ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הזכרת גשמים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"שמעתי מפי חכמים כי תחיית המתים עתידה להיות בניסן... ומשום הכי בניסן מפטירין העצמות היבשות". (טור, אורח חיים סימן תצ)
הפטרת 'חזון העצמות היבשות' (יחזקאל לז) נועדה לעוררנו לקראת חזון תחיית המתים שיהיה במועד זה, בחודש האביב. הבה נתבונן בשתי המערכות הללו של הגשמים והטל, נבחין ביניהן, ונעבור להתבונן בהן מן ההיבט הרוחני.
קדושת ישראל
אפשר לומר שמערכת הגשמים ברכתה גלויה, האדם יודע שלאחר כל מאמציו בהכשרת הקרקע, בזיבולה ובזריעתה, הוא תלוי בחסדי שמים בצורה גלויה, במתנת הגשמים, והוא מכיר בתלותו בטובתו של בורא עולם לקיים את העולם, ולכן הוא מתפלל על הגשמים כדי לזכות בהם מברכת שמים. זו היתה מחשבתם של ישראל לבקש את ה' כגשם, "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה' כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ" (הושע ו, ג), כדבר שהוא חיוני ונצרך לעולם. כן הדבר בתחום עבודת ה' הגלויה, בקיום תורה ומצוות בהתאם לעמל וליגיעה של האדם ומעשיו, כן זוכה הוא לברכת שמים בשכר המצוות, זוהי התפילה הגלויה. בא הקדוש ברוך הוא ולימד: "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל" (הושע יד, ו) על קשר נוסף, שטובתו אינה ניכרת ומורגשת בגלוי כמו הגשמים, ונדמה לאדם שאין צורך להתפלל עליו, אלא פעולתו נמשכת בצורה סמויה והיא תמידית ומתבקשת בכל המצבים, אף בשעת בצורת או קללה בגשמים, לא נעצר הטל. כך קיימת גם "התפילה המתמדת של הנשמה, המתאמצת לצאת מן ההעלם אל הגילוי" (עיין עולת ראי"ה, ענייני תפילה א, א) וזה למדנו מעניין הטל.
"וטל משפיע השי"ת בחשאי שלא מדעת והכרת הברואים... אכן באמת בלב ישראל יש תמיד עבודות ותפילות שאינם נפסקים תמיד, בשום פעם. כי טל הולך גם כן מכח פעולת אדם ובקשתו להשי"ת. אכן החילוק הוא שגשם יורד מכח פעולת האדם להשי"ת הניכרים ונרגשים. וטל הולך ממה שנמצא עבודות בעומק לבם של ישראל, שלבם מתפלל תמיד ביום ובלילה שגם אדם אינו מרגיש בזה כלל... וזה נקרא טל, ומטל הולכים כל הישועות. שטל הוא טיפה דקה מאוד שנותן השי"ת לאדם, וע"כ יש לה כוח להיכנס אף במקום הפחות והגרוע והסתום מאוד, ואף בנקיקי הסלעים, מפני דקותו... וכן טל יכול להיכנס אף בתוך ליבות ישראל שאינם מהוגנים כל כך". (ספר הזמנים, לר' יעקב בן ר' מרדכי יוסף מאיזביצה, הגדה של פסח, עניין טל)
כמו שראינו את השפע היורד ממרום בשתי בחינותיו, בגשמים ובטל, בברכה הגלויה והנעלמת שלהם, כך גם מצינו בעולם הנפש, בעבודת האדם את בוראו בפעולות הגלויות והנסתרות, וכך נראה את השפעת התורה והמצוות על האדם בשני האופנים.
ההשפעה הגלויה: אמר משה רבנו בשירתו "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" (דברים לב, ב), כברכת הגשמים שטובתה ניכרת, כן נמצא את דברי התורה הנכנסים לליבו של האדם ומשפיעים עליו על כל הליכות חייו, הוא מוצא ברכה בלימודו ובפעולת מעשה המצוות שהוא עושה, קונה את המידות הטובות, מתעלה מבחינה רוחנית, כמטר המרווה את האדמה ומנביט את הצמחים, ומוציא מן הכוח אל הפועל את הטמון בזרעים, כך פועלת התורה ומוציאה את שלימותו הרוחנית של האדם מן הכוח אל הפועל.
