ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנאמר: 'יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי' (דברים לב, ב). ואין לקח אלא תורה, שנאמר: 'כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ' (משלי ד, ב). רבא אמר: יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר: 'יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי', מי נתלה במי? - הוי אומר: קטן נתלה בגדול"! (תענית ז, ע"א)
חכמינו הראו לנו את הקשר והזיקה שבין שפע הגשמים היורדים מלמעלה, לשפע הרוחני היורד גם הוא ושופע עלינו מלמעלה, להחיותינו מכוחה של תורה.
בשורה אחת העמידו לנו את גדולת 'יום הגשמים' והשווהו ליום נתינת התורה, זוהי דעתו של האמורא רב יהודה, שהוכיח את דבריו מהפסוק: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" (דברים לב, ב), עצם השוואתם במשל, באה ללמדנו שקיים יחס שווה ביניהם. ואילו האמורא רבא, הגדיל את יום הגשמים מיום שניתנה בו תורה, כיוון שתלו את התורה בגשמים, משמע שהם גדולים יותר, שנאמר: "'יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי', מי נתלה במי? - קטן נתלה בגדול"! (תענית ז, ע"א). כיצד נבין השוואה זו שבין הגשמים והתורה, היאך אפשר להעז להשוותם ולהעמידם בשורה אחת?
אלא פירוש הדברים הוא לעניין שפע הטובה הבאה לעולם מלמעלה. כשם שבאור פניו ניתנה לנו התורה והאצילה חיים וטובה לנפשות להחיותן חיי עד, כך גם שופעים הגשמים ומקיימים את העולם החומרי, בחן בחסד וברחמים, להחיות את הבריות ולקיימן בחיי שעה. יסוד השוויון ביניהם - בשפע הטובה הבאה מלמעלה, הן הגופנית והן הרוחנית.
כיצד נבין דעתו של רבא, שהגשמים גדולים מיום שניתנה בו תורה? נראה שרבא בא לציין את מקור הטובה הבאה לעולם. מתוך שטובת הגשמים היא כללית ומקפת את הכול, לא רק את הצדיקים אלא גם את הרשעים,
משמע שהגשמים משתלשלים ונובעים מעולם עליון, גבוה יותר מאותו עולם של פרנסה. ממנו, פתוחה ידו של ה' להשביע לכל חי רצון. ואילו בשפע התורה זוכה רק חלק מסוים מן הברואים.
עניין זה מצאנו בביטוי דומה בתלמוד ביחס לגשמים ש"הם גדולים מתחיית המתים" (תענית ז, ע"א), במה שהם ניתנים לכול, לא רק לצדיקים אלא גם לרשעים, ואילו תחיית המתים היא רק לצדיקים (תענית ז, ע"א). 1
וכך מוכח העניין בלשון המדרש (שוחר טוב, קיז):
"גדולה ירידת גשמים ממתן תורה, שמתן תורה שמחה לישראל, וירידת גשמים, לכל העולם, לבהמה לחיה ולעופות".
על הזיקה והקשר שבין קבלת התורה וירידת הגשמים, מעמידה אותנו דבורה בשירתהּ:
"ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר, בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ, גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם" (שופטים ה, ד).
התלמוד (תענית כה, ע"א) מספר לנו על אחד האמוראים ששמע שיחת עננים השטים במרום, האומרים:
'נלך ונוריד גשמים בעמון ומואב'.
"אמר לפניו: רבונו של עולם! כשנתת תורה לעמך ישראל, חזרת על כל אומות העולם, (ביניהם גם עמון ומואב), ולא קבלוה, ועכשו אתה נותן להם מטר? - שפכו כאן! וכך היה, הורידו העננים גשמיהם בארץ ישראל".
"אמר לפניו: רבונו של עולם! כשנתת תורה לעמך ישראל, חזרת על כל אומות העולם, (ביניהם גם עמון ומואב), ולא קבלוה, ועכשו אתה נותן להם מטר? - שפכו כאן! וכך היה, הורידו העננים גשמיהם בארץ ישראל".
לאחר שנתבררה לנו הזיקה שבין הגשמים לתורה, נעמוד על קשר נוסף שהזכרנו, ביחס לשני המוקדים החדשים התלויים בעונות השנה: ט"ו בשבט וט"ו באב. הסברנו שט"ו בשבט, מציין את המעבר מן החורף לאביב, ואילו ט"ו באב מציין את המעבר מן הקיץ לסתיו. התאריך המיוחד של ט"ו בשבט, מוסבר בתלמוד בכך שכבר ירדו רוב גשמי השנה, והאילן מתעורר מתרדמת החורף ומתחיל לשאוב ממימי הגשמים החדשים.
