ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה מאז החלה להתפשט תנועת "ההשכלה" (ראה אוצר ישראל ערך השכלה), הכבוד לתורה ולנושאי דגלה ירד פלאים ונעשה לנחלת העבר בעוה"ר, ודבריהם אינם נשמעים באזני הצבור. ולכן מצאונו צרות רבות ורעות שא"א להעלותם עלי גליון ולתארן בחרט אנוש. והסיבה לכך היא.א. התרחקות הצבור מן המעין הנצחי של תוה"ק.ב. התנהגותם של הת"ח. ביאור הדברים:
א. בתוך כל העלטה הכבדה של חשכת הגלות, והמועקה הנוראה האופפת מסביב, היה האיש היהודי מוצא לו נחמה ופורקן בלימוד התורה בין כתלי בית המדרש או בביתו, והתורה היתה לו לעיר מקלט ומפלט מצרותיו ודאגותיו, וממנה היה שואב אומץ לב ועוז רוח לעמוד איתן כצור חלמיש ולקבל כל החצים המורעלים היורים עליו אויביו מכל עבר ולא יפגעו בו. ומתוך אמונה איתנה ומוחלטת בנותן התורה יתב"ש, סבל כל הצרות והתלאות באורך רוח, וקוה לימים טובים ולהתגשמות כל יעודי הנביאים במלואם. ברור הדבר שבמצב כזה, ידע העם להעריך היטב את מנהיגיו הרוחניים המאירים לו את הדרך, ולכבדם כיאות לערכם הרם, ולסור למשמעתם, ולשתות בצמא את דבריהם.
אולם מאז החלה רוח החופש והדרור הדמיוניים לפעם בלב המון העם, והדרישה ללימוד התורה וקיום מצוותיה התרופפה, ירד גם כבוד התורה ולומדיה. אין ספק שכל יהודי אמיתי, היה מעדיף גלות הגוף וחירות הנפש על פני חירות הגוף וגלות הנפש. ובמקום לנצל על כל פנים החופש המדומה להתעלות רוחנית ולהתקדמות בלימוד התורה וקיום מצוותיה כראוי, נצלו אותו לצרכי הגוף ומילוי שאיפותיו. והמתעמק היטב יוכח ברעת החופש שאכל כל חלקה טובה בעם, ובעקיפין גרם גם לשואה האיומה בדורנו זה, שבה שכל עם ישראל שליש מבחירי בניו, ע"י החיה הנאצית יש"ו. ובעוה"ר, בהדי הוצא לקי כרבא (ב"ק צ"ב ע"א).
ב. הליכותיו הנעימות של הת"ח, אורח חייו הצנוע, הסתפקותו במועט, מעשיו הטובים והנקיים מכל רבב, מדותיו הנעלות, דבריו הקצרים והקולעים תמיד אל האמת, שקידתו בתוה"ק ללמוד וללמד, ועל כולם עטרת יראת שמים אמיתית הטבועה בדמו, וענות חן הנסוכה על פניו, אלה הם חלק קטן ממסכת ארוכה ומסועפת של מדות ומעשים, המקנים זכות עליונות רוחנית לכל אשר בשם ת"ח יקרא. ולכן בהעדרם, כולם או אפילו מקצתם, אין הציבור רואה בו כאיש המורם מעם, וממילא אין דבריו נשמעים, כי אין לו שום ערך בעיניהם. וזאת תוצאה בלתי נמנעת, וכאמרם ז"ל למה הת"ח דומה לפני עם הארץ? בתחלה דומה לקיתון של זהב, סיפר הימנו דומה לקיתון של כסף, נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש, כיון שנשבר אין לו תקנה (סנהדרין נ"ב ע"ב).
ודבריהם ז"ל פשוטים וברורים. שכל זמן שת"ח מתנהג בדרכיו כיאות לת"ח, מעריך אותו ע"ה כזהב שערכו רב, דהיינו שהשפעת הת"ח על ע"ה מלאה ומקבל כל דבריו ברצון. סיפר עמו, דקדקו ז"ל בלשונם באומרם סיפר ולא אמרו דיבר, להורות על סיפורים ריקים ושיחת חולין, מעריך אותו ככסף שערכו פחות מזהב, שאין השפעתו מלאה ואינו מקבל כל דבריו. נהנה ממנו הנאה גשמית, מעריך אותו כחרש, שאין לו שום ערך, כלומר שאין לו עליו כל השפעה ואינו מקבל דבריו בכלל.
וכן הודיעונו ז"ל באומרם, כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, לא היו חותמים על השטר אא"כ יודעים מי חותם עמהם, לא היו יושבים בדין אא"כ יודעים מי יושב עמהם, לא היו נכנסים לסעודה אא"כ יודעים מי מיסב עמהם, (שם כ"ז ע"א). והכונה בזה, שהיו נזהרים משנה זהירות בכל עניניהם בשביל כבוד התורה, ואין בזה משום גאוה ח"ו, כי כונתם היתה טהורה לשם שמים. אלה הדברים כללו אותם רז"ל במשפט קצר כדרכם בקדש, באמרם, כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים (ברכות ו' ע"ב), כלומר דבריו פועלים את הפעולה הדרושה בלב השומעים, ומכלל הן אתה שומע לאו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











