ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
-------------------
הרב יהושע שפירא שליט"א - ראש ישיבת רמת גן
וגילו ברעדה
לעיתים כשמגיע מרן הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א לכינוסים ואירועים בישיבת מרכז הרב, נוהגים התלמידים לרקוד ולשיר לפניו את השיר "אמת מה נהדר היה כהן גדול בצאתו בשלום מן הקודש". באחת הפעמים אמר הרב למלוויו:" הם לא מבינים, שבשעה שהם מזכירים פזמון זה מיום הכיפורים, הם גורמים לי לרעוד מחרדת הדין". אכן כך היה גם המנהג אצל הבעש"ט הקדוש, שהיה ביראה גדולה בראש השנה.
זהו פן אחד של ראש השנה, אך יש גם צד שני. אצלנו בישיבה ברמת גן נוהגים בראש השנה שני מנהגים הפוכים, מחד - בכי של תשובה מעומק הלב כל אחד כפי מדתו, ומאידך - שמחה וריקודים. פעם הגיע ר"מ חדש לישיבה ונדהם לראות ריקודים בראש השנה, הוא הכביר בקושיות על מנהג זה, וכל התשובות לא הפיסו את דעתו. החלטנו שנשאל את הרב יעקב אריאל שליט"א ונעשה כהכרעתו. בשעת התשליך פגשנו את הרב ושאלנוהו, ענה הרב: זהו מנהג החסידים, בתשליך היו רוקדים. והביא לכך ראיה בתשעת הימים אסור לכבס, מפני שהכיבוס גורם שמחה. משמע, שכשמכבסים עוונות זו שמחה, לפיכך רוקדים בתשליך.
ודאי, ששני הצדדים אמת. ראש השנה הוא גם יום הדין, וכל לב יהודי צריך להתמלא מאימת הדין, ומי שחסרה לו חרדת הדין חסר לו בלב היהודי שלו. מצד שני זה יום המלכת ה' יתברך, ובזה יש שמחה גדולה. לכן, השמחה בראש השנה היא מצווה מדאורייתא, והסמיכוהו הפוסקים מהפסוק שנאמר על ראש השנה "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים... כי חדוות ה' היא מעוזכם". וכן אין בקשת סליחה בראש השנה ולא הזכרת עוונות, ולחלק מהמנהגים אף מדלגים באבינו מלכנו על החלקים העוסקים בעוונות וסליחה. שלמותו של ראש השנה הוא בשילובם של שתי המידות הללו בנפש, אם החדווה פוגעת בחרדת היום זהו חסרון, וכן להיפך - אם החרדה פוגעת בשמחה זה גם חסרון. בשתי מילים תימצת את הדברים דוד המלך ברוח קדשו: "וגילו ברעדה".
-------------------
הרב יצחק בן שחר שליט"א - ראש ישיבת קדומים
יום זיכרון ויום ודין
בראש השנה, לקראת התחדשות העולם וכל מערכותיו ויציאתם לפרק חיים חדש, ישנה נקודת רֵאשית של זכירה אלוקית אשר מכוחה הערכות העולם כולו לפרטי פרטיו - "ועל המדינות בו ייאמר... מי לא נפקד כהיום הזה". כאשר אנו אומרים שהעולם או פרט מסויים (איש, ציבור, אומה) נזכר לפני ה', הכוונה היא שלקראת התחדשותו של אותו גורם או לקראת פקידה מסויימת אותו, הוא נמצא במצב קרבת שמים מיוחדת, אשר היא מעין הערכות אל אותה פקידה. לעת כזו מועמד הוא נוכח כלל המגמות האלוקיות של העולם ובכללן נוכח תעודתו הפרטית שהיא היא אמתתו ושורש חיותו, מתעצם הוא בהן ומתיישר על פיהן.
בזכרון זה נלקחות בחשבון: האמיתות האלוקיות העומדות ביסוד הוויתו של אותו פרט, תמונת מצב מפורטת ומעודכנת של כל נתוני העולם באותה שעה, ומצבו של אותו פרט ע"פ קורותיו ומעשיו - "מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר, מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש". המשקל הכללי של כל אלה יעצב את היציאה לפועל של ההתחדשות וההפקדות. שיקול זה עמוק ונשגב מדעת אנוש - "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת". זכרון אלוקי והתחדשות קשורים ביניהם בקשר מהותי. כל התחדשות בהכרח יונקת את משאבי חיותה מנקודת הראשית, מהזכרון המפגיש עם אמיתות היסוד. ומאידך, כל זכרון כזה של התעצמות בשרשי ההוויה, בהכרח משפיע התחדשות והופעה חדשה.
