ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
על זאת מצינו במדרש רבה (כא, ה):
"אמר ר' ברכיה, יפה היתה הקרבת פרעה לישראל יותר מק' צומות ותפלות. למה? שכיון שרדפו אחריהם וראו אותן נתייראו מאד ותלו עיניהם למרום, ועשו תשובה והתפללו. שנאמר (שמות, יד י), וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. אמרו ישראל למשה, מה עשית לנו, עכשיו הם באים ועושים לנו כל מה שעשינו להם. שהרגנו בכוריהם ונטלנו ממונם וברחנו. לא אתה אמרת לנו ושאלה אשה משכנתה? באותה שעה היו עומדים ולא היו יודעים מה לעשות. והיה הים סוגר, והשונא רודף וחיות רעות מן המדבר וכו'. כיון שראו ישראל שהיו מוקפין מג' רוחות תלו עיניהם לאביהם שבשמים, וצעקו להקדוש ברוך הוא. ולמה עשה הקדוש ברוך הוא להם כך אלא שהיה הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתן".
בכך ביארו חז"ל, שעשה הקדוש ברוך הוא כך לישראל, כדי שיתפללו אליו. יתר על כן, לא רק שהיתה לפניהם צרת מצרים, אלא שישראל גופא היו נתונים באותה שעה בצבת. הים מצד אחד, מצרים מצד שני, וחיות רעות מצד שלישי. כאשר יצאו ישראל ממצרים מעבדות לחרות ראו בחופש את עיקר תכלית המעשה. דעתם לא היתה נתונה לחובה להשתעבד לקדוש ברוך הוא לכן הביא עליהם הקדוש ברוך הוא שלש צרות. ים, חיות ומצרים. אין דומה הרג בים שהגוף נשאר שלם ורק הנשמה נפגעת, להרג על ידי חיות הטורפות אף את הגוף ולא נשאר כלום, ולא שני אלו למצרים הפוצעים את הגוף ועל ידי כך הנשמה מסתלקת. שלשה מזיקים אלו דומים לבעיות בפניהם עומד האדם בעולמו הרוחני. כי שלשה אבות לטומאה, עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים. עבודה זרה היא פגיעה בנפש האדם, בלא לפגוע בגוף. גילוי עריות משחית אף את גוף האדם, שכן כאשר האדם מתמסר לתאוותיו, הרי שמלבד אבדן נשמתו הולך גם גופו ונחלש. ואילו שפיכות דמים, דרכה שהיא פוצעת את הגוף וכך נוטלת נשמתו.
באותה שעה של עמידה על הים למדו ישראל כי יציאה לחירות אינה שחרור במובן האמיתי של המילה ואדרבא הרי היא הסתבכות בבעיות רוחניות עצומות, בעיות שללא עזרתו של הקדוש ברוך הוא אין כל אפשרות להתגבר עליהם.
על כן הוסיף ר' יהושע בן לוי במדרש (שם) משל, על מנת לפרש הענין:
"משל למה הדבר דומה? למלך שהיה בא בדרך. והיתה בת מלכים צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הליסטים. שמע המלך והצילה. לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה. היה מתאוה שתדבר עמו, ולא היתה רוצה. מה עשה המלך. גירה בה הליסטים כדי שתצעק וישמע המלך. כיון שבאו עליה הליסטים התחילה צועקת למלך. אמר לה המלך, לכך הייתי מתאוה לשמוע קולך. כך כשהיו ישראל משתעבדים במצרים היו תולים עיניהם להקדוש ברוך הוא וכו' שנאמר (שיר השירים ב יד), יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ אותו קול ששמעתי במצרים".
ישראל - הרי הם כבת מלך. יש להם שייכות למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. כי ישראל, בני אברהם יצחק ויעקב בחיריו הינם. אלא שהליסטים, כוחות החומר שבעולם, מנסים להתגבר עליהם ולשעבדם. כאשר צעקו ישראל לקדוש ברוך הוא ממילא התעלו בכך והתקרבו לה' ועל כן הצילם ה' מן הליסטים. באותה שעה ביקש הקדוש ברוך הוא לקרבם יותר לתורה אלא שישראל השמיטו עצמם ממנו. רצה הקדוש ברוך הוא להפוך את הבת לרעיה, לאשה שהיא יותר קרובה לבעלה מבת לאביה. כגדר אשתו כגופו אלא שישראל הם אלו שלא רצו. נתונים בשמחת השחרור, שכחו ישראל את צרת השיעבוד. על כן באה הצרה החדשה והחזירתם להקדוש ברוך הוא. אכן, בזה יש להבין מדוע היתה ביזת הים גדולה מביזת מצרים. כי באותה שעה שעל הים התקרבו ישראל לה' ביותר. הם נעשו ראויים כמו להנשא להקדוש ברוך הוא, לעומת מצבם כבת לו, בלבד, בשעת יציאתם ממצרים, וככל שהקרבה לבורא מתהדקת כן שופעת הטובה עוד ועוד. (עיין עוד בדברנו בענין פסח ושביעי של פסח בנושא זה).
