ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
רבנין פתרי קרא בראש השנה וביום הכיפורים. אוֹרִי בראש השנה שהוא יום דין. שנאמר (תהלים, לז, ו), וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְיִשְׁעִי ביום הכיפורים. שיושיענו וימחל לנו על כל עונותינו.
מצאנו שחטאו ישראל במדבר שני חטאים מרכזיים, האחד, חטא העגל. והשני, חטא המרגלים. חטא העגל היה במידה מסוימת חטא עבודה זרה שהוא כפירה בריבונו של עולם נותן התורה לישראל. לעומת זאת חטא המרגלים היה דבקות יתרה ברוחניות המדבר. ישראל ששהו במדבר מנותקים מעולם המעשה ומכל בעיותיו החומריות כי פרנסתם וכל צרכיהם נתנו מאת בורא עולם ישירות לשולחנם ובאותה העת היו כולם שקועים ראשם ורובם בתורה ומצות בישיבתו של משה רבנו מוריד תורה משמים. לפיכך מאסו בארץ חמדה (תהלים, קו, כד) שהיא ארץ של עבודת השדה והכרם, ארץ אשר בזיעת אפיך תאכל בה לחם. ראש השנה בא לתקן את העולם במלכות שדי. מהות ראש השנה היא המלכת הקדוש ברוך הוא עלינו ומתוך כך על כלל העולם. נמצא שראש השנה ומצוותו מתקן את חטא מעשה העגל, שהיה פריקת מלכות מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. וכנגד חטא המרגלים ניתן לנו יום הכיפורים הבא לתקן את גוף האדם שיהיה משועבד לבורא עולם בכל המצבים בו הגוף נתון גם כאשר הוא מצוי בעולם החומר הוא יכול להינתק ממגבלותיו ולהיות מעין מלאך, שאינו משועבד לגוף ולהנאות הגוף.
אך עדיין עלינו להסביר מדוע ראש השנה נקרא אור, בעוד שהפסוק אומר במשלי (ו, כג), כי נר מצווה ותורה אור המשיל הכתוב את המצווה לנר שהוא יחידי, ואת התורה לאור שהוא מקיף וכולל את כל המצות. (עיין מהר"ל בפירושו למסכת אבות פרק ד משנה ב) כי כל מצווה היא פרטית ואינה אלא חלק. אך התורה היא שלמות ולפיכך היא האור בעצמו הכולל את הכול. ולכאורה גם ראש השנה היא מצווה אחת מתריג מצות ומדוע היא נקראת אור ולא נר.
עוד, כתב הגר"א על הפסוק, שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני (המופיע בתהלים בפרק זה) קולי זה קול השופר הנשמע בראש השנה. אקרא זה יום הכיפורים. כמו שנאמר בישעיהו (נה, ו), דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב ואמרו חז"ל, אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים. על הימים הראשונים נאמר דרשו ה' בהימצאו ועל יום הכיפורים נאמר קראוהו בהיותו קרוב. ע"כ. ויש להבין מדוע התקיעה בשופר נקראת קולי בעוד שהתפילה ביום הכיפורים נקראת אקרא. אלא, שהתקיעה היא קול שאין בו בקשה ופירוט כי אם השמעת קול גרידא. שכאמור בראש השנה אנו ממליכים את בורא העולם, דהיינו אנו מעמידים את עצמנו לרשות הבורא באופן כללי, כמו עבד המכריז שהוא עומד לרשות אדונו ויבצע את כל אשר יוטל עליו. כעין נעשה ונשמע, אנו מוכנים לנעשה עוד לפני שאנו יודעים מה נשמע. ולפיכך ראש השנה נקרא אור מפני שהוא כולל את כל התורה כולה בהיותו הבסיס לקיום המצות המעשיות הבאות כתוצאה מקבלתנו עול מלכות שמים. ולכן אין בראש השנה בקשות מלבד קריאת ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. לא כן יום הכיפורים שהוא בא לידי ביטוי בקריאה שהיא פניה לבורא עולם - ולא סתם השמעת קול שאינה מכוונת למישהו מסוים - שיחון אותנו ביום זה. זה שאמר המשורר אקרא וחנני וענני כי ביום הכיפורים הקדוש ברוך הוא חונן גם אם לפי שורת הדין לא מגיע, והוא מרחם אף על פי שתמה זכות אבות. כמו שנאמר, וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם. ולכך על ראש השנה נאמר דרשו ה' בהימצאו, דרישה היא חיפוש, בעת שהבורא נמצא, כי בימים אלו הוא מצוי והאדם יכול להתקרב אליו ולהמליכו על עצמו. אך קראוהו בהיותו קרוב מתקיים רק ביום הכיפורים בזמן חתימת הדין בעת התשובה והמחילה, באותה עת לא רק שהקדוש ברוך הוא מצוי אלא שהוא קרוב ולפיכך אפשר לקרוא אליו ולבקש ממנו את צרכנו הרוחניים והגשמיים.
