ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה אין ספק שאדם שאינו מכיר בטובה שעשה לו חבירו, לא יכיר גם בטובה שעושה לו הקב"ה בכל עת ובכל רגע, אשר בחסדו הגדול גמלו כל כך הרבה טובות שאין להן חקר ולא מספר מיום צאתו מרחם אמו. וכמ"ש רז"ל כל הכופר בטובתו של חבירו כאלו כופר בטובתו של מקום (גאון עוזינו בספר מדבר קדמות מע' כ' אות ט"ו). וכן הודיעונו רז"ל ברוח קדשם, שכל הכופר בגמילות חסד כאילו כופר בעיקר (קה"ר פ"ז סוף פ"ד), ולכן עונשו חמור מאד, שממהרים להפרע ממנו רח"ל, והראיה מנבל (ס"ח סי' קפ"ה, ראה שמואל א' כ"ה ל"ח). וכמאמר החכם: אנוש כפוי טובה, רעתו גדולה ורבה, בביתו מצוקה ועזובה, ופורענותו ממהרת וקרובה, חרפה ישכב למעצבה, ככתוב ולא תביא תועבה, ע"כ. ורז"ל בחכמתם העמוקה למדונו, שלא להיות כפוי טובה אפילו על הדבר הדומם שאין לו כל הרגשה, וזה אומרם בירא דשתית מיניה לא תשדי ביה קלא (בב"ק צ"ב ע"ב, תנחומה מטות כ"ב). פירוש, באר ששתית ממנו לא תזרוק בו אבן, ורצונם ז"ל להרחיק אותנו כליל מתכונה רעה זו של כפיית טובה, ולהחדיר בלבנו את התועלת שיש בהפכה.
וברור הדבר שתכונה רעה זו, לא רק שהיא נגד היושר וההגיון, אלא שהיא עתידה להתנקם בו עצמו, שלא ימצא מי שיחלצהו בעת צרתו ויבוא לעזרתו בעת מצוקתו. וכמאמרם ז"ל טבא לביש לא תעביד וביש לא ימטא לך (ב"ר פכ"ב ח'), דהיינו טובה לאדם רע לא תעשה ורעה לא תגיע אליך. וכן אמר החכם מכל אדם שלמה המלך ע"ה משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו (משלי י"ז י"ג). והכונה בזה,א. שזה דבר טבעי שכאשר תהיה הרעה בביתו, לא יבוא אף אחד לעזור לו להסיר הרעה מביתו.ב. שזה עונש מן השמים, כי הוא כופר גם בטובתו של מקום כאמור (ראה הרלב"ג שם). ויש לציין, שאין הבדל בין אם הוא משיב רעה ממש תחת טובה, ובין אם הוא רק לא משיב טובה כשיש לאל ידו לעשות כן, ששניהם נחשבים בסוג כפוי טובה, וההוכחה מנבל הכרמלי.
סוף דבר, האיש המכיר במומו שיש לו תכונה רעה זו של כפיית טובה, יבקש רפואות תעלה מאת רופאי הנפש האמיתיים, וסמי מזור למחלה ממארת זו, ויקבל לקח מפי סופרים ומפי ספרים, המרעיפים טללי אורה על תלמי לבבות חשוכים ועקשים וארוכה ומרפא ללבב דוי, ויתבונן היטב בכל הדברים האמורים למעלה, וישתדל בכל עוז לעקור תכונה רעה זו מן השורש ושב ורפא לו.
הערה. עיין רש"י ז"ל בפ"ק דע"ז דף ה' ע"א, ד"ה כפויי טובה, שפירש, אינם מכירים להחזיק טובה לבעלים, ע"ש. והכונה שמסתירים ומעלימים את הטובה כאילו אינה, ודו"ק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
