ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
התורה מתארת את האדריכל ומנהל המבצע של בניית המשכן (שמות פרק לה, ל-לג):
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת:"
ננסה להבין מה פירוש התואר שזכה לו בצלאל: "לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת"?
בצלאל משנה את הסדר
הגמרא מספרת לנו שבצלאל שינה את סדר בניית המשכן (ברכות דף נה ע"א):
"בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: 'לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים'.
הלך משה והפך, ואמר לו: 'עשה ארון וכלים ומשכן'.
אמר לו בצלאל: 'משה רבינו, מנהגו של עולם - אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר: עשה לי ארון וכלים ומשכן! כלים שאני עושה - להיכן אכניסם?! שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עשה משכן ארון וכלים?'.
אמר לו: 'שמא בצל א-ל היית וידעת!'"
סברתו של בצלאל יפה ונכונה. ועל דברי חז"ל הללו עולה שאלה גדולה: אם ה' ציווה את משה לבנות באופן מסוים, למה משה רבנו שינה ממה שה' ציווה אותו?
ה' ציווה את משה פעמיים
בעל התורה תמימה (הערות שמות לא ד) ענה על השאלה כך:
"ויתכן דכיון שפעם אחת צוה ה' אותו על הארון מקודם ואח"כ כלים ומשכן, ופעם סידר משכן קודם, לא הוי ידע משה להכריע איזה סדר קדים, והיה דן ע"פ הסברא דכיון דעיקר תכלית המשכן היתה להשראת השכינה ועיקר מקום השראת השכינה היתה על הארון וכו', סבר שהעיקר הוא הקדמת הארון וכמו שמסודר בפרשת תרומה, ובצלאל חשב שעיקר כסדר שבפרשה זו משכן ארון וכלים... משום דבאמת אין מן הכבוד שיבנו ארון ויעמוד בחוץ".
להיכנס לראש של אנשים
מדברי, התורת תמימה עולה שה' ציווה את משה פעם כך ופעם הפוך. ולכן משה חשב שיותר טוב להקדים את התכלית, שזה כלי המשכן. לכבד כראוי את בניית המשכן וכליו.
לעומתו, בצלאל ניסה להיכנס לחשיבה של האנשים. כיצד אנשים יסתכלו על כך. מה יקרה כשיסתכלו על הכלים טרם בנייתם, הכלים עשויים להתבזות. חשיבה פרקטית.
אולי זו משמעות התואר שזכה "לחשוב מחשבות". אצל בצלאל היה משהו מעבר, הוא ידע לזהות מה יחשבו האנשים. אלו רגשות ימלאו את ליבם.
כשהתורה מצווה להשרות שכינה, נבחר דווקא בצלאל לבנות את הבית, משום שחלק מהיכולת להשרות שכינה בישראל, זה לא רק מה צריך, אלא מה חשים האנשים. להיות בעל לב שמרגיש מה בליבותיהם של בני אדם.
להרגיש את האנשים
מספרים, שבא אדם לרב בערב פסח, ושאל האם אפשר לקיים את מצוות 4 כוסות בחלב. הרב הושיט לו סכום מכובד של כסף ואמר לו: 'קח ותקנה יין'. אחרי שהוא הלך שאלה אותו אשתו הרבנית מדוע הוא שילם לאותו עני כל כך הרבה כסף?
ענה לה הרב: "אם הוא שואל אם אפשר לצאת ידי חובה בחלב, כנראה שהוא לא יהיה בשרי באותו לילה. אז גם כסף לבשר ולשאר הוצאות החג אין לו".
סיפור נוסף שמתאים לכך, מספרים, שאחד מראשי ישיבת מיר עוצר אותו עובר אורח ושואל אותו כיצד מגיעים ליעד מסוים. הרב ליווה את האיש לאותו מקום. שאל אחד התלמידים: מדוע הרב ליווה אותו עד לאותו מקום, היה אפשר להסביר לו את הכיוון והוא כבר יסתדר. אמר לו הרב: הבחנתי שיש לו לקות קלה בדיבור והתבייש לפנות אליי. הערכתי שהוא יתבייש להיעזר בעוד אנשים ולכן ליוויתי אותו למקום שחפץ.
איך מתגברים על וויכוחים ומחלוקות?
פעם מישהו אמר לי שהוא מאוד נפגע מפלוני שלא הזמין אותו לחתונה. אמרתי לו: בוא ננסה לחשוב רגע מהמקום של מי שפגע בך. את מי הוא היה חייב להזמין, ולמה הוא לא התאפשר לו להזמין אותך. לאט לאט האדם נרגע והבין שלא הייתה לו ברירה.
בוויכוחים ומחלוקות שונים, ניתן לזהות שהטעות נגרמת מכך שכל אחד חושב לפי התפיסה שלו את המקרה שעליו הדיון.
הפרשה שלנו מלמדת אותנו להיות חכם כמו בצלאל. לחשוב מחשבות דהיינו לחשוב מה קיים במחשבות הזולת. באופן הזה, אפשר גם להצליח להימנע ממחלוקות מיותרות.
לסיום
"לחשוב מחשבות" פירושו להיכנס לראש של האנשים. בפעם הבאה שיעלה לנו כעס על מישהו, נעצור רגע, וננסה לחשוב ממה הגיעה המחשבה שלו. זה המפתח והדרך להשראת שכינה בישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











