ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
פרשתנו פותחת בציווי על הדלקת נר התמיד (שמות פרק כז, כ-כא): "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:". על פסוקים אלו ננסה לשאול מספר שאלות, ומתוך כך נבין יסוד חשוב שעומד לפנינו.
מהו לשון ציווי
יש להבין מדוע הפרשה פותחת בלשון ציווי, "ואתה תצוה"? עד עתה נאמר לשון עשיה: "ועשו לי מקדש", "ואת אהרון תעשה", "ועשית מנורה" ועוד, מדוע כאן ישנו לשון ציווי?
המיקום של ציווי זה
לכאורה לא מובן מדוע הפרשה פותחת בציווי זה, הרי אין זה מקומו. בפרשת תרומה מסופר על בניין הכלים, ואילו בפרשת תצווה מסופר על הציווי להכנת בגדי הכוהנים וההכנות לחנוכת המשכן. ואם כן מדוע התורה מספרת פתאום על עריכת נר התמיד?
מדוע רק נר התמיד מופיע כאן?
עוד יש לשאול, הרי ציווי זה מופיע בפרשת אמור (ויקרא כד, א-ה) ומיד לאחריו מופיע הציווי על עריכת לחם הפנים והכנתם, וא"כ מדוע כאן מוזכר רק הציווי על הדלקת נר התמיד, ללא הציווי על לחם הפנים?
להיכן נעלמה המנורה
ועוד שאלה, מדוע בפרשת אמור מופיע הציווי להדליק את הנרות על המנורה: ""עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי ה' תָּמִיד", ואילו כאן לא מוזכר כלל המנורה.
מטרת המשכן להאיר את העולם
ונראה לומר, שאחר שמופיע הציווי של בניית הכלים, לפני שמתחילה ההכנה המעשית לחנוכת המשכן, לפני שהכוהנים מצווים על הכנת בגדיהם, ה' מודיע על התכלית של כל המשכן כולו. מטרת המשכן היא להאיר את העולם.
זו הסיבה שלא מוזכר היכן יונח אותו נר. זה לא רלוונטי כעת. עוד לפני שנכנסים לכל הפרטים של הדלקת הנר, היכן בדיוק אותו נר תמיד יידלק, לפני הכול, אומר ה': דעו לכם! מטרת המשכן היא להאיר את העולם!
אזהרה לפני לבישת בגדים
יסוד זה חשוב מאוד לפני הלבשת הכוהנים. המסר של ה' כלפי הכוהנים: אינכם סתם זוכים ללבוש בגדי כהונה לנוי וליופי. מטרתכם היא לשמש כשליחים שלי להאיר את העולם. רק כשהמטרה ברורה אפשר לדבר על האמצעים השונים. אך כשחלילה המטרה איננה ברורה דיה, עשויים ליפול בטעויות שונות, של מלבושי כבוד עצמי חלילה, ה"בגדים" הופכים להיות "בוגדים". רק כשהמטרה ברורה אפשר לעבור לשלב הבא של (שמות פרק כח, ב): "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת".
לשון ציווי לדורות
הרשב"ם על הפסוק מבאר: "ציווי זה לכל הדורות לתת שמן למאור לכל שנה ושנה לכך הוא אומר ואתה תצוה, שינה הלשון, לפי שכל לשון צוואה לדורות היא". הציווי להכנת השמן הוא ציווי לדורות. כל דור תמיד צריכים לזכור את היסוד שמטרת המשכן היא להאיר את העולם.
לסיום
גם אנו צריכים לזכור כל הזמן, שכל מטרתנו היא להאיר ולהגדיל את שם השם בעולם. ומתוך שנחזור ונחדד לעצמנו תמיד מה המטרה שלשמה אנו עובדים, נוכל להתלבש ולצאת למשימות שונות העומדות לפנינו להגדיל את שם ה' בעולם, ולא ניפול ללבוש בגדים שונים הבוגדים במהותנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















