ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף. ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך..., ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם... ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים... ויאמר יעקב אל יוסף... ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם. ועתה שני בניך הנולדים לך..., לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי..., ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם..."
פרש"י (פסוק ז)
"ואני בבאי מפדן... ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך שהרי מתה סמוך לבית לחם. וכו'. וידעתי שיש בלבך עלי. אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר בירמיה (לא, יד), קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה... והקדוש ברוך הוא משיבה, יש שכר לפעולתך נאם ה' ... ושבו בנים לגבולם". ע"כ.
וכבר שאל באור החיים, מדוע כאן כאשר בירך את הבנים התנצל על קבורת רחל, ולא כאשר ביקש מיוסף שיקברנו במערת המכפלה ששם היה מתאים יותר להסביר מדוע לא עשה כך לרחל. ועוד שאל הרמב"ן, והלא המרחק בין בית לחם למערת המכפלה בחברון הוא מהלך חצי יום, ואין הנימוק מתה בדרך מספיק מדוע לא הוליכה לשם. עוד יש להבין, מדוע יעקב אבינו מקדים את דברי הקדוש ברוך הוא שאמר לו הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים כפי שפרש"י, שבזה אמר לו הקדוש ברוך הוא שעתיד שבט אחד להחלק ואותה חלוקה נותן יעקב ליוסף, לתוספת, ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם. שלכאורה אינו שייך לכאן, כי גם אם מנשה ואפרים יהיו שבט אחד, שבט יוסף, הם יקבלו חלק בארץ כפי שקבלו שאר השבטים.
אלא, חלוקת הארץ לשבטים כאשר כל שבט יושב במקומו המיוחד לו, אינה רק חלוקה סתמית כדי לתת לכל אחד חבל ארץ. כי אם, ישוב השבטים באופן הרצוי ביותר לפי תכונותיהם ולפי מזגם ולפי מה שכל אחד מהם תורם באופן מיוחד בעם ישראל כולו. כאשר ישראל שרויים על אדמתם (בסדר הנכון) הם נקראים עַם כמבואר בריש מסכת הוריות (ג, א) ולפיכך רק אז הם מתחייבים במצות שמיטה ויובל (לפי כמה פוסקים, ולכולי עלמא יובל תלוי ברוב יושביה עליה) נתינת יעקב ליוסף, שבניו אפרים ומנשה יהיו שני שבטים, מלמדת כי גדלותם של ישראל וקירבתם לאלהים חיים באופן היותר נעלה, תלויה גם בשני שבטים אלו שהם צאצאי יוסף ובזכייתם בחלק ונחלה מיוחדים ומוגדרים לכל אחד ואחד מהם בנפרד. כאן יעקב אבינו מסביר כי קבורתה של רחל בדרך, בבואו מפדן, בארץ כנען, כלומר, כאשר נכנס לארץ בשובו מפדן, אינה מקרית. כפי שאומר הרמב"ן, שהאבות שמרו את התורה בהיותם בארץ ולא בחוץ לארץ. מפני שעיקרה של התורה הוא בארץ ואילו שמירתה בחוץ לארץ היא רק בגדר סימנים וזכרון שלא תשכח התורה מבינינו בהיותנו בגולה. (עיין רש"י דברים יא, יח, וברמב"ן שם, וברמב"ן ויקרא, יח, כה).
בהיות יעקב אבינו בפדן היתה אפשרות שתהיינה לו שתי נשים אחיות (דבר האסור בתורה). בדרך, בבוא לארץ כנען, מתה רחל, שאותה נשא על פני אחותה לאה שקדמה לה בנשואיה. יעקב אבינו לא הוליכה לקבורה במערת המכפלה שם קבורים האבות ולאה, (כדברי הרמב"ן), שלא יקבור שם שתי אחיות כי יבוש מאבותיו. ולאה הנשאת לו ראשונה בהיתר, ורחל באהבתו אותה בנדר אשר נדר לה לקחה. קבורתה של רחל בדרך אפרתה שאינה רחוקה מחברון, מלמדת, כי הארץ מתקיימת לישראל כאשר התורה ומצותיה נשמרות כהלכתן. וממילא יש כאן גם רמז כי רק לישראל מתאימה הארץ שכן רק הם קיבלו התורה ולהם בלבד היא מתאימה מעומק נשמתם. וגם אם ישנם זמני חולשה אפילו קשים מאד עד כדי שמקדש ה' מקום השראת שכינה בישראל נחרב. אין זה אלא לזמן מוגבל. כאגוז המתלכלך ואין לאוכלו בטרם ינוקה במים רבים, שלאחריו הריהו בטהרתו הראשונה. זוהי יציאתה של רחל מקברה ובקשת הרחמים על בניה. אף הקדוש ברוך הוא נענה להם ומשיב יש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם.
אכן, רחל היא אשת יעקב כל הוייתה להעניק לעם ישראל את החוסן הפנימי הטהור שגם בשפלותם יש להם שארית ואחרית תקוה טובה. זהו מצב הקיים בגלות ובשלבים הראשונים של החזרת מלכות ישראל. מלכות המשיח, מלכות בית דוד, הבאה אחריהם, מעניקה לישראל התעלות עליונה שאינה מוגבלת מצד האדם. שפע אלהי נהדר מעלה את ישראל למעלה יותר ממה שנתנו אבות ואמהות לבנים. כאשר יעקב הופך לישראל, מתה רחל אשת יעקב. ואמנם בתחילת הדברים נאמר (פסוק ג), ויאמר יעקב אל יוסף וגו', והסיום הוא (פסוק ז) מתה עלי רחל. בפסוק ח, נאמר, וירא ישראל את בני יוסף, וגו'. כאשר יעקב רואה את יהושע, מבניו של אפרים, מכניס את ישראל לארץ ואת גדעון, מבניו של מנשה, מציל את ישראל, ועל ידו הקדוש ברוך הוא עושה נס, הוא הופך לישראל - ישר אל. הקדמת הברכה ליוסף ולבניו אפרים ומנשה, באה לחזק את ישראל בגלות מצרים ובגלויות העתידות עד קימום מלכות ישראל בשיא תפארתה בימות המשיח שיתחילו במהרה בימינו.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