למעמדו של ראש השנה כיום דין ישנה משמעות נשגבת, מלבד המשמעות הפשוטה של יום המשפט, הדין הוא היושר האידאלי הנוקב - "יקוב הדין את ההר". היושר האלוקי כ"כ גבוה ונוקב עד כדי כך שהעולם אינו יכול להתקיים במדת הדין, חייב להיות שיתוף של מדת הרחמים. תמיד במצב של זכרון אלוקי, ישנה פגישה עם הדין - עם היושר העליון היסודי, והתיישרות על פיו. משמעות יום הדין היא איפה - העמידה אל מול האמיתות האלוקיות הגבוהות והתיישרות על פיהן. בעמידה זו לדין יש יראה וחרדה; יראת רוממות כלפי נשגבותו של הדין, חרדת קדש לקראת הפגישה איתו והיניקה ממנו, ועימן גם פחד ואימה ממייסרותו של הדין האידיאלי.
-------------------
הרב חנוך בן פזי זצ"ל - קרית שמואל, חיפה
ראש השנה בכפליים
ראש השנה מיוחד הוא מכל המועדים בכך שיש בו שני ימים טובים גם בארץ ישראל. כפילות זו של החג, באה לידי ביטוי גם בדינים ובמנהגים נוספים: התרועה באה בכפליים - שברים ותרועה, (מחמת הספק - האם עלינו לעשותה כגניחה או יללה), ובשתי סדרות של תקיעות - מיושב ומעומד, ואף בנוגע לשאלתנו - בשני סוגי תשובה - תשובה מיראה ותשובה מאהבה.
הכפילות ניכרת גם בפסוק: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא, משפט לאלוקי יעקב"..." חוק- ומשפט, ישראל- ויעקב, באים בכפילות. וכותב על כך מרן הרב קוק זצ"ל (עולת ראי"ה ח"ב עמוד שמ"א): כתב הרמב"ם שתקיעת שופר באה לזרז לתשובה. זרוז זה שייך לנו, רבבות עמך בית ישראל הצריכים התעוררות. אבל הקדושים והחסידים, שאינם צריכים להתעוררות כי מהותם התלהבות וזריזות לעבודת ה', בהם לא שייך הטעם של שופר כזרז לתשובה. אלא להם היא גזרה וחוק מאת ה' יתברך המצוה. וכידוע בשם ישראל יכונו הגדולים והצדיקים. ובשם יעקב יכונו המון העם, לכן אמר הפסוק: כי חוק (בלי טעם) לישראל - לגדולים, אבל משפט (עם טעם) ליעקב - המון העם.
זהו עומק התקנה של שני ימים בראש השנה. חז"ל תקנו זאת מחשש לקלקול עקב עדות החודש. וקשה, הרי מהותו של ראש השנה הוא יום הדין - יום תחילת מעשיך, ויום שני אינו יום הדין? על כך עונה הזוהר (פנחס רל"א) בגלל שביום הראשון יש דין עליון שהוא קשה, והוא מתחבר ליום הדין השני שיש בו דין תחתון שהוא חלש. מבאר זאת הרב דסלר זצ"ל (עפ"י האר"י) כי ישנה השגחה פרטית וכללית. ככל שהנברא מושלם יותר פועלת בו ההשגחה הפרטית הגבוהה לטוב ולמוטב, והשגחה זו נותנת בידיו את הכלים להתקרב לבורא ולמנוע נפילות. אך האדם החסר בעבודת ה', לא זוכה להשגחה ישירה ופרטית כי אם כללית. לשם כך זקוקים אנו לשני ימי הדין: הראשון - לצדיקים הזוכים להשגחה פרטית, והשני - לאלו המושגחים בהשגחה כללית, כך נוצרת השקה והתחברות של שתי הקבוצות אשר לא יפרדו. "אחת דבר אלוקים שתיים זו שמעתי".
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.










