ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
אולם, בעיני הבעש"ט לא מצא חן שרבי זאב רשם את הכוונות על הדף, (שהרי הן צריכות להיות רשומות בחדרי הלב), והוא פעל בכוחותיו הטמירים שהדף יעלם.
כשניגשו לתקיעת שופר, חיפש רבי זאב את הדף, וגילה שהוא נעלם. הצטער רבי זאב צער גדול, שיהיה מוכרח לתקוע בשופר ללא הכוונות, ותקע בלב שבור ומורתח...
לאחר התקיעות, אמר לו הבעש"ט – דע לך, שלכל שער בשמיים יש מפתח שפותח אותו. הכוונות הם כמו מפתחות, שפותחים את השערים. אולם, אפשר לפתוח שערים גם בדרך נוספת, לשבור את המנעולים בגרזן, שבכוחו לפתוח את כל השערים. הלב השבור הוא כמו גרזן, שפותח את כל השערים בשמיים...
במבט ראשוני, לב שבור וגרזן הם שני הפכים. לב שבור מבטא כביכול חולשה ורפיון, וגרזן מבטא תוקף ועוצמה, אך דווקא ניגוד זה הוא עניינו של ראש השנה.
מצאנו במשנה (ראש השנה כו, א) – "כל השופרות כשרים חוץ משל פרה, מפני שהוא קרן". בהבנה פשוטה, אפשר ללמוד מכאן שכל הקרניים של החיות והבהמות (הטהורות) כשרים לשופר חוץ משל פרה.
אולם, הר"ן במקום, וכך פוסק השולחן ערוך (תקפו, א) מעירים שרק חלק מקרני הבהמות והחיות כשרים לשופר. הם מדקדקים שכתוב "כל השופרות" ולא 'כל הקרניים'. שופר הוא מלשון 'שפופרת', כלומר רק קרן שיש לה קליפה חיצונית קשה ופנים רך, שאותו אפשר לשלוף מתוך המעטה החיצוני, כשרה לשופר, מפני שהיא מראש עשויה כשפופרת. אולם קרן שהיא חתיכה אחת קשה ומלאה, הרי באופן טבעי היא לא עשויה כשפופרת, אלא היא 'קרן' חזקה וקשה, ולכן היא פסולה. זו הסיבה שקרניים של ראם או צבי, שהם מלאים וקשים מבפנים, פסולים לשופר. (קרן הפרה, לפי חלק מהשיטות, היא מקרה ביניים בין שופר לקרן, ולכן ציינו במיוחד שהיא פסולה).
הקרן מבטאת תקיפות וחוזק, "וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח", והיא פסולה בראש השנה. לעומת זאת, השופר החלול באמצעו, מבטא את הביטול שלנו כלפי ה', שאנו נפתחים אליו ולאורו, וזו עבודת ה' שמתאימה לראש השנה. מדוע?
בראש השנה ה' שב ובורא את העולם, ונותן לו כוחות חיים חדשים בזמן תקיעת שופר. לפיכך, כשאנו באים לתקיעות, עדיין אין לנו כח, ואין לנו יכולת להיות 'קרן'. אולם, אם אנו באים בבחינת 'שפופרת', מתבטלים אליו ונפתחים להיות צינורות שלו, הרי הוא מזרים אלינו ויוצר בנו כוחות חיים.
וכאן מגיעה הנקודה, שבה דווקא הלב השבור הופך להיות גרזן, דווקא מי שמתבטל לה' מקבל כוחות עצומים. הגמרא שם מבארת שגם השופרות נקראים בנביא 'קרן'. המקור לכך הוא בספר יהושע (ו, ה), כשה' מצווה על כיבוש יריחו, הוא אומר ליהושע שיקיפו את העיר שבעה ימים וכו' ויתקעו בשופרות. וכשיגמרו את ההקפות והתקיעות בשופרות, לפתע הלשון משתנה והשופר נקרא גם קרן, "במשוך בקרן היובל, בשומעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר...".
נמצאנו למדים, שכל התקיעות השופר נקרא שופר, אולם כשמסתיימת התקיעה האחרונה, הוא קרוי קרן, וה' נותן כוח לכבוש את העיר. מי שבא לראש השנה בבחינת 'שופר', הרי ה' נותן לו כוחות ותוקף בכל העניינים, כי הוא עם ה' ולחלקו.
עניין זה מופיע גם בפרשת העקידה, אותה אנו קוראים בראש השנה. כשאברהם ויצחק הולכים לעקידה, פשוט לשניהם שלעולה מתאים להעלות שה. יצחק שואל – "ואיה השה לעולה", ואברהם משיב – "אלוקים יראה לו השה לעולה".
אולם, לאחר העקידה, אברהם מקריב איל ולא שה, "והנה, איל אחר נאחז בסבך בקרניו", (קרניו, ולא – שופרותיו), "ויקח את האיל, ויעלהו לעולה". שה הוא קטן וחלש, וכך מתאים לגשת לעקידה, מתוך תובנת הביטול לה', "השה לעולה, בני", כביכול אברהם אומר - בני עולה לעולה כשה.
אך לאחר העקידה, כשאברהם התבטל לה', ה' נותן לו כוחות עצומים, והוא מעלה איל. איל, זה לשון חוזק ותוקף, "ואת אילי הארץ", חשובי ותקיפי הארץ.
ואנו תפילה שנזכה לשמוע קול שופר בראש השנה, להתבטל לה' ולהיות חלקו ונחלתו, ומתוך כך יתן לנו כוחות של קרן, בהם עמים ינגח.
ונזכה לשנה טובה ומתוקה, מבורכת בכל העניינים, שנת גאולה וישועה, שנת הרמת קרן ישראל וקרן משיחך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
