ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"כמה מלאכים היו חלים ומרקדים לפני יעקב אבינו בכניסתו לארץ. ר' הונא בשם ר' אייבו אמר, ששים ריבוא. זה שאמר הכתוב, מַחֲנֵה אֱלֹהִים, ואין שכינה שורה פחות מששים ריבוא. רבנן אמרי, מאה ועשרים ריבוא. שקרא שם המקום מַחֲנָיִם (שני מחנות) ומחנה אחד הרי ששים ריבוא, מחנים הרי מאה ועשרים ריבוא. אמר ר' יודן, נטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין (שלוחים) לפניו. זה שאמר הכתוב, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו".
ויש להבין, מדוע שלח יעקב אבינו לעשו מלאכים ממש, והרי לא היתה שליחותם על מנת להלחם בעשו ולנצחו, שהיה צורך מלאכי להכריעו. כי אדרבה יעקב אבינו בטל את עצמו לפני עשו, ושלח לו דורון לשכך חמתו, למנוע עימות עמו. ויותר יש לשאול, כיון שיעקב אבינו מסובב בששים ריבוא מלאכים או מאה ועשרים ריבוא, מדוע נאמר (לב, ח), ויירא יעקב מאד ויצר לו. וכי צדיק יסוד עולם, המוקף כל כך הרבה מלאכים יש לו מקום לירא. במה הוא שונה ממשרת איש האלהים (מלכים ב, ו, טו־יז) שראה מחנה ארם, חיל כבד מאוד שהקיפו את מקומו של אלישע הנביא על מנת לתופסו ולהביאו למלך ארם, ואמר לנביא אהה אדני איכה נעשה. ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם. ויתפלל אלישע ויאמר, ה' פקח נא את עיניו ויראה. ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבות אלישע. הרי, מי שרואה רכב וסוסי אש, אין לו ממה לירא. ואילו יעקב אבינו שהיה מוקף במלאכי אש ועשה בהם שימוש ירא מאד?
ואכן קרו ליעקב אבינו מאורעות שאינם טובים כמו שאנו קוראים בהמשך פרשה זו ובפרשיות הבאות. דהיינו המלאכים לא הצילוהו מצרה, ואם כן לשם מה באו להקיף את יעקב. ועוד, הרי יעקב אבינו אמר לבנו יוסף (בראשית מח, טז), המלאך הגאל אתי מכל רע, וגו'. כלומר, ישנו מלאך שמציל את יעקב אבינו מכל רע. ולכאורה לא כך נראים הדברים.
אמנם הרמב"ן כתב (לג, יא) כי דרך הצדיקים לירא תמיד, והיה מתיירא אולי אפילו משיצא משם חטא, בבואו בברית עם לבן עובד עבודה זרה, או דבר אחר. ושגיאות מי יבין. עכ"ל. אם כן, מה משמעות המלאכים שנתגלו לעיניו. ועוד, מדוע היה צורך בכל כך הרבה מלאכים, בשעה שמלאך אחד יכול להצילו מכל רע.
אלא ששים ריבוא מלאכים שנראו ליעקב, ששים ריבוא כוחות בני ישראל הם שעתידים לקבל התורה. ומי שאומר, מאה ועשרים ריבוא, הם כנגד מאה ועשרים ריבוא כתרים שזכו ישראל כאשר אמרו בהר סיני, נעשה ונשמע שני כתרים לכל אחד מהם. (ע' מסכת שבת פח, א).
ר' הונא בשם ר' אייבו האומר, ששים ריבוא מלאכים, סובר, שהראו ליעקב אבינו את קדושת ישראל הטבעית העתידה לצאת ממנו ושהוא באישיותו מגלם אותה והוא שורשה. ולרבנן, הראו לו שני מחנות, האחד הנזכר, ומחנה שני, שהוא קדושת ישראל הנפעלת על ידם, שהיא מורכבת משני מרכיבים. האחד, קבלת עול מלכות שמים. כלומר, המוכנות, שיהודי מעמיד את עצמו לעבודת בוראו ללא שום סייג, שזו מקבילה לפרשה ראשונה של קריאת שמע. והשניה, עשיית המצות בפועל, שהיא פרשה שניה של קריאת שמע. הראשונה נקראת קבלת עול מלכות שמים, והשניה, קבלת עול מצות, הוצאה לפועל של הקבלה הראשונה, (ברכות פרק ב משנה ד). שתי אלו באו לידי ביטוי מעשי כאשר אמרו ישראל נעשה ונשמע. נעשה משמע, הוצאה לפועל של כל מצוה שה' מצוה. נשמע, פירושו אנו עומדים מוכנים לשמוע ולקבל, על מנת לעשות.
