ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
ואמנם האנשים הישרים בלבותם אשר שכלם בריא, מנצלים את ההזדמנות כל עוד העושר ברשותם, לדברים חיוביים לעשות מצוות ומע"ט כפי רצונו יתב"ש שבחסדו הגדול חננם עושר ונכסים. ובעצם זה יסוד הקיום של העושר, כדברי רז"ל מלח ממון חסר, ואמרי לה חסד (כתובות ס"ו ע"ב), כלומר הקיום של העושר הוא צדקה וגמילות חסדים.
והנה יש שלשה סוגים בקמצנים. הסוג הראשון הכי גרוע, אדם שהוא קמצן בין בדברים גשמיים ובין בדברים רוחניים, דהיינו שאינו מספק לעצמו גם את צרכי גופו ההכרחיים, אינו מכלכל את בני ביתו כראוי לתת להם לאכול לשבעה, אינו נותן להם די מחסורם וסיפוקם בהלבשה וכדומה, ובדרך זו נוהג גם בהוצאות על המצוות כגון צדקה וגמ"ח וכיוצא. אדם כזה מלבד שקמצנותו גורמת לקטטות ומריבות בלתי פוסקות מצד אנשי ביתו, הרי הוא גם שנאוי ונתעב מצד כל קרוביו, ידידיו, ומכריו, שכולם ישנאוהו ויתרחקו מחברתו, כי אין ידו פתוחה לא לצרכי גופו ולא לצרכי נשמתו, לא רוח הבריות ולא רוח המקום נוחה הימנו, לא נהנה מכספו לא בעוה"ז ולא בעוה"ב.
הסוג השני, אדם שהוא קמצן בדברים רוחניים, ונדיב בדברים גשמיים. וע"ז ממליצים מ"ש דוד המלך ע"ה הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד (תהלים קי"ב ג'), ר"ל ביתו מלא פאר והדר ושפע רב וכל טוב, אבל צדקתו עומדת לעד, אותו הסכום של הצדקה שהיה רגיל לתת טרם שהתעשר ממשיך לתת גם אחרי שהתעשר. ברור הדבר שזו תכונה רעה מאד שיש לעקור אותה מן השורש, ועליו להתגבר עליה ע"י התעמקות שכלית והכרת תודה לרבון כל המעשים יתב"ש שהרים אותו משפלות ונתן לו עושר ונכסים.
הסוג השלישי והוא הכי מובחר. שמכלכל מעשיו בתבונה, מספק לגופו את צרכיו ההכרחיים והנחוצים, מפרנס בני ביתו בכבוד ללא כל מותרות, אולם לדברים רוחניים כגון קיום המצוות ומתן צדקות, נוהג בנדיבות לב ובעין יפה.
כאותו מעשה המובא במדרש, וז"ל מעשה באדם אחד ששמו ברבוחין, שהלכו החכמים אצלו לגבות כסף להחזקת התלמידים, שמעו לבנו שאמר לו מה אנחנו אוכלים היום, אמר לו בטרוקסמין (מין פרי), א"ל מזה שנמכר אחד במנה או מזה שנמכר שתים במנה, א"ל מזה שנמכר שתים במנה שהוא כמוש וזול. אמרו החכמים איך אנחנו הולכים לאיש הזה שהוא קמצן כל כך, נלך קודם לגבות כסף מאנשי העיר ואח"כ נלך אצלו. הלכו לעיר וגמרו ענייניהם וחזרו אליו. אמרו לו תן לנו כסף למצות צדקה. אמר להם לכו לאשתי והיא תתן לכם מדה אחת מלאה דינרים. הלכו לאשתו אמרו לה בעלך אמר תני לנו מדה אחת דינרים. אמרה להם איך אמר לכם, מדה גדושה או מחוקה. אמרו לה סתם אמר לנו. אמרה להם אני נותנת לכם מדה גדושה, ואם בעלי יאמר למה נתתי לכם גדושה, אגיד לו שינכה מכתובתי את ההפרש שבין מדה גדושה למחוקה. חזרו אליו אמרו לו המקום ימלא חסרונך. שאל אותם איך נתנה לכם מדה גדושה או מחוקה? אמרו לו סתם אמרנו לה והיא נתנה לנו מדה גדושה, ואמרה שאם אתה תאמר לה למה, תאמר לך נכה את ההפרש מכתובתה. אמר להם באמת כך היה בדעתי לתת לכם, ולמה לא באתם אצלי מתחלה. אמרו לו שמענו שעבדך שאל אותך מה אוכלים היום ואמרת לו בטרוקסמין, ושוב שאל אותך של אחד במנה או של שתים במנה, ואמרת לו של שתים במנה שהם כמושים וזולים, ואמרנו, אדם שיש לו כל הממון הזה והוא אוכל של שתים במנה? אמר להם, בצרכי גופי אני רשאי לצמצם, ברם במצות בוראי איני יכול ואיני רשאי לצמצם, עכ"ל (אסתר רבה פרשה ב' פסוק ג'). ונראה שמ"ש איני יכול ואיני רשאי, הכוונה, איני יכול מבחינת המצפון, שמצפוני לא נותן לי לצמצם בדבר של מצוה, וגם אם היה מצפוני נותן לי לצמצם, איני רשאי מבחינת מצות בוראי. וראה מ"ש בס"ד במערכת וא"ו, ותרנות ע"ש.
תכלית הדברים. האיש הנבון עליו להתרחק כליל מן הקמצנות שהיא מדה רעה וגרועה בעיני אלהים ואדם, ויהיה שקול ומחושב בכל דרכיו, ויהיו כל מעשיו לשמו יתברך הנכבד והנורא, ומרומם על כל ברכה ותהלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
