ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"כמה מלאכים היו חלים ומרקדים לפני יעקב אבינו בכניסתו לארץ. ר' הונא בשם ר' אייבו אמר, ששים ריבוא. זה שאמר הכתוב, מַחֲנֵה אֱלֹהִים, ואין שכינה שורה פחות מששים ריבוא. רבנן אמרי, מאה ועשרים ריבוא. שקרא שם המקום מַחֲנָיִם (שני מחנות) ומחנה אחד הרי ששים ריבוא, מחנים הרי מאה ועשרים ריבוא. אמר ר' יודן, נטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין (שלוחים) לפניו. זה שאמר הכתוב, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו".
ויש להבין, מדוע שלח יעקב אבינו לעשו מלאכים ממש, והרי לא היתה שליחותם על מנת להלחם בעשו ולנצחו, שהיה צורך מלאכי להכריעו. כי אדרבה יעקב אבינו בטל את עצמו לפני עשו, ושלח לו דורון לשכך חמתו, למנוע עימות עמו. ויותר יש לשאול, כיון שיעקב אבינו מסובב בששים ריבוא מלאכים או מאה ועשרים ריבוא, מדוע נאמר (לב, ח), ויירא יעקב מאד ויצר לו. וכי צדיק יסוד עולם, המוקף כל כך הרבה מלאכים יש לו מקום לירא. במה הוא שונה ממשרת איש האלהים (מלכים ב, ו, טו־יז) שראה מחנה ארם, חיל כבד מאוד שהקיפו את מקומו של אלישע הנביא על מנת לתופסו ולהביאו למלך ארם, ואמר לנביא אהה אדני איכה נעשה. ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם. ויתפלל אלישע ויאמר, ה' פקח נא את עיניו ויראה. ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבות אלישע. הרי, מי שרואה רכב וסוסי אש, אין לו ממה לירא. ואילו יעקב אבינו שהיה מוקף במלאכי אש ועשה בהם שימוש ירא מאד?
ואכן קרו ליעקב אבינו מאורעות שאינם טובים כמו שאנו קוראים בהמשך פרשה זו ובפרשיות הבאות. דהיינו המלאכים לא הצילוהו מצרה, ואם כן לשם מה באו להקיף את יעקב. ועוד, הרי יעקב אבינו אמר לבנו יוסף (בראשית מח, טז), המלאך הגאל אתי מכל רע, וגו'. כלומר, ישנו מלאך שמציל את יעקב אבינו מכל רע. ולכאורה לא כך נראים הדברים.
אמנם הרמב"ן כתב (לג, יא) כי דרך הצדיקים לירא תמיד, והיה מתיירא אולי אפילו משיצא משם חטא, בבואו בברית עם לבן עובד עבודה זרה, או דבר אחר. ושגיאות מי יבין. עכ"ל. אם כן, מה משמעות המלאכים שנתגלו לעיניו. ועוד, מדוע היה צורך בכל כך הרבה מלאכים, בשעה שמלאך אחד יכול להצילו מכל רע.
אלא ששים ריבוא מלאכים שנראו ליעקב, ששים ריבוא כוחות בני ישראל הם שעתידים לקבל התורה. ומי שאומר, מאה ועשרים ריבוא, הם כנגד מאה ועשרים ריבוא כתרים שזכו ישראל כאשר אמרו בהר סיני, נעשה ונשמע שני כתרים לכל אחד מהם. (ע' מסכת שבת פח, א).
ר' הונא בשם ר' אייבו האומר, ששים ריבוא מלאכים, סובר, שהראו ליעקב אבינו את קדושת ישראל הטבעית העתידה לצאת ממנו ושהוא באישיותו מגלם אותה והוא שורשה. ולרבנן, הראו לו שני מחנות, האחד הנזכר, ומחנה שני, שהוא קדושת ישראל הנפעלת על ידם, שהיא מורכבת משני מרכיבים. האחד, קבלת עול מלכות שמים. כלומר, המוכנות, שיהודי מעמיד את עצמו לעבודת בוראו ללא שום סייג, שזו מקבילה לפרשה ראשונה של קריאת שמע. והשניה, עשיית המצות בפועל, שהיא פרשה שניה של קריאת שמע. הראשונה נקראת קבלת עול מלכות שמים, והשניה, קבלת עול מצות, הוצאה לפועל של הקבלה הראשונה, (ברכות פרק ב משנה ד). שתי אלו באו לידי ביטוי מעשי כאשר אמרו ישראל נעשה ונשמע. נעשה משמע, הוצאה לפועל של כל מצוה שה' מצוה. נשמע, פירושו אנו עומדים מוכנים לשמוע ולקבל, על מנת לעשות.