נעיין עתה בענין מלחמת עמלק בישראל במדרש תנחומא (יתרו, ג):
"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ בשעה שבא עמלק להלחם בישראל, מה כתיב שם? וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם )שמות יז ח). מהו רפידים? שריפו ידיהם מן התורה ומן המצות. ראה מה כתיב שם (שם, שם ז,( וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה התחיל הקדוש ברוך הוא צווח לפניהם עד מתי אתם מנסים אותי? עד מתי אתם מריבין אותי? ואף משה צווח מה תריבון עמדי ומה תנסו את ה'. מה היו מנסים? ר' יהודה בר נחמיה ורבותינו, ר"י אמר כך היו מדיינין ואומרים, אם מספיק לנו מזונות כמלך שהוא נכנס למדינה והם מקלסין אותו ומכבדין אותו שהוא מספיק להם כל צרכיהם, נעבדנו. ואם לאו נמרוד בו. רבותינו אומרים, אם מהרהרין אנו בלבנו ויהא יודע מה אנו מהרהרין, נעבדנו. ואם לאו, לא נעבדנו, שנאמר: הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן. ר' ברכיה אמר, בלבם היו משיחין; והקדוש ברוך הוא נותן להם שאלתם, שנאמר, וַיְנַסּוּ אֶת ה' בִּלְבָבָם לִשְׁאָל אֹכֶל לְנַפְשָׁם (תהלים, עח יח). אמר להן הקדוש ברוך הוא, כך הרהרתם היש ה' בקרבנו, חייכם הריני מודיע אתכם, לכך ויבא עמלק. ר' לוי אמר למה הדבר דומה, לבן שהיה רוכב על כתף אביו והיה רואה חפץ, ואומר לו, קח לי, והוא לוקח לו, פעם ראשונה ושניה וכו'. ראה אדם אחר אמר ליה, ראית אבי? אמר לו אביו, אתה רכוב על כתפי וכל מה שתבקש אני לוקח לך ואתה אומר, ראית אבי? השליכו ארצה ובא הכלב ונשכו. כך היו ישראל כשיצאו ממצרים, הקיפן בענני כבוד, בקשו לחם הוריד להם מן, בקשו בשר נתן להם שליו. הוא נותן להם כל צרכיהם והן אומרים היש ה' בקרבנו? אמר הקדוש ברוך הוא כך הרהרתם, הרי הכלב בא ונושך אתכם. לכן וַיָּבֹא עֲמָלֵק".
בעצם קבלת המן והשליו על פי בקשתם, ראו בני ישראל את הנס הגדול של סיפק צרכינו במדבר, ואף על פי כן מעיד הכתוב כי כאשר לא היה להם מים, "וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה. ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסו את ה'". לוּ היתה זו בקשה תמימה של אנשים צמאים למים, לא היה הכתוב אומר, "וירב העם עם משה", ואף משה לא היה משיב במילים, "מה תריבון עמדי ומה תנסו את ה'". כאן היה דבר מה עמוק יותר. וכבר מצינו כי בשעה שישראל דרשו אוכל ובשר, לא היתה תגובתו של משה כה חריפה, ואילו כאן כאשר בקשו מים מחה בהם נמרצות. אמור מעתה, לא היתה זו בקשה סתמית הנובעת מצמא, אלא הסתתר מאחוריה דבר נוסף.
