ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם, אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". (דברים יא, י-יא)
אנו שואלים - מהו שבחה המיוחד של הארץ שהפסוקים הללו רוצים ללמדנו?
רש"י מסביר:
"ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס 'ברגלך' ולהשקותה, צריך אתה לנדד משנתך ולעמול, והנמוך שותה ולא הגבוה, ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה, אבל זו - 'לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם' (פסוק יא), אתה ישן על מטתך, והקב"ה משקה נמוך וגבוה, גלוי ושאינו גלוי כאחת".
אם כן זה הוא שבחה של ארץ ישראל הגשמים יורדים בכל המקומות ואין צורך להתאמץ כמו בארץ מצרים.
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
2 - שלושה מפתחות
3 - ארץ מול שמים
4 - ברכת שמים
טען עוד
"ופשוטו של מקרא בדרך האזהרות נאמר, שאמר להם: ושמרתם את כל המצווה וירשתם ארץ זבת חלב ודבש, כי ה' יתן מטר ארצכם בעתו והארץ תתן יבולה, אבל דעו לכם שאינה כארץ מצרים להשקות אותה ברגל מן היאורים ומן האגמים כגן הירק, רק היא ארץ הרים ובקעות, למטר השמים תשתה מים, לא בענין אחר, וצריכה שידרוש ה' אותה תמיד במטר, כי היא ארץ צמאה מאד וצריכה מטר כל השנה, ואם תעברו על רצון ה', ולא ידרוש אותה בגשמי רצון, הנה היא רעה מאד, לא תזרע ולא תצמיח, ולא יעלה בה כל עשב בהריה".
בארץ ישראל, הברכה אינה זורמת בנהרות בצורה הטבעית, ואינה תלויה רק בעמלו של האדם - באיזו מידה יתאמץ לתעל את הארץ בתעלות מים מן הנהרות - אלא ישנה תלות בגשמים שישקו את האדמה. קיימת תלות במטר השמים, הבא מלמעלה, וזה מה שאמור בפרשה השנייה של 'קריאת שמע' (דברים יא, טז), המלמדת אותנו על התלות ההדדית בין השלימות הרוחנית-מוסרית: ה"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" - ובין ברכת הגשמים המובטחת: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ". בארץ, אתה צריך לדעת שה' א-לוהיך דורש אותה כי היא ארץ צמאה למטר, ואם תעברו על רצון ה' הוא לא יתן לכם גשמי רצון. אם כן, הארץ הזו כשלעצמה היא רעה מאוד, היא לא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב, אם אתם חוטאים.
ובהמשך דבריו אומר הרמב"ן:
"נקל בעיני השי"ת להאביד יושבי ארץ מצרים ולהוביש נהרותם ויאוריהם, אבל ארץ כנען תאבד יותר מהרה, שלא יתן בה מטרות עוזו. החולה צריך זכות ותפילה שירפאהו השם יותר מן הבריא שלא יבוא עליו החולי".
החולה שיוצא ממסגרת ההגנה של הטבע צריך זכות להירפא, שיהיו לו פרקליטים שיגנו עליו, כמו: תשובה ומעשים טובים. על כן הוא זקוק לרחמי שמים, מאחר שהוא יצא ממסגרת השמירה הרגילה. מכאן אמרו חכמינו ש"שכינה נמצאת מעל מראשותיו של חולה", (שבת יב, ע"ב) כי הוא לא נמצא במהלך הטבעי, שהטבע יגן עליו, "ולעולם יבקש האדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר" (שבת לב, ע"א).אם כן זהו הבסיס לשאלת הגשמים בארץ. אנחנו לא מקבלים את הברכה בצורה טבעית אנו צריכים להתעלות מבחינה רוחנית ומבחינה מוסרית להתפלל אל ה' כדי לזכות בברכת הגשמים. בין ארבעת הנימוקים המובאים במדרש, (בראשית רבה יג, ט) בעניין שינוי שיטת השקאת התבל בנהרות, להשקאתה בגשמים, מובא הנימוק: "כדי שיתלו הכל את עיניהם בשמים".
ואכן בתפילתו, תולה האדם את עיניו לשמים ומיישר אורחותיו בארץ על מנת שיוכל לזכות לגשמים. זו היא מעלתה של הארץ שהיא לא תשקה אתנו מהגשמיות הבהמית - שנהנה מהטוב בצורה הפשוטה - אלא תעורר בקרבנו את הכמיהה והציפייה בתפילה למתת שמים, וכך, חיי המעשה שלנו מתקדשים בקשר שבין שמים וארץ.
הערות מכת"י:
נזכיר כמה מאמרים תלמודיים על ירידת גשמים ועל עצירת גשמים, המבליטים תלות זו:
"אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עוונותיהם של ישראל" (תענית ז, ע"ב).
"אין הגשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה" (שם ח, ע"א).
"אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין" (שם ח, ע"ב).
"אין הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה... בעוון גזל... בשביל מספרי לשון הרע" (שם ז, ע"ב).
ועוד כמה עבירות שהזכירו חכמינו.
כל המימרות הללו מבליטות את הקשר ואת התלות ההדדית בין ירידת גשמים לבין שלימות מוסרית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
