ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
אולם לדאבון הלב בזמן האחרון פשתה המספחת של ריקודים מעורבים, גברים ונשים רחמנא ליצלן, לרבות במקום מצוה כגון נשואין או בר מצוה וכדומה. ופרט לקומץ קטן בכמות אבל גדול באיכות של אנשים יראים ושלימים שעדיין שומרים אמונים לתוה"ק ודבקים בקדושתה וטהרתה, המקפידים לבל יהיו ריקודים מעורבים בשמחותיהם, הנה רוב חלקי העם לא שמים על לב האיסורים החמורים שיש בריקודים כאלה, והתוצאות ההרסניות היוצאות מהם, כמ"ש להלן בס"ד.
והנה ברור הדבר שריקודים שלא במקום מצוה כאמור, אפילו של גברים לבד, יש בהם משום הוללות וקלות ראש, ובזבוז הזמן לריק, שעונשם חמור מאד. וכ"ש ריקודים מעורבים של גברים ונשים, בחורים ובתולות, אשר ילאה העט והלשון לפרט האיסורים החמורים שיש בהם, ותסמר שערת אנוש לבאר העונשים הכבדים הבאים בעקבותיהם, והם:
א. הרהורי עבירה המכלים גוף ונפש, וכמו שהודיעונו רבותנו הקדושים ברוח קדשם באמרם, הרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כ"ט ע"א), וכונתם ז"ל בזה:א. שתאות נשים מחלישה את הגוף, יותר מהמעשה עצמו (רש"י שם).ב. החוטא בהרהור, הנהו חוטא בשכלו, בדבר החשוב אשר בו, ואין דומה מרידת עבד למרידת שר (רבינו הרמב"ם ז"ל במו"נ ח"ג פ"ח).ג. ההרהור פוגם במחשבה שהיא המשכן העליון בגוף, והמעשה בא מהגוף (דבש לפי מ"ע ה' אות ח'). וכולם אמת, שהרהור עבירה מחליש הגוף ומטמא הנפש.
ב. גירוי יצרים, שמגרה בו יצה"ר, ועונשו מפורש בדברי רז"ל, באמרם, המקשה עצמו לדעת יהיה בנדוי (נדה י"ג ע"ב).
ג. הוצאת זרע לבטלה, על ידי חימום גופו, ועונשו כבד מנשוא (ראה נדה שם ע"א, תמורה ג' ע"ב).
ד. חיבוק אשה זרה, ואפילו היא פנויה, הרי היא בחזקת נדה, וק"ו אם היא אשת איש, אשר כל הנוגע בה לא ינקה.
ונוסף לכל האיסורים החמורים הנ"ל, יש עוד תוצאה הרסנית, שזה נותן עיניו בזו, וזו בזה, והתוצאה היא, הרס משפחות, וכמה מאות ואלפי משפחות נהרסו בעטים של ריקודים מעורבים. וכמאמר החכם: ריקודי גברים ונשים ההוזים והוללים, דומה לחותה בחיקו גחלים, ראשיתם אש בנעורת, ואחריתם צרעת ממארת, ע"כ.
כל זה מדובר, אם הריקודים התקיימו ביוזמת הרוקדים עצמם, כגון שערכו נשף וכדומה. אבל אם מתקיימים בחתונה או בבר מצוה, יש עוד איסור נוסף לבעלי השמחה שהם ההורים, והזוג עצמו, שהם נכללים בסוג המחטיא את הרבים, שאין מספקין בידו לעשות תשובה (אבות פ"ה משנה י"ח, יומא פ"ז ע"א), כי הם הגורמים לכל האיסורים הנ"ל, והם שותפים לעבירה. ובמקום מצות עשה אחת שהם מקיימים, לוקחים על שכמם משא כבד של עבירות אשר לא יוכלון שאת, וכאמרם ז"ל שהמחטיא את האדם עונשו גדול יותר מן ההורגו, שההורגו הורגו בעוה"ז ויש לו חלק לעוה"ב, והמחטיאו הורגו בעוה"ז ובעוה"ב (במדבר רבה פכ"א ד', תנחומא פנחס ד'). וכן המוזמנים למסיבות כאלה שיש בהם ריקודים מעורבים, אע"פ שאינם משתתפים בפועל בריקודים, אלא יושבים ומסתכלים, גם הם אינם נקיים מהעבירות הנ"ל של הרהורי עבירה, גירוי יצרים, והוצאת ז"ל, וכמ"ש רז"ל עה"פ ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אחרי לבבכם, זו מינות, ואחרי עיניכם, זו זנות (ברכות י"ב ע"ב) כי עינא ולבא תרי סרסורי עבירה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה). ואין ספק שבמוקדם או במאוחר, כולם יבואו על ענשם, הרוקדים, ואלה שגרמו להם לרקוד שהם בעלי השמחה, ואלה היושבים ומסתכלים, כי הקב"ה מאריך רוחיה וגבי דידיה (ירושלמי תענית פ"ב ה"א).
ולכן הטוב והישר הוא, שלא להשתתף כלל בשמחות שמתקיימים בהן ריקודים מעורבים, כי אין שמחה כשהיצ"ר שולט (ס"ח סי' תתש"ך, ועיין הרב"ח ז"ל אבהע"ז סי' ס"ב ד"ה וי"א). וכמ"ש רז"ל כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, שלא היו נכנסים לסעודה אא"כ יודעים מי מיסב עמהם (סנהדרין כ"ג, ע"א). ואם אי אפשר בשום אופן להשתמט, יש לעזוב את המקום תכף עם התחלת הריקודים, ולא להתחשב שזה יפגע בבעלי השמחה או באנשים אחרים שדבר זה לא ימצא חן בעיניהם, כי אדם קרוב אצל עצמו.
תכלית הדברים. האיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, לא יעשה ריקודים מעורבים ח"ו בשמחותיו בשו"פ ואופן, ולא להיות נוכח במקום שמתקיימים, כי זאת עצת היצה"ר להחטיאו ולהכשילו ולהעמיס עליו חבילות של עבירות כאמור. וילך בדרכי אבותיו ואבות אבותיו שקיימו את המצוות כהלכתן, ולכן היו מצליחים בבניהם ובנשואיהם, וזווגם היה עולה יפה, וחייהם מלאי אושר ונחת, ובניהם כשתילי זיתים סביב לשלחנם, ענפים דומים לשרשים, לפי שכל מעשיהם היו כפי התוה"ק הכתובה והמסורה שהיא רצונו יתב"ש לדור דורים ולנצח נצחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
