ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה כל ענין הטבילה במקוה (והטומאה והטהרה בכלל), היא אחת מהדברים שהם מסתרי ופלאי תמים דעים יתב"ש, אשר לו נתכנו עלילות, ואין כח בשכל האנושי המוגבל להבין איך פעולת הטבילה מטהרת האדם מחלאת עונותיו, וכמ"ש רבינו הרמב"ם זלה"ה בסוף הלכות מקואות פי"א הי"ב, ע"ש. אלא שאי-ידיעת סוד הדבר אינה יכולה להכחיש מציאותו, שהרי יש הרבה דברים שאין אנו מבינים סודם ובכ"ז אנו מכירים במציאותם. לדוגמה, אבן השואבת, והחשמל, שכל חכמי תבל נלאו לחקור סוד פעולתם וסיבת התהוותם, ועד היום טרם עלה הדבר בידם לדעת לפענח התעלומה הזאת, היתכן להעלות על לב, להכחיש מציאותם בגלל אי-ידיעה בזמן שאנו רואים את פעולתם?. כן הדבר בענין הטבילה, שסגולתה לטהר את האדם, שאי-ידיעתנו אינה גורעת מאומה מערכה הרוחני ותועלתה הגדולה.
והגם שיש פוסקים שכתבו, שמ"ש רז"ל חייב אדם לטהר את עצמו ברגל (ר"ה ט"ז ע"ב), אין זה נוהג בזה"ז כי בעוה"ר כולנו טמאי מתים וצריכים הזאה במי חטאת שלישי ושביעי (ראה רבינו הרא"ש זלה"ה פרק בתרא דיומא סי' כ"ד והק"ן שם, ושו"ת שאגת אריה סי' ס"ז, שע"ת או"ח סי' תקכ"ט סק"ב, פ"ת אבהע"ז סי' נ"ה סק"ד), אעפ"כ המוחש לא יוכחש, ואין ספק שהטבילה מטהרת האדם, והשראתה הרוחנית מורגשת כפי הכנת האדם וכשרון מעשיו כאמור. וכן הודיעונו רופאי הנפש האמיתיים חכמינו ז"ל באומרם שכל בעל תשובה צריך טבילה (ראה או"ז ז"ל סי' קי"ב), להורות שטמא את נפשו בתועבותיו, וכששב בתשובה, צריך לטבול בכדי להטהר, ומי הוא זה אשר יאמר זכיתי לבבי ואין בי עון? וכמ"ש שהע"ה כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז' כ'). ואמנם לא פסקה הטבילה מעם ישראל בכל הדורות והזמנים, וגם בתקופתנו זאת יש הרבה אנשים יראים וחרדים המקפידים לטבול בערבי שבתות וחגים, ויש גם שטובלים כל יום לפני התפילה, אשריהם ואשרי חלקם.
ורק עליהם להזהר שלא להביא את בניהם אתם למקוה, בחושבם שמחנכים אותם למצוות, כי בזמננו זה שהכל מתרחצים במקוה ערומים, יש איסור מדינא דגמרא שלא יתרחץ האב עם הבן יחד, וכן עם חמיו, ואחיו, ובעל אחותו, ובעל אמו, ותלמיד עם רבו, וכן עם מרא דאתרא שכולם נחשבים כתלמידיו (ראה פסחים נ"א ע"א, הפ"ת באבהע"ז סי' כ"ג סק"ה, והבאה"ט סק"ו). ויש להזהר בזה מאד, שלא תהיה הטבילה מצוה הבאה בעבירה, ויצא שכרו בהפסדו ח"ו.
ולהפיק התועלת הרצויה מן הטבילה, יש להתנהג בהצנע לכת כסדר דלהלן. בהיותו עומד בתוך המקוה לפני שיטבול, יאמר במחשבתו הדברים הבאים:
רבון כל העולמים, הריני מתחרט חרטה גמורה מלב ונפש, על כל מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך בין במחשבה בין בדיבור בין במעשה, מיום שנבראתי עד היום הזה, והריני שב בתשובה והנני טובל לשם תשובה, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות יו"ד של שמך הקדוש. ויטבול פעם ראשונה. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, יהר"מ שתקבל ברצון תשובתי זאת, כריח ניחוח וכקרבן הקרב על גבי המזבח, ומעתה ומעכשיו הריני כגר שנתגייר וכקטן שנולד, נקי מכל חטא עון ופשע, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות ה"א ראשונה של שמך הקדוש. ויטבול פעם שניה. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, עשה עם עבדך כחסדך, ומשוך עלי חוט של חסד, והאציל עלי מרוח קדשך והשפיע עלי מזיו כבודך, וטהרני וקדשני בקדושה של מעלה, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות וא"ו של שמך הקדוש. ויטבול פעם שלישית. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, הריני מוכן לקבל שפע והארה, קדושה וטהרה, משמי מעונך, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות ה"א אחרונה של שמך הקדוש. ויטבול פעם רביעית. ותכף יעלה מן המקוה, ויאמר טהור טהור טהור ג"פ.
וכך הם דברי רבותינו הקדושים ז"ל עה"פ מקוה ישראל ה', מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל (סוף יומא). הרחמן הוא יטהרנו מטומאות עוונותינו, כהבטחתו יתב"ש וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם (יחזקאל ל"ו כ"ה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