ההשפעה הנעלמת: בתיאור הנוסף של פעולת התורה, אומר משה: "תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי" (שם). הזכרנו שהטל היורד, טובתו אינה ניכרת ומורגשת בגלוי כמו הגשמים, תועלתו חבויה ונסתרת:
"וכן נמצא בדברי תורה ג"כ פעמים שהאדם סוגר את ליבו שלא יכנס בו שום דברי תורה, עם כל זה נמצא דברי תורה שהם בבחינת טל, דקים ופנימיים מאוד שנכנסים אף שהלב סתום וסגור..."
ונדמה לאדם שאין כל השפעה עליו, כי הוא נמצא בדרגה נמוכה, "שעוסק בדברים פחותים ומגונים וגרועים ביותר, ונראה שאין שם דברי תורה כלל, אעפ"כ גם אז לא יכבה הדברי תורה הדקים והפנימיים ממעמקי ליבו, ויש אצלו דברי תורה צפון בליבו שלא מדעתו, וזה מכונה בשם - טל". (שם בספר הזמנים)
כי אי-אפשר לעולם בלעדיו, ה' משפיע בטלליו על העולם בחשאי, ושלא מדעת הברואים והכרתם. ישנו מהלך רגיל המוביל את האדם לחיי העולם הבא, כל העוסק באור תורה, בהלכותיה, הליכות עולם לו, יזכה שהתורה תחיה אותו, היא תהיה גם שיחתו, שתדובב שפתותיו לחיי עד, 'כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ', כל המשתמש בטל תורה - טל תורה מחייהו". (ילקוט שמעוני ישעיהו - פרק כו - רמז תלא) כמו כן קיום המצוות ושמחתה של מצוה הם הצינורות המזילים עליו טל חיים, משפע אוצר הקודש העליון, ליהנות מזיו חיי הנצח.בדרך זו, של שלבים, שלבים, של דרגה אחר דרגה בקניית המעלות, נמתחים הסולמות בין העולם הזה הגשמי, לתחיית המתים ולחיי העולם הבא. דרך מקובלת ובטוחה זו, תואמת ומקבילה לפעולת האדם בחרישה וזריעה, לזכות לברכת ה' בגשמים, שיוציאו מן הכוח אל הפועל את מה שנגנז באדמה.
"השאיפה להשלימות הא-לוהית, בהתפתחות כל כוחותיה של הנשמה, במלא עוזה, הוא הכוח הרודה, הדוחף את החיים הרוחניים לתעודתם. בצימאון הנורא לטל של תחייה, מהאורה העליונה, כלול כל המילוי המעשי והשכלי, כל מה שנכנס בגבול הבחירה האנושית וכל מה שהוא למעלה מזה, ההולך ומתגלה על ידי התעצמותה של הנשמה בזיוה המקורי". (הראי"ה קוק, אורות הקודש, החיות העולמית, לה)
אבל יש מה שלמעלה מזה, בסוד הסגולה הפנימית של ישראל, שרק דורשי רשומות יכולים לגלות את סוד ה'רשימוּ' הצפון והגנוז בחותם הנפש, מעבר למחשבות אדם וחשבונותיו, וזה המובן שאמרו חכמים (שבת פח, בע"ב), שבטל עתיד הקדוש ברוך הוא להחיות את המתים, ולא בגשמים.
"אכן לעתיד יעורר השי"ת גבורותיו, ויאמר אין אתם מבינים מה נקרא עבודה לפני. ואני מראה שאף במקומות שנתיאשתם עצמכם לגמרי ח"ו מכל וכל, שם אני מעיד על בני ישראל שהם דבוקים בו. וזהו מכוח הטל שיורד בלי הכרת אדם. ובכח זה עתיד השי"ת להחיות את המתים. וזהו שאמר 'אהיה כטל לישראל', שהשי"ת יגלה השורש מעמו ישראל, איך שהיו דבוקים בו אף שלא מדעתם". (שם בספר הזמנים)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
