ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה חיים בן שרה
ברוך המקום שנתן תורה לישראל עמו, ברוך הוא, כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאל.
חכם מה הוא אומר: (דברים ו') מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אתכם, אף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
רשע מה הוא אומר: (שמות י"ב) מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר, אף אתה הקהה את שניו ואמור לו (שמות י"ג) בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, לי ולא לו, ואילו היה שם לא היה נגאל.
תם מה הוא אומר: (שמות י"ג) מה זאת, ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים.
ושאינו יודע לשאול את פתח לו, שנאמר (שמות י"ג) והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.
כשמתבוננים בחלק זה של ההגדה, רואים שישנם הבדלים משמעותיים בין ארבעת סוגי הבנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע; ומתוך כך עולות מספר שאלות:
א. מדוע במקום להתחיל לספר את סיפור יציאת מצרים, מתחילים לספר לנו על ארבעה סוגי ילדים, למה זה חשוב לפני תחילת ההגדה?
ב. לגבי אופן החלוקה, ההיפך מ"חכם" הוא "טיפש", ואם החלוקה היא לפי סדר החכמה היה מקום למנות את השמות באופן אחר: גאון, חכם, רגיל וטיפש. ומדוע מופיעה בחלוקה "רשע", מה הוא קשור לחלוקה של רמות החכמה, הרי ישנם רשעים חכמים מאוד 1 ?
ג. אם החלוקה של הבנים היא לפי רמת צדיקות, היה מקום למנות גם באופן אחר: צדיק, בינוני, רשע לתיאבון ורשע להכעיס (או באופן דומה). ומדוע ברשימה שמנו חכמים מופיעים: "חכם", "תם" ו"שאינו יודע לשאול"?
ד. חלוקה זאת לכאורה מאוד חסרה, וכי אין ילדים שאינם חכמים, אינם רשעים, אינם תמים והם יודעים לשאול שאלות? ייתכן שישנם ילדים רבים שהם כלל לא נכנסים לאף אחד מהמשבצות הללו.
לסיכומם של דברים, מדוע חכמים הביאו קטע זה? ואיזה אפיון יש בחלוקה זאת? האם זאת חלוקה על פי רמת השכלה, חלוקה על פי רמת צדיקות או שמא זו חלוקה אחרת לחלוטין?
נראה לומר שהחלוקה שחילקו כאן חכמים היא חלוקה של סוגי תלמידים. חלוקה זאת היא מאפיינת כיתת לימוד ממוצעת. ישנה תביעה מההורים (המורים) של (משלי ו, כב): "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ", לזהות את הצרכים של הבנים (התלמידים), וכך להתייחס אליהם.
חז"ל שמו לב שכל כיתה ניתן לחלקה לארבע קבוצות:
א. יש הילדים החכמים – אותם קל ללמד הם רוצים ללמוד, הם קשובים, הם שואלים שאלות טובות, ומתעניינים בחומר הנלמד, יש בהם רצון כל הזמן להוסיף ולהחכים. ייתכן שהם לא צדיקים גדולים, אלא לומדים מסיבות חיצוניות, אך הם רוצים ללמוד.
מלמדים אותנו חכמים, שילדים אלו צריך ללמדם באופן מעמיק ויסודי. ללמד אותם הלכות פסח ברמה גבוהה. ולדרוש מהם את המקסימום הלימודי שימצו את הכוחות הלימודיים שלהם כמה שיותר. לא לוותר להם אלא לתבוע מהם לדעת את כל פרטי ההלכה והדקדוק.
ב. יש את הילדים הרשעים – ילדים שמתפרעים, מתנהגים לא יפה, מזלזלים בחומר הנלמד. כל מה שההורה (המורה) מספר הם עושים ממנו בדיחה וצחוק. הם פוגעים גם בשאר הילדים (הכיתה). הם מונעים את הלמידה בכיתה.