והנה על הפסוק (המופיע בסוף הפרק), אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. אמר ר' אבא בר כהנא בילקוט שמעוני (ס' תשו):
מלכות שאל. אתה מוצא דוד שאל אחת ושלמה בנו שאל שתים שנאמר (משלי, ל, ח), שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וגו' וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵם אֱלֹהָי. דבר אחר, אַחַת שָׁאַלְתִּי אמר לו הקדוש ברוך הוא לדוד, בתחילה אתה אומר. אַחַת שָׁאַלְתִּי, ואחר כך אתה שואל כמה שאלות, שנאמר, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' וגו'. אמר לו, ריבונו של עולם ממך למדתי, לא יהא העבד שווה לרבו. בתחילה אמרת (דברים, י, יב), וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ "כִּי אִם" לְיִרְאָה אֶת ה', ואחר כך פתחת להם מצות הרבה, שנאמר, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו. הוי דיו לעבד שיהא כרבו.
הנושא המרכזי של המזמור הוא ביטחון בקדוש ברוך הוא שהוא אורי וישעי. אורי, פירושו, מאיר דרכי. וישעי. מושיעי. ועם זאת שאני נמצא במצב מלחמה אחת שאלתי מאת ה'. אין דוד מבקש לנצח במלחמה אלא בקשתו היחידה היא לשבת בבית ה'. ואף על פי שבמזמור ישנן בקשות נוספות, כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתרני וגו', ועתה ירום ראשי על איבי סביבותיי וגו'. אלא דוד המלך ביקש מלכות. כי הוא זה שהקים את שושלת דוד משיח ה', וכדי לבסס את הממלכה היה צורך בעשיית מלחמה עם הקמים על עם ישראל לפיכך בקשתו של דוד הייתה שגם במלחמותיו הוא ימצא בבית ה' ויחזה בנועם ה' ויבקר בהיכלו. שלא יאבד את הקשר הרוחני לבורא גם בסערת הקרב, בעת שהאדם עסוק בהריגת אויביו. ההמצאות בבית ה' תדיר גורמת שיצפנני באוהלו ביום רעה, והיא המרוממתו על איביו.
לעומתו שלמה בנו ביקש שתים. שלמה לא עשה מלחמות כי בימיו שקטה הארץ, ואיש ישב תחת גפנו ותאנתו. ולפיכך בקשותיו מתייחסות לסדרי השלטון והנהגת המדינה בצורה נאותה. בקשה ראשונה, שווא וכזב הרחק ממני. שווא הוא שקר מיסודו, כמו המבטיח דבר אשר מלכתחילה אין כוונתו לקיים. כזב הוא מלשון לא יכזבו ממימיו. שלכתחילה הבטחתו הייתה רצינית אלא שאחר כך ניחם עליה והוא מכזב בדבריו הראשונים. שניהם חסרון אחד הם שאינו דבק באמת כראוי. ובעיקר הדבר קשור למלכות שהכול פונים אליה וזקוקים לה. ולפעמים היא מתעתעת בבני אדם ולפעמים מכזבת בהם. בקשתו השנייה היא, עניות ועשירות אל תיתן לי. בעניין שווא וכזב הוא אומר הרחק ממני משמע שלא יסלקן לגמרי, כי לפעמים יש לשנות מפני דרכי שלום, ברם ראש ועושר אל תיתן לי כלל. כי לעולם הם רעים, לפי שהעושר מביא לכחש במציאות ה' והעניות מביאה לגנבה. ובעיקר הדבר נכון לגבי המלך שכאשר הוא מרגיש בעושר ובעוצמה הנתונות בידו הוא עלול לשכוח את ה' כמו שנאמר, ורם לבבך ושכחת את ה' אלוהיך וגו', הנותן לך כוח לעשות חיל (דברים, ח, יד־יח) ובודאי שהעניות גורמת למלך שהוא יחמוס ויגנוב מהמון העם שלא כדין. נמצא שדוד ושלמה כל אחד מהם ביקש את אשר היה זקוק למצבו המיוחד.
ואילו הפירוש האחר של המדרש מפרש את המילה אחת כבקשה אחת ואף על פי שאחר כך הוא מבקש דברים נוספים. כמו שהקדוש ברוך הוא מבקש כי אם ליראה ואחר כך הבקשה הופכת למצות רבות. כי כאשר יש יראת־שמים הרי ממילא אתה הולך בדרכיו של הקדוש ברוך הוא. אף בקשתו של דוד המלך היא יסודית, להדבק בבורא ולשבת בהיכלו. וממילא ירום ראשי על איבי וגו' כי זאת נחלת עבדי ה' שיצליחו בכל אשר יפנו ויהיה ה' עמם.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
