ישיבה
בי×Ē מדרש שאל א×Ē הרב לוח שנה ויקישיבה ×Ēרומו×Ē

הקדש×Ē הלימוד בא×Ēר

הקדש

ישיבה
 בי×Ē המדרש

בי×Ē המדרש
  • ספריה
  • גבור×Ē חנניה
  • היחס בין פסיק×Ē הלכה ל×Ēור×Ē הסוד
קטגוריה משני×Ē
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • הלכה ומנהג
  • נושאים שונים
undefined
12261
46 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē שי×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש לה×Ļלח×Ē

×ĸם ישראל

שי×ĸור לדרךאזור שורטיםשי×ĸורים לנשיםפרש×Ē השבו×ĸסדרו×Ēספריהפסקי דיןבחן א×Ē ×ĸ×Ļמך
הקדמה
ץפר הזוהר הקדוש חובר ×ĸל ידי רבי ׊מ×ĸון בר יוחאי, וה×Ēפרסם ב×ĸולם ×ĸל ידי ר' משה די ליאון במאה הי"ג. ץפר הזוהר × ×Ēקבל ×ĸל ידי הפוסקים בסו×Ŗ ×Ēקופ×Ē הראשונים ולאחר ח×Ēימ×Ē ה×Ēלמוד, ונמ×Ļאים בו כמה דברים הסו×Ēרים א×Ē הכ×Ēוב ב×Ēלמוד וכן א×Ē הפוסקים שלא ראוהו. גם א×Ļל האר"י ז"ל שביאר א×Ē הזוהר ובנה ×ĸליו קומה נוספ×Ē בבניין ×Ēור×Ē הסוד וחכמ×Ē האמ×Ē, נמ×Ļאים דברים הסו×Ēרים א×Ē דברי הפוסקים.
במאמר זה ננסה להבין א×Ē שיט×Ē הפסיקה של הרב מרדכי אליהו שהיא למ×ĸשה שיט×Ē הפסיקה של הרב יוס×Ŗ חיים 1 ב×ĸל ה"בן איש חי", וכן א×Ē השיטה החולק×Ē שהיא שיט×Ēו של הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ.

הסיבו×Ē לפיהן אין לפסוק לפי ץפר הזוהר
הסיבה הראשונה מובא×Ē ×ĸל ידי האדמו"ר מקלויזנבורג-×Ļאנז (שו"×Ē דברי י×Ļיב חלק אורח חיים סימן ב') שכ×Ēב כך:
"ושמ×ĸ×Ēי מהגה"ק מנאסויד ז×Ļ"ל שהך דאזלינן כש"ץ דילן נגד הזוהר הוא כ×ĸנין אין משגיחין בב×Ē קול , וזה כשמנגד להלכה, כמ"׊ ה×Ēוס' (בב"מ ד×Ŗ × "ט ×ĸ"ב ד"ה לא וכו') שבא לחלוק ×ĸל דברי ×Ēורה ×ĸיי"׊, וב×Ēוס' (יבמו×Ē ד×Ŗ י"ד ×ĸ"א ד"ה ר"י), וזה שבש"ץ ×Ēא ׊מ×ĸ ובזוהר ×Ēא חזי, אבל במחלוק×Ē הפוסקים שגם בנגלה יש מקום להך דינא שוב אינה בגדר ×Ēורה לא בשמים היא , שבכהאי גונא הלכה כב×Ē קול. ולפי ×ĸניו×Ē ד×ĸ×Ēי ב×Ēא חזי שהוא ×ĸניין ראיה ונבואה, כמו שכ×Ēוב [שמואל א' ט', ט'] "כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה". ויש לפרש בזה [שמו×Ē כ' ט"ו] וכל ה×ĸם רואים א×Ē הקולו×Ē, לרמז לקבל×Ē הנגלה והנס×Ēר יחדיו ודו"ק."
כלומר ץפר הזוהר הוא בבחינ×Ē ב×Ē קול ונבואה, וההלכה נקב×ĸ×Ē ×ĸל ידי חכמי ה×Ēורה ׊×ĸל האר×Ĩ שהרי "לא בשמים היא".
הסיבה השניה מפורט×Ē בשו"×Ē חכם ×Ļבי (סימן ל"ו), ׊ם נשאל שאלה (לפני 304 שנה) בזו הלשון:
"שנים שבאו לבי×Ē הכנס×Ē בש×ĸה שהחזן אומר פסוקי דזמרה האחד דילג בפסוקי דזמרא ×ĸל דרך האמור בפוסקים ז"ל כדי לה×Ēפלל ×ĸם הקהל, והשני ה×Ēחיל מ×Ēחיל×Ē ברכו×Ē השחר והיה משבח ואומר ×ĸל הסדר ולא ה×Ēפלל ×ĸם הקהל, באומרו שכך היה ד×ĸ×Ē הרשב"י בספר הזוהר פר׊×Ē במדבר, ילמדנו רבינו הי מינייהו ×ĸדי×Ŗ?"
ב×Ēחילה משיב החכם ×Ļבי של×ĸניין חשיבו×Ē ה×Ēפילה ב×Ļבור אין מחלוק×Ē וגם רשב"י בזוהר קילסה מאד, ולכן גם לשיט×Ē הזוהר טוב לדלג פסוקי דזמרה כדי לה×Ēפלל ×ĸם ה×Ļבור. ואחר כך רואה החכם ×Ļבי לנכון למסור לשואל א×Ē ההוד×ĸה הבאה:
"ו×Ļריך אני להודי×ĸ לשואל שאפילו אם היו דברי הזוהר היפך מהפוסקים, לא היה לנו להניח דברי הפוסקים בשביל דברים האמורים בס×Ēרי ×Ēורה. כי אין לנו בדינים והוראו×Ē ×ĸץק בנס×Ēרו×Ē, זול×Ēי במקום שיש מחלוק×Ē בין הפוסקים אז נכון לסמוך ×ĸל הכר×ĸ×Ē הזוהר. וכן כ×Ēב הרב הגדול מוהר"ר דוד בן זמרא ב×Ēשובה ל"ו וז"ל ובכל מקום ׊נמ×Ļא דברי הקבלה חולקים ×ĸל הגמרא הלך אחר הגמרא והפוסקים, ובכל מקום שאינו חולק כגון בכהאי גונא שלא נזכר בגמרא וגם בפוסקים, אני ראי×Ēי לסמוך ×ĸל דברי הקבלה, ×ĸד כאן לשונו. וב×Ēשובה א' כ×Ēב וכיון שהיא פלוג×Ēא (ר×Ļה לומר בין הפוסקים) דברי הקבלה יכרי×ĸו ×ĸכ"ל. הרי ׊אם לא היי×Ēה פלוג×Ēא בין הפוסקים דברי הקבלה לא יכרי×ĸו ההיפך,וזה יסוד ×Ēור×Ēינו הקדושה ׊אם לא כן × ×Ē×Ē ×Ēור×Ē כל אחד ואחד בידו לילך אחר הבנ×Ēו בספר הזוהר הטובה היא אם ר×ĸה. וב×ĸונו×Ēינו שרבו זה סיבה לפר×Ļו×Ē גדולו×Ē א׊ר ×ĸיני ראו ולא זר, כמה אנשים ×ĸברו ×Ēורו×Ē חלפו חוק בהיסמכם ×ĸל דברי הזוהר או בר×ĸיא מהימנא לפי ד×ĸ×Ēם המזוהמ×Ē 2 בפירוש דברי הזוהר או בר×ĸיא מהימנא, וחס להו לב×ĸלי הזוהר והר×ĸיא מהימנא מ×ĸלו×Ē ×ĸל ד×ĸ×Ēם הדברים ההמה . ולא היה מן ה×Ļורך לה×ĸלו×Ē דבר זה ×ĸל ץפר אלא להו×Ļיא מלבן של המ×Ēחכמים להורו×Ē היפך ד×ĸ×Ē רבו×Ēינו הפוסקים ז"ל, ×ĸל מ׊×ĸ× ×Ē קנה חכמ×Ē הזוהר הקדוש א׊ר דבריו ץ×Ēומים וח×Ēומים באל×Ŗ ×ĸיזקאין, כל קביל די רוח י×Ēירא בהו לומר כי הם ירדו לסו×Ŗ ד×ĸ×Ēו וכל רז לא אניס להו, וה' הטוב יכפר ב×ĸד".
כלומר, הסיבה שאין לפסוק כספר הזוהר משום שדבריו ץ×Ēומים וח×Ēומים, ואם היינו פוסקים כספר הזוהר אם כן × ×Ē×Ē ×Ēור×Ē כל אחד ואחד בידו לילך אחר הבנ×Ēו הקלוקל×Ē, וכבר י×Ļאו מכך קלקולים רבים.
הרב י×ĸקב ×ĸמדין בנו של החכם ×Ļבי (שו"×Ē שאיל×Ē י×ĸב×Ĩ א, מ"ז) ×ĸומד ×ĸל סיבו×Ē נוספו×Ē מדו×ĸ אין לפסוק כספר הזוהר, וזו לשונו:
"אמנם דווקא באופן זה כשאין לנו לנטו×Ē ממ׊×ĸול המחלוק×Ē. ואין אנו יכולין להשוו×Ē בין ה×Ēלמוד והמקובלים ׊×ĸל כורחנו אנו ×Ļריכים אז להחזיק במחלוק×Ē כזו שהיא לשם שמים שסופה לה×Ēקיים. וב×ĸניין כזה אין ץפק שגם ב×ĸל הזוהר ×ĸ×Ļמו דרב גובריה לא ×ĸשה מ×ĸשה כדבריו . כמבואר במקומו×Ē הרבה מה×Ēלמוד. ואין ×Ļורך להאריך בזה.
וידו×ĸ שאין ×ĸניין הספר הקדוש ההוא אלא רק לבאר ד×ĸ×Ēו ×ĸל פי הסוד. ולא לקבו×ĸ הלכה במקום שחולקין ×ĸליו חבריו . מה שאין כן במקום שדברי ה×Ēלמוד ץ×Ēומים וח×Ēומים וסובלים פירושים שונים. והמפרשים נדחקו אל קיר הבנ×Ēם לפרשו ×ĸל פי סבר×Ēם ולא יד×ĸו מהזוהר כלום. וזכינו שראינו הזוהר מפר׊ פירוש אחר בדברי הגמרא, ולא כחולק אלא כמפרש לשון הגמרא הס×Ēום. למה יגר×ĸ חלקו. ומה חסרון בחוקו, מכל המון המפרשים. הלב×ĸבור שדבריו דברי קבלה, נדחם בש×Ēי ידיים...שמדברי כולם נלמוד שאין לה×Ēריס נגד הזוהר ול×ĸשו×Ē מ×ĸשה שלא כד×ĸ×Ēו. אלא דווקא במקומו×Ē שברור לנו שה×Ēלמוד חולק (וראוי והגון להש×Ēדל בכל מאמ×Ļי כחנו להשוו×Ēם אם אפ׊ר 3 . כמ×Ļווה ×ĸלינו בכל מקום להטיל שלום. בפרטו×Ē בין ×Ē"ח המרבים שלום) אבל במקומו×Ē שאין הדבר ברור לפנינו שחולק, ואילו היו הפוסקים מחולקים אם חולק או אינו חולק, יכרי×ĸו דברי המקובלים כדברי האומר שאינו חולק...ו×ĸוד שאו×Ēן מפרשים ×ĸ×Ļמן אלמלי ראו הזוהר אולי לא פירשו לנו כך. ולא ×ĸוד ׊א×Ļלי אין ץפק שהיו חוזרים מפירושם 4 ".
כלומר הרב י×ĸקב ×ĸמדין מונה ׊×Ēי סיבו×Ē:
א. הזוהר הוא מדברי רשב"י, וה×Ēלמוד הוא ×ĸל פי ד×ĸ×Ē חבריו החלוקים ×ĸליו, ויחיד ורבים הלכה כרבים וא×Ŗ רשב"י ב×ĸ×Ļמו הלכה למ×ĸשה נאל×Ĩ לקבל א×Ē ד×ĸ×Ē הרוב.
ב. מטר×Ē ץפר הזוהר איננה לקבו×ĸ הלכה אלא לבאר ולגלו×Ē א×Ē הט×ĸמים הפנימיים למ×Ļוו×Ē ×ĸל פי ×Ēור×Ē הסוד.
המהרש"ל (סימן ×Ļ"ח) נשאל לגבי מה שכ×Ēוב בספר הזוהר שיש להניח ×Ēפילין של יד בישיבה, כי×Ļד הוא נוהג, והשיב כך:
"×Ēשובה: אהובי ידידי המשכיל הר' מרדכי בר ×Ēנחום י"×Ĩ ששאל×Ē או×Ēי ×ĸל מנהגי אם להניח ×Ēפילין של יד בישיבה או ב×ĸמידה, מפני שראי×Ē הרבה מן המדקדקים בדיקדו"ק ×ĸניו×Ē להניח ×Ēפילין של יד בישיבה. ד×ĸ אהובי, חדשים מקרוב באו ורו×Ļים להיו×Ē מכ×Ē המקובלים וממדרשי הנ×ĸלמים ומחלשי הראו×Ē, לא יביטו באור הזוהר ולא יד×ĸו מו×Ļאו ומבואו וכוונ×Ēו, אלא שכך מ×Ļאו בספרי רשב"י. וד×ĸ אהובי שכל רבו×Ēי ואבו×Ēי הקדושים ששמשו גאוני ×ĸולם, ראי×Ēי מהם שלא נהגו כך אלא כדברי ה×Ēלמוד והפוסקים. ואם היה רשב"י ×ĸומד לפנינו ו×Ļווח לשנו×Ē המנהג שנהגו הקדמונים, לא אשגחינן ביה כי ברוב דבריו אין הלכה כמו×Ēו , וכאשר כ×Ēב הקאר"ו. וראייה לזה שהוא כ×Ēב סודו×Ē גדולו×Ē ואזהרו×Ē נפלאו×Ē שאין לברך ׊×Ēי ברכו×Ē ×ĸל ×Ēפילין של רא׊ ושל יד, ואנו לא אשגחינן ביה ומברכין ׊×Ēים. גם הוא כ×Ēב המניח ×Ēפילין בחול המו×ĸד חייב מי×Ēה, ואנחנו מניחים ומברכין ×ĸליהן. וא×Ŗ שבני אר×Ĩ ישראל אינן מניחין ×Ēפילין כלל בחול המו×ĸד, לפי שהרשב"א בא וביטל המנהג לפי סבר×Ēו ׊×Ēפץ ד×ĸ×Ē ר"י ב×ĸל ה×Ēוס', ולא שחשו לבד לדברי הזוהר. ולא ×Ēאמר שהזקנים שהיו לפנינו לא יד×ĸו מהספרים הח×Ļונים ׊נמ×Ļאו ל×ĸ×Ē ×ĸ×Ēה ביד הלומדים, הלא האגור נמי כ×Ēב ׊מ×Ļא ג' דינים בהזוהר, וזה שזכר×Ēי אחד מהן. וכל הקדמונים למדו ודקדקו הרבה בספר ההוא ואפילו הכי לא חשו לזה, כי האמ×Ē שהוא ×ĸ×Ļמו כ×Ēב שלא מ×Ļא דבר זה בכל המחברים שראה בימיו. ו×ĸ×Ēה פקח ×ĸיניך וראה, אם היה בזה ממ׊ אי אפ׊ר שלא הזכירו שום מחבר אחר, גם לא איש×Ēמיט רמז ב×Ēלמוד בבלי וירושלמי ץפרא ופסיק×Ēא ושאל×Ēו×Ē, ויפה כוונ×Ē הקאר"ו שהביא הרבה דברים מהזוהר וזה לא הביא כי לא חש לזה".
לפי המהרש"ל ×ĸל פי רוב אין הלכה כספר הזוהר, ל×ĸומ×Ē דברי ה×Ēלמוד שנאמרו הלכה למ×ĸשה ונמסרו הדברים דור אחר דור ×ĸד רב אשי ורבינא, מה שאין כן בדברי קבלה.
ני×Ēן לסכם א×Ē הסיבו×Ē מדו×ĸ אין לפסוק כספר הזוהר:
א. ה×Ēורה "לא בשמים היא", ואין משגיחין בב×Ē קול 5 .
ב. אם כן × ×Ē×Ē ×Ēור×Ē כל אחד ואחד בידו לילך אחר הבנ×Ēו בספר הזוהר ודבריו ץ×Ēומים וח×Ēומים.
ג. הזוהר הוא שיט×Ē רשב"י והגמ' היא ×ĸ"פ ד×ĸ×Ē חבריו החלוקים ×ĸליו, ויחיד ורבים הלכה כרבים, וא×Ŗ רשב"י ×ĸ×Ļמו לא נהג למ×ĸשה נגד ד×ĸ×Ē הרוב.
ד. מטר×Ē ץפר הזוהר איננה לקבו×ĸ הלכה אלא לבאר ולגלו×Ē א×Ē הט×ĸמים הפנימיים למ×Ļוו×Ē ×ĸל פי ×Ēור×Ē הסוד.
ה. דברי ה×Ēלמוד נאמרו הלכה למ×ĸשה 6 ונמסרו הדברים דור אחר דור ×ĸד רב אשי ורבינא, מה שאין כן בדברי קבלה.
הפוסקים כספר הזוהר ידחו א×Ē הסיבו×Ē הנ"ל, משום:
א. הזוהר רק מכרי×ĸ כאח×Ē הד×ĸו×Ē בחז"ל או בפוס' ואינו אומר דבר הנוגד או×Ēם, או שני×Ēן לפרש שאין מחלוק×Ē ביניהם, לכן אין כאן משום "לא בשמים היא".
ב. רק הפוסקים המובהקים כמרן הב"י וחבריו מחליטים מה לשלב מספר הזוהר.
ג. ץפר הזוהר מגלה ט×ĸמי המ×Ļוו×Ē וההלכו×Ē הפנימיים ובה×Ēאם לכך מכרי×ĸ הלכה למ×ĸשה.
לאחר סיכום הסיבו×Ē מדו×ĸ אין או יש לפסוק כספר הזוהר, × ×Ļיג מספר דוגמאו×Ē מ×ĸניינו×Ē ושכיחו×Ē למחלוק×Ē הזוהר ×ĸם ה×Ēלמוד והפוסקים, וכי×Ļד פסקו השו"×ĸ והרמ"א.

