ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
וברור הדבר שהסיבה לאי-חשבון הנפש מצד רוב המון העם היא תוצאה של חסרון ידיעה בין התועלת הנצחית לבין התועלת הרגעית. ונוסף לכך, טבע האדם להיות נמשך אחר הדברים הגשמיים המורגשים ומוחשים לו וקרובים לתפיסתו השכלית והנאתם מיד, לא כן הדברים הרוחניים העדינים ודקים מאד מאד, וא"א להשיגם אלא בעין השכל ותועלתם לעתיד, אינו נמשך אחריהם, כמו הפתי הנמשך לקנות סחורה גסה שמחירה זול, והמשכיל קונה סחורה עדינה שמחירה רב. וכמ"ש המפרשים ז"ל, שלכן נקרא יצה"ט מסכן ויצה"ר מלך (ראה זוה"ק ריש פרשת וישב קע"ט ע"א), לפי שהגמול על המעשים הטובים הוא רק לעתיד ולא בהווה, וכאמרם ז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קידושין ט"ל ע"ב), אבל המעשים הרעים הנאתם לאלתר.
והנה אם נתבונן נראה שיש שלשה סוגים בבני אדם.א. שעובד את גופו.ב. שעובד את גופו הרבה ואת בוראו מעט.ג. שעובד את בוראו הרבה ואת גופו מעט. ביאור הדברים.
א. יש אדם שרק הנאת הגוף ותועלתו תופסים אצלו מקום. וזה מתבטא במעשיו, בדבורו ובהלך מחשבתו, וריק מכל השקפה ורעיון על ערך קדושת הגוף וטהרת הנפש, או על יעוד האדם ותכליתו בחיים. ואין צריך לומר שאינו מעלה על דעתו כלל שהוא עתיד ליתן דין וחשבון על כל מעשיו. ועל זה אפשר לומר לא דברה תורה במתים (ריש פתיחתא דאיכ"ר).
ב. יש אדם שהעיקר אצלו הוא הגוף, והנשמה טפלה. כלומר מבזבז רוב זמנו, או כמעט כולו, על דברים גשמיים גופניים, ומחשבתו מרחפת יומם ולילה איך לספק לגופו כל דרישותיו, ואם פעם תזדמן לו איזה מצוה עושה אותה בצורה עראית כלאחר יד "על קצה המזלג", ובדרך זו מתנהג בתפילותיו ובנדבותיו וכדומה. וכך עוברים שנותיו לריק ולבהלה. ולו היה מתבונן מה יעודו בחיים ומה התכלית הנדרשת ממנו, וכפעם בפעם יעשה חשבון הנפש, אין ספק שהיה מחליף השיטה, ואז היה מביא תועלת לגופו ופדות לנשמתו.
ג. יש אדם שהוא שלם בדיעותיו ובמידותיו, שכל מגמתו בכל מעשיו להפיק רצון מאת רבון כל המעשים יתב"ש, ותמיד עושה חשבון הנפש מתוך ידיעה ברורה שכל הקניינים הגשמיים ותענוגי הגוף הבל המה, ומתוך אמונה צרופה שהוא עתיד ליתן דין וחשבון על כל מעלליו. ולכן אפילו הדברים ההכרחיים לגוף, כגון אכילה ושתיה שינה וכדומה, אינם אצלו אלא אמצעי לתכלית שהיא להיות בריא וחזק לעבודתו יתב"ש, לקיום גופו ולא להנאת גופו.
תכלית הדברים. האיש הבריא בשכלו ודעתו נכונה, עליו לעשות חשבון הנפש, ולחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. ולא יחליף הקיים בעובר והנצחי בזמני, ויזכור תמיד יעודו ותכליתו בחיים לעשות רצונו יתב"ש ע"י למוד התורה וקיום מצוותיה, שזה הוא היעוד הנשגב והתכלית האמיתית בחיי אנוש עלי אדמות, וזה כל האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
