ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
כל שנה אנו אוכלים מאכלים מיוחדים בראש השנה המסמלים לנו את השאיפות שלנו לשנה החדשה. סימנים אלו בעלי עבר עתיק וכבר בזמן תקופת האמוראים נהגו בהם, כפי שאומר אביי בגמרא 1 : " אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא, יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא, כרתי, סילקא ותמרי. " ישנה מחלוקת בגמרא האם "סימנא" הוא מילתא או לאו מילתא, ז"א האם ישנה משמעות לסימנים שאנו עושים, או שאין משמעות ואלו סתם מעשים בעלמא. ומכיוון שמכריעה הגמרא שישנה משמעות לסימנים שאנו עושים, אומר אביי שאם כך ראוי שאדם יאכל בראש השנה מאכלים המסמלים שהשנה תהיה שנה טובה. והוסיף האבודרהם 2 וכתב: " יש אומרים בלשון תפילה יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיקראו לפניך זכויותינו ושיקרע גזר דיננו, יהי רצון… שיתרבו זכויותינו וכן כולם. " וכן נפסק להלכה אצל הרבה פוסקים. וכל קהילה ומנהגיה, הוסיפו כהנה וכהנה: רימון, תפוח בדבש, ראש כבש, ריאה, דגים, אתרוג, ועוד, ובכל דבר נתנו בו סימנים.
משמעותם של הסימנים
וצריך להבין מה המשמעות של הסימנים הללו, הרי אנו בסכ"ה אוכלים משהו ואומרים איזה נוסח. ולכאורה זה אפילו מצחיק, מה המשמעות שאדם לוקח תפוח בדבש, ומבקש שתהיה לו שנה טובה ומתוקה, הרי זה ממש כמו איזה משחק. אם אתה רוצה להתפלל אז תתפלל, אך מדוע צריך להציג את הבקשות שלנו, בהצגות שונות.
המשכת שפע אלוקי דרך הסימנים
ונראה להסביר שהסמנים שאנו עושים בליל ראש השנה הם אינם סתם הצגות לבקשות שאנו מבקשים אלא דרך להשפיע את השפע בעולם. הקב"ה משפיע כל הזמן שפע בעולם, כפי שאנו אומרים בתפילה " המחדש בטובו בכל יום תמיד ", אך כל שפע נוסף שהקב"ה רוצה להנחיל בעולם הוא צריך כביכול שאנו נכין את הכלים לקלוט את השפע הזה. בכדי להחיל ברכה בעולם אדם זקוק להתחיל ולפתוח פתח ואז הקב"ה יכול להמשיך את הפתח ולהרחיב אותו. על הפסוק בשיר השירים 3 " אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה " אומר המדרש 4 : ""פתחי לי", רבי יסא אמר, אמר הקב"ה לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו. " זאת אומרת שבכדי שהקב"ה ישפיע שפע בעולם הוא צריך את הפתח הקטן שאנו נעשה, את המעשה שיחיל את השפע שלו. וכשאנו לוקחים אוכל מסויים ומתפללים ל-ה' שישפיע עלינו שפע טוב, דרך אותו המאכל שאנו התחלנו להחיל את השפע, ה' ממשיך את השפע לכל השנה כולה.
השפע שקיים בברכות שאנו מברכים
גם כשאנו מברכים ביום רגיל על מאכל שאנו אוכלים זה מה שצריך להיות לנגד עינינו. משמעות המילים " ברוך את ה' " היא, מקור השפע אתה ה'. כשאנו מברכים אנו מכירים שהקב"ה הוא מקור השפע ומכוחו יש לנו קיום. וכדברי בעל העקרים 5 : " ועל כן תיקנו אנשי כנה"ג זה הלשון של "ברוך" לשבח בו ה' על כל מיני הטובות שיקבל האדם מהש"י, הן בגוף, מאיזה מין שיהיו, הן בנפש… להורות שהש"י מקור הברכות, ושכל הטובות וההצלחות מאיזה מין שיהיו משופעות ממנו. " זאת אומרת שבעצם הברכה שאנו מברכים את ה' אנו מכירים בכך ש-ה' הוא המשפיע את השפע בעולם. ידוע שכשאין משהו להחיל עליו את הברכה אסור לברך, משום שזו ברכה לבטלה. לפי חלק מהפוסקים (כהרמב"ם) זהו איסור דאורייתא, מדין 6 : " לא תשא את שם ה' אלקיך לשווא… ". ואם כן יוצא, שכשאנו מברכים ומכירים בשפע האלוקי שקיים בעולם, זה חייב להיות דווקא כשיש לנו משהו להחיל עליו את הברכה, שדרכו הברכה ממשיכה להשפיע את השפעתה בעולם.
מדוע בתפילה חייבים לחתוך בשפתים
על פי הנאמר לעייל לא מובן איך אנחנו מתפללים, והרי בתפילה אנו כלל לא מחילים שפע אלוקי בשום דבר, אלו מילים בעלמא. אך התשובה היא שגם המילים שאנו אומרים בפינו הם בעלי משמעות ממשית שעליהם ניתן להחיל שפע אלוקי. אמנם במעשים ישנה חלות גדולה יותר שמשם נמשך שפע שחל כבר באופן מעשי, אך גם במילים עצמם ישנה חלות של שפע אלוקי שיורד דרך המילים ומשפיע את שפעו בעולם. וכדברי השם משמואל 7 : " והנה תפילה היא המשכת שפע מלמעלה כמהותה כן המשכתה, היינו דהדיבור של תפילה יוצא מפנימיות הלב ומתלבש ב- 5 מוצאות הפה (לשון, שניים, שפתיים, אף, גרון) ופנימיות הלב הוא כמעט רוחנית, אך הרוחני מתלבש ב- 5 מוצאות הפה שהוא גשמי, והוא רוחני בלבוש גשמי, על כן מושכת כדוגמתה השפעה מלמעלה נמי רוחני בלבוש גשמי ". ונראה שכוונת השם משמואל שכדי שהתפילה תוריד את השפע האלוקי היא חייבת לעבור במשהו גשמי, משום שאנו בעולם גשמי. ולכן היא נחתכת דרך הפה, שהוא רוחני בלבוש גשמי. ונראה שמפני זה חז"ל אסרו להתפלל ללא חיתוך המילים, כדברי הגמרא 8 : " אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה: (שמואל א' א') … "רק שפתיה נעות" - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו ." שרק כאשר ישנו חיתוך למילים ממש, מתלבש במילים השפע האלוקי ויכול לחול בעולם.
שנזכה בעז"ה השנה להתבשר בבשורות טובות ישועות ונחמות. שתהיה השנה הזאת שנה טובה ושמחה, שנה שיחולו בה שפע הברכות עלינו, שנה של גילוי פנימיות מהותנו, באופן הפרטי ובאופן הכללי. אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