דוגמאו×Ē למחלוק×Ē הזוהר ×ĸם ה×Ēלמוד והפוסקים
א. האם ה×ĸולה ל×Ēורה ×Ļריך לקרו×Ē ×ĸם ב×ĸל הקריאה
כך כ×Ēב הבי×Ē יוס×Ŗ (אורח חיים סימן קמ"א):
"ומ×Ēוך לשון הרא"׊ שכ×Ēב רבינו י×Ēבאר לך ׊×Ļריך ה×ĸולה לקרו×Ē בנח×Ē ×ĸם שליח ×Ļיבור כדי שלא ×Ēהא ברכ×Ēו לבטלה, וכן כ×Ēבו ה×Ēוספו×Ē בסו×Ŗ פרק קמא דבבא ב×Ēרא (טו. ד"ה שמנה פסוקים). ורבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל כ×Ēב ׊מ×ĸ×Ēי שכ×Ēוב בספר הזוהר שאין לקרו×Ē כלל אלא אחד וראוי לחוש לדבריו אם האמ×Ē הוא כך שאני לא ראי×Ēיו כ×Ēוב אלא ׊׊מ×ĸ×Ēיו ×ĸכ"ל, ואני הכו×Ēב זכי×Ēי למו×Ļאו והוא בפרש×Ē ויקהל (רב:) וז"ל ואסיר למיקרי באוריי×Ēא בר חד בלחודוי וש×Ēקין ושמ×ĸין מלה מפומיה כאילו קבלין לה האי ׊×ĸ×Ēא מטורא דסיני ומאן דקרי באוריי×Ēא ליהוי חד קאים ×ĸליה וש×Ēיק דלא יש×Ēכח בר דיבור חד בלחודוי לא ×Ēרין דיבורים לשון הקודש חד וחד הוא לא ×Ēרין ואי ×Ēרין מ׊×Ēכחין בס"×Ē גרי×ĸו×Ēא דרזא דמהימנו×Ēא איהו וגרי×ĸו דיקרא דאוריי×Ēא... וכיון דלדברי הזוהר אסור לקרו×Ē אלא אחד לבד ו×ĸכשיו שנהגו ששליח ×Ļיבור הוא הקורא ה×ĸולה אסור לקרו×Ē א×Ŗ ×ĸל פי שלדברי הפוסקים ×Ļריך לקרו×Ē ואם לא יקרא כ×Ēבו דהוי ברכה לבטלה מאחר שלא נזכר זה ב×Ēלמוד בהדיא לא שבקינן דברי הזוהר מפני דברי הפוסקים .
ומיהו אפ׊ר שאפילו לדברי הזוהר רשאי לקרו×Ē והוא שלא ישמי×ĸ לאזניו...וכן ראוי ל×ĸשו×Ē לקרו×Ē ה×ĸולה בנח×Ē ב×ĸנין שלא ישמי×ĸ לאזניו".
ב×Ēחילה הביא הבי×Ē יוס×Ŗ א×Ē ץפר הזוהר ׊פץק שה×ĸולה ל×Ēורה לא יקרא אלא השליח ×Ļבור יקרא לבדו, וזה לא כד×ĸ×Ē הפוס' (הרא"׊ וה×Ēוס') האומרים ׊אם ה×ĸולה לא משמי×ĸ לאוזניו ברכ×Ēו לבטלה. והוסי×Ŗ שישנה ×ĸדיפו×Ē בפסיקה לספר הזוהר ×ĸל פני הפוסקים כאשר אינו נגד ׊"ץ מפורש. אולם לבסו×Ŗ מסיים הבי×Ē יוס×Ŗ א×Ē דבריו ו×ĸושה כ×ĸין פשרה ביניהם, וכו×Ēב שה×ĸולה ל×Ēורה יקרא בלחש רק ׊פ×Ēיו × ×ĸו×Ē ולא ישמי×ĸ לאוזניו.
הדרכי משה מגיה ×ĸל הבי×Ē יוס×Ŗ וכו×Ēב כך:
"ולי נראה שאין הכרח בדברי הזוהר כלל יו×Ēר ממה שמוזכר במגילה...והוא הדין דדברי הזוהר מיירי בכהאי גונא... ואין לזוז מדברי הפוסקים א×Ŗ אם היו דברי הזוהר חולקים ×ĸליהם. כן נראה לי, דלא כבי×Ē יוס×Ŗ שכ×Ēב דלא שבקינן דברי הזוהר מפני דברי הפוסקים, והו×Ļרך ל×ĸשו×Ē פשרה ביניהם".
לפי הדרכי משה אין לזוהר ×ĸדיפו×Ē מיוחד×Ē ולכן אין מקום לפסוק כזוהר נגד דברי הפוסקים.
השו"×ĸ (ץ×ĸי×Ŗ ב') פץק א×Ē הדין ×ĸל פי הפשרה שכ×Ēב בבי×Ē יוס×Ŗ: "לא יקראו שנים, אלא ה×ĸולה קורא וש"×Ļ שו×Ēק, או ׊"×Ļ קורא וה×ĸולה לא יקרא בקול רם. ומכל מקום ×Ļריך הוא לקרו×Ē ×ĸם הש"×Ļ, כדי שלא ×Ēהא ברכ×Ēו לבטלה, אלא ׊×Ļריך לקרו×Ē בנח×Ē, שלא ישמי×ĸ לאזניו".
כלומר, השו"×ĸ רו×Ļה להרוויח א×Ē כל השיטו×Ē, ולכן מחד גיסא חשש לשיט×Ē הרא"׊ וה×Ēוס' ׊אם ה×ĸולה לא קורא ברכ×Ēו לבטלה, ומאידך גיסא חשש לדברי הזוהר 7 שאסור ל×ĸולה לקרוא באופן שמשמי×ĸ לאוזניו 8 .
ב. ממ×Ēי מברכים ×ĸל הלבנה
הרמב"ם (הל' ברכו×Ē י',י"ז) פץק שיכול לברך ×ĸל הלבנה מן הלילה הראשון שרואה או×Ēה. אולם הבי×Ē יוס×Ŗ (או"ח סימן ×Ēכ"ו) כו×Ēב כך: "והר"י גיקטילי"א ב×ĸל ׊×ĸרי אורה כ×Ēב ב×Ēשובה ׊×ĸל פי הקבלה אין לברך ×ĸל חידוש הלבנה ×ĸד שי×ĸברו ×ĸליה ז' ימים". וכן פץק בשו"×ĸ (׊ם ץ×ĸי×Ŗ ד') "אין מברכין ×ĸליה ×ĸד שי×ĸברו שב×ĸ×Ē ימים ×ĸליה".
הב"י בספרו מגיד מישרים (שיר השירים) כ×Ēב כך:
"ואין מברכים ×ĸד שי×ĸבור ז' ימים, לפי שכחו×Ē חי×Ļוניו×Ē מ×Ēדבקים בכ"י ×Ē×Ēאה בה×Ēחדשו×Ēה, ולכן ×Ļריך ל×ĸבור ×ĸליה ז' ימים רמז לז' ימי בראשי×Ē, ו×ĸ"י כך הם מ×Ēפרדים ממנה. ומכל מקום ×ĸדיין נשארים סביבה וכשבאים ישראל ומברכים ברכ×Ē הלבנה אז פונים והולכים וספו ×Ēמו, כי בה×Ēייחד כ"י ×Ē×Ēאה בספירו×Ē ׊×ĸליה ×ĸ"י ברכ×Ē הלבנה אינם יכולים לגש×Ē אליה, ואם היו מברכים ב"ה קודם ז' ימים ׊×ĸדין כחו×Ē חי×Ļוניו×Ē דבקים בה לא היה כח בנו להפרידם, ונמ×Ļא שהיינו מייחדים או×Ēה ×ĸם הספירו×Ē ×ĸליונו×Ē ב×ĸוד חי×Ļונו×Ē דבקים בה והיו מ×ĸרבים קדש בחול. ו×ĸ"כ כ×Ēב המגיד כי ×ĸ×Ē החיבור הוא מז' בחדש ×ĸד ח×Ļי החדש כי א׊ר ×Ēהר אמו ממנו, מ׊ם ואילך יהיו ימיו מכאובים כי חסרון הלבנה מורה ×ĸל כן. וכן בז' ימים הראשונים שכח החי×Ļונים דבקים בה. וז"ץ והיה אור הלבנה וגו' שהר×Ļון בו כי אור הלבנה שהיא כנס×Ē ישראל ×Ē×Ēאה ×Ē×Ē×ĸלה ו×Ēאיר כאור החמה שהיא ×Ē"×Ē דידה ואור החמה דידה יהיה שב×ĸ×Ēים כלומר ב×ĸ×Ē ׊×ĸברו ז' ימים הראשונים ובאו הז' השניים כי כחו×Ē חי×Ļוניו×Ē ספו ×Ēמו וזה יהיה ביום חבוש ה' וגו'".
בשו"×Ē מגידו×Ē (סימן ק"ב) ×Ēמה ×ĸל הב"י ׊ץ×Ēם כאן ובשו"×ĸ והביא רק ד×ĸ×Ē ר"י גיקטיליא ולא הביא ד×ĸ×Ē הרמב"ם, הרא"׊ והטור הסוברים ׊א×Ŗ ביום הראשון מ×Ļוה לברך ×ĸל הלבנה.
הדבר המ×ĸניין הוא ׊א×Ŗ הרמ"א לא ה×ĸיר דבר בדרכי משה ולא הגיה ×ĸל השו"×ĸ שיש ד×ĸה חולק×Ē. מנהג בני ספרד כפסק השו"×ĸ, אולם בני אשכנז נוקטים כד×ĸ×Ē הב"ח ו×ĸוד אחרונים לברך אחר ג' ימים (מ׊נ"ב ץ"ק כ').
ג. הנח×Ē ×Ēפילין בחול המו×ĸד
גם כאן ב×Ēחילה מביא הבי×Ē יוס×Ŗ (או"ח סי' ל"א) א×Ē המחלוק×Ē בפוסקים, וזוהי ×Ēמ×Ļי×Ē דבריו: לד×ĸ×Ē ה×Ēוס' והרא"׊ גם בחול המו×ĸד חייבים ב×Ēפילין משום שאינו אסור במלאכה, וכן היא ד×ĸ×Ē המרדכי והמהר"ם. הסמ"ק וספר ה×Ēרומה פסקו שיניח בלא ברכה, אולם הרשב"א ב×Ēשובה פץק שאין מניחין כלל ×Ēפילין בחול המו×ĸד והוסי×Ŗ שכן ד×ĸ×Ē ה×Ēוס' והראב"ד.
לאחר שה×Ļיג א×Ē השיטו×Ē בפוסקים כו×Ēב הבי×Ē יוס×Ŗ כך:
"ו×ĸכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בחול המו×ĸד, ושמ×ĸ×Ēי שמקודם היו מניחים או×Ēם בחול המו×ĸד כדברי הרא"׊ ואח"כ מ×Ļאו שכ×Ēב רבי ׊מ×ĸון בר יוחי במאמר אחד שאסור להניחם בחול המו×ĸד ו×ĸל כן נמנ×ĸו מלהניחם בחול המו×ĸד, וכן כ×Ēב מורי דודי הה"ר י×Ļחק קארו ז"ל ב×Ēשובה. והמאמר ההוא אי×Ēיה במדרש הנ×ĸלם לשיר השירים (זוהר חדש דפוס מונקאטש שה"׊ ח.) ×ĸל פסוק (שיר השירים א ג) לריח שמניך טובים וזה לשונו "רב המנונא סבא...ובגיני כך אסיר ל×ĸמא קדישא לדחיה חו×Ēמא דמלכא ×ĸילאה דשרא ×ĸלן בגין דיוקנא דאנן ×ĸבדין האי במו×ĸד ובחולו של מו×ĸד וכל שכן בשב×Ē דכולא ׊רא ×ĸלן". ומאחר שב×Ēלמודא דידן לא × ×Ēבאר דין זה בפירוש מי י×ĸרב לבו לגש×Ē ל×ĸבור בקום ×ĸשה ×ĸל דברי רבי ׊מ×ĸון בן יוחי המפליג כל כך באיסור הנח×Ēן ".
גם כאן באה לידי ביטוי דרך הפסיקה של הבי×Ē יוס×Ŗ שדברי הזוהר יכרי×ĸו במחלוק×Ē הפוסקים, והרמ"א ׊א×Ŗ הוא נאמן לדרכו חולק ×ĸליו (ל"ב, ב'), וזו לשון השו"×ĸ:
"בחול המו×ĸד גם כן אסור להניח ×Ēפילין מהט×ĸם הזה ב×ĸ×Ļמו, שימי חול המו×ĸד גם הם או×Ē. הגה: וי"א שחול המו×ĸד חייב ב×Ēפילין (ב"י בשם הרא"׊). וכן נוהגין בכל גלילו×Ē אלו להניחם במו×ĸד ולברך ×ĸליהם".
למרו×Ē שלפי פסיק×Ē הרמ"א חייבים להניח ×Ēפילין בחול המו×ĸד נמנ×ĸו בני אשכנז באר×Ĩ ישראל מל×ĸשו×Ē כן, והרב משה פיינשטיין (אגרו×Ē משה או"ח ד' ק"ה) מספק הסבר לכך:
"ובדבר להניח ×Ēפילין בחול המו×ĸד שבאר×Ĩ ישראל ׊×ĸיקר הישוב מ×Ēחלה היה מהספרדים וממדינו×Ē ה×ĸרבים ׊×ĸושין ברוב דברים כהרמב"ם וב×ĸיקר כהב"י לא הניחו ×Ēפילין בחוה"מ, ואלו שבאו מיוראפ לאר×Ĩ ישראל היו הראשונים ×Ēלמידי הגר"א ו×Ēלמידי הב×ĸ׊"ט ואנשי חב"ד שגם כן לא מניחין ×Ēפילין בחול המו×ĸד, ממילא × ×ĸשה מנהג דאר×Ĩ ישראל שלא להניח ×Ēפילין בחול המו×ĸד".
לפי הרב פיינשטיין הסיבה שהאשכנזים אינם מניחים ×Ēפילין באר×Ĩ ישראל היא משום שכבר נקב×ĸ הדבר כמנהג המקום, אולם הרב מרדכי אליהו במאמרו כ×Ēב כך:
"בימינו גם רבים מהאשכנזים נוקטים בהרבה מקומו×Ē בדרך זו, כפי שכ×Ēב הגאון החסיד השל"ה ז"ל (חולין קי"ב ×ĸ"ב) ד"אנחנו יושבי אר×Ĩ ישראל – נמשכים אחר קבל×Ē הזוהר הקדוש", כפי שידו×ĸ ומפורסם למשל ב×ĸניין הנח×Ē ה×Ēפילין ו×ĸוד.
ד. הבא לאכול בשר ×ĸו×Ŗ לאחר גבינה כי×Ļד ינהג
ישנה דוגמא נוספ×Ē למחלוק×Ē הבי×Ē יוס×Ŗ והרמ"א האם לפסוק כזוהר, אך כאן החליפו שיט×Ēם, ב×ĸוד שהרמ"א פץק להחמיר כזוהר, השו"×ĸ למרו×Ē שבבי×Ē יוס×Ŗ כן כ×Ēב שיש להחמיר כזוהר, להלכה ה×Ē×ĸלם ממנו ופסק להקל.
כך אי×Ēא בבי×Ē יוס×Ŗ (אורח חיים סימן ק×ĸ"ג), שכדרכו מביא ×Ēחילה א×Ē דברי הפוס' ואחר כך א×Ē דברי הזוהר:
"וכ×Ēב הרשב"א ב×Ēור×Ē הבי×Ē (ק×Ļר ב"ג ׊"ד פו.) שהט×ĸם שמו×Ēר לאכול בשר אחר גבינה מיד הוא מפני שהגבינה רכה היא ואינה מ×Ē×ĸכב×Ē בין השינים, וכן כ×Ēבו הגהו×Ē מיימוניו×Ē. ויש מחמירין ×ĸל ×ĸ×Ļמם שלא לאכול בשר אחר גבינה בס×ĸודה אח×Ē מפני שכ×Ēוב בספר הזוהר פר׊×Ē משפטים (קכה.) וז"ל "אשכחן דכל מאן דאכיל האי מיכלא כחדא או בש×ĸ×Ēא חדא או בס×ĸוד×Ēא חדא ארב×ĸין יומין א×Ēחזיא גדיא מקלסא בקלפוי לגבי אינון דל×ĸילא וסיי×ĸ×Ēא מסאבא מ×Ēקרבין בהדיה וגרים לא×Ē×ĸרא דינין ב×ĸלמא דינין דלא קדישין ואי אוליד בר באינון יומין אוזפין ליה נ׊מ×Ēא מסטרא אחרא דלא איהי קדישא" ×ĸכ"ל. וכבר כ×Ēב המרדכי (חולין סי' ×Ēרפ"ז) שמהר"מ (×Ēשובו×Ē דפוס פראג סי' ×Ēרט"ו) היה נוהג שלא לאכול בשר בהמה וחיה אחר גבינה לפי ׊פ×ĸם אח×Ē מס×ĸודה לס×ĸודה מ×Ļא גבינה בין שיניו גזר להחמיר ×ĸל ×ĸ×Ļמו, ואין זה כחולק ×ĸל ה×Ēלמוד ולא כמוסי×Ŗ שהוא גור×ĸ, דהא חזינא פרק כל הבשר אנא להא מיל×Ēא כחלא בר חמרא וכו'. וכל חד מ×Ļי לאחמורי אנפשיה ל×ĸשו×Ē מ׊מר×Ē, וב×ĸו×Ŗ, אני מיקל כיון דגבינה ו×ĸו×Ŗ נאכלין באפיקורן ×ĸ"כ. והא ודאי שהוא ז"ל לא ראה ץפר הזוהר ואפילו הכי היה מחמיר ×ĸל ×ĸ×Ļמו משום מ×ĸשה שהיה וא×Ŗ ×ĸל פי שהיה מיקל ב×ĸו×Ŗ היינו לפי שלא ראה ץפר הזוהר אבל אנו שזכינו לראו×Ēו טוב ונכון להחמיר אפילו בבשר ×ĸו×Ŗ ".
×Ēמ×Ļי×Ē הדברים היא, שלפי פ׊ט ההלכה אין ב×ĸיה לאכול בשר בהמה או ×ĸו×Ŗ לאחר גבינה, מפני שהגבינה היא רכה ואינה נ׊אר×Ē בין השיניים. ברם, בספר הזוהר כ×Ēוב שאסור לאכול בס×ĸודה אח×Ē גבינה ובשר, וסדר אכיל×Ēם לא משנה. המהר"ם החמיר ×ĸל ×ĸ×Ļמו לא לאכול בשר בהמה אחר גבינה מאחר ומ×Ļא שאריו×Ē גבינה בין בשיניים בין ץ×ĸודה לס×ĸודה, אך המשיך להקל בבשר ×ĸו×Ŗ לאוכלו מיד לאחר גבינה. הבי×Ē יוס×Ŗ מ×ĸיר שהמהר"ם לא ראה א×Ē דברי הזוהר, שאילו ראה או×Ēם היה מחמיר א×Ŗ ב×ĸו×Ŗ, ומסיים ׊"טוב להחמיר אפילו בבשר ×ĸו×Ŗ".
אולם בבואו לפסוק ההלכה בשולחנו הטהור פץק השו"×ĸ (יו"ד פ"ט, ב') כרשב"א ולא כזוהר:
"אכל גבינה, מו×Ēר לאכול אחריו בשר, מיד, ובלבד שי×ĸיין ידיו שלא יהא שום דבר מהגבינה נדבק בהם... במה דברים אמורים, בבשר בהמה וחיה. אבל אם בא לאכול בשר ×ĸו×Ŗ, אחר גבינה, אינו ×Ļריך לא קינוח ולא נטילה".
ודווקא הרמ"א מגיה ומביא א×Ē ד×ĸ×Ē המחמירים כספר הזוהר באכיל×Ē גבינה אפילו לאחר ×ĸו×Ŗ, ומסיים שלמרו×Ē שיש מקילים "מיהו טוב להחמיר", וז"ל:
"הגה: ויש מחמירין אפילו בבשר אחר גבינה (מרדכי בשם מהר"ם וב"י בא"ח ץ×ĸי×Ŗ ק×ĸ"ג), וכן נוהגין שכל שהגבינה קשה אין אוכלין אחריה אפילו בשר ×ĸו×Ŗ, כמו בגבינה אחר בשר. (וכן הוא בזוהר) . ויש מקילין. ואין למחו×Ē, רק שי×ĸשו קנוח והדחה ונטיל×Ē ידים. מיהו טוב להחמיר ".

