ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
ורבותינו הקדושים הודיעונו במאמרם על הפסוק "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין - אמר רבא יום השביעי שבת היה, שישראל אוכלים ושותים, מתחילים בדברי תורה ובדברי תשבחות (אומרים שירים ותשבחות למלך הכבוד סלה, יתברך שמו), אבל אומות העולם שאוכלים ושותים אין מתחילים אלא בדברי תיפלות..." (מגילה יב, ב). ורצונם ז"ל ללמדנו רעיון עמוק, שעם ישראל נבדל מכל העמים לא רק באמונתו הטהורה ובתורתו הקדושה, אלא גם במנהגיו הישרים ובאורחות חייו הנעלים, בחגיו ובשבתותיו המלאים זיו, נועם והדרת קדש.
והנה למותר יחשב להגיד ההבדל העצום בתוכן ובצורה שיש לחגי ישראל ומועדיו שכולם נתנו מרועה אחד, יתברך שמו, לבין חגאות של אומות העולם. כי חגי ישראל נועדו מראש לזכור חסדיו, יתברך שמו ולהודות לשמו הנכבד והנורא, והם יסוד מוסד ואבן פנה להתחדשות והתרעננות הגוף והנפש ולהתעלות רוחנית וכמיהה וערגה להתקשרות הצורה ביוצרה, יתברך שמו, והשחררות מימי החול ולהתקדש לעבודת האל הנאדר בקדש.
וההפך הגמור מכל האמור, הם החגאות של אומות העולם, שכולם ריקים מכל תוכן וצורה, וכל כולם התפרקות יצרים והשתוללות ההמון הצמא לשכרות ולזימה. והמכיר את ימי אידיהם של אומות העולם, יודע היטב איך היו היהודים מסתתרים בבתיהם אחרי מנעול ובריח לבל יראו החוצה מפני חמת המציק של ההמון הנבער השתוי לשכרה והמחפש הזדמנות להתנכל ליהודים ולשדוד רכושם, אשר בזה מוצא פורקן ליצריו האפלים ולנפשו הבהמית, וכמה פוגרומים ופרעות עשו ביהודים בימי אידיהם, תקצר היריעה מהכיל אפילו חלק קטן מהם.
אמנם למרבה הצער והחרפה, נמצאים כמה אחדים מבין היהודים אשר הספיקו לשכוח את כל אשר עוללו להם הגויים בימי אידיהם, ובסכלותם ובפתיותם מוכנים לחגוג אתם את חגאותיהם ולהשתתף אתם בהוללותם. אין ספק שזה נובע מריקנות פנימית, חסרון ידיעה, והעדר כבוד עצמי ולאומי. ולמגנת לב נמצאים גם אחדים חסרי מצפון ורודפי בצע, המארגנים הופעות וריקודים ותזמורת בליל אידיהם, ובזה נכשלים ומכשילים אחרים באיסורים חמורים מן התורה, וכאומרו, יתברך שמו ולא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח מפניכם (ויקרא כ, כג, וראה בספר החינוך מצוה רס"ב). וברור הדבר שהגויים בזים בלבם לכל האורחים האלה הבלתי קרואים, ורואים בהם כאנשים המוכנים למכור את בכורתם בנזיד עדשים. ולו חכמו כל אלה, ההולכים לרעות בשדות זרים והמחפשים תחליפים מלאכותיים, לשמור את חגי ישראל ומועדיו המפוארים והנהדרים, אז היו מבחינים בין האור שבחגי ישראל ובין החושך שבחגאות אומות העולם, ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.
תכלית הדברים. על כל יהודי לדעת שהוא חוליא בשרשרת הדורות של העם הנבחר אשר בו בחר מלך עולם, יתברך שמו לשרתו ולברך בשמו, ולשמור מצוותיו, חוקותיו ומשפטיו, ובפרט בחגים וימים טובים שבהם האדם פנוי מעסקיו. וכן להיזהר ולהישמר שלא להיסחב בזרם העכור של הוללות ותועבות הגויים בימי אידיהם, כי כולם ישא רוח יקח הבל. הרחמן הוא יסיר מסווה העיוורון מעל עינינו ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו לטוב לנו כל הימים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת המחבר, להזמנות: 5244664 - 050.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