שתי אלו מגלמות את קדושת ישראל הטבעית, שלכן יש להם בכוח את העוז לשמוע ולקבל מה שיצוה ה'. והקדושה הנקנית, שבאה באופן מיוחד על ידי הוצאה לפועל של קיום מצות הבורא. כפי שכבר הסברנו בעזרת השם יתברך, הליכתו של יעקב אבינו לחרן וחזרתו משם, שורש ויתד היא למה שעתיד לקרות לבני יעקב בעתיד, שיגלו מארצם ויעברו משברים גדולים, והקדוש ברוך הוא עתיד להחזירם. כמו שנאמר (דברים ל, ב), ושבת עד ה' אלהיך, ושב, וגו'. לפיכך כל הבעיות שפקדו את יעקב בדרך, הן בבואה למה שיהיה עם ישראל, וזאת מפני שהתורה לא תשמר כראוי ויתקיים בהם וחרה אף ה' בכם.
מכאן נבע פחדו של יעקב אבינו, שאמנם מלאכים נגלו אליו, אך משמעות המלאכים, שישראל זוכים לעזרה כאשר הם דבקים בדרך התורה כפי שקיבלו עליהם במעמד הר סיני. וסירכה אפסית מאד, אצל יעקב, גורמת שבמשך הדורות תהפך לבעיה גדולה מאד. ויש חשש שהדבר יתן אותותיו בהתנגשות בין יעקב לעשו. לכן שלח יעקב אבינו מלאכים לעשו, להוות סימן לבניו, שגם כאשר עשו הרשע מתגבר, אותם מלאכים שמציינים קדושת ישראל הטבעית והנקנית, יהיו בעזרם של בני יעקב בעתיד, ולבסוף תבוא הישועה. ואכן מצאנו שהמלאכים מלווים את הצדיק גם בשעה שהוא נמצא בצרה, שכך אמרו במדרש רבה (פד, יג) על יוסף, בשעה שהלך לראות את שלום אחיו בשכם, על הפסוק (בראשית לז, טו), וימצאהו איש והנה תועה, וגו'.
אמר רבי ינאי, שלשה מלאכים נזדווגו לו. וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ. וַיִּשְׁאָלֵהוּ אִישׁ. וַיֹּאמֵר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה.
אף על פי שהיתה זו שעה לא טובה ליוסף, שעמדו אחיו להורגו ולבסוף מכרוהו לעבד. לכאורה לא הועילו לו המלאכים. אולם לא כך הדבר, שהרי בהיות יוסף בבית המצרי, או בבית הסוהר במצרים, מצא חן בעיני אדונו המצרי, או בעיני שר בית הסוהר. לומר, שגם בהיות הצדיק במצב רע, הקדוש ברוך הוא שומרו שלא תתמלא סאת יסוריו. זה שאמר הכתוב (בראשית לז, כה) שאורחת ישמעאלים שקנו את יוסף היו נושאים נכאת וצרי ולט. ופירש רש"י, למה פרסם הכתוב את משאם, להודיע מתן שכרם של צדיקים, שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן, שריחן רע, ולזה נזדמנו בשמים. שלא יוזק מריח רע. ע"כ. גם בעת קשה מאד לצדיק, כאשר הוא נקרע מאביו וממשפחתו, ושאחיו הם הפוגעים בו, שהדבר קשה שבעתיים, הקדוש ברוך הוא מקל עליו את צערו ושולח לו נכאת צרי ולט להריח ריח טוב שמשיב את הנפש. לצורך כך נזדמנו לו שלשה מלאכים. שכידוע, אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, שמע מינה ששלוש שליחויות היו כאן. וכך הם גם המלאכים שמלווים את יעקב אבינו. ודו"ק.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