שתי אלו מגלמות את קדושת ישראל הטבעית, שלכן יש להם בכוח את העוז לשמוע ולקבל מה שיצוה ה'. והקדושה הנקנית, שבאה באופן מיוחד על ידי הוצאה לפועל של קיום מצות הבורא. כפי שכבר הסברנו בעזרת השם יתברך, הליכתו של יעקב אבינו לחרן וחזרתו משם, שורש ויתד היא למה שעתיד לקרות לבני יעקב בעתיד, שיגלו מארצם ויעברו משברים גדולים, והקדוש ברוך הוא עתיד להחזירם. כמו שנאמר (דברים ל, ב), ושבת עד ה' אלהיך, ושב, וגו'. לפיכך כל הבעיות שפקדו את יעקב בדרך, הן בבואה למה שיהיה עם ישראל, וזאת מפני שהתורה לא תשמר כראוי ויתקיים בהם וחרה אף ה' בכם.
מכאן נבע פחדו של יעקב אבינו, שאמנם מלאכים נגלו אליו, אך משמעות המלאכים, שישראל זוכים לעזרה כאשר הם דבקים בדרך התורה כפי שקיבלו עליהם במעמד הר סיני. וסירכה אפסית מאד, אצל יעקב, גורמת שבמשך הדורות תהפך לבעיה גדולה מאד. ויש חשש שהדבר יתן אותותיו בהתנגשות בין יעקב לעשו. לכן שלח יעקב אבינו מלאכים לעשו, להוות סימן לבניו, שגם כאשר עשו הרשע מתגבר, אותם מלאכים שמציינים קדושת ישראל הטבעית והנקנית, יהיו בעזרם של בני יעקב בעתיד, ולבסוף תבוא הישועה. ואכן מצאנו שהמלאכים מלווים את הצדיק גם בשעה שהוא נמצא בצרה, שכך אמרו במדרש רבה (פד, יג) על יוסף, בשעה שהלך לראות את שלום אחיו בשכם, על הפסוק (בראשית לז, טו), וימצאהו איש והנה תועה, וגו'.
אמר רבי ינאי, שלשה מלאכים נזדווגו לו. וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ. וַיִּשְׁאָלֵהוּ אִישׁ. וַיֹּאמֵר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה.
אף על פי שהיתה זו שעה לא טובה ליוסף, שעמדו אחיו להורגו ולבסוף מכרוהו לעבד. לכאורה לא הועילו לו המלאכים. אולם לא כך הדבר, שהרי בהיות יוסף בבית המצרי, או בבית הסוהר במצרים, מצא חן בעיני אדונו המצרי, או בעיני שר בית הסוהר. לומר, שגם בהיות הצדיק במצב רע, הקדוש ברוך הוא שומרו שלא תתמלא סאת יסוריו. זה שאמר הכתוב (בראשית לז, כה) שאורחת ישמעאלים שקנו את יוסף היו נושאים נכאת וצרי ולט. ופירש רש"י, למה פרסם הכתוב את משאם, להודיע מתן שכרם של צדיקים, שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן, שריחן רע, ולזה נזדמנו בשמים. שלא יוזק מריח רע. ע"כ. גם בעת קשה מאד לצדיק, כאשר הוא נקרע מאביו וממשפחתו, ושאחיו הם הפוגעים בו, שהדבר קשה שבעתיים, הקדוש ברוך הוא מקל עליו את צערו ושולח לו נכאת צרי ולט להריח ריח טוב שמשיב את הנפש. לצורך כך נזדמנו לו שלשה מלאכים. שכידוע, אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, שמע מינה ששלוש שליחויות היו כאן. וכך הם גם המלאכים שמלווים את יעקב אבינו. ודו"ק.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









