ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
א. ביקורת הפעולה - ידוע שאין פעולה גשמית שכולה חיובית בהחלט או שלילית בהחלט. כי בכל פעולה, יש צד חיובי וצד שלילי. וכן גם בצד החיובי, אפשר למצוא איזה נקודה שלילית. וכן בצד השלילי, אפשר למצוא איזה נקודה חיובית.
הביקורת החיובית הרצויה בשעת הדיון, צריכה להתנהל בכיוון אחד בלבד, והוא, מה עדיף. האיש החכם שוקל את הפעולה על כל צדדיה ובחינותיה החיוביים והשליליים, ומגיע למסקנה הנכונה, לרחק או לקרב, או למצוא פתרון אחר, וכל זה עושה מתוך התחשבות בדעת הזולת, ושיקול דעת רציני לגופו של ענין, ובדרכי נועם, מבלי לפגוע בכבוד אחרים כלל וכלל.
הביקורת השלילית - ראשית, האיש הסכל ברוב סכלותו ופחזותו נוטה תמיד לצד השלילי, במצאו איזה נקודה שלילית גם בצד החיובי, ובזה שולל הוא עצם הפעולה מיסודה. וכל זה עושה ללא שיקול רציני, וללא הצעת פתרון אחר. שנית, כל דבריו בשצף קצף, וכמתלהלה יורה חצים, ובזה פוגע בכבוד אחרים, וברור שאינו לוקח בחשבון דעת אחרים בכלל. ובסכלותו לא ידע כי זאת ביקורת עקרה, שאינה מובילה לשום מטרה או תכלית, והעדרה טוב ממציאותה. וכידוע נקל להיות מבקר מלהיות מחבר.
ב. ביקורת חבירו - הביקורת החיובית היא, היוצאת מן הלב, והנובעת מתוך אהבה וידידות, ורוח טובה לתועלת חבירו ולטובתו, להדריכו ולכוונו בדרך הנכונה והישרה בעיני אלקים ואדם, בין אם היא בדרכי ה' יתעלה, ובין אם היא בדרכי העולם והחברה. והיסוד לזה, שהביקורת תהיה במתק שפתיים, ברוח טובה ושקטה, ורק בינו לבינו. ביקורת כזאת עושה פרי, וגם חבירו מחזיק לו טובה על כך, אם לא בפיו אז בלבו.
הביקורת השלילית באה בקול רעש, ובדברים בוטים כמדקרות חרב, ובתוך רבים. וברור הדבר שהיא מחטיאה את המטרה אשר כאילו התכוון אליה. ביקורת כזאת על פי רוב היא נובעת מתוך קנאה, או שנאה גלויה או סמויה, ובכוונה לגרום לו נזק או צער ולפגוע בכבודו. ושום תועלת לא תצמח ממנה, והיא רק מעמיקה השנאה בלב חבירו.
ג. ביקורת המקרא - הביקורת החיובית היא, שהמבקר הנו בראש וראשונה מאמין בתורה מן השמים, ומקיים מצוותיה, כפי קבלת רבותנו הקדושים, וכי כל מגמתו היא רק להבין עמקי התורה וצפונותיה ציציה ופרחיה העמוקים ורחבים מני ים. ובמדה שלא יצליח להבין עמקם של דברים, או אפילו שמצוה זו או אחרת אינה עולה בקנה אחד עם שכלו האנושי, אינו נמנע מלקיימה, ותולה הסיבה בשכלו המוגבל. וכמ"ש כי לא דבר רק הוא מכם (דברים ל"ז מ"ז), ובארו רבותנו הקדושים (ירושלמי ספ"ח דכתובות) כי לא דבר רק הוא, ואם רק מכם, ז"א מאי-ידיעתכם.
הביקורת השלילית. שהמבקר אינו מאמין בתורה, ובודאי שאינו מקיים מצוותיה, וכל כוונתו בזה רק למצוא פורקן ואמתלא לדעותיו הכוזבות והמסולפות ולהשקיט מצפונו המעיק עליו. אדם כזה אינו אלא רשע ערום, ואסור לענות לו או להתווכח אתו (ראה סנהדרין ל"ח ע"ב, ד"ה תנן התם). ויאכל בדי עורו, בבחינת הלעיטהו לרשע וימות.
הנזק הנובע מביקורת שלילית לעבודתו יתברך. האיש הרגיל בביקורת שלילית, הנו, מטבע הדברים, אדם פזיז ואין דעתו יציבה, ובכל דבר הוא רואה רק הצד השלילי ולא הצד החיובי. ולכן כל מעשיו ללא שיקול, כי דעתו משובשת ללא ספק. וככה הוא רואה גם בעבודת ה' יתעלה. ואם גם תזדמן לו לפעמים איזה מצוה, עושה אותה כמצות אנשים מלומדה, וערכה כמעט אפסי.
והנה מלבד שלשה סוגי הביקורת הנ"ל שיש בהם חיוב ושלילה כאמור, יש עוד סוג אחר של ביקורת שכולו חיוב, וכולל בתוכו כל השלשה הנ"ל, והוא ביקורת עצמית. ז"א שהוא בעצמו מבקר את מעשיו הוא. וזה מתבטא בין בדברים שבין אדם לחבירו ובין בדברים שבין אדם למקום. והיות וטבע האדם שאינו מבקר את עצמו הוא, אלא את אחרים, וכמ"ש רבותינו הקדושים, אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קי"ט ע"א). ובדרך הלצה שמעתי שממליצים על זה מ"ש רז"ל, שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים (פסחים ה' ע"ב), כי האדם רואה תמיד את מעשיו הוא באור חיובי, ושל אחרים באור שלילי, למרות שהאמת היא, שכאשר יתבונן ויתעמק בהם היטב יגיע למסקנא אחרת לגמרי.
לכן להגשמת מדה נעלה ונשגבה זו של ביקורת עצמית, דרושים שלשה תנאים. א. התבודדות. ב. התרכזות השכל. ג. לצייר לו בדמיונו, שאיש אחר ולא הוא עשה המעשה ההוא, ורק אז ישפוט בצדק אם המעשה חיובי ורצוי, או שלילי וטוב העדרו. ביקורת כזאת נקראת בשם "חשבון הנפש", או "מארי דחושבנא" בהגדרת רז"ל בזוה"ק בכמה מקומות. מי שמגיע למדרגה גבוהה כזאת, אין ספק שכל מעשיו יהיו חיוביים ורצויים, וקדוש יאמר לו.
המורם מכל האמור, שעל האדם להרגיל את עצמו שהביקורת שלו תהיה תמיד חיובית ורצויה, וזה ע"י שיקול מעמיק ויסודי, ולא שלילית ובלתי רצויה. ואם יזכה, יגיע גם לביקורת עצמית, ואז ימצא הן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664.- 050 המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











