ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
א. ביקורת הפעולה - ידוע שאין פעולה גשמית שכולה חיובית בהחלט או שלילית בהחלט. כי בכל פעולה, יש צד חיובי וצד שלילי. וכן גם בצד החיובי, אפשר למצוא איזה נקודה שלילית. וכן בצד השלילי, אפשר למצוא איזה נקודה חיובית.
הביקורת החיובית הרצויה בשעת הדיון, צריכה להתנהל בכיוון אחד בלבד, והוא, מה עדיף. האיש החכם שוקל את הפעולה על כל צדדיה ובחינותיה החיוביים והשליליים, ומגיע למסקנה הנכונה, לרחק או לקרב, או למצוא פתרון אחר, וכל זה עושה מתוך התחשבות בדעת הזולת, ושיקול דעת רציני לגופו של ענין, ובדרכי נועם, מבלי לפגוע בכבוד אחרים כלל וכלל.
הביקורת השלילית - ראשית, האיש הסכל ברוב סכלותו ופחזותו נוטה תמיד לצד השלילי, במצאו איזה נקודה שלילית גם בצד החיובי, ובזה שולל הוא עצם הפעולה מיסודה. וכל זה עושה ללא שיקול רציני, וללא הצעת פתרון אחר. שנית, כל דבריו בשצף קצף, וכמתלהלה יורה חצים, ובזה פוגע בכבוד אחרים, וברור שאינו לוקח בחשבון דעת אחרים בכלל. ובסכלותו לא ידע כי זאת ביקורת עקרה, שאינה מובילה לשום מטרה או תכלית, והעדרה טוב ממציאותה. וכידוע נקל להיות מבקר מלהיות מחבר.
ב. ביקורת חבירו - הביקורת החיובית היא, היוצאת מן הלב, והנובעת מתוך אהבה וידידות, ורוח טובה לתועלת חבירו ולטובתו, להדריכו ולכוונו בדרך הנכונה והישרה בעיני אלקים ואדם, בין אם היא בדרכי ה' יתעלה, ובין אם היא בדרכי העולם והחברה. והיסוד לזה, שהביקורת תהיה במתק שפתיים, ברוח טובה ושקטה, ורק בינו לבינו. ביקורת כזאת עושה פרי, וגם חבירו מחזיק לו טובה על כך, אם לא בפיו אז בלבו.
הביקורת השלילית באה בקול רעש, ובדברים בוטים כמדקרות חרב, ובתוך רבים. וברור הדבר שהיא מחטיאה את המטרה אשר כאילו התכוון אליה. ביקורת כזאת על פי רוב היא נובעת מתוך קנאה, או שנאה גלויה או סמויה, ובכוונה לגרום לו נזק או צער ולפגוע בכבודו. ושום תועלת לא תצמח ממנה, והיא רק מעמיקה השנאה בלב חבירו.
ג. ביקורת המקרא - הביקורת החיובית היא, שהמבקר הנו בראש וראשונה מאמין בתורה מן השמים, ומקיים מצוותיה, כפי קבלת רבותנו הקדושים, וכי כל מגמתו היא רק להבין עמקי התורה וצפונותיה ציציה ופרחיה העמוקים ורחבים מני ים. ובמדה שלא יצליח להבין עמקם של דברים, או אפילו שמצוה זו או אחרת אינה עולה בקנה אחד עם שכלו האנושי, אינו נמנע מלקיימה, ותולה הסיבה בשכלו המוגבל. וכמ"ש כי לא דבר רק הוא מכם (דברים ל"ז מ"ז), ובארו רבותנו הקדושים (ירושלמי ספ"ח דכתובות) כי לא דבר רק הוא, ואם רק מכם, ז"א מאי-ידיעתכם.
הביקורת השלילית. שהמבקר אינו מאמין בתורה, ובודאי שאינו מקיים מצוותיה, וכל כוונתו בזה רק למצוא פורקן ואמתלא לדעותיו הכוזבות והמסולפות ולהשקיט מצפונו המעיק עליו. אדם כזה אינו אלא רשע ערום, ואסור לענות לו או להתווכח אתו (ראה סנהדרין ל"ח ע"ב, ד"ה תנן התם). ויאכל בדי עורו, בבחינת הלעיטהו לרשע וימות.
הנזק הנובע מביקורת שלילית לעבודתו יתברך. האיש הרגיל בביקורת שלילית, הנו, מטבע הדברים, אדם פזיז ואין דעתו יציבה, ובכל דבר הוא רואה רק הצד השלילי ולא הצד החיובי. ולכן כל מעשיו ללא שיקול, כי דעתו משובשת ללא ספק. וככה הוא רואה גם בעבודת ה' יתעלה. ואם גם תזדמן לו לפעמים איזה מצוה, עושה אותה כמצות אנשים מלומדה, וערכה כמעט אפסי.
והנה מלבד שלשה סוגי הביקורת הנ"ל שיש בהם חיוב ושלילה כאמור, יש עוד סוג אחר של ביקורת שכולו חיוב, וכולל בתוכו כל השלשה הנ"ל, והוא ביקורת עצמית. ז"א שהוא בעצמו מבקר את מעשיו הוא. וזה מתבטא בין בדברים שבין אדם לחבירו ובין בדברים שבין אדם למקום. והיות וטבע האדם שאינו מבקר את עצמו הוא, אלא את אחרים, וכמ"ש רבותינו הקדושים, אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קי"ט ע"א). ובדרך הלצה שמעתי שממליצים על זה מ"ש רז"ל, שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים (פסחים ה' ע"ב), כי האדם רואה תמיד את מעשיו הוא באור חיובי, ושל אחרים באור שלילי, למרות שהאמת היא, שכאשר יתבונן ויתעמק בהם היטב יגיע למסקנא אחרת לגמרי.
לכן להגשמת מדה נעלה ונשגבה זו של ביקורת עצמית, דרושים שלשה תנאים. א. התבודדות. ב. התרכזות השכל. ג. לצייר לו בדמיונו, שאיש אחר ולא הוא עשה המעשה ההוא, ורק אז ישפוט בצדק אם המעשה חיובי ורצוי, או שלילי וטוב העדרו. ביקורת כזאת נקראת בשם "חשבון הנפש", או "מארי דחושבנא" בהגדרת רז"ל בזוה"ק בכמה מקומות. מי שמגיע למדרגה גבוהה כזאת, אין ספק שכל מעשיו יהיו חיוביים ורצויים, וקדוש יאמר לו.
המורם מכל האמור, שעל האדם להרגיל את עצמו שהביקורת שלו תהיה תמיד חיובית ורצויה, וזה ע"י שיקול מעמיק ויסודי, ולא שלילית ובלתי רצויה. ואם יזכה, יגיע גם לביקורת עצמית, ואז ימצא הן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664.- 050 המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