ץ×Ēירה בין ה×Ēלמוד לדברי הזוהר
מ×ĸשה באשה אלמנה ללא ילדים שנפלה לפני אחי ב×ĸלה ליבום, ואומר×Ē שאינה רו×Ļה ל×ĸשו×Ē חלי×Ļה מאחר והיא כבר זקנה ואין ר×Ļונה ×ĸוד להינשא. לפי פ׊ט ה×Ēלמוד אין לחייבה ל×ĸשו×Ē חלי×Ļה, אולם הרב ×ĸובדיה הדאיה בשו"×Ē ישכיל ×ĸבדי ח"ו (חאבה"×ĸ סי' קכג או×Ē א - ב) הביא מדברי הגר"ח פלאג'י בשו"×Ē חיים ושלום ׊×Ļיין דמהזוהר הקדוש וה×Ēיקונים מ×Ēבאר דבהי×ĸדר החלי×Ļה יש ×Ļ×ĸר לנפטר וכו', וכה סיום דבריו: "הרא×Ē לד×ĸ×Ē כמה חמור ×ĸיכוב החלי×Ļה, ובפרט ×ĸניין הסכנה הכרוכה בזה למ×ĸכב באשר יש ×Ļ×ĸר גדול למ×Ē, ובודאי דהמ×Ē לא ישקוט ולא ינוח ×ĸד א׊ר יניחו לו מ×ĸו×Ļבו, וי×Ēורו לו מנוחה ב×ĸולם ה×ĸליון ×ĸ"י החלי×Ļה או היבום, כי כל דברי הפוסקים שאין כופין, הם המדברים אך ורק לפי פשטן של דברים, והרי בכל ×ĸנין שכזה, אנו אומרים שדברי הקבלה והזוה"ק הם ×ĸיקר . ובודאי שמט×ĸם זה ×Ēיקנו ׊ם (בדברי הגר"ח פלאג'י בשו"×Ē חיים ושלום הנ"ל) להשליש כל נכסי המ×Ē ×ĸד א׊ר י×ĸשו לו מנוח×Ē נפשו של המ×Ē, ×ĸ"י החלי×Ļה או היבום".
כלומר לפי ד×ĸ×Ē הישכיל ×ĸבדי יש לנהוג כזוהר א×Ŗ נגד פ׊ט ה×Ēלמוד.
בשנ×Ē ×Ēשל"ח פנ×Ēה משפח×Ē השר משה מונטיפיורי לוו×ĸד ה×ĸדה הספרדי×Ē בירושלים בבקשה להש×Ēדל לה×ĸלו×Ē א×Ē ×ĸ×Ļמו×Ēיו מקברו הנמ×Ļא בחו×Ĩ לאר×Ĩ לחלק×Ē הר הזי×Ēים בירושלים. לפי ץפר הזוהר אסור לקבור באר×Ĩ ישראל מי שנפח נ׊מ×Ēו מחו×Ĩ לאר×Ĩ ישראל, ו×ĸליו נאמר ו×Ēבואו ו×Ēטמאו א×Ē אר×Ļי. אולם ב×Ēלמוד הבבלי מ׊מ×ĸ שהדבר מו×Ēר, והגר"×ĸ יוס×Ŗ נשאל ×ĸל ידי הו×ĸד הספרדי בירושלים האם מו×Ēר להי×ĸ×Ēר לבקש×Ē משפח×Ē השר משה מונטיפיורי, וזו היי×Ēה ×Ēשוב×Ēו 9 (יבי×ĸ אומר ז', יו"ד ל"ט):
"והן אמ×Ē שבזוהר הקדוש פר׊×Ē ויחי (ד×Ŗ רכה ץ×ĸ"ב והלאה), אי×Ēא, ומאן דנפקא נ׊מ×Ēיה ברשו×Ēא אחרא וגופא דיליה א×Ēקבר באר×ĸא קדישא, ×ĸליה כ×Ēיב ו×Ēבאו ו×Ēטמאו א×Ē אר×Ļי וכו', וי×ĸקב דאמר וקבר×Ēני בקבור×Ēם, א×Ŗ ×ĸל גב דנשמ×Ēיה נפקא ברשו×Ēא אחרא, א"ר יהודה שאני י×ĸקב דשכינ×Ēא הו×Ē אחידא ביה וא×Ēדבק×Ē ביה, כדכ×Ēיב אנכי ארד ×ĸמך מ×Ļרימה. ×ĸ"׊. וכ"ה בזוה"ק פר׊×Ē אחרי מו×Ē (ד×Ŗ ×ĸב ×ĸ"ב). הרי שהזוהר ץ"ל כרבי בר קיריא, מכל מקום ידו×ĸ שבכל מקום שה×Ēלמוד שלנו חולק ×ĸם הזוהר הלכה כהש"ץ שלנו, כדמוכח להדיא בבי×Ē יוס×Ŗ א"ח (סי' קמא). וכן כ×Ēב המ×ĸדני יו"ט (פרק הרואה סו×Ŗ או×Ē ×ĸז). ובשו"×Ē גנ×Ē ורדים (חאו"ח כלל ב' ר"ץ יג). ובשו"×Ē מקום שמואל (סי' פ). וכן כ×Ēב הרדב"ז ח"ד (סי' פ) וז"ל, שבכל דבר שנכ×Ēב בגמ' אפילו שיהיה היפך ממה שכ×Ēוב בספרי הקבלה, אני מורה בו כדברי הגמרא, ולא אחוש למ"׊ באחד הספרים ההם. וכ"כ ×ĸוד בח"ד (סי' לו) שבכל מקום ׊×Ēמ×Ļא ספרי הקבלה חולקים ×ĸל הגמרא הלך אחר הגמרא והפוסקים. ×ĸ"׊. ו×ĸ"×ĸ בשו"×Ē בי×Ē דינו של שלמה (חאו"ח סי' יב דכ"ב ×ĸ"ד) ובשלמי ×Ļבור (ד×Ŗ רלב ×ĸ"ג). ובשו"×Ē חיים ל×ĸולם (סי' יב דל"ב ×ĸ"ב). ולכן מרן הב"י כאן פץק כהרמב"ן שמו×Ēר לפנו×Ē המ×Ē כדי לקוברו בא"י, ולא חשש כלל לדברי הזוה"ק הנ"ל, לפי שהגמרא שלנו במו"ק (כה א) חולק×Ē ×ĸל הזוהר, ו×ĸבדי ×ĸובדא לה×ĸלו×Ē האמוראים מחו"ל לקוברם בא"י, והא ודאי שלא × ×ĸלם מ×ĸיני מרן דברי הזוה"ק וכל רז לא אניס ליה, אלא ׊פץק כהגמרא והפוסקים שחולקים ×ĸל הזוהר הקדוש. וכיו"ב כ×Ēב בספר או×Ē אמ×Ē להגר"י סיד (דקכ"ב ×ĸ"א), ל×Ēמוה ×ĸל מהר"ם די לונזאנו בספר ׊×Ēי ידו×Ē, שהשיג ×ĸל מרן מדברי הזוה"ק, ושאלמלי ראהו לא היה כו×Ēב כן, שבאמ×Ē כמו זר נחשב לומר כן ×ĸל מרן הקדוש דכל רז לא אניס ליה, ומי לנו גדול כמוהו שבקי בכל חדרי ה×Ēורה בנגלה ובנס×Ēר וכו', ובודאי ׊א×Ŗ הוא ראה דברי הזוה"ק בקומ×Ēם וב×Ļביונם, ומה שלא חשש להם, ט×ĸמו ונימוקו ×ĸמו, כי מסור×Ē בידינו מרבו×Ēינו הקדושים שבכל מקום שיש מחלוק×Ē בין הגמרא לבין הזוה"ק הולכים אחר הגמרא והפוסקים וכו'. ×ĸ"׊. ודון מינה ואוקי בא×Ēרין, ׊א×Ŗ מי ׊נפטר בחו"ל מ×Ļוה לה×ĸלו×Ēו לקוברו באר×Ĩ ישראל.
וכן הובאה לידי חובר×Ē (קוב×Ĩ בי×Ē אהרן וישראל אב ×Ē׊נ"ב), ושם (ב×ĸמוד קל"ח), הובא פץק דינם של הגאונים חברי הבד"×Ĩ בירושלים, רבי פינחס אפשטיין, ורבי דוד הלוי יונגרייז. ורבי ישראל י×Ļחק רייזמן ז×Ļ"ל שהדין דין אמ×Ē ׊מ×Ļוה לה×ĸלו×Ē א×Ē ארונו של האדמו"ר ה×Ļדיק מקרלין ולהטמינו בירושלים, וא×Ŗ ×ĸל פי שבזוה"ק לא כ×Ēב כן, אנו אין לנו אלא דברי הגמרא והפוסקים והשלחן ×ĸרוך שכ×Ēבו שמו×Ēר לפנו×Ē המ×Ē הקבור בחו"ל לה×ĸלו×Ēו לקוברו בא"י, ושא×Ŗ גדולי המקובלים הספרדים המ×Ēנהגים ×ĸל פי הזוה"ק אמרו שלהלכה למ×ĸשה יש לפסוק כדברי הש"×ĸ שהוא ×ĸל פי הגמ' והפוסקים וכו'.
ה×ĸולה מן הדברים, שלד×ĸ×Ē השו"×ĸ במחלוק×Ē הזוהר וה×Ēלמוד אזלינן ב×Ēר ה×Ēלמוד, ולד×ĸ×Ē הישכיל ×ĸבדי והרב חיים פלאג'י אזלינן ב×Ēר הזוהר.
סיכום הדברים:
מחלוק×Ē הזוהר וה×Ēלמוד:
רוב הד×ĸו×Ē ובכללם הבי×Ē יוס×Ŗ: נקטינן כגמרא.
מהר"ם די לונזאנו, ישכיל ×ĸבדי: כזוהר 10 .
אם אינו מוזכר במפורש בגמרא אך הוא מח' הזוהר והפוסקים:
ב"י, הרא"ם, י×ĸב"×Ĩ: כזוהר.
מהרש"ל, דרכי משה, חכ"×Ļ, רדב"ז: כפוסקים.

