ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
כי אם מתחילים בתענית ביום חמישי הרי בסוף הצום רוצים לאכול וקונים סעודות של אחר הצום וגם קונים לסעודות שבת, וכשמתחילים לקנות בכמויות גדולות סבור העם שרעב בא לעולם, ומתחילים לייקר את השערים.
יש פירוש אחר של הרמב"ם בהקשר של הפקעת השערים, שהמוכרים אומרים: לולא הצורך הגדול לגשמים ולמטר, חכמים לא היו גוזרים תענית סמוך לשבת. ואם מתחילים ביום חמישי וגוזרים, משמע שהמצב הוא חמור מאוד ואז המוכרים מעלים מיד את המחירים. זהו ביאורו של הרמב"ם לאותה משנה.
ויש עוד פירוש שלישי שאפשר להסביר בו את תעניות בה"ב: אנשי הכפרים מביאים את המזון לאחיהם שבעיירות וכשהם באים ביום חמישי ורואים שהעם מתענה והם לא ידעו שהעם קיבל על עצמו תענית, וכשביום חמישי גדלה קניית התצרוכת לקראת הסעודה שלאחר התענית, והכפריים מביאים מזון רק לצורך השבת, וקונים מיד ארבע סעודות, שתי סעודות לאחר הצום ושתי סעודות לשבת, נראה שישנה בהלה גדולה של תצרוכת ומתייקר המזון לצורך שבת.
ועוד, שאם יתחילו דווקא ביום חמישי זה יראה אווירה קשה מאוד, והציבור יתהה למה קובעים תענית סמוך לשבת? הרי אפשר לחכות עד לאחר השבת, ויחשבו שאם קבעו תענית סמוך לשבת, משמע שהמצב חמור. אבל כשגוזרים תענית בשני, ובאים אנשי הכפרים ביום חמישי, הם יודעים שיש כאן סדרה של תעניות, ואינם מגדילים את השער.
הדגם הזה של תעניות ציבור בגלל מניעת גשמים בימים ב' ה' ו-ב' שאין מתחילים להתענות ביום חמישי, עבר לכל התעניות כולן, כדי שלא להפקיע שערים! חכמים לא רצו ליצור אווירה של מתח ובהלה, כי אם האווירה של התעניות תיצור דחיפות גדולה, לרכישת מזון רב זה ייקר את השער ותיווצר בהלה. לכן הקפידו עד כדי כך בקביעת התעניות ואמרו במשנה (שם): "אין גוזרים תענית על הציבור בתחילה בחמישי כדי שלא להפקיע השערים".
בה"ב - מפני הגשמים
הטעם המפורסם למנהג התעניות בימים שני, חמישי ושני (בה"ב), אחרי סוכות ואחרי פסח הוא, כי ימי המועד הם ימי משתה ושמחה, ויש לחוש שמא מתוך השמחה באו אנשים לידי עבירה, לכן נוהגים להתענות כדי לכפר עליה. וסמכו תעניות אלה על איוב, שהוא, לאחר ימי המשתה העלה עולות, "כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי" (איוב א, ה). לאחר חג השבועות, הנמשך יום אחד בלבד, אין לחוש לעבירה (מגן אברהם, אורח חיים ס' תצא) וכן בחנוכה אין לחוש, כי בימי החנוכה אין בני אדם פנויים ממלאכתם. אבל לאחר הרגלים יש לחוש, ואכן נאמר בתלמוד: "סקבא דשתא ריגלא" (קידושין פא, ע"א), כלומר, נקודת התורפה והקלקול של השנה, הם הרגלים. לכן העירו בעלי התוספות (שם ד"ה סקבא) שיש קבוצת אנשים ונשים, שבאים לשמוע הדרשה - ונותנים עין זה על זה, ויש אומרים: לכך נהגו להתענות לאחר פסח ולאחר סוכות. מכאן יוצא שצומות בה"ב נועדו לתקן את כישלונות העבר.
ואילו באמתחתם של חסידי אשכנז, מצאנו טעם אחר, אמנם ידוע פחות ופחות מפורסם מן הראשון, אך יש בטעם זה מגמה חיובית כלפי העתיד. לא מפני החטאים ובשביל כפרת העוונות נקבעו תעניות בה"ב - אלא מפני הגשמים. תעניות בה"ב נקבעו לשם עלייה והתקדשות, כדי שנהיה ראויים לגשמים ולברכת השנים.
"אבל אלו התעניות בשביל הגשמים במרחשון, מתענים בשבוע ראשון בעבור היורה, שיורה על הזרעים לברכה, ובאייר מפני שלא תלקה בשדפון ובירקון". (ספר חסידים, סימן רכז)
ומה שמתענים בימים ב' וה', ולא בימים אחרים בשבוע, זה מפני שהם ימי רצון. כי "כשעלה משה למרום בפעם השנייה לקבל לוחות שניים, עלה ביום ה' וירד ביום ב'". (טור אורח חיים ס' קלד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