לתלמידים כאלו חשוב מאוד לדעת איך להתייחס. חז"ל מלמדים אותנו שילדים כאלו צריכים איפוס מידי: "אף אתה הכהה את שיניו" חשוב להעניש אותם באופן כואב, שיבינו שהאופן שהם מדברים זה לא דרך ראויה ונאותה. צריך להבהיר להם באופן חד משמעי, שההתנהגות הזאת אסורה. לא להתייחס בסלחנות יתר כלפי אותם שהורסים את עצמם והורסים את חבריהם, אלא לנקוט בצעדים חד משמעיים לטובת כולם.
ג. הקבוצה השלישית היא הילדים ה"תמים" – ייתכן שזו קבוצה גדולה של תלמידים. תלמידים אלו הם לא חכמים במיוחד, וגם לא אוהבים ללמוד כ"כ. הם לא מפריעים בכיתה. הם נמצאים ועושים מה שהמורה אומר להם לעשות. אם הם רואים משהו קצת שונה הם שואלים: "מה זאת?", אין להם כוח להעמיק יותר מדי לבדוק ולברר דברים, אבל לשאול באופן כללי הם מסוגלים. הם זורמים עם מה שאומרים להם.
כלפי תלמידים כאלו מצווים אותנו חז"ל, לספר להם סיפורים ולחזק אותם. על ידי סיפורים וחיזוקים הם יתעוררו: "בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים..." צריך לחזק אותם, לתת להם מענה מתוך חיזוקים וסיפורים. לא יעזור להקשות על תלמידים כאלו יותר מדי, הם יכשלו ויאבדו את הריכוז. אנו מצווים לחזק אותם ולהאהיב עליהם את התורה בנעימות, רק כך הם יצליחו להתחבר באופן הטוב ביותר לתורה.
ד. הקבוצה הרביעית היא הילדים ש"אינם יודעים לשאול" – הם נמצאים בכיתה, ואפילו לא מפריעים, אבל הם לא מבינים מה קורה בכלל. הם לא מבינים מה ההורה (מורה) מלמד. יש שיקראו להם ADD, ויש שיקראו להם ה"עולה החדש" שלא יודע את השפה. התלמידים הללו לא בעניינים בכלל, הם שומעים את השיעור, אבל לא מבינים אותו, ולכן אין להם שאלות.
עם התלמידים הללו מצווים אותנו חז"ל: "את פתח לו". חשוב לפתח אותם ללמד אותם ברכּוּת ובנחת את הכלים והדרכים להבין את המתרחש סביבם. הכרחי להצעיד אותם שלב על שלב עד שיגיעו אל הדרך ללימוד השלם. חשוב להתייחס אליהם בצורה ראויה וטובה, להבין לליבם ולעזור להם להתמודד עם הקשיים שיש להם.
חז"ל ברוב גאונותם ידעו לחלק לנו את הכיתה ההטרוגנית ל-4 קבוצות מרכזיות, ולהסביר לנו שכל קבוצה צריכה את ההתייחסות האישית המיוחדת. כאשר נדע להתייחס לכל ילד באופן המתאים לו ועל פי היכולות שלו, יש לנו סיכוי להצליח לספר כראוי את סיפור יציאת מצרים.
כשהורים או מורים מנסים ללמד ילד בדרכים שאינם מתאימים לו הם חוטאים כלפיו, ולא יצליחו לספר לו את הסיפור באופן המתאים והטוב.
ישנה תזכורת להורים לפני תחילת סיפורי יציאת מצרים, התבוננו היטב מי הם ילדיכם, כדי שתצליחו לספר להם את סיפור יציאת מצרים באופן השלם ביותר
שנזכה לספר לילדנו את סיפור יציאת מצרים על פי הכלים שיש להם, ומתוך כך נזכה לבנים עובדי ה' ויראי אלוקים.
^ 1.אמנם בירושלמי (פסחים פ"י הלכה ד) במקום "תם" כתוב "טיפש", אך עדיין זה לא מיישב את הקושיה, מדוע ברשימה נמצאים "רשע" ו"שאינו יודע לשאול".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