פסיק×Ē ההלכה כד×ĸ×Ē האר"י ז"ל
אם נבוא לסכם מה שראינו ×ĸד ×ĸ×Ēה נוכל לומר שבדרך כלל דרכו של השו"×ĸ לה×Ēחשב בדברי הזוהר ולפסוק כמו×Ēו א×Ŗ נגד הפוסקים (אלא אם כן הזוהר הוא נגד ה×Ēלמוד), מה שאין כן ד×ĸ×Ē הרמ"א שדרכו היא לפסוק כדברי הפוסקים א×Ŗ אם הם נוגדים א×Ē ד×ĸ×Ē ץפר הזוהר.
כל זא×Ē ביחס לספר הזוהר, אך כ×ĸ×Ē נברר כי×Ļד יש לפסוק במחלוק×Ē הפוסקים ×ĸם דברי האר"י הקדוש.
כמבוא לנושא × ×Ļטט מהקדמ×Ēו של הרב חיים ויטאל לספר פרי ×ĸ×Ĩ חיים, ׊ם הוא מ×Ēאר א×Ē גדול×Ēו של האר"י ז"ל:
"וראי×Ēי לחבר הספר הזה ולהאיר ×ĸיניהם בק×Ļ×Ē הקדמו×Ē שקבל×Ēי ממורי זלה"ה כאשר ×Ēראה ב×ĸז"ה דברי בנויים ×ĸל הקדמו×Ē × ×ĸלמו×Ē ׊נ×Ēגלו למורי זלה"ה ברוח הקדש ×ĸל פי אליהו ז"ל... ומהרמב״ן ז״ל ×ĸד מורי זלה״ה, לא היה מי שישיג חכמה זו ×ĸל אמי×Ē×Ēה כמוהו, כי היה יוד×ĸ במשנה ו×Ēלמוד ואגדו×Ē ומדרשו×Ē, ×ĸל כל דבר ודבר, כמה פנים בפרד״ס ומ×ĸשה בראשי×Ē ומ×ĸשה מרכבה, בשיחו×Ē ×ĸופו×Ē ובשיחו×Ē דקלים ואילנו×Ē ו×ĸשבים, בסוד כי אבן מקיר ×Ēז×ĸק ושלהובי פחמים ובשיח×Ē מלאכים. והיה מדבר ברוחו×Ē מהגלגולים, רוח טוב ורוח ר×ĸ. והיה מכיר בריח הבגדים, כמו או×Ēו ינוקא דפרש×Ē דברים, וב×ĸופו×Ē אילמים, ומביא נ׊מ×Ē אדם ב×ĸודו חי, ומדבר ×ĸמו כל ×Ļרכו וחפ×Ļו, ואח״כ מחזירה להם. והיה רואה נשמו×Ē ב×ĸ×Ē ×Ļא×Ēם מהגו×Ŗ ובב×Ēי הקברו×Ē וב×ĸלו×Ēן בכל ×ĸרב שב×Ē לגן ×ĸדן, והיה מדבר ×ĸם נ׊מ×Ē ה×Ļדיקים שהם ב×ĸוה״ב, והיו מגלין לו רזי ×Ēורה... וכל מדו×Ē טובו×Ē ומ×ĸשים טובים היו בו... וכל זה השיג מרוב חסידו×Ēו ופרישו×Ēו אחר ה×Ē×ĸסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו, ו×ĸליה הוסי×Ŗ חסידו×Ē ופרישו×Ē וטהרה וקדושה, וזו הביאו לידי רוח הקדש, והיה אליהו ז"ל נגלה אליו ×Ēמיד".
בהקדמה הראשונה כ×Ēב כך: "וכל זה השיג שלא ×ĸל ידי שימוש קבלה מ×ĸשי×Ē חס ושלום, כי איסור גדול יש בשימושם, אמנם כל זה היה מ×ĸ×Ļמו ×ĸל ידי חסידו×Ēו ופרישו×Ēו אחר ה×Ē×ĸסקו ימים ושנים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו... אליהו הנביא היה נגלה אליו ×Ēמיד, ומדבר ×ĸמו פה אל פה ולמדו זא×Ē החכמה. וא×Ŗ אם פסקה נבואה רוח הקדש ×ĸל ידי אליהו לא פסקה".
א. יחס פוסקי אשכנז
ראשי×Ē נביא א×Ē ד×ĸ×Ē הרב משה פיינשטיין ב×Ēשובה (אגרו×Ē משה או"ח ד', ג') ב×ĸניין ברכו×Ē ה×Ēורה למי שהיה ×ĸר כל הלילה:
"בשאל×Ēך כי×Ļד פץק המשנה ברורה גבי ני×ĸור בלילה לא יברך בבוקר ברכו×Ē אלקי נשמה, ברכו×Ē ה×Ēורה וברכ×Ē המ×ĸביר שינה והא ×ĸניין זה הוא מחלוק×Ē הפוסקים, וכ×Ēבו האחרונים בריש הל' ×Ēפילין שכל מקום שיש מחלוק×Ē הקבלה ×Ēכרי×ĸ, והאר"י ז"ל כ×Ēב שיש לברך.
הנה פשוט שהקבלה ×Ēכרי×ĸ הוא ץפר הזוהר וה×Ēיקונים שהם דברי ×Ēנאים, אבל כ×Ēבי האר"י ופרי ×ĸ×Ĩ חיים א×Ŗ שגדול מאד, הוא כאחד מכל הפוסקים שרשאין לחלוק ×ĸליו א×Ŗ בדברי הקבלה ולא לנו י×Ēמי די×Ēמי לומר מי גדול ממי לכן אין דבריו מכרי×ĸין יו×Ēר מכל רבו×Ēינו. ואם כן כיון שאיכא פלוג×Ēא הא ץפק ברכו×Ē להקל ולכן טוב לשמו×ĸ או×Ēן מאחר ולכוין ל×Ļא×Ē וא×Ŗ שלא י×Ļא לד×ĸ×Ē הלבוש, אין בזה ×ĸ×Ļה אחר×Ē. ידידו, משה פיינשטיין".
ה×ĸולה מן הדברים, היכן שיש מחלוק×Ē הפוסקים וספר הזוהר נוקט כאח×Ē הד×ĸו×Ē ישנה ×ĸדיפו×Ē לד×ĸ×Ē ץפר הזוהר וד×ĸ×Ēו ×Ēכרי×ĸ, אך האר"י ז"ל אינו אלא כאחד הפוסקים ואין משקל לדבריו יו×Ēר מלכל פוסק אחר.
הרב פיינשטיין מיי×Ļג א×Ē פוסקי אשכנז, אולם להלן נראה שבדרך כלל יחס פוסקי ספרד לאר"י ז"ל הוא שונה ב×Ēכלי×Ē 11 .
ב. ברכ×Ē הנו×Ēן לי×ĸ×Ŗ כח
הדוגמה הראשונה שנדון בה היא ברכ×Ē הנו×Ēן לי×ĸ×Ŗ כח שאינה נזכר×Ē ב×Ēלמוד, והשו"×ĸ (מ"ו, ו') פץק שאין לאומרה: "יש נוהגין לברך: הנו×Ēן לי×ĸ×Ŗ כח, ואין דבריהם נראין", וט×ĸמו מבואר בב"י ׊ם לפי שאינה נזכר×Ē ב×Ēלמוד ואין לחדש ברכו×Ē לאחר ה×Ēלמוד.
אולם האר"י ז"ל פץק שיש לברך או×Ēה, וכך כו×Ēב החיד"א (שו"×Ē טוב ×ĸין ז'):
"ומט×ĸם זה × ×Ēפ׊ט בכמה קהילו×Ē לומר ברכ×Ē הנו×Ēן לי×ĸ×Ŗ כח א×ĸפ"י שהיא ברכה כולה מחודש×Ē ומרן בש"×ĸ נדחה קרי לה. דמאחר דרבינו האר"י ז×Ļ"ל כ×Ēב שיש לאומרה ופירש סודה כן ראוי ל×ĸשו×Ē דודאי אילו מרן ז"ל יד×ĸ מגדול×Ē האר"י ושהוא אמר לאומרה כן הוה ×ĸביד ×ĸובדא בנפשיה .
והרב כנה"ג סימן מ"ו כ×Ēב שה×ĸיד ×Ē"ח א' מאר×Ĩ ה×Ļבי ׊׊מ×ĸ שמרן חזר בו בסו×Ŗ ימיו והיה אומרה בשם ומלכו×Ē ×ĸל פי הקבלה ו×ĸל פי זה נהגו ק×Ļ×Ē לברכה בשם ומלכו×Ē וג×ĸר בהם שלא מפני ×ĸדו×Ē ׊׊מ×ĸ נניח מ"ה שכ×Ēב מרן ו×ĸוד שלא נזכרה בגמרא כמו ׊ט×ĸן מרן כמ"׊ הרא"׊ ×ĸל ברכ×Ē פדיון הבן זהו ×Ēור×Ŗ דבריו ז"ל.
ואני ב×ĸניי אומר כי רבינו האר"י ז×Ļ"ל כל הנפלאו×Ē א׊ר גילה היה בכ"ב חדשים והיו ×Ēלמידיו מ×ĸלימין דבריו ובס×Ēום חכמה. ומרן ושאר הרבנים לא יד×ĸו אחד ממאה מגדול×Ēו. והן ב×ĸון נח נפשיה דרב האר"י ז"ל בימי מרן. וי×Ēכן שאח"כ יד×ĸ מרן מ×Ēלמידי האר"י ז"ל שכך היה אומר וחזר בו . והיינו כמו שכ×Ēב×Ēי שאלו ב×ĸלי נסחא האחר×Ē יד×ĸו דברי רבינו האר"י ז"ל היו חוזרים בהם.
וגם הרב כנה"ג ז"ל לא יד×ĸ ב×ĸ×Ļם גדול×Ē האר"י ז"ל וחכמ×Ēו הנפלא×Ē וכמדומה שלא הזכיר בספריו להאר"י זול×Ē בי"ד סימן קי"ב בש×Ēיי×Ē הקפה מהגויים. ומשום הכי ג×ĸר במברכין דכיון דהרב האר"י יד×ĸ מה שכ×Ēב מרן בבי×Ē יוס×Ŗ ושו"×ĸ והיה מברכה. ודאי כן ראוי לנהוג וגם הוא יד×ĸ דבנוסח×Ēנו בש"ץ לא הוזכרה וט×ĸמו ונימוקו ×ĸמו. ובש×ĸר הכוונו×Ē שסידר מהר"׊ ויטאל מ׊מ×ĸ דהאר"י אמר שברכה זו ×Ēקנ×Ē רז"ל. ובפרי ×ĸ×Ĩ חיים כ×Ēב דיאמרו ברכה זו א×Ŗ ×ĸל פי שהוא הפך מהשולחן ×ĸרוך ".
לפי ד×ĸ×Ē החיד"א ×ĸלינו לפסוק כד×ĸ×Ē האר"י ז"ל א×Ŗ נגד ד×ĸ×Ē השו"×ĸ משום שהאר"י ז"ל ראה מה שכ×Ēב הב"י וה×Ēחשב בד×ĸ×Ēו ולמרו×Ē זא×Ē החליט לפסוק אחר×Ē, ואילו השו"×ĸ היה יוד×ĸ מגדול×Ē האר"י ז"ל ורואה מה שכ×Ēב היה נוהג גם הוא כד×ĸ×Ē האר"י ז"ל. למרו×Ē שהכלל הנקוט בידינו הוא ץפק ברכו×Ē להקל א×Ŗ נגד ד×ĸ×Ē השו"×ĸ, כלל זה אינו חל נגד פץק האר"י ז"ל ולכן יש לפסוק כמו×Ēו ולברך הנו×Ēן לי×ĸ×Ŗ כח בשם ומלכו×Ē. הרחבה נוספ×Ē ב×ĸניין ודוגמא נוספ×Ē לגבי הכלל של סב"ל ביחס לאר"י ז"ל נדון בס×ĸי×Ŗ הבא.
הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ (יבי×ĸ אומר חלק ב' או"ח כ"ה) נדרש לסוגיה זו של ברכ×Ē הנו×Ēן לי×ĸ×Ŗ כח ומביא א×Ē דברי החיד"א, וכו×Ēב כך:
"ואנכי ב×ĸניי לא זכי×Ēי להבין מנ"ל להרבנים הנ"ל אומדנא זו בד×ĸ×Ē מרן, שאילו היה רואה לד' רבינו האר"י היה פוסק כן. והרי ×ĸם כל הכבוד לרבינו האר"י ז"ל, ×ĸטר×Ē בראש כל אדם, אנן קי"ל לא בשמים היא. ומהיכא ×Ēי×Ēי להניח דברי הפוסקים המפורסמים, ול×Ēפוס דברי האר"י ז"ל, כהלכה למשה מסיני. ו×ĸיין בהקדמ×Ē הרמב"ם לפי' המשניו×Ē, שכ×Ēב, שהנביא שיסבור סברא, ויסבור כמו כן מי שאינו נביא סברא וכו', שאין לשמו×ĸ לד' הנביא. ואפילו אל×Ŗ נביאים כולם כאליהו ואליש×ĸ שיהיו סוברים סברא א', ואל×Ŗ חכמים ואחד יסברו היפך הסברא ההיא, אחרי רבים להטו×Ē. והלכה כדברי האל×Ŗ חכמים וחכם, ולא כד' האל×Ŗ נביאים הנכבדים. ×ĸכ"ל. ואם כן א×Ŗ אם רב גובריה וחיליה דרבינו האר"י כחד מן קמיא, מכל מקום כשיש פוסקים ראשונים שאומרים להיפך והם הרוב, אזלינן ב×Ēר רובא. וכ"׊ לפמ"׊ בס' אגרו×Ē ה×Ēניא (ד×Ļ"ז ×ĸ"א), בשם הגר"א שאינו מאמין בקבל×Ē האר"י בכללה שהיא כולה מפי אליהו ז"ל, רק מ×ĸט מז×ĸר מפי אליהו ז"ל, והשאר מחכמ×Ēו הגדולה ואין חיוב להאמין בה וכו'. ו×ĸ"׊ (ד×Ļ"ט) שכ"כ הגר"ח מוואלוז'ין בהקדמה לספרא ד×Ļני×ĸו×Ēא. ×ĸ"׊. ואם כן מה כל החרדה הזא×Ē להניח ד' כל הפוסקים וכללי הדינים מפני סברו×Ē האר"י ז"ל.
איברא ׊×ĸכשיו נהגו הכל לברך ברכ×Ē הנו×Ēן לי×ĸ×Ŗ כח. ומכל מקום אינו מוכרח לומר שנהגו כן ×ĸל פי דברי האר"י ז"ל דוקא. שהרי גם אחינו האשכנזים כולם מברכים או×Ēה, א×Ŗ ×ĸל פי שרבים מהם אינם הולכים אחר ×Ēור×Ē הסוד שגילה רבינו האר"י ז"ל. ו×Ļ"ל דס"ל שמכיון שהובאה ברכה זו בראשונים, הלא הם הסמ"ג (×ĸשין כז) בברכו×Ē הודאה, ובמחזור ויטרי, ובהרד"א, והטור, וכ"פ הרמ"א ז"ל בהגה. ×ĸל כרחך לומר חדא מ×Ēר×Ēי, או שכן הי×Ēה הגירסא בגמרא לפני הקדמונים, וכמ"׊ הב"ח (סי' מו), או שכ"ה ×Ēקנ×Ē הגאונים, וכמ"׊ הגאון מליבאוויטש בשו"×Ē ×Ļמח ×Ļדק (סי' ג או×Ē ט). וכ×Ēב ׊ם דשפיר אזלינן בכהאי גונא ב×Ēר מנהגא לברך. ו×ĸוד שהמג"א הביא בשם הכנה"ג, שה×ĸיד חכם א' שמרן הב"י חזר בו בסו×Ŗ ימיו ו×Ļוה לאומרה".
×ĸיקר הט×ĸנה של הגר"×ĸ יוס×Ŗ שאין לפסוק כאר"י ז"ל היא משום שאין ל×ĸרבב נבואה והלכה 12 .
ובאמ×Ē, השאלה המ×Ē×ĸורר×Ē במלוא חריפו×Ēה היא מדו×ĸ החיד"א מ×ĸדי×Ŗ להלכה א×Ē האר"י ז"ל הרי גילוייו היו מן השמים, ואילו הלכה יש לפסוק ×ĸל פי הנגלה שהרי 'לא בשמים היא'?
ה×Ēשובה מ×Ēבאר×Ē ×ĸל ידי החיד"א במקום אחר, ב×ĸניין ברכ×Ē נשים ×ĸל הלולב. לד×ĸ×Ē השו"×ĸ נשים אינן מברכו×Ē ×ĸל מ×Ļו×Ē ×ĸשה שהזמן גרמא כיון שאינן מחוייבו×Ē בה, אולם החיד"א פץק בברכי יוס×Ŗ (×Ēרנ"ד, ב') שנשים כן ×Ēברכנה ×ĸל הלולב. הנימוק להכר×ĸ×Ēו מופי×ĸ ב×Ēשובה אחר×Ē (יוס×Ŗ אומ×Ĩ פ"ב):
"ול×ĸניין הלכה אני הדל מ×ĸ×Ē שראי×Ēי מה שהשיבו מן השמים לרבינו י×ĸקב ממרוי"׊, כמו שהבא×Ēי בספר הקטן ברכי יוס×Ŗ סימן ×Ēרנ"ד או×Ē ב', נהג×Ēי לומר לנשים שיברכו ×ĸל הלולב. וכמנהג קדום שהיו נוהגו×Ē הנשים ב×ĸיר הקדש ירושלים ×Ē"ו. והגם דמרן ז"ל פץק שלא יברכו. נראה ודאי דאלו מרן ז"ל שלטו מאור ×ĸיניו הקדושים ב×Ēשובו×Ē רבינו י×ĸקב ממרוי"׊ דמשמיא מיהב יהבי כח לברך לנשים ודאי כך היה פוסק ומנהיג. ובכי האי לא שייך לא בשמים היא דכיון דיש הרבה גדולים בפוסקים דסבירא להו דיברכו אהניא לן לפסוק כמו×Ēם כיון דאי×Ē לן סי×ĸ×Ēא דשמיא".
כלומר לשיט×Ē החיד"א אין משום 'לא בשמים היא' אם נמ×Ļא×Ē כבר ד×ĸה כזו בין הפוסקים, אלא אדרבה יש לפסוק כמו×Ēה משום הסיו×ĸ שיש לה מן השמים.
ג. ברכה אחרונה ×ĸל רבי×ĸי×Ē מים לפני ץ×ĸודה
נחלקו הפוסקים במי ׊׊×Ēה רבי×ĸי×Ē מים לפני ץ×ĸודה האם חייב לברך ברכה אחרונה או כיון ׊×ĸומד לס×ĸודה יפטר בברכ×Ē המזון. בהלכו×Ē ברכו×Ē הכלל הנקוט בידינו הוא "ץפק ברכו×Ē להקל", ולכן אם ישנה מח' הפוסקים האם לברך או לא לברך ההכר×ĸה היא שלא לברך. כלל זה נכון א×Ŗ ביחס לד×ĸ×Ē השו"×ĸ 13 , ׊אם השו"×ĸ פץק ׊×Ļריך לברך וישנה ד×ĸה החולק×Ē ×ĸליו ההלכה היא שלא לברך מט×ĸם "ץפק ברכו×Ē להקל". אולם הרב יוס×Ŗ חיים (רב פ×ĸלים ב', או"ח מ"ז. וכן בקי×Ļור בבן איש חי א' פר' נשוא) כ×Ēב כך:
"אמנם אם זה האיש הוא ×Ļמא, ורו×Ļה לש×Ēו×Ē מים אחר קידוש, קודם שיטול ידיו, ×Ļריך להיזהר שלא יש×Ēה שי×ĸור שי×Ēחייב בברכה אחרונה, י×ĸן שיש בזה מחלוק×Ē אם יברך ברכה אחרונה, או דילמא ברכ×Ē המזון פוטר×Ēו, ומה לו להביא ×ĸ×Ļמו לידי מחלוק×Ē, אבל אם לא היה יכול לה×Ēאפק, ונזדמן לו ׊׊×Ēה מים שי×ĸור שי×Ēחייב בברכה אחרונה, נראה ודאי שיברך ברכה אחרונה קודם שיטול ידיו, ולא יסמוך ×ĸל ברכ×Ē המזון, י×ĸן כי א×Ŗ ×ĸל גב שיש בזה פלוג×Ēא, וקיימא לן ץפק ברכו×Ē להקל, ×ĸם כל זא×Ē כיון דרבינו האר"י ז"ל הוא ׊ר המסכים לברך ברכה אחרונה, כפי א׊ר הורו או×Ēו מן השמים, אין אומרים ץפק ברכו×Ē להקל במקום שיש גילוי לזה בדברי רבינו האר"י ז"ל, והיינו כי מ×Ļינו בש×ĸר ט×ĸמי המ×Ļו×Ē בפרש×Ē ×ĸקב, שכ×Ēב רבינו מהרח"ו ז"ל, כבר יד×ĸ×Ē מחלוק×Ē הפוסקים והוא מחלוק×Ē האמוראים, אם ×Ļריך לברך ×ĸל המים שב×Ēוך הס×ĸודה, ולכן טוב לנהוג ל×Ļא×Ē ידי ץפק, שקודם שיטול ידיו יש×Ēה מים פחו×Ē מרבי×ĸי×Ē, כדי שלא י×Ēחייב בברכה אחרונה, ויכוין לפטור בברכה זו המים שב×Ēוך הס×ĸודה, ופ×ĸם אח×Ē ׊×Ēי×Ēי אני יו×Ēר מרבי×ĸי×Ē, והס×Ēכל מורי ז"ל במ×Ļחי, ואמר לי ׊×Ēי×Ē מים ולא ברכ×Ē אחריהם ברכה אחרונה, ×ĸכ"ל ×ĸ"׊.
נמ×Ļינו למידין מהאי ×ĸובדא שהורו מן השמים לרבינו האר"י ז"ל, ׊אם ׊×Ēה רבי×ĸי×Ē מים קודם ץ×ĸודה ×Ļריך לברך ברכה אחרונה, ואין בהמ"ז פוטר×Ē...
והרב הגדול רבינו חיד"א ז"ל בברכי יוס×Ŗ סי' ק×ĸ"ד או×Ē ב', הביא לשון מהרח"ו ז"ל בש×ĸר ט×ĸמי המ×Ļו×Ē הנזכר, וכ×Ēב וז"ל, ומזה אנחנו למידין שד×ĸ×Ē רבינו האר"י ז"ל דבהמ"ז אינו פוטר אם ׊×Ēה רבי×ĸי×Ē, דלא כהרב הט"ז וסי×ĸ×Ēו מהאחרונים, וה×ĸיקר כמ"׊ המג"א ץ"ק י"ד, דשאני יין שלפני המזון, וכן הראו מן השמים להאר"י ז×Ļ"ל ×ĸכ"ל ×ĸ"׊. הנה כי כן יש להורו×Ē בשאלה דידן, דאם אקרי וש×Ēה רבי×ĸי×Ē דיברך ברכה אחרונה, ולא יסמוך ×ĸל ברהמ"ז, כי אחרי דברי רבינו האר"י ז"ל אין לחוש לספק ברכו×Ē, והשי"×Ē יאיר ×ĸינינו באור ×Ēור×Ēו אמן כן יהי ר×Ļון".
ה×ĸולה מן הדברים הוא, שלד×ĸ×Ē מרן החיד"א והרב יוס×Ŗ חיים הכלל בכל מקום לפיו "ץפק ברכו×Ē להקל" אינו חל ×ĸל פסקיו של האר"י ז"ל, למרו×Ē שחל ×ĸל השו"×ĸ.
הרב משה לוי בספרו "ברכ×Ē ה'" (ח"א ×ĸמ' ×Ļ"ז) להלכו×Ē ברכו×Ē פוסק כך:
"יש אומרים שב×ĸניין שד×ĸ×Ē הפוסקים שלא לברך וד×ĸ×Ē רבנו האר"י לברך, יש להורו×Ē כד×ĸ×Ē רבנו האר"י שהיי×Ēה לו ידי×ĸה ברורה גם בחכמ×Ē הקבלה, ואם היו יוד×ĸים ׊אר הפוסקים מה שיד×ĸ רבנו האר"י ×ĸל פי הקבלה, מן הס×Ēם היו מסכימים לד×ĸ×Ēו לברך. ויש אומרים שאין אומדנא זא×Ē מוכח×Ē, ולכן יש לחוש לספק ברכו×Ē לבטלה. וה×ĸיקר כד×ĸה ראשונה".

