומוקטנת, ושאילו היה יודעם לאמיתם לא היה מחפש את אושרו בפריצת חוקי האנושיות הטבעית שבה יצרנו בורא עולם.
בין הציבורים החרדים מחד גיסא והחילונים מאידך גיסא נמצא מחנה הנקרא דתי־לאומי, והוא מנסה לכלול את כולם יחד, כשהוא מאמין באותם יסודות אמונה של הציבור החרדי, אך הוא מנסה להתקרב לפעמים אל חלשי האמונה הנמצאים בזרם השלישי. ציבור זה מגוון וישנם בתוכו אלה שמוכנים למסור הכול בלי לוותר על קוצו של יו"ד מעיקרי האמונה ומהשולחן ערוך. אך יש גם אחרים, שבמחשבתם לקרב את הרחוקים גם מתקרבים אליהם בקלות ראש ביחס לאמונה השלמה ולדקדוק במצוות ובפרטיהן. בדורנו זכה ציבור זה שיש בתוכו רבים רבים המסורים לקדושת ארצנו וליישובה. זוהי מצווה שהייתה מוזנחת אלפי שנים בחוסר ברירה, והיום היא נתונה לפתחנו, כשברור לנו שהדרך לגאולת התורה והאמונה קשורה גם עם גאולת הארץ ויישובה.
מסירות הנפש על יישוב הארץ הוכיחה את עצמה במציאות החדשה שנקבעה בארץ, בעיקר ביהודה ושומרון, אבל עיניה אל כל מרחבי הארץ, הנגב, הגליל וכל מקום המקודש בקדושת הארץ מהתורה. מסירות זו הולכת ועושה רושם גם על החלק הראשון, שנאמן לתורה, ולכאורה לדעתו חשיבות הארץ אינה תופסת מקום נכבד. הראיה שאוהבי הארץ שהם גם שומרי תורה מוכנים להקריב למענה את הכול מלמדת שמקור מסירותם למען הארץ הוא במסירות למען התורה, לא פחות מאשר לומדי התורה מקריבים למען הלימוד. שתי מסירויות אלו, על התורה ועל הארץ, פותחות את עיניהם של הרחוקים ומכשירות את ליבם להבין עד כמה חשובה הופעתו הלאומית של עם ישראל כעם של תורה, שגם חייו המקבלים את צביונם המיוחד בארץ ישראל יש בהם קדושה עליונה, שמאירה את הדרך לאלה שאיבדו את דרכם.
הכול גלוי וידוע
ראש השנה, שהוא יום דין על כל המעשים, וברור לנו שהוא יום נורא ואיום, הוא גם יום של שמחה גדולה מאוד, בידיעה שלא רק המעשים הקשים נבחנים, אלא גם המעשים הטובים, שהקדוש ברוך הוא חפץ ביקרם והוא פועל להצלחתם. בסך הכול, כל חלקי עמו הולכים ומשתלבים יחד, כל אחד מהם משלב ידיים נגד אויבים רעים מבית ומחוץ, ומברר את היושר ואת הטוב שיש בתורת ישראל, ובגאולה המסתמנת לעינינו יום אחרי יום בקיבוץ גלויות, בהצלחת ישראל הנפלאה ובעמידה מול הגויים שדרכם דרך רשע, כשהם רואים את העוול שנעשה לישראל, כיצד כל סעיפי ציר הרשע ללא בושה מרשיעים אותנו.
ראייה זו פותחת את העיניים גם לאלה שכל כך העריכו את הגויים, לראות עד כמה דרכם שמדברת בשם ההומניות היא מסולפת, וכולנו צריכים לחזור אל עצמיותנו, משנבחרנו מקדם להיות עם קדוש ומיוחד בין העמים, לא מתוך גאווה אלא מתוך אחריות, שעל ידי ייחודנו ייגאל גם העולם. עמידתנו בצדקתנו מול בתי הדין הבין־לאומיים והאו"ם בכללם, תגלה לעולם את האמת העל־אנושית המוחלטת שבאה על ידי ישראל ובזכותה, ויראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו, ויכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' א־לוהי ישראל מלך ומלכותו בכול משלה.
על כן הדבר החשוב לנו כיום הוא להסיר את החששות מקרבנו, וללמוד להיטיב את מבט עינינו כלפי רוב רובם של ישראל, שבכולם יש רצון להיטיב, רצון לעזור, לחפש את האמת ולדעת שבנשמת כולם יש אור אלוקי שיביא את כולם ללא יוצא מן הכלל אל המגמה שהייתה בבריאת העולם, בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית, ולאורם של ישראל יאמר כל העולם ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכול משלה. אמן כן יהי רצון.
הכותב הוא ראש ישיבת נתיבות ישראל, ממקימי ומנהלי ארגון רבני הארץ הטובה
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
