ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה הנושא הזה כולל שני סעיפים:א. מצות תוכחה.ב. מצות מחאה. ושתיהן יסודתן בהררי קודש, באמרם ז"ל כל ישראל ערבים זה לזה (סנהדרין כ"ז ע"ב, שבועות ט"ל ע"א). והרי ביאורן בקצרה.
א. מצות תוכחה. מצוה זו מוטלת על כל אדם מישראל ללא יוצא מן הכלל, אם רואה את חבירו עובר עבירה, או רוצה לעבור עבירה, בין אם העבירה מן התורה, בין מדברי חכמים, בין בשוגג בין במזיד, וכן אם רוצה להמנע מאיזה מצוה, ואפילו אם עושה דבר שאינו הגון, כלומר דבר שאין בו איסור אלא שלא ראוי לעשותו (ראה תוספות ברכות ל"א ע"ב ד"ה דבר), חייב להוכיחו באמרי נועם ובמתק שפתים ולהסביר לו שהוא גורם רעה לעצמו בזה שהוא עובר על מצות המלך העליון יתב"ש. וכן אם חשד בחבירו שחטא כלפיו, ג"כ יוכיחנו, ואז יתכן שיתברר לו שאין כל יסוד לחשדו, או שחבירו יתנצל בפניו ויבקש סליחתו, ועי"ז תמשיך לשכון ביניהם אהבה וריעות. וזה אומרו יתב"ש לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכיח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא (ויקרא י"ט י"ז, ראה ערכין ט"ז ע"ב, הרמב"ם הלכות דעות פ"ו הלכה ה' ו' ז' ח').
והעצה הטובה להצלחת התוכחה, להוכיחו בסתר בינו לבינו שלא יתבייש. ועוד שבזה יוכח, שאך את טובתו הוא מבקש, ולא יחשוד בו שיש לו איזה כונה זדונית או מגמה שלילית. וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ למנצח מזמור לדוד, בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע (תהלים נ"א, א' ב'), שדוד המלך ע"ה היה מנגן ושמח כי נתן הנביא בא להוכיחו בביתו בסתר כמו שהוא בא אל בת שבע בסתר, ולא הוכיחו ברבים שלא יתבייש (ראה גאון עוזנו החיד"א, בספרו יוסף תהלות עה"פ הנ"ל).
וכתבו הפוסקים ז"ל שאין חיוב להוכיח לאדם רשע שעושה עבירות בזדון בגלוי, או לץ שמתלוצץ על המוכיח, או לאדם סכל (ספר יראים סי' ל"ז, סמ"ג מצות עשה י"א).
ב. מצות מחאה. מצוה זו מוטלת רק על מי שיש בידו להניא ולהעניש עוברי עבירה, או להכריחם לקיים המצוה. כמ"ש רבותינו ז"ל שם בסנהדרין ובשבועות, באמרם, שהיה בידם למחות ולא מיחו, ע"ש, ר"ל יש בידם היכולת להעניש.
לפי האמור, בתקופתנו זאת, תקופת ההפקרות המולטת בפרט בכל מה שקשור לדת, שבעוה"ר הפרוץ מרובה על העומד, ואיש הישר בעיניו יעשה וכח אין להכריחם ולהענישם, פטורים אנו מהערבות, וגם לא מוטל עלינו שום חיוב להוכיחם, כי ברור הדבר שלא יקבלו תוכחה, ואין הם בכלל עמיתך (ראה גאון עוזנו בברכ"י או"ח סי' תר"ח אות ד', ערוך השלחן שם ס"ז, משנ"ב שם בביה"ל ד"ה אבל, שו"ת צוף דבש חו"מ סי' ל"ה, שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' ש"ג). ומצות התוכחה בזמננו זה, יש להוכיח רק לאלה המאמינים בתוה"ק שבכתב ושבע"פ, ומקיימים מצוותיה הישרים שכולם נתנו מרועה אחד, יתב"ש לנצח נצחים. הרחמן הוא ילמד כל התועים בינה לעובדו שכם אחד, ומלאה הארץ דעה את ה', בב"א.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