ונחלקו החכמים, בשאלה מה אכן היה שורש הענין. ר"י אומר, היתה זו קריאת תגר כלפי הקדוש ברוך הוא. בני ישראל רצו לקבל עול מלכותו יתברך, אבל רק בתנאי שיקבלו שכר. בכך היתה ירידה גדולה מדרגתם הראשונה של ישראל, לא עוד עבודת ה' מאהבה, אלא מתוך טובת הנאה. רבותינו סוברים שהיה בדרישתם זו גם חוסר אמונה. ישראל ראו שהקדוש ברוך הוא נותן להם את מבוקשם, אך רצו לדעת אם הוא גם מאזין לרחשי לבם, בטרם נקרא אליך עננו. כלומר, בעוד שלדעת ר"י היה החסרון בריחוקם של ישראל מהקדוש ברוך הוא, סוברים רבותינו שהחסרון היה בזה שרצו לראות עד כמה קרוב הקדוש ברוך הוא אליהם. רבי לוי מוסיף, שהם לא הסיקו כראוי את המשתמע מן הניסים הסובבים אותם לא מענני הכבוד, לא מן המן ולא מן השליו. ענני כבוד היוו מסתור מזרם וממטר והגנו עליהם מצריבת השמש. אותם עננים כבסו את לבושם וישרו לפניהם את הדרך בה הלכו. כך נעשתה ההליכה בהרים ובבקעות קלה, כאילו ריחפו ההולכים על גבי העננים. (נראה שזהו הפירוש לדברי חז"ל, שהעננים היו מישרים לפני ההולכים את ההרים ואת הבקעות והורגים נחשים ושאר משחיתים שהזדמנו לפניהם ומאחריהם במדבר). המן והשליו האכילו את גופם וזנו את רוחם. (עיין בדברינו פרשת חוקת, עוד, בענין ענני כבוד ומן). והנה, למרות שישראל היו דומים לרוכבים על גבי כתף אביהם - הקדוש ברוך הוא - הם לא חשו בכך. הם היו זקוקים להתעוררות מיוחדת כדי שיביטו נכחה. אכן, מצב מיוחד זה בא כתוצאה מרפיון בלימוד התורה. וכאשר רפו ידיהם מלימוד התורה ומקיום מצותיה, מיד רחקו מהקדוש ברוך הוא. וכך כתוצאה מהירידה הרוחנית בה היו מצויים התאפשרה מלחמת עמלק. והנצחון על עמלק בא כאשר, ירים משה את ידו, בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים הם גוברים על שונאיהם ומכלים אותם וכאשר יניח משה את ידיו וגבר עמלק. אם ישראל אינם מתעלים ומתקרבים להקדוש ברוך הוא, נכשלים הם. ואילו עמלק, שורש הרע בעולם. הוא שמתגבר.
נמצא שמלחמת עמלק וכל הקודם לה, הינם חוליה נוספת בשרשרת הניסים שאירעו את ישראל ביציאתם ממצרים. ברם, בעוד ענני הכבוד, המן והשליו, היו ניסים הנוגעים לפרנסת ישראל. הרי שמלחמת עמלק היתה גילוי של משפט הקדוש ברוך הוא כפי מידת הדין. כי במלחמה זו התבטא היסוד העל טבעי, זה הקובע כי מיד עם בוא החטא בא העונש, ואף זאת שמיד עם התשובה באה הישועה. והרי זה שלא כמנהג הטבעי בעולם על פיו אין יד ה' ניכרת מיד, לא בחוטאים ולא בחוזרים בתשובה.
בזה יש להבין את הנאמר בתחילת פרשת יתרו, וישמע יתרו. מבאר רש"י, מה שמועה שמע? בקיעת ים סוף ומלחמת עמלק. ולכאורה קשה, בקיעת ים סוף הינה אכן מאורע ניסי ממדרגה ראשונה. ואולם, מלחמת עמלק, זו אינה מתוארת בתורה כנס עליון כאירוע יוצא מהרגיל באופן מיוחד, ומה איפא הרשים את יתרו במלחמה זו, עד שבא להדבק בשכינה? אלא שלדברינו, במלחמת עמלק באה לידי ביטוי מוחשי קרבת ישראל להקדוש ברוך הוא ללא שום סייג. כאשר המעשים מרחקים או מקרבים את ישראל לפי האמת האלהית השמימית, ולא לפי האמת היחסית בה הקדוש ברוך הוא מנהיג את כלל עולמו.
____________________
מהי משמעות בקיעת ים סוף ביחס ליציאת מצרים, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית?
מה היה קורה לו הוציא פרעה את בני ישראל ממצרים מיד, כיצד היתה נטעת האמונה בישראל?
מדוע הביא הקב"ה את ישראל במצר לפני בקיעת הים? ומדוע באה עליהם מלחמת עמלק?
טעמים שונים לשהיית ישראל ארבעים שנה במדבר, ועוד עניינים אחרים, תמצא בספר אבני ברקת חלק א', על פרשתנו.
הספר יצא עכשיו במהדורה רביעית מפוארת בארבעה כרכים.
ניתן להשיג בחנויות או בטלפונים: 9972675, 050-7126758.
או להזמין באימייל:mailto:[email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