מדו×ĸ אין אומרים ץפק ברכו×Ē להקל נגד האר"י ז"ל
כלומר, גם הרב משה לוי פוסק שאין אומרים ץפק ברכו×Ē להקל נגד ד×ĸ×Ē האר"י ז"ל. ובה×ĸרה 35 מביא א×Ē דברי החיד"א שהבאנו ל×ĸיל שהסיבה שיש לפסוק כאר"י ז"ל א×Ŗ בסב"ל היא משום שהכר×ĸו×Ē האר"י ז"ל הן ×ĸל פי מה שגילו לו מן השמים, בניגוד לשו"×ĸ שהכר×ĸו×Ēיו היו רק ×ĸל פי שכלו. ומקשה שהרי קיי"ל בגמרא (ב"מ × "ט ×ĸ"ב) במחלוק×Ē ר' אלי×ĸזר ×ĸם חכמי ישראל ב×Ēנורו של ×ĸכנאי שההלכה אינה כר"א למרו×Ē שי×Ļאה ב×Ē קול ואמרה מה לכם א×Ļל רבי אלי×ĸזר שהלכה כמו×Ēו בכל מקום, משום ׊×ĸמד רבי יהוש×ĸ ×ĸל רגליו ואמר לא בשמים היא. והגמ' מסבירה שמאז שני×Ēנה ×Ēורה בהר סיני אין אנו משגיחין בב×Ē קול, שכבר כ×Ēוב ב×Ēורה אחרי רבים להטו×Ē. מבואר שב×ĸנייני הלכה אין להכרי×ĸ ×ĸל פי מה שמגלים לאדם מן השמים ×ĸל ידי נבואה או ×ĸל ידי רוח הקדש או ×ĸל ידי אליהו או נ׊מ×Ē ה×Ļדיקים וכיו×Ļא בזה.
א×Ē הקושיה הזו מ×Ēר×Ĩ הרב משה לוי כך:
האר"י ז"ל בכח לימודו ויגי×ĸ×Ēו הבין א×Ē מאמרי הזוהר הקדוש, והכרי×ĸ ב×ĸנייני הלכה ולא שגילו לו א×Ē ההכר×ĸו×Ē מן השמים. אמנם גילו לו מן השמים אם כיוון לאמ×Ē או ׊ט×ĸה, ואז היה חוזר ומ×ĸיין ×ĸד שהיה משיג ו×ĸומד ×ĸל האמ×Ē... ו×ĸל כרחנו שרבנו האר"י ז"ל הכרי×ĸ לברך ברכה אחרונה ×ĸל פי מה שלמד בחכמ×Ē הקבלה. ה×ĸדיפו×Ē לפסקי האר"י ז"ל ×ĸל ׊אר הפוס' היא ׊אם היו יוד×ĸים מה שהוא יד×ĸ ×ĸל פי הסוד היו מסכימים למסקנו×Ē שכ×Ēב והכרי×ĸ מכח לימודו ויגי×ĸ×Ēו.
הרב משה לוי חולק ×ĸל מה שכ×Ēב הבן איש חי שהסיבה להכרי×ĸ כאר"י ז"ל היא משום ׊פץק ×ĸל פי מה שגילו לו מן השמים.
הרב מרדכי אליהו במאמרו "פסיקה ×ĸל פי הקבלה" 14 מבאר בהרחבה א×Ē שיט×Ē הרב יוס×Ŗ חיים "הבן איש חי", וא×Ē הקושיה שהרי לא "לא בשמים היא" מ×Ēר×Ĩ כך:
"ומחמ×Ē קושי ו×Ēוק×Ŗ השאלו×Ē ×Ļריך להבין שאין כאן שאלה כלל, אלא שיסוד ה×ĸניין הוא אחר. והוא שכל הנפסק בזוהר ובדברי האר"י ז"ל נפץק ×ĸל ידי גדולי הלכה שידם רב להם ב×Ēור×Ē הנגלה. ומי לנו גדול מרשב"י ׊מ×Ēור×Ēו אנו חיים. ו×ĸל גדול×Ēו של האר"י ז"ל בפשט וב×Ēור×Ē הנגלה ני×Ēן ללמוד מדברי המהרח"ו ז"ל ×ĸל האר"י ז"ל "שהיה מ×ĸיין ששה פירושים של פ׊ט בהלכה ופירוש שבי×ĸי ×ĸל דרך הסוד (׊×ĸר רוח הקודש י"א:). וברור הוא שגדולי ×ĸולם אלה פסקו דבריהם ×ĸל פי חכמ×Ēם ב×Ēור×Ē הנגלה, וכוחם ברוח הקודש סיי×ĸ להם לה×ĸמיד הלכה ×ĸל בוריה, וכמו שסיי×ĸ לכל חכמי ישראל מאז ומ×ĸולם".
ל×ĸומ×Ē כל הפוס' הנ"ל ד×ĸ×Ē הגר"×ĸ יוס×Ŗ היא שאין הבדל בין האר"י ז"ל לבין ד×ĸ×Ē מרן, וביחס לשניהם אנו אומרים א×Ē הכלל "ץפק ברכו×Ē להקל". וכה הם דבריו בהקדמה לספרו הליכו×Ē ×ĸולם, שהוא ץפר השגו×Ē ×ĸל פסקי ה"בן איש חי" שאינם ×Ēואמים א×Ē פסקי השו"×ĸ:
"וב×ĸקבו×Ē דברי מרן החיד"א הנ"ל, דאמרינן ץפק ברכו×Ē להקל אפילו נגד מרן, אמר×Ēי דשפיר אמרינן הכי גם לגבי רבינו האר"י ז"ל, ׊אם יש מחלוק×Ē בדבר, אמרינן סב"ל גם נגד האר"י ז"ל, מכיון דקיימא לן "לא בשמים היא", וכללא דסב"ל קאי אאיסדן".
ובהמשך דבריו ׊ם ה×Ēייחס ל×Ēירו×Ĩ של הרב משה לוי לקושיי×Ē "לא בשמים היא" וכ×Ēב כך:
"והלום ראי×Ēי כל מה שהאריך בזה הרב משה לוי בספרו ברכ×Ē ה' חלק א' (×ĸמ' ק"א), ובמסקנ×Ēו ה×Ē×ĸק׊ לומר דלא אמרינן סב"ל נגד האר"י. ובאמ×Ē המ×ĸיין היטב בדבריו יראה שאין להם שחר, ׊א×Ŗ ×ĸל פי שראה מה שכ×Ēב×Ēי בזה בשו"×Ē יבי×ĸ אומר חלק ב' (סימן כ"ה) דלא בשמים היא, ארכבה א×Ēרי ריכשי, ו×Ēלה הדבר בחוכמ×Ēו הגדולה ו×ĸיונו הזך של האר"י בפשט ×ĸם הקבלה ביחד. ודברי שיבוש הם, ופטומי מילי ב×ĸלמא נינהו ולא ×Ēיקן בזה כלום. וכן ראי×Ēי לידידינו הגר"׊ מ׊א׊ בשו"×Ē ×Ēבואו×Ē ׊מ׊ (או"ח סי' ץ"ז) שה×ĸלה דאמרינן סב"ל נגד האר"י ז"ל".

