תאוה | הרב מישאל דהאן זצוק"ל | בית המדרש

ספריה
מוסר מלכים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצ"ל

2 דק' קריאה

יעלת החן וגולת הכותרת של כל המעשים הגשמיים והרוחניים, היא חרות הנפש האמיתית, המתבטאת בזה שהאדם כובש תחתיו את כל תשוקותיו ושולט על כל רצונותיו שלטון מלא ומוחלט ולכל אשר יחפוץ יטם. אדם שהגיע לרמה גבוהה זו, הוא בן חורין אמיתי. כי אדם שחסר לו הכח הנפשי להתגבר על תאותיו, הרי הוא עבד נרצע כל ימיו.
והנה ברור מאד, שאדם השבוי בידי תאותיו ומכור למאויו, שתים רעות גורם לעצמו:א. הורס מבנה גופו.ב. משחית נפשו. ביאור הדברים.
א. אין ספק שאדם שאינו מכלכל מעשיו כלומר שאינו מסתפק במצרכים הגשמיים במדה ובמשקל לפי ההכרח, ומשתמש בהם ללא רסן ומעצור, יביא על עצמו צרות רבות ורעות, מחלות ומכאובים, וגם אם גופו בריא וחסון כאלונים, סופו להתמוטט ובריאותו תתרופף, ויצא מן העולם לפני זמנו. וכמאמרם ז"ל התאוה מוציאה את האדם מן העולם (אבות פ"ד כ"ח), והיינו לפני זמנו, וכן הודיעונו רז"ל במתק לשונם באמרם מה יעשה אדם ויחיה? ימית את עצמו, מה יעשה אדם וימות? יחיה את עצמו (תמיד ל"ב ע"א), ורצונם ז"ל ללמד לתועים בינה, שהרוצה חיים בריאים וארוכים, יתנזר מתענוגי הגוף, והרוצה למות לפני זמנו, יענג את גופו, וראה בש"ס גיטין ע' ע"א ע"ש.
ב. אדם ההולך בשרירות לבו ורודף אחר התאות הגשמיות, לא יתכן שיתפנה לעבודתו יתב"ש, שהיא התכלית האמיתית בחיי אנוש עלי אדמות, היות שמחשבתו ולבו תפוסים איך להגיע למלא תאותיו, כי עצם כניעתו לתאותיו גם אם לא הגיע להגשימן, דיה היא לבד להרחיקו מהדרך הישרה והנכונה של קיום המצוות. וכדברי המשורר מהר"י הלוי זלה"ה, באומרו "ואיכה אעבוד יוצרי בעודי, אסיר יצרי ועבד תאותי" (מתוך הבקשה, ה' נגדך כל תאותי, של שחרית יוה"כ).
אמנם הדרך היחידה המובילה להשגת מטרה נעלה זו של ריסון התאוה, לא תושג בשו"פ ואופן אלא ע"י התבוננות שכלית והתעמקות מחשבתית בלימוד התורה הקדושה וספרי מוסר ויראה המלאים רעיונות נשגבים, והמבהירים היטב את אפסיות הבלי העולם כפי שהם באמת, והפקת לקחים מדבריהם הקדושים החוצבים להבות אש.
תכלית הדברים בקצרה. האיש הרוצה לשמור על בריאותו הגופנית ולראות חיים טובים ומאושרים בעוה"ז, ולזכות לחיים נצחיים לעוה"ב, לא ילך שולל אחרי תאותיו, ויידע ללא פקפוק, שההנאה הרגעית שיש לו מהן, סופה להתנקם בו. וכמאמר החכם: התאוה המופרזת מנפש עד בשר מכלה, אם הגוף איתן וחסון הוא כאלונים, ואם הנפש ברה כשמש בחצי העגולה, בעטיה תפסיד שני עולמים ואורות צפונים, ע"כ. ולכן בעוד כחו במתניו יתרחק מהן ולא יבזבז הזמן היקר ברדיפה אחרי הבל וריק, ואת כל מרצו יוציא על לימוד התורה וקיום מצוותיה שבהן ירגיש הסיפוק האמיתי, והעיקר שיהיו כל מעשיו לשם שמים, לעשות רצונו יתב"ש הנכבד והנורא.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.

מוסר מלכים