ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
אין ספק שהרבה תרמו לזה רבותינו הקדושים, שהעמיקו והחדירו בלב כל העם את האמונה הזכה והטהורה בביאת המשיח, בקובעם בתפילה היום יומית את המשפט: "כי לישועתך קוינו כל היום". המתפלל יום יום תפלה זו, בהכרח שתקבע בלבו ותחרת בזכרונו ובתודעתו ההכרתית את השאיפה העמוקה לביאת הגואל, והיא גם מזכירה לו שהוא גר בארץ נכריה. וע"ז העירונו רז"ל ברוח קדשם, באומרם צפית לישועה (שבת ל"א ע"א), שהוראת המלה צפית בבנין כבד מובנה שהצפיה קשורה עם תקוה, שמצפה ומקוה לראות את הדבר (ראה המלבי"ם בבאור המלות ישעיה כ"ב ו'). ורצונם ז"ל בזה, לנטוע בלב כל אחד שעליו לחשוב תמיד שהמשיח עלול לבוא כל רגע ללא כל הכנות מוקדמות מצדו, או תהליך מחושב מצדנו, וכמ"ש רז"ל שלשה באים בהיסח הדעת, ואלו הם: משיח, מציאה ועקרב (סנהדרין צ"ז ע"א). וכפתגם ההמוני ברוך בורא יש מאין, ותשועת ה' כהרף עין.
אולם, עיקר הצפיה לביאת המשיח, היא המחשבה הטהורה שבביאת הגואל תהיה לנו האפשרות המלאה להתקדש ולהתרומם משפלות הבלי העולם, ולהתרכז בעבודת השי"ת להתעמק במושכלות ובענינים אלהיים לדעת את ה' הנכבד והנורא יתב"ש, מתוך השקט ושלוה ללא כל הפרעות מצד גורמים חיצוניים. כי מכלל הדברים הקובעים את אישיותו של המשיח, יש שני תנאים בולטים:א. בעל חכמה יותר משלמה המלך ע"ה.ב. נביא גדול קרוב בנבואה למשה רבינו ע"ה (הרמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב). והכונה היא, שבתקופתו תגיע האנושות לשיא השלימות בחומר וברוח, כי בעצם זה תפקידו הראשוני, לתקן עולם במלכות שדי.
בהתאם לאמור, מוטלת על כל יהודי חובה נעימה וקדושה להאמין באמונה שלימה ומוחלטת ללא כל פקפוק ח"ו, בביאת משיח צדקנו, שיבוא בב"א, והיא אחת מי"ג עיקרי הדת. שאם לא כן הרי הוא מפסיד רק את עצמו לבד, שאינו זוכה לראות בגדולתם ובתפארתם ובשלותם של עם ישראל. כי אין ספק שבמוקדם או במאוחר יבוא המשיח לגאול את האנושות בכלל, ואת עם ישראל בפרט, ובודאי שביאתו לא תתעכב אף רגע בגלל דעתו הנפסדת והמשובשת של זה. וכמ"ש הרמב"ן, שעל כרחם של מינים יבוא המשיח (הרמב"ן ספר דברים ל"ב מ' עה"פ כי אשא אל שמים ידי ע"ש). וראה מ"ש אוה"ח הק' כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו (ויקרא כ"ה כ"ח עה"פ ואם לא מצאה ידו ע"ש).
והנה התקופה הזאת שאנו חיים בה (התשל"ז ליצירה) אי אפשר בשום פנים לשכל האדם להבינה וכ"ש לחדור לעומקה, כי כל כולה מלאה נגודים, והמנסה להבינה יעלה חרס בידו. כי בכל התקופות שעברו על העולם בכלל ועל עם ישראל בפרט, אין אח ודוגמה לתקופה המעורפלת הזאת, שאורות וצללים שולטים בה יחד, אור וחושך משמשים בה בערבוביא, הזוהר והתפארת והברק החיצוני מצד אחד, חושך ענן וערפל מצד שני, הישגים ותגליות מדעיות מצד אחד, טשטוש ובלבול מוחין מצד שני. ובכלל, המסתכל בעין חודרת ורואה את המצב המוסרי והרוחני הירוד השורר בכל העולם, והמתדרדר תהומה מיום ליום במהירות מסחררת ללא רסן ומעצור, ישתומם וישתאה, וימצא את עצמו נבוך ונבהל, והשאלה הראשונה שתנקר במוחו ולא תתן לו מנוח, היא עד היכן המצב הזה יגיע? איפה תחנתו הסופית? ומי יעצור אותו במרוצתו הדוהרת?