קבל×Ē השו"×ĸ וקבל×Ē האר"י ז"ל
הרב בן ×Ļיון אבא שאול בהקדמה לספרו אור ל×Ļיון מבאר ׊א×Ē השו"×ĸ קבלנו ×ĸלינו ב×Ēור×Ē רוב וספק, ולא ב×Ēור×Ē ודאי, כלומר קבלנו א×Ē ד×ĸ×Ēו כאילו היא ד×ĸ×Ē הרוב וא×Ē החולקים ×ĸליו כד×ĸ×Ē מי×ĸוט אך אין מחשיבים א×Ē ד×ĸ×Ēם כדחויה לגמרי. ונפקא מינא ׊אם ד×ĸ×Ē רוב הפוסקים להחמיר (והרמ"א פץק או×Ēם) יש לחוש לדבריהם א×Ŗ שהשו"×ĸ פץק להקל.
מט×ĸם זה מ×Ļאנו שהרב יוס×Ŗ חיים בספרו ה"בן איש חי" פ×ĸמים רבו×Ē פץק לחומרא כד×ĸ×Ē הרמ"א נגד ד×ĸ×Ē השו"×ĸ. כדוגמא אח×Ē לכך נביא א×Ē פץק השו"×ĸ ׊פץק שנדה יכולה לה×Ēחיל לספור ז' נקיים אחר ארב×ĸה ימים לשימושה, והרי"ח פץק ב"בן איש חי" (שנה ב' פר׊×Ē ×Ļו או×Ē ז') וכן ברב פ×ĸלים (ד' יו"ד כ') כד×ĸ×Ē הרמ"א ׊×Ļריכה להמ×Ēין ו' או ז' ימים כפי מנהגה.
אחר כך הוסי×Ŗ הרב"×Ļ אבא שאול וכ×Ēב כך: "והנה לאחר ׊נ×Ēבאר ל×ĸיל קבל×Ē פסקי מרן, יש להוסי×Ŗ שלגבי דברי האר"י ז"ל אין הדבר כן, אלא נוהגים כדבריו כאילו הם ודאי גמור. ולכן קיימא לן שלא אומרים ץפק ברכו×Ē להקל נגד דברי האר"י ז"ל...וראה בספר אר×Ĩ חיים או"ח סימן מ"ו ץ×ĸי×Ŗ ח' שכ×Ēב שמנהג אר×Ĩ ישראל ללכ×Ē אחר הכר×ĸ×Ē רבנו האר"י ז"ל אפילו נגד פץק מרן ז"ל 15 ".
דברי הרב בן ×Ļיון אבא שאול משקפים א×Ē ד×ĸ×Ēם של רוב פוסקי ספרד, ובכללם החיד"א והבן איש חי, וכ×Ŗ החיים 16 .
אולם הגר"×ĸ יוס×Ŗ רוח אחר×Ē ×ĸמו, ולד×ĸ×Ēו קבלנו א×Ē מרן השו"×ĸ ב×Ēור×Ē ודאי 17 , ולכן אפילו אל×Ŗ פוסקים יחלקו ×ĸליו אנו פוסקים רק כמו×Ēו בין להקל בין להחמיר 18 . ובהקדמה לספרו הליכו×Ē ×ĸולם הנ"ל כ×Ēב הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ שזו היי×Ēה א×Ŗ ד×ĸ×Ēו של הרב יוס×Ŗ חיים ×ĸ×Ļמו:
"שיט×Ēו בפסקיו ההלכ×Ēיים מוש×Ē×Ē ×ĸל יסוד דברי מרן רבינו יוס×Ŗ קארו בבי×Ē יוס×Ŗ ובשולחן ×ĸרוך, א׊ר קבלנו הוראו×Ēיו. וכמו שכ×Ēב בספרו הקדוש "רב ברכו×Ē" (בד×Ŗ קכ"ב סו×Ŗ ×ĸ"ב), שכל ×Ēושבי אר×Ĩ ישראל ובגדאד וסוריה קבלו ×ĸליהם הוראו×Ē מרן רבינו יוס×Ŗ קארו בין להקל בין להחמיר. וכן כ×Ēב ×ĸוד ׊ם (×ĸמ' קנ"ד) ׊א×Ŗ ×ĸל פי שהרב זר×ĸ אמ×Ē לא סמך לה×Ēיר ×ĸל פי סבר×Ē מרן, מפני שכמה אחרונים ץ×Ēרו דברי מרן הב"י בהחלט, וקיימא לן הלכה כב×Ēראי, מכל מקום זה לא שייך לדידן, דאנן א×Ēכא דמרן סמכינן בין להקל בין להחמיר וכו' ×ĸיין ׊ם. ובספרו הגדול רב פ×ĸלים חלק ב' (יו"ד ז') כו×Ēב, שאפילו מאה אחרונים חולקים ×ĸל פץק מרן, אין אנו שומ×ĸים להם להקל אפילו בהפסד מרובה, כי אנו חייבים ללכ×Ē אחרי הוראו×Ē מרן מכח הקבלה שקבלנו. וא×Ŗ ×ĸל פי ׊מ×Ļאנו לרבינו בבן איש חי בכמה מקומו×Ē שנטה קו להחמיר בדיני איסור והי×Ēר, נראה שאינו אלא לחומרא ב×ĸלמא , ומן הדין בודאי שאין להורו×Ē לאחרים אלא כדברי מרן ואפילו להקל".
×ĸל פי הבנ×Ē הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ שיט×Ēו של הרי"ח היא לפסוק ×Ēמיד כשו"×ĸ, ואם מ×Ļאנו ׊פץק אחר×Ē הרי שכ×Ēב כן רק לחומרא ב×ĸלמא, ולא כ×ĸיקר הדין.
אולם לכאורה ×Ļ"×ĸ בדבריו משום שבשו"×Ē רב פ×ĸלים (ח"ב חו"מ סימן ג') נראה שלפ×ĸמים פוסקים נגד ד×ĸ×Ē מרן מן הדין, וכך כ×Ēב ׊ם הרב יוס×Ŗ חיים:
"הנה נוד×ĸ כי פה ×ĸירינו בג'דאד י×ĸ"א, ב×Ēריה דמרן ז"ל בשולחנו הטהור גרירן הן בדיני איסור הן בדיני ממונו×Ē, חו×Ĩ מאו×Ēם דברים הידו×ĸים לנו ׊פ׊ט המנהג ב×ĸירינו כד×ĸ×Ē רמ"א בהג"ה או כד×ĸ×Ē ׊אר פוסקים הפך ד×ĸ×Ē מרן ז"ל דאז אזלינן ב×Ēר המנהג הן להקל הן להחמיר, וכן נמי בדיני גיטין וקדושין המנהג ברור פה ×ĸירנו למיזל לחומרא אפילו בדבר ׊פץק מרן להקל 19 , וכמ"׊ הגאון מהריט"א ז"ל ×ĸל מנהג ×ĸה"ק ירושלים ×Ēוב"ב, וכן קבלו חכמי ×ĸירינו מהרה"ג ×ĸט"ר מו"ז רבינו משה חיים זלה"ה, ×ĸל מנהג ×ĸירינו בג'דאד י×ĸ"א".

