ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה מאז החלה להתפשט תנועת "ההשכלה" (ראה אוצר ישראל ערך השכלה), הכבוד לתורה ולנושאי דגלה ירד פלאים ונעשה לנחלת העבר בעוה"ר, ודבריהם אינם נשמעים באזני הצבור. ולכן מצאונו צרות רבות ורעות שא"א להעלותם עלי גליון ולתארן בחרט אנוש. והסיבה לכך היא.א. התרחקות הצבור מן המעין הנצחי של תוה"ק.ב. התנהגותם של הת"ח. ביאור הדברים:
א. בתוך כל העלטה הכבדה של חשכת הגלות, והמועקה הנוראה האופפת מסביב, היה האיש היהודי מוצא לו נחמה ופורקן בלימוד התורה בין כתלי בית המדרש או בביתו, והתורה היתה לו לעיר מקלט ומפלט מצרותיו ודאגותיו, וממנה היה שואב אומץ לב ועוז רוח לעמוד איתן כצור חלמיש ולקבל כל החצים המורעלים היורים עליו אויביו מכל עבר ולא יפגעו בו. ומתוך אמונה איתנה ומוחלטת בנותן התורה יתב"ש, סבל כל הצרות והתלאות באורך רוח, וקוה לימים טובים ולהתגשמות כל יעודי הנביאים במלואם. ברור הדבר שבמצב כזה, ידע העם להעריך היטב את מנהיגיו הרוחניים המאירים לו את הדרך, ולכבדם כיאות לערכם הרם, ולסור למשמעתם, ולשתות בצמא את דבריהם.
אולם מאז החלה רוח החופש והדרור הדמיוניים לפעם בלב המון העם, והדרישה ללימוד התורה וקיום מצוותיה התרופפה, ירד גם כבוד התורה ולומדיה. אין ספק שכל יהודי אמיתי, היה מעדיף גלות הגוף וחירות הנפש על פני חירות הגוף וגלות הנפש. ובמקום לנצל על כל פנים החופש המדומה להתעלות רוחנית ולהתקדמות בלימוד התורה וקיום מצוותיה כראוי, נצלו אותו לצרכי הגוף ומילוי שאיפותיו. והמתעמק היטב יוכח ברעת החופש שאכל כל חלקה טובה בעם, ובעקיפין גרם גם לשואה האיומה בדורנו זה, שבה שכל עם ישראל שליש מבחירי בניו, ע"י החיה הנאצית יש"ו. ובעוה"ר, בהדי הוצא לקי כרבא (ב"ק צ"ב ע"א).
ב. הליכותיו הנעימות של הת"ח, אורח חייו הצנוע, הסתפקותו במועט, מעשיו הטובים והנקיים מכל רבב, מדותיו הנעלות, דבריו הקצרים והקולעים תמיד אל האמת, שקידתו בתוה"ק ללמוד וללמד, ועל כולם עטרת יראת שמים אמיתית הטבועה בדמו, וענות חן הנסוכה על פניו, אלה הם חלק קטן ממסכת ארוכה ומסועפת של מדות ומעשים, המקנים זכות עליונות רוחנית לכל אשר בשם ת"ח יקרא. ולכן בהעדרם, כולם או אפילו מקצתם, אין הציבור רואה בו כאיש המורם מעם, וממילא אין דבריו נשמעים, כי אין לו שום ערך בעיניהם. וזאת תוצאה בלתי נמנעת, וכאמרם ז"ל למה הת"ח דומה לפני עם הארץ? בתחלה דומה לקיתון של זהב, סיפר הימנו דומה לקיתון של כסף, נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש, כיון שנשבר אין לו תקנה (סנהדרין נ"ב ע"ב).
ודבריהם ז"ל פשוטים וברורים. שכל זמן שת"ח מתנהג בדרכיו כיאות לת"ח, מעריך אותו ע"ה כזהב שערכו רב, דהיינו שהשפעת הת"ח על ע"ה מלאה ומקבל כל דבריו ברצון. סיפר עמו, דקדקו ז"ל בלשונם באומרם סיפר ולא אמרו דיבר, להורות על סיפורים ריקים ושיחת חולין, מעריך אותו ככסף שערכו פחות מזהב, שאין השפעתו מלאה ואינו מקבל כל דבריו. נהנה ממנו הנאה גשמית, מעריך אותו כחרש, שאין לו שום ערך, כלומר שאין לו עליו כל השפעה ואינו מקבל דבריו בכלל.
וכן הודיעונו ז"ל באומרם, כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, לא היו חותמים על השטר אא"כ יודעים מי חותם עמהם, לא היו יושבים בדין אא"כ יודעים מי יושב עמהם, לא היו נכנסים לסעודה אא"כ יודעים מי מיסב עמהם, (שם כ"ז ע"א). והכונה בזה, שהיו נזהרים משנה זהירות בכל עניניהם בשביל כבוד התורה, ואין בזה משום גאוה ח"ו, כי כונתם היתה טהורה לשם שמים. אלה הדברים כללו אותם רז"ל במשפט קצר כדרכם בקדש, באמרם, כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים (ברכות ו' ע"ב), כלומר דבריו פועלים את הפעולה הדרושה בלב השומעים, ומכלל הן אתה שומע לאו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