התשובה לשאלות כאלה ודומיהן, כבר נתנה לפני מאות בשנים, ע"י רבותינו הקדושים, אשר חזו ברוח קדשם את כל תעלולי ומחדלי התקופה הזאת של עקבות המשיח. וכה דבריהם: בעקבות משיחא, חוצפא יסגא, ויוקר יאמר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר, והמלכות תהפך למינות, ואין תוכחה, בית ועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחננו, וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו בפני קטנים, בן מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, ועל מי יש לנו להשען, על אבינו שבשמים, ע"כ (סוטה מ"ט ע"ב). המתבונן היטב, יווכח בנקל שדבריהם הקדושים משקפים נאמנה את המצב המציאותי במלאו השורר בכל העולם. והרי הסבר הדברים בקצרה.
א. בעקבות המשיח, בסוף הגלות, הפריצות והחוצפה תגיע לממדים מבהילים. וזה אומרם חוצפא יסגא.
ב. הרדיפה המופרזת אחר תענוגי הגוף, וכמו כן הרדיפה אחר הכבוד והיוקרה. וז"א ויוקר יאמיר.
ג. הלהיטות אחר מסיבות היין וכדומה, וכמו כן היין האמיתי יהיה ביוקר, כי ישתמשו רק ביין מדומה ומלאכותי הנעשה מכל מיני תערובת של חומרים, ולכן היין הטהור יהיה ביוקר. וז"א הגפן תתן פריה והיין ביוקר.
ד. האפיקורוסות והכפירה המושלים בכיפה, לרבות המנהיגים. וז"א והמלכות תהפך למינות.
ה. אי אפשר בשום אופן להוכיח לאלה הנגועים במחלות הנ"ל ולהשיבם לדרך הנכונה והישרה, כי לא ישמעו ולא יקבלו. וכמו כן אין מי שיוכיח, שאם אומר לו טול קיסם, אומר לו טול קורה. וז"א ואין תוכחה.
ו. המועדונים וכו' המיועדים לתענוגות בשרים וזמה. וז"א בית ועד יהיה לזנות.
ז. מרכזי התורה ומעיינות החכמה יחרבו וייבשו. וז"א והגליל יחרב.
ח. חכמי הדור, שמתפקידם לעצור את הזרם הגואה של החטא והפשע, יהיו נבוכים ואובדי עצה מרוב החושך והעלטה האופפים את הכל מסביב. וז"א והגבלן ישום.
ט. גם אלה שישארו נאמנים לה' ולתורתו יהיו שרויים במצב של ערפול וטשטוש מוחין, וקשה להם למצוא פורקן לספיקותיהם ותהיותיהם. וז"א ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו.
י. חכמת חכמים תהיה בזויה ושפלה, וכמו כן נאומים ארוכים ללא כל תוכן. וז"א וחכמת סופרים תסרח.
יא. אנשים דתיים יהיו ללעג וקלס בעיני הצבור החילוני, מאוסים ומשוקצים בעיניהם ובורחים מחברתם. וז"א ויראי חטא ימאסו.
יב. הפוליטיקה, השקר והחנופה ימשלו בכל. וז"א והאמת נעדרת.
יג. אי התחשבות וזלזול בולט מצד הצעירים לאנשים זקנים ומבוגרים. וז"א נערים פני זקנים ילבינו.
יד. השלטון יהיה בידי נערים המנוערים מן התורה ומן המצות. וז"א זקנים יעמדו מפני קטנים.
טו. הבנים מזלזלים בכבוד הוריהם, וגומלים להם רעה תחת טובה. וז"א בן מנבל אב בת קמה באמה.
טז. העדר כבוד בין בני המשפחה. וז"א כלה בחמותה.
יז. בנים סוררים ומורים, וחוסר משמעת מצד אנשי הבית לראש המשפחה, והשקפותיהם ודעותיהם המנוגדות להשקפותיו ודעותיו. וז"א אויבי איש אנשי ביתו.
יח. מנהיגי הדור לא יתביישו בתועבותיהם, וכמו כן בכדי להתקדם ולהגיע למשרה רמה ולהנהגה במדינה משתמשים בחנופה וצביעות. וז"א פני הדור כפני הכלב.