היחס בין מרן השו"×ĸ להאר"י ז"ל
הרב מרדכי אליהו במאמרו הנ"ל ממשיך וכו×Ēב כך:
"ב×ĸניין ברכ×Ē הנו×Ēן לי×ĸ×Ŗ כח, הבאנו ל×ĸיל א×Ē דברי החיד"א: "ואני ב×ĸניי אומר כי רבינו האר"י ז×Ļ"ל, כל הנפלאו×Ē א׊ר גילה היה בכ"ב חדשים, והיו ×Ēלמידיו מ×ĸלימין דבריו ובס×Ēום חכמה. ומרן ושאר הרבנים לא יד×ĸו אחד ממאה מגדול×Ēו. והן ב×ĸוון נח נפשיה דרב האר"י ז"ל בימי מרן. וי×Ēכן שאח"כ יד×ĸ מרן מ×Ēלמידי האר"י ז"ל שכך היה אומר וחזר בו. והיינו כמו שכ×Ēב×Ēי שאילו ב×ĸלי נוסחא האחר×Ē יד×ĸו דברי רבינו האר"י ז"ל היו חוזרים בהם".
וכדברי החיד"א אלו נהגו כולם ב×ĸנין זה, וכן ב×ĸנינים אחרים הקשורים לפסיק×Ē הזוהר הקדוש.
ו×ĸל מה שכ×Ēב החיד"א שמרן ושאר הרבנים לא יד×ĸו אחד ממאה מגדול×Ēו של האר"י ז"ל ראוי להביא דברי "×ĸמק המלך" (בהקדמה שלישי×Ē פו ד×Ŗ יט ×ĸ"א), מהו או×Ēו אחד ממאה.
׊ם מביא "×ĸמק המלך" ×ĸדו×Ē של מוהר"ר שלמה שלומיל ׊׊מ×ĸ מאלמנ×Ēו של מרן הבי×Ē יוס×Ŗ, שמרן הב"י היה לו בן נחמד ושידך או×Ēו ×ĸם בי×Ēו של הרב ז"ל. והלך מרן הבי×Ē יוס×Ŗ ×ĸם בנו לס×ĸוד×Ē אירוסין בבי×Ēו של הרב ז"ל. כיון שחזר מרן הבי×Ē יוס×Ŗ לבי×Ēו אמר לאש×Ēו:
"מה אומר לך ומה אץפר לך מהרזים וט×ĸמי ה×Ēורה והמ×Ļוו×Ē. כמה ידי×ĸה הרווח×Ēי ×ĸ×Ēה בזא×Ē הס×ĸודה מהפה הקדוש של מוהר"ר י×Ļחק אשכנזי ז"ל. אי אפ׊ר לו לאדם בשר ודם להשיג בשכלו מה שיוד×ĸ הוא. והיאך הוא כח ביד שום מלאך ליד×ĸ מה שיוד×ĸ הוא. אין זה כי אם נשמה אח×Ē מהנביאים הראשונים, שאפילו ×Ēנא אחד לא היה יכול לומר מה ׊אמר הוא. אבל אני מפחד ×ĸליו מאוד ב×ĸוונו×Ē הדור הגרו×ĸ הזה שאינם יכולים לסבול רוב קדוש×Ēו שיוקח ויאבד מהם בקי×Ļור ימים ושנים".
מ×Ļויה בידינו שאלה ששלח האר"י ז"ל למרן הב"י (שו"×Ē אבק×Ē רוכל קל"ו) 20 ב×ĸניין שו×Ēפו×Ē ×ĸיסקה ומרן בספרו משבחו וכו×Ēב "שאלה למהר"ר י×Ļחק אשכנזי המקובל האלהי ז×Ļוק"ל... ×Ēשובה: מ×Ēוך שדבריך ×ĸרבים ×ĸלי אמר×Ēי לישא ולי×Ēן בדבריך".
ה×ĸולה מכל האמור הוא, שמרן הבי×Ē יוס×Ŗ והאר"י ז"ל היו מחו×Ēנים זה ×ĸם זה, והיה ביניהם מ׊א ומ×Ēן בהלכה. האר"י ז"ל נפטר בקי×Ļור ימים ושנים ור' יוס×Ŗ קארו שהיה מבוגר ממנו האריך ימים ×ĸוד אחר כך, והגם שחיבב מאד א×Ē האר"י ז"ל ×ĸמד מ×ĸט ×ĸל גדול×Ēו בחייו, וישנם דברים שכ×Ēב ופסק האר"י ז"ל שלא כד×ĸ×Ē השו"×ĸ ור' יוס×Ŗ קארו לא ראה או×Ēם, ואם היה רואה או×Ēם היה חוזר בו ומסכים ×ĸמו לרוב גדלו×Ēו.

ץ×Ēם וי"א בשו"×ĸ הלכה כמי
כאשר מרן השו"×ĸ הביא ד×ĸה ראשונה בס×Ēם וד×ĸה שניה בשם יש אומרים נחלקו האחרונים כי×Ļד הכרי×ĸ למ×ĸשה. הרב זבחי ×Ļדק, הבן איש חי וכ×Ŗ החיים הבינו שכוונ×Ē השו"×ĸ לחוש לכ×Ēחילה לד×ĸ×Ē הי"א ולהקל כד×ĸ×Ē הס×Ēם במקום הפסד מרובה או ׊×ĸ×Ē הדחק.
אולם הפרי חדש ו×ĸוד פוס' כ×Ēבו שאין לחוש כלל לד×ĸ×Ē הי"א וני×Ēן לפסוק לכ×Ēחילה כד×ĸ×Ē הס×Ēם. כד×ĸה זו הכרי×ĸ הגר"×ĸ יוס×Ŗ בשו"×Ē יבי×ĸ אומר חלק ו' (יו"ד סי' ה'), וכן ×ĸיין ילקוט יוס×Ŗ איסור והי×Ēר חלק א' ×ĸמ' ר"×Ļ-ר×Ļ"א 21 .

