ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
והנה בעצם, התפלה היא הגשר המקשר בין האדם לבין צור כל העולמים יתב"ש. והיא מתחלקת לשני סוגים, הקשורים זה בזה ושהם למעשה רק סוג אחד, והם:א. התפלה הרגילה בחול בשבתות ובחגים, שעל כל איש יהודי להתפלל ערב ובוקר וצהרים.ב. תפלה אישית המיוחדת לזמן מסויים בעת מצוקה, או דכאון נפשי רח"ל.
א. התפלה הרגילה. רבותינו הקדושים עמודי עולם אנשי כנסת הגדולה, המונים מאה ועשרים איש ובתוכם שלשה נביאים, חגי, זכריה, ומלאכי, אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם, קבעו נוסח התפלות הנהוג עד ימינו אלה, ואין ספק שהכל נעשה בחכמה עליונה ונפלאה, בבחינת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. וכמ"ש רז"ל עה"פ כרום זלות לבני אדם, אלו דברים העומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלים בהם (ברכות ואו' ע"ב). וסיבת הזלזול בתפלה, היא הדעה ההמונית המוטעית שהדבר התמידי יום יום ללא כל שינוי, גורם לאדם אי-התפעלות, כטבע העולם שההרגל נעשה טבע. אולם לו חכמו ישכילו שלא הרי התפלה כהרי הדברים האחרים שההרגל בהם גורם לאי-התבוננות, וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ אוטם אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה (משלי כ"ח י"ט), שר"ל מי שאוטם אזנו משמוע תורה בטענה שהכל גלוי וידוע לו והכל מפורש כשמלה, ואין כל חדש אדם כזה, גם תפלתו תועבה, שהרי גם בתפלתו לא מחדש מאומה מיום ליום. והאמת היא, שגם בתורה וגם בתפלה, אם יתבונן בהם היטב, כל פעם ימצא דברים חדשים ויקרים, והיה טעמו כטעם לשד השמן, ומתוקים מדבש ונופת צופים. וא"כ הסיבה העיקרית והיסודית היא, שאין מתעמקים בתפלה כראוי, ולא יורדים חדרי בטנה לרוחבם ולעומקם של דברים, או לפחות להבנתם הפשוטה, כי אז היו מרגישים בנועם שיח תפארתה והדרת קדושתה, וכל דבריה כגחלי אש. ולכן התפלה הרצויה והמקובלת לפניו יתב"ש היא זאת היוצאת מעמקי הלב וטהרת המחשבה, המביאה את האדם לידי התעוררות כחותיו הנפשיים והרוחניים הרדומים, ולהתגלות האורות המאירים ומזהירים הגנוזים בתפלה. וכמ"ש רז"ל עה"פ ולעובדו בכל לבבכם, איזוהי עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפלה (פ"ק דתענית ב' ע"א).
וכן ידוע שהתפלה יש בה שני חלקים. חלק אחד, מדבר בשבח ה' יתב"ש, וחלק שני בבקשת צרכיו החומריים והרוחניים של האדם. ושניהם קשורים זב"ז, כמ"ש רז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל (ברכות ל"ב ע"א). וכן ההגיון מחייב, כי כאשר יתעמק האדם בכמותו ובאיכותו האפסית, יווכח עד מהרה שאינו אלא כגרגיר של חול תוך הים הגדול במרחבי הבריאה האין סופית, ואז יגיע למסקנה שעליו להודות לו יתב"ש על החסד הגדול שהרשהו לשרתו ולברך בשמו הנקדש והנערץ בשמים ובארץ, ובפרט ביודעו ידיעה ברורה, שהוא זקוק אליו יתברך ולא להיפך. ידיעה כזאת בהכרח שתביא האדם להתפלל מתוך כוונה זכה וטהורה, נקיה וברה מכל סיג וחלאה של מחשבה זרה ופסולה ומכל מחשבת פיגול המטילה מום בקדשי התפלה.
והעצה לזה מפי סופרים ומפי ספרים, שירגיל האדם את עצמו מעט מעט, עד שבסופו של דבר במשך הזמן יעלה בידו שכל תפלתו תהיה בכוונה טובה ורצוייה בשמחת לבב וחדות הנפש, ולא תהיה עליו למעמסה ולמשא כבד ח"ו או כמתפלל מתוך שיגרה וכמצות אנשים מלומדה. וסגולה פשוטה ונפלאה מפי רבותינו הקדושים לאיש שמבלבלות אותו מחשבות זרות, או הרהורים רעים ומפריעים לו בתפלתו, יאמר בדיבור או במחשבה הפסוק הזה שבעה פעמים "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" (ויקרא ו' ו'), ובעז"ה המחשבות תפסקנה, וירגיש עצמו רגוע.
ב. תפלה אישית. האדם הרגיל להתפלל כראוי יום יום, מרגיש שיש לו קרבה וקשר בינו ובין צור כל העולמים יתב"ש, כאמור למעלה, ובעת מצוקתו ודכאונו, פונה אליו יתברך בתפלה ובתחנונים. וכבן המתחטא על אביו מתרפס בפניו ומבקש ממנו להעביר מעליו את רוע הגזירה, או לעזור לו להתגבר עליה ולעמוד בנסיון שלא ינותק הקשר ח"ו, ולהמשיך באמונתו ותומתו. אולם אם האדם רחוק מהתפילה הרגילה, ורק בעת שצרות רבות ורעות מרחפות עליו ויורדות על ראשו בלי הרף, רק אז מתעורר מתרדמתו העמוקה, ופונה אליו יתברך בתפלה לרחם עליו ולהקל מעליו את עול סבלו, הגם שהוא יתב"ש ימינו פשוטה לקבל שבים בכל עת וזמן, עכ"ז משקל התפלה ומדת ההענות לבקשה, בין שניהם רחוק הרבה, וכמ"ש רז"ל אוקיר לאסיך עד לא תצטרך ליה (ירושלמי תענית פ"ג ה"ו, תנחומא מקץ י"ד), ז"א כבד רופאך לפני שתצטרך אליו, וכך השכל הבריא מחייב. אמנם אם נפקחו עיניו לראות טוב, והמשיך בתשובתו, הנהו בעל תשובה, ותפלתו תתקבל ברצון כריח נחוח לפניו יתב"ש.
תכלית הדברים, שהוא יתב"ש הבוחן לב וחוקר כליות ויודע מחשבות אנוש, לא יתן לעולם מוט לצדיק הבוטח בו בכל לבבו ובכל נפשו, וכמ"ש כי שבע יפול צדיק וקם (משלי כ"ד ט"ז). וכאומרם ז"ל אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך, כי דורשיך לעולם לא יכשלו, ולא תכלים לנצח כל החוסים בך (מוסף של ר"ה). וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