יט. החוצפה והזלזול להורים יגיעו עד כדי כך שהבנים יעשו המעשים הרעים גם בפני הוריהם ללא בושה. וז"א הבן אינו מתבייש מאביו.
כ. אין שום אפשרות בידי אדם לתקן המצב הנורא והאיום המתואר בשום פנים, ורק הוא יתב"ש לבד יכול לתקן באמצעות עבדו משיחו. וז"א ועל מי יש לנו להשען על אבינו שבשמים.
מבואר מזה שכל סימני המשיח שרבותנו הקדושים, חזו אותם מאז ברוח קדשם, כולם ללא יוצא מן הכלל התגשמו בימינו ולעינינו, וכולנו עדים היום על מציאותם. וא"כ מי פתי וחסר לב יפקפק ח"ו בביאת המשיח? למה הדבר דומה לאדם נאמן שאמר לחבירו, דע כי במקום פלוני יש ארמון, ובתוכו אוצרות מלכים זהב וכסף, והסימן לכך, מסביב לארמון תמצא גדר של קוצים וברקנים, ואחרי הגדר חומה בצורה, ואחרי החומה דלת ברזל נעולה, פתח הדלת והכנס ותמצא את האוצר בתוך הארמון, היתכן לחשוב שאחרי שיראה במו עיניו את כל הסימנים שנתן לו שהם נכונים, האם יפקפק אף לרגע במציאת האוצר בפנים הארמון, למרות שטרם ראה אותו?
המורם מכל האמור, שעל כל יהודי להיות חזק ואיתן באמונה מוחלטת, בביאת המלך המשיח שיבוא בב"א לגאול כל העמים בכלל, ועם ישראל בפרט, ולתקן עולם במלכות שדי, ומלאה הארץ דעה את ה' הנכבד והנורא, יתב"ש לעולמי עולמים ולנצח נצחים.
הערה. המאמר הנ"ל בסוטה, נזכר בכמה מקומות בדברי חז"ל בשנויים דלהלן.
א. כאן הגירסא ויוקר יאמיר, ופירושו כל הדברים יתייקרו הרבה, או שהכבוד יהיה נאהב מאד לרדוף אחריו, כמ"ש התוי"ט ע"ש. ואילו בסנהדרין צ"ז ע"א והיוקר יעות, ופירש"י ז"ל יקר כבוד, שלא יכבדו זה את זה, ל"א היוקר יעות, מכובד שבהם יהיה עוותן ורמאי, ע"ש. ובשיר השירים רבה פ"ב כ"ט ויוקר הווה ע"ש, וזה מתאים לפירוש הראשון של ויוקר יאמר.
ב. כאן הגירסא והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו. ושם בסנהדרין והגבלן יאשם, ופירש"י מקום ששמו כך ישתומם, ואנשי הגבול, אנשי גבול א"י, ל"א אנשי גזית סנהדרין ע"ש. והתפארת ישראל כאן אות צ"ה פירש, שהם מנהיגי הדור השומרים גבול העולם בני דורם לבלי יעברום, ואנשי הגבול, הם הישרים המתנהגים כפי צווי הגבלן, ע"ש, וע"ז סמכנו בדברנו בפנים. ויתכן עוד לפרש, שהגבלן היינו החכם המגביל את עצמו בגדרים וסייגים לבל יבוא לידי חטא, ואנשי הגבול הם האנשים הסרים למשמעותו, או מלשון מגבל כמו גבלא דבי נשא (שבת קנ"ו ע"א), גבל של בית רבי (פסחים ל"ד ע"א), גביל לתורא גביל לתורי (ב"מ ס"ט ע"א), שפירושם מגבל האוכל, וה"נ החכם טורח בתורה והופך בה להבינה, בכדי ללמדה לאחרים, ואנשי הגבול הם האנשים השומרים גבול התורה לבל יעברו עליהם. ובתנא דבי אליהו זוטא פרק ט"ז עה"פ אשר חרפו אויבך ה' אשר חרפו עקבות משיחך, הגירסא היא והגולן ישתומם ואנשי הגולן וכו', ועיין הרב מאורי אש בפירושו על תדב"א אות ע"ט מ"ש בזה ע"ש. ואכמ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
