ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
אולם לדאבון הלב בזמן האחרון פשתה המספחת של ריקודים מעורבים, גברים ונשים רחמנא ליצלן, לרבות במקום מצוה כגון נשואין או בר מצוה וכדומה. ופרט לקומץ קטן בכמות אבל גדול באיכות של אנשים יראים ושלימים שעדיין שומרים אמונים לתוה"ק ודבקים בקדושתה וטהרתה, המקפידים לבל יהיו ריקודים מעורבים בשמחותיהם, הנה רוב חלקי העם לא שמים על לב האיסורים החמורים שיש בריקודים כאלה, והתוצאות ההרסניות היוצאות מהם, כמ"ש להלן בס"ד.
והנה ברור הדבר שריקודים שלא במקום מצוה כאמור, אפילו של גברים לבד, יש בהם משום הוללות וקלות ראש, ובזבוז הזמן לריק, שעונשם חמור מאד. וכ"ש ריקודים מעורבים של גברים ונשים, בחורים ובתולות, אשר ילאה העט והלשון לפרט האיסורים החמורים שיש בהם, ותסמר שערת אנוש לבאר העונשים הכבדים הבאים בעקבותיהם, והם:
א. הרהורי עבירה המכלים גוף ונפש, וכמו שהודיעונו רבותנו הקדושים ברוח קדשם באמרם, הרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כ"ט ע"א), וכונתם ז"ל בזה:א. שתאות נשים מחלישה את הגוף, יותר מהמעשה עצמו (רש"י שם).ב. החוטא בהרהור, הנהו חוטא בשכלו, בדבר החשוב אשר בו, ואין דומה מרידת עבד למרידת שר (רבינו הרמב"ם ז"ל במו"נ ח"ג פ"ח).ג. ההרהור פוגם במחשבה שהיא המשכן העליון בגוף, והמעשה בא מהגוף (דבש לפי מ"ע ה' אות ח'). וכולם אמת, שהרהור עבירה מחליש הגוף ומטמא הנפש.
ב. גירוי יצרים, שמגרה בו יצה"ר, ועונשו מפורש בדברי רז"ל, באמרם, המקשה עצמו לדעת יהיה בנדוי (נדה י"ג ע"ב).
ג. הוצאת זרע לבטלה, על ידי חימום גופו, ועונשו כבד מנשוא (ראה נדה שם ע"א, תמורה ג' ע"ב).
ד. חיבוק אשה זרה, ואפילו היא פנויה, הרי היא בחזקת נדה, וק"ו אם היא אשת איש, אשר כל הנוגע בה לא ינקה.
ונוסף לכל האיסורים החמורים הנ"ל, יש עוד תוצאה הרסנית, שזה נותן עיניו בזו, וזו בזה, והתוצאה היא, הרס משפחות, וכמה מאות ואלפי משפחות נהרסו בעטים של ריקודים מעורבים. וכמאמר החכם: ריקודי גברים ונשים ההוזים והוללים, דומה לחותה בחיקו גחלים, ראשיתם אש בנעורת, ואחריתם צרעת ממארת, ע"כ.
כל זה מדובר, אם הריקודים התקיימו ביוזמת הרוקדים עצמם, כגון שערכו נשף וכדומה. אבל אם מתקיימים בחתונה או בבר מצוה, יש עוד איסור נוסף לבעלי השמחה שהם ההורים, והזוג עצמו, שהם נכללים בסוג המחטיא את הרבים, שאין מספקין בידו לעשות תשובה (אבות פ"ה משנה י"ח, יומא פ"ז ע"א), כי הם הגורמים לכל האיסורים הנ"ל, והם שותפים לעבירה. ובמקום מצות עשה אחת שהם מקיימים, לוקחים על שכמם משא כבד של עבירות אשר לא יוכלון שאת, וכאמרם ז"ל שהמחטיא את האדם עונשו גדול יותר מן ההורגו, שההורגו הורגו בעוה"ז ויש לו חלק לעוה"ב, והמחטיאו הורגו בעוה"ז ובעוה"ב (במדבר רבה פכ"א ד', תנחומא פנחס ד'). וכן המוזמנים למסיבות כאלה שיש בהם ריקודים מעורבים, אע"פ שאינם משתתפים בפועל בריקודים, אלא יושבים ומסתכלים, גם הם אינם נקיים מהעבירות הנ"ל של הרהורי עבירה, גירוי יצרים, והוצאת ז"ל, וכמ"ש רז"ל עה"פ ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אחרי לבבכם, זו מינות, ואחרי עיניכם, זו זנות (ברכות י"ב ע"ב) כי עינא ולבא תרי סרסורי עבירה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה). ואין ספק שבמוקדם או במאוחר, כולם יבואו על ענשם, הרוקדים, ואלה שגרמו להם לרקוד שהם בעלי השמחה, ואלה היושבים ומסתכלים, כי הקב"ה מאריך רוחיה וגבי דידיה (ירושלמי תענית פ"ב ה"א).
ולכן הטוב והישר הוא, שלא להשתתף כלל בשמחות שמתקיימים בהן ריקודים מעורבים, כי אין שמחה כשהיצ"ר שולט (ס"ח סי' תתש"ך, ועיין הרב"ח ז"ל אבהע"ז סי' ס"ב ד"ה וי"א). וכמ"ש רז"ל כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, שלא היו נכנסים לסעודה אא"כ יודעים מי מיסב עמהם (סנהדרין כ"ג, ע"א). ואם אי אפשר בשום אופן להשתמט, יש לעזוב את המקום תכף עם התחלת הריקודים, ולא להתחשב שזה יפגע בבעלי השמחה או באנשים אחרים שדבר זה לא ימצא חן בעיניהם, כי אדם קרוב אצל עצמו.
תכלית הדברים. האיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, לא יעשה ריקודים מעורבים ח"ו בשמחותיו בשו"פ ואופן, ולא להיות נוכח במקום שמתקיימים, כי זאת עצת היצה"ר להחטיאו ולהכשילו ולהעמיס עליו חבילות של עבירות כאמור. וילך בדרכי אבותיו ואבות אבותיו שקיימו את המצוות כהלכתן, ולכן היו מצליחים בבניהם ובנשואיהם, וזווגם היה עולה יפה, וחייהם מלאי אושר ונחת, ובניהם כשתילי זיתים סביב לשלחנם, ענפים דומים לשרשים, לפי שכל מעשיהם היו כפי התוה"ק הכתובה והמסורה שהיא רצונו יתב"ש לדור דורים ולנצח נצחים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