עתה נראה, שהמעבר העונתי יש לו ביטוי גם בתורה.
הפרשה הנקראת בשבת שלאחר ט"ו בשבט, היא פרשת 'יתרו' העוסקת בקבלת התורה, וכך יהיה תמיד באופן קבוע, כפי סדר הפרשיות, לפי המסלול השנתי. הפרשה המספרת לנו על השפע הרוחני שהתגלה במעמד הר סיני ובקבלת עשרת הדיברות, תיקרא תמיד לאחר ט"ו בשבט, כשכבר ירדו רוב גשמי השנה. וכן הדבר בפרשת 'ואתחנן', שבמשנה תורה, המתארת לנו גם היא את מעמד הר סיני וקבלת התורה. קריאת פרשה זו תחול גם היא תמיד לאחר ט"ו באב, המציין את המעבר לקראת החורף. שתי הפרשיות הללו, העוסקות במתן תורה, נקראות בעת המעבר מתקופה לתקופה.
קשר זה בא ללמדנו שעם תחילת פריחת האביב בט"ו בשבט, מתחילים חיים חדשים בעולם, וכי עלינו להתחדש ולפרוח גם בתורה, עם חידוש קריאת פרשת מעמד הר סיני, ש"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" (פסיקתא זוטרתא על דברים ו, ו), הנה לקראת האביב גם אנו מתעוררים לחיים חדשים ומקבלים את התורה מחדש, ברון, יחד עם כל שירת האילנות והצמחים הפורחים באביבם.
בקיץ, בט"ו באב, בעת המעבר לקראת החורף הננו נכנסים שוב בעול התורה מחדש, כי הלילות הולכים ומתארכים, ומגיע הזמן העיקרי והמיוחד לקניין התורה בלילה. על מי שלא מתחיל להרבות בלימודו בתורה מט"ו באב ואילך, ישנה גערה חמורה בתלמוד:
"דמוסיף יוסיף, ודלא מוסיף - יאסף"! (תענית לא, א).
רש"י: "דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה - יוסיף חיים על חייו,
ומי שלא מוסיף לעסוק בתורה בלילות - ימות בלא עיתו".
רש"י: "דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה - יוסיף חיים על חייו,
ומי שלא מוסיף לעסוק בתורה בלילות - ימות בלא עיתו".
זכינו לפגישה מעניינת בין הגשמים והתורה. כשם שעצי השדה זוכים לחיים חדשים עם ירידת המטר, ומט"ו בשבט ואילך מתחילים לספור לאילנות תקופה ועדנה חדשה להם, מן הגשמים של השנה החדשה, כן אנו, בבואנו לזכות בתורה שיערוף כמטר לקחה, עלינו לקולטה מחדש, "כדיוטגמא חדשה" (ספרי, ואתחנן). כשם שהגשמים מוציאים מן הכח לפועל את הגנוז באדמה, כן יפעל מטר לקחהּ של התורה בנפשנו, להפריח את הגנוז והטמון בקרבנו. כמו שהנביטו הגשמים את הזרעים שבאדמה והאילנות הוסיפו בכל שנה טבעות בגזעם, כן תעורר התורה את רוחנו בקרבנו לפתוח מעגלי חיים חדשים בתורת עץ חיינו, להתחדש ולפרוח בחצרות בית א-לוהינו!
^ 1 הערה מכת"י: למה לא הזכירו בדיון במסכת ברכות (ד, ע"ב) ביחס למעלת 'אשרי' (תהלה לדוד, תהלים קמה) על 'הלל הגדול', את מזמור קיא, אף שגם הוא ערוך לפי סדר א"ב, וגם בו מוזכרת הפרנסה? השיב הגר"א: מאחר שנאמר בו (תהלים קיא, ה) על 'טרף' שניתן רק 'ליראיו', ולא כמו 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון' (תהלים קמה, טז), ואף לא כמו ב'הלל הגדול' שנאמר בו: 'נותן לחם לכל בשר' (תהלים קלו, כה), נשאר 'אשרי' ביתרונו הכפול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
