ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
דבר ידוע שיש שני סוגים באנשים.א. יש אדם חדור אמונה תמימה ובטחון מלא בצור כל העולמים יתב"ש, שעבד וטרח לתקן מידותיו, לשפר מעשיו, ולטהר מחשבותיו, והצליח להגיע לדרגה נעלה ששכלו ישלוט על רגשותיו. כתוצאה מזה, שוקל כל פעולה בפלס החכמה ובכור התבונה, רואה למרחוק את הפרי שהפעולה ההיא עלולה להניב, אם הוא מר או מתוק, ואח"כ מחליט לעשות או לחדול,ב. יש אדם חסר אמונה ובטחון, עצלן, וכל פעולותיו בלתי שקולים, והשיקול היחידי המנחה אותו, הוא ההנאה הרגעית והסיפוק העכשוי.
והנה אם נתבונן בשני הסוגים הנ"ל, יתברר לנו שהסוג הראשון, לבו מלא תמיד שמחת חיים וחדות יצירה, מאושר ושמח בחלקו בין אם הוא רב או מעט, לא סובל משעמום ומעודף זמן. ואילו הסוג השני, אכול יאוש ומרירות, אין לו סיפוק אמיתי והנאה בחיים, סובל משעמום ומעודף זמן. והסיבה לכך היא פשוטה: הסוג הראשון מעסיק את שכלו בלימוד התוה"ק לדעת צפונותיה ולחשוף תעלומיה, ומנצל כל שעה פנויה להגות בה, בהלכה, באגדה, מוסר, מחקר וכו', ובה מוצא שעשוע לנפשו ומרגוע לגופו, וחייו מלאי תוכן אמיתי, עשירי מחשבה, נטולי שעמום, ונעדרי ריקנות פנימית, ובפרט בשבתות ובחגים שכולם קדש לתורה ולתעודה.
הסוג השני, שהוא רחוק מהתורה, מרגיש בנפשו פער עמוק של שממון רוחני, ותהום עמוקה של ריקנות פנימית. ובכדי להשקיט את מצפונו המעיק עליו, ונשמתו הדורשת מזונה הרוחני, מחפש לו כל מיני תחליפים מלאכותיים כגון בילויים, משחקים, קולנוע, תיאטרון, כדור רגל וכדומה. והוא לא יודע שהוא דומה למכבה האש בנפט, כי ברור הדבר ששום תחליף מלאכותי לא ימלא את מקום החפץ המקורי, כשם ששושנה מלאכותית לא יכולה לבוא במקום השושנה המקורית האמיתית בשום פנים ואופן. ומלבד כל האמור, שאין תחליפים מלאכותיים מהוים מזון רוחני כלל אלא שעוד גורמים הרס רב ונזק עצום לגוף ולנשמה, כי התוצאות השליליות היוצאות מהקולנוע או התיאטרון, הן שתים.א. חינוך גרוע לנוער, אשליה עצמית והפלגה לעולם הדמיון וההזיה למבוגר.ב. האיסורים הרבים וכבדי המשקל הטמונים בחובם. ביאור הדברים:
א. ברור כשמש שבמשך כל השנים מאז הופעת הקולנוע והתיאטרון על פני האדמה אין אף אדם אחד בכל העולם, שהתחנך לדרך טובה, או חזר בתשובה על ידם. ואדרבה לומדים מהם איך להיות פושעים מקצועיים ועבריינים מושלמים, בחשבם אם הראשונים נכשלו במזימתם, הם ישכללו השיטה ויתכננו היטב את צעדיהם ולא יכשלו. וכך הולך הנוער ומתדרדר לתהום החטא והפשע. וא"א לתאר או לשער את החינוך השלילי והנפשע שמקבל הנוער באמצעות הקולנוע והתיאטרון שחודר עמוק להכרתו ונשאר חרות בתת הכרתו למשך שנים רבות, וכן הנזק העצום הנגרם לחברה האנושית על ידי כך, נזק מוסרי גופני וכספי. והדברים מובנים וברורים לכל המודה על האמת.
ב. עצם הישיבה במקומות הנ"ל, יש בה משום מושב לצים, כמבואר בדברי רבותינו הקדושים ז"ל (ע"ז י"ח ע"ב). ועון זה חמור עד מאד, כי הוא ראשית לכל עון ולכל חטאת, וזה נוסף על איסורים אחרים הנלוים אליהם, כגון תערובת אנשים ונשים, הסתכלות בעריות, גרוי יצרים, ועוד, ועל כולם עון ביטול תורה. ומכאן התוצאה הבלתי נמנעת שהאדם המבקר במשחקים הנ"ל, מטמא את נשמתו, ומעור עיני שכלו, ופוגם את מחשבתו, שהן יסוד ושורש כל הבנין הגשמי והרוחני שעליו מושתת האדם. הדברים האמורים כחם יפה גם לגבי משחק כדור רגל, ולבאים לחזות במשחק, וזה אפילו אם המשחק בחול, שאם מתקיים המשחק בשבת ח"ו יש עון נוסף של חילול שבת, כולל אלה הבאים רק לראות, ורז"ל כבר הזהירונו ע"ז, באמרם: טור שמעון חרב על ששיחקו כדור בשבת (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה, תוספתא שבת פ"י י"א, ראה המפרשים שם בתענית שי"מ על ששיחקו בחול ע"ש).
הרעיון הנ"ל הודיעונו רז"ל במשפטים קצרים כדרכם בקדש, באמרם: זקני עמי הארץ כל זמן שמזקינים דעתם מטרפת עליהם, זקני ת"ח כל זמן שמזקינים דעתם מתישבת עליהם (סוף קנים, שבת קנ"ב ע"ב). והדברים פשוטים. כי זקני ע"ה, הריקנות הפנימית מביאה אותם לידי שעמום וטרוף הדעת. וזקני ת"ח מלאים חכמה ודעת ולכן אינם יודעים כלל מה זה שעמום. ואולי גם לכונה זאת ירמזון דבריהם ז"ל באמרם: אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נמוח ואם ברזל הוא מתפוצץ (סוכה נ"ב ע"ב).
תכלית הדברים, כי האיש החפץ חיים בזה ובבא, חיים מאושרים מלאי תוכן מקורי אמיתי נטולי שעמום ונעדרי יאוש בעוה"ז, וחיים נצחיים לעולם הבא, יתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, הכולל קולנוע, תיאטרון, כדור רגל וכדומה, שכולם הבל ורעות רוח ומעשה תעתועים, וכולם מוסיפים שמן על מדורת השעמום, כבורח מן הפח ונופל בפחת. ובמקומם ירגיל את עצמו ללמוד התוה"ק הרחבה מני ים ומאירה עיני האדם באוצרותיה המלאים כל טוב יקר ונעים, וישתדל לפי כוחו לרדת לעמקי סתריה ולהבין נעימות אמריה, כי רק בזה ימצא האדם מרגוע וסיפוק נפשי ושלוה רוחנית אמיתית. וגם אם בהתחלה יכבד עליו הדבר כדרך כל ההתחלות, אם יתגבר ויתמיד בלימודה בכל זמנו הפנוי, אין ספק שבמשך תקופה קצרה יחסית, יווכח בשינוי לטובה בגופו ובנפשו, ויראה פלאות בעזרתו יתב"ש לדור דורים ולנצח נצחים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









