ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה כל ענין הטבילה במקוה (והטומאה והטהרה בכלל), היא אחת מהדברים שהם מסתרי ופלאי תמים דעים יתב"ש, אשר לו נתכנו עלילות, ואין כח בשכל האנושי המוגבל להבין איך פעולת הטבילה מטהרת האדם מחלאת עונותיו, וכמ"ש רבינו הרמב"ם זלה"ה בסוף הלכות מקואות פי"א הי"ב, ע"ש. אלא שאי-ידיעת סוד הדבר אינה יכולה להכחיש מציאותו, שהרי יש הרבה דברים שאין אנו מבינים סודם ובכ"ז אנו מכירים במציאותם. לדוגמה, אבן השואבת, והחשמל, שכל חכמי תבל נלאו לחקור סוד פעולתם וסיבת התהוותם, ועד היום טרם עלה הדבר בידם לדעת לפענח התעלומה הזאת, היתכן להעלות על לב, להכחיש מציאותם בגלל אי-ידיעה בזמן שאנו רואים את פעולתם?. כן הדבר בענין הטבילה, שסגולתה לטהר את האדם, שאי-ידיעתנו אינה גורעת מאומה מערכה הרוחני ותועלתה הגדולה.
והגם שיש פוסקים שכתבו, שמ"ש רז"ל חייב אדם לטהר את עצמו ברגל (ר"ה ט"ז ע"ב), אין זה נוהג בזה"ז כי בעוה"ר כולנו טמאי מתים וצריכים הזאה במי חטאת שלישי ושביעי (ראה רבינו הרא"ש זלה"ה פרק בתרא דיומא סי' כ"ד והק"ן שם, ושו"ת שאגת אריה סי' ס"ז, שע"ת או"ח סי' תקכ"ט סק"ב, פ"ת אבהע"ז סי' נ"ה סק"ד), אעפ"כ המוחש לא יוכחש, ואין ספק שהטבילה מטהרת האדם, והשראתה הרוחנית מורגשת כפי הכנת האדם וכשרון מעשיו כאמור. וכן הודיעונו רופאי הנפש האמיתיים חכמינו ז"ל באומרם שכל בעל תשובה צריך טבילה (ראה או"ז ז"ל סי' קי"ב), להורות שטמא את נפשו בתועבותיו, וכששב בתשובה, צריך לטבול בכדי להטהר, ומי הוא זה אשר יאמר זכיתי לבבי ואין בי עון? וכמ"ש שהע"ה כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז' כ'). ואמנם לא פסקה הטבילה מעם ישראל בכל הדורות והזמנים, וגם בתקופתנו זאת יש הרבה אנשים יראים וחרדים המקפידים לטבול בערבי שבתות וחגים, ויש גם שטובלים כל יום לפני התפילה, אשריהם ואשרי חלקם.
ורק עליהם להזהר שלא להביא את בניהם אתם למקוה, בחושבם שמחנכים אותם למצוות, כי בזמננו זה שהכל מתרחצים במקוה ערומים, יש איסור מדינא דגמרא שלא יתרחץ האב עם הבן יחד, וכן עם חמיו, ואחיו, ובעל אחותו, ובעל אמו, ותלמיד עם רבו, וכן עם מרא דאתרא שכולם נחשבים כתלמידיו (ראה פסחים נ"א ע"א, הפ"ת באבהע"ז סי' כ"ג סק"ה, והבאה"ט סק"ו). ויש להזהר בזה מאד, שלא תהיה הטבילה מצוה הבאה בעבירה, ויצא שכרו בהפסדו ח"ו.
ולהפיק התועלת הרצויה מן הטבילה, יש להתנהג בהצנע לכת כסדר דלהלן. בהיותו עומד בתוך המקוה לפני שיטבול, יאמר במחשבתו הדברים הבאים:
רבון כל העולמים, הריני מתחרט חרטה גמורה מלב ונפש, על כל מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך בין במחשבה בין בדיבור בין במעשה, מיום שנבראתי עד היום הזה, והריני שב בתשובה והנני טובל לשם תשובה, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות יו"ד של שמך הקדוש. ויטבול פעם ראשונה. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, יהר"מ שתקבל ברצון תשובתי זאת, כריח ניחוח וכקרבן הקרב על גבי המזבח, ומעתה ומעכשיו הריני כגר שנתגייר וכקטן שנולד, נקי מכל חטא עון ופשע, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות ה"א ראשונה של שמך הקדוש. ויטבול פעם שניה. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, עשה עם עבדך כחסדך, ומשוך עלי חוט של חסד, והאציל עלי מרוח קדשך והשפיע עלי מזיו כבודך, וטהרני וקדשני בקדושה של מעלה, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות וא"ו של שמך הקדוש. ויטבול פעם שלישית. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, הריני מוכן לקבל שפע והארה, קדושה וטהרה, משמי מעונך, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות ה"א אחרונה של שמך הקדוש. ויטבול פעם רביעית. ותכף יעלה מן המקוה, ויאמר טהור טהור טהור ג"פ.
וכך הם דברי רבותינו הקדושים ז"ל עה"פ מקוה ישראל ה', מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל (סוף יומא). הרחמן הוא יטהרנו מטומאות עוונותינו, כהבטחתו יתב"ש וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם (יחזקאל ל"ו כ"ה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