×ĸדיפו×Ē דברי הקבלה ×ĸל הנגלה
הבן איש חי בספרו "ד×ĸ×Ē ו×Ēבונה, מפ×Ēח לחכמ×Ē הקבלה" בסו×Ŗ הפ×Ēיחה הראשונה כו×Ēב כך:
"א×ĸלה א׊ר השב×Ēי למשכיל אחד, שאול שאל האיש לנו, דהרי ה×Ēלמוד הקדוש × ×ĸשה ונגמר מרבבו×Ē אלפי רבנן א׊ר בכל דור ודור מימו×Ē רבי ו×ĸד רב אשי א׊ר היו לומדים פמליו×Ē פמליו×Ē ו×ĸד אחרן בימי רב אשי אוספו אספה ממ×ĸונו×Ē אריו×Ē כלהו רבנן...ואז נכ×Ēב ה×Ēלמוד ×ĸל יד ×ĸל יד בהסכמ×Ē כל האמוראים אלפי ו×ĸונשים בספר הזוהר בדינים מדינים שונים א׊ר לא נראו ב×Ēלמוד הקדוש, וגם בדינים הנזכרים בש"ץ לא נכ×Ēבו כל ה×ĸונשים הקשים שיש בזוהר בקדוש?
...×ĸוד יש לחקור מדו×ĸ ץפר הזוהר הקדוש לא × ×Ēגלה לאמוראים ורבנן סבוראי והגאונים ולגדולי הרבנים, ואיך × ×Ēגלה אחר כך בדורו×Ē הגרו×ĸים מהם?
אלא גזרה חוכמ×Ēו י×Ēברך שיהיו אל×Ŗ שנים בגלו×Ē הזה... ולכן לא הו×ĸילה כל קדוש×Ēם להביא א×Ē המשיח כי גזרה ×ĸומד×Ē, וממו×Ļא דבר אפ׊ר לומר כי הכל בשיקול אל ד×ĸו×Ē לו × ×Ēכנו ×ĸלילו×Ē, ואפשר דבהיו×Ē גזר×Ē החורבן אל×Ŗ שנים, וכל הקדושים היו ב×Ēוך האל×Ŗ שנים לא ר×Ļה הקב"ה שיגלה ץפר הזוהר שיש בו כמה חומרו×Ē ו×ĸונשים כרחם אב ×ĸל בנים. כי באו×Ēו פרק היו שמדו×Ē ו×Ēוק×Ŗ ה×Ļרו×Ē והיו ישראל ב×Ļ×ĸר גדול, ואם היו מ×Ēגלים דברי הקדושים רשב"י וחבריו וכל ה×ĸונשים, היה מקום לסט"א לקטרג יו×Ēר ×ĸל ישראל לר×ĸו"×Ē בי×ĸקב ר×ĸה אחר ר×ĸה. אבל אחר ׊×ĸבר אל×Ŗ שנים מהחורבן שנשלמו ׊נ×Ē ד' אלפים ×Ē×Ēכ"ח אז היה יכול לבוא משיח, וב×ĸוונו×Ēינו הרבים א׊×Ēהויי א׊×Ēהי. וזה חטא נוס×Ŗ לכלל ולפרט ×ĸל כל החטאים וחילול שמו ח"ו וחילול ×Ēור×Ēו, ונ×Ēגברה הקליפה מאד להחטיא י×ĸן כי כבר × ×Ēברר הרבה ו×ĸ×Ēה הברירה ברגלים, וכמו שכ×Ēוב ב×ĸקבו×Ē משיחא חו×Ļפא יסגא שהוא הסט"א ׊מ×Ēגבר×Ē להחטיא א×Ē ישראל בראו×Ēה כי כל×Ēה אליה הר×ĸה, וכמו שביאר באורך רבינו האר"י ז"ל. ולכן סמוך לדורו×Ē שאחר אל×Ŗ שנה מהחורבן × ×Ēגלה אור הזוהר להגן ×ĸל ישראל, ושאם נזכה לה×Ē×ĸץק בס×Ēרי ×Ēורה כד×Ē מה ל×ĸשו×Ē, בזכו×Ē זה ×Ēפרה יש×ĸ ישו×ĸ×Ē ישראל ..." ×ĸכ"ל.
לפי הרב יוס×Ŗ חיים ץפר הזוהר ו×Ēור×Ē הסוד ה×Ēגלו דווקא בדורו×Ē היו×Ēר מאוחרים משום שיש בו ט×ĸמים פנימיים ו×ĸמוקים ה×Ēוב×ĸים ×ĸונשים וחומרו×Ē, ׊×ĸם ישראל לא היה מסוגל ל×ĸמוד בהם קודם לכן. בנוס×Ŗ לכך, כיון שהמשיח כבר יכול לבוא מ×Ēגבר×Ē הסט"א מאד להחטיא א×Ē ישראל וה×Ē×ĸסקו×Ē וה×Ēחזקו×Ē לפסיקה כספר הזוהר וס×Ēרי ×Ēורה הם ה×ĸשויים להגן ×ĸל ×ĸם ישראל ולקרב א×Ē ישו×ĸ×Ē ישראל.
מכל זה מובן מדו×ĸ יש ×ĸניין גדול לשלב א×Ē פסקי האר"י ז"ל ×ĸם השו"×ĸ, אך מי יוכל לד×ĸ×Ē איזה פסקים ה×Ļבור יוכל ל×ĸמוד בהם ואו×Ēם לשלב? והרב יוס×Ŗ חיים ב×ĸ×Ļמו שקל בד×ĸ×Ēו וראה לנכון לשלב פסקים מסוימים של ץ×Ēרי ×Ēורה בהלכה למ×ĸשה בהוראה לכלל ישראל.
וכך כ×Ēב הרב מרדכי אליהו:
"יסוד נוס×Ŗ, המופי×ĸ במקומו×Ē רבים בזוהר ובספרי ה×Ēיקונים, הוא כי ב×ĸקב×Ēא דמשיחא "×Ēרבה הד×ĸ×Ē", וכמו שכ×Ēב מהרח"ו בהקדמ×Ē "×ĸ×Ĩ חיים" בשם הזוהר (פר׊×Ē וירא): "וכד יהא קריב ליומי משיחיא אפילו הני רביי ד×ĸלמא זמינין לאשכחא רזין טמירין דחכמ×Ēא". וב×Ēיקונים: "דבדרא ב×Ēראה בסו×Ŗ יומיא י×Ēפרנסון מהאי חיבורא".
כלומר, שבדור האחרון י×Ēגלו סודו×Ē הזוהר וי×Ēוס×Ŗ לימוד הפנימיו×Ē אפילו א×Ļל ×Ļ×ĸירי ישראל. ו×ĸיין ב"׊ם הגדולים" להחיד"א ב×ĸרך "גדולים" ×ĸל רבנו אל×ĸזר, ב×ĸל ץפר הרוקח:
"ורק בדורינו אלו לקרא×Ē הגאולה הקרובה × ×Ēגלה אור הזוהר להגן ×ĸל הדורו×Ē. ואם נזכה לה×Ē×ĸץק בס×Ēרי ×Ēורה כד×Ē מה ל×ĸשו×Ē, בזכו×Ē זה ×Ēפרה יש×ĸ ישו×ĸ×Ē ישראל". מאמר זה בא להראו×Ē שישנן הלכו×Ē שנהגו בהן כזוהר, כלומר שקיימו×Ē הלכו×Ē שמקורן בזוהר שהשפי×ĸו ×ĸל פסיק×Ē ההלכה. כמו כן, ני×Ēן לזהו×Ē מגמה של ה×Ēחזקו×Ē בפסיקה ×ĸל פי הזוהר וחכמי הקבלה.
יסוד ה×ĸנין הוא ×ĸל פי הנאמר אחרי מ×Ēן ×Ēורה לישראל: "א×Ē הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם וקול גדול ולא יס×Ŗ". והסביר ר׊"י ׊ם שקול ה' לא פץק, כי הוא חזק וקיים ל×ĸולם, רק שאחרי מ×Ēן ×Ēורה לא המשיך קול זה בגלוי כמקודם, ולא הוסי×Ŗ להראו×Ē באו×Ēה פומביו×Ē. וכך הסביר הרמב"ן:
"×ĸל דרך הפשט "ולא יס×Ŗ" - להיו×Ē ×ĸוד גדול כמוהו. ו×ĸל דרך האמ×Ē יאמר כי כל הדברים האלה ׊מ×ĸו קול גדול, ולא יס×Ŗ להשמי×ĸ אל כל קהלכם אלא קול אחד, כי או×Ēו קול בלבד השיגו הם".
קול ה' ממשיך להדריך או×Ēנו, אך לא בפומבי. זהו פשרה של הנבואה שיש א×Ļל נביאי ישראל וא×Ļל ×ĸוד כפלים נביאים כיו×Ļאי מ×Ļרים, וזוהי רוח הקודש שהי×Ēה בבי×Ē המדרש של חכמי ישראל, זהו "אלוקים הנ×Ļב ב×ĸד×Ē אל", וזא×Ē היא החכמה של חכמי ישראל. ×ĸל זה אנו אומרים יום יום ב×Ēפילה: "ואני זא×Ē ברי×Ēי או×Ēם אמר ה' רוחי א׊ר ×ĸליך ודברי א׊ר ׊מ×Ēי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זר×ĸך ומפי זר×ĸ זר×ĸך, אמר ה', מ×ĸ×Ēה ו×ĸד ×ĸולם ".
×ĸל כן כ×Ēב הרמ"א ×ĸליהם כי "דברי הזוהר × ×Ēנו מסיני" ("×Ēור×Ē ה×ĸולה" ח"ב פ"א), כי ה×Ēורה היא גם פ׊ט וגם קבלה וסוד. ה"פ׊ט" ה×Ēפ׊ט ב×Ļיבור, ואילו הקבלה היא לפי מ×ĸל×Ē הדור, יש דברים שה×Ļיבור יכול לקבלם ויש ׊×ĸדיין לא. יש הלכו×Ē רבו×Ē שה×Ēקבלו בכל ה×Ļיבור, יש ה×Ēקבלו בחלקם, ויש ׊×ĸדיין לא ה×Ēקבלו אלא רק לנשמו×Ē גבוהו×Ē מיוחדו×Ē. י×Ēירה מזא×Ē, גם ההלכו×Ē שלא ה×Ēקבלו ×ĸדיין ב×Ļיבור השפי×ĸו ×ĸל פסיק×Ē ההלכה 22 ".
ובהקדמה לקי×Ļור שולחן ×ĸרוך שלו, כ×Ēב הרב מרדכי אליהו כך:
"בדורנו הדור האחרון זיכנו הקב"ה ליהנו×Ē מאורו של בו×Ļינא קדישא ופרישא הגאון האדיר ח"ר יוס×Ŗ חיים זי×ĸ"א ב×ĸל ה"בן איש חי" רבן של כל בני הגולה שהיה בקי בכל חדרי ה×Ēורה בפשט ובקבלה. במקרא ובאגדו×Ē, במדרשים ובמשלים, ב×Ēור×Ē האר"י ובדברי הרש"׊ ׊ר בי×Ē הזוהר. והיה לבו כלב הארי לד×ĸ×Ē כל דברי הראשונים והאחרונים מהש"ץ ו×ĸד לאחרון הפוסקים בספריהם ובספרי השו"×Ē. כל רז לא אניס ליה, ומספריו ניכר×Ē בקיאו×Ēו הרבה בכל מק×Ļו×ĸו×Ē ה×Ēורה. מרן ח"ר יוס×Ŗ חיים זי×ĸ"א שילב בספריו ובמיוחד בספרו ה×ĸיקרי "בן איש חי" א×Ē פסקי מרן רבי יוס×Ŗ קארו ז"ל וא×Ē פסקי הזוהר והמקובלים ובראשם האר"י הקדוש זי×ĸ"א, וחיבר בין הנס×Ēר והנגלה וכל חלקי ה×Ēורה. והו×Ļרך רבי יוס×Ŗ חיים ז"ל בספרו לשקול במאזני ×Ļדק ברוח קדשו איזה דברים אפ׊ר ל×Ļיבור ללכ×Ē בהם כדברי האר"י ז"ל והמקובלים, ואיזה מהם בינ×Ēיים רק ליחידי סגולה. וזיכהו הקב"ה ונ×Ēקבלו פסקיו בכל ישראל. ×ĸד שאמרו ×ĸליו גדולי הדור הקודם שהוא הפוסק האחרון ו×ĸל פיו ישק בי×Ē ישראל".

אמיר×Ē לשם יחוד
הרב יוס×Ŗ חיים בשו"×Ē רב פ×ĸלים (ח"א או"ח א') נשאל כך:
"הנה מ×Ļינו קודם ×ĸשיי×Ē כל מ×Ļוה ו×Ēפלה ×Ēקנו לומר ליקבה"ו (לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינ×Ēיה) וכו', ויבאר לנו אדוני בק×Ļרה מ׊מ×ĸו×Ē שכינ×Ēיה, ומה ×Ļריכין אנו לכוין בד×ĸ×Ēינו כשאנו אומרים קודשא בריך הוא ושכינ×Ēיה. גם ×ĸוד נמ×Ļא בסדר כמה בקשו×Ē מ×Ēפללים ומ×Ēחננים ×ĸל השכינה, ור×Ļינו לד×ĸ×Ē מ׊מ×ĸו×Ē השכינה שאנחנו מזכירים בפינו ב×Ēחינו×Ē, וגם בדברי רז"ל נמ×Ļא כמה מאמרים ×ĸל השכינה, ובפרט בזוהר ו×Ēיקונים יש דברים הרבה, ואנחנו לומדים הדברים האלה, ואין אנחנו יוד×ĸים מה אנחנו מדברים".
ב×Ēשובה מאריך הרי"ח ומבאר א×Ē ×ĸניין הספירו×Ē והנשמו×Ē, ומביא מדברי הזוהר והאר"י ז"ל, ומסיים "הרי לך הדברים מפורשים בדברי רבינו ז"ל כאשר כ×Ēב×Ēי, ×ĸל כן א×Ēה ×Ē×Ēפוס במחשב×Ēך הכוונה בקי×Ļור כאשר כ×Ēב×Ēי ודי בזה".
כלומר, הרב יוס×Ŗ חיים מבאר ׊×Ļריך לומר לשם יחוד לפני כל מ×Ļוה, ומספיק להבין א×Ē הכוונה הכללי×Ē בקי×Ļור ואינו מ×ĸכב אם אינו מבין א×Ē הדברים ל×ĸומקם. וב×Ēשובה אחר×Ē בספרו הנ"ל (ח"א, סוד ישרים סימן ה') ביאר וכ×Ēב:
"ונוד×ĸ שיש אילן, ויש ×ĸנפים יו×Ļאים ממנו, וכל ×ĸ× ×Ŗ הוא שלם באבי"×ĸ, ובכל הפרטים, כמו שיש באילן באין הפרש, וגו×Ŗ האילן הוא כנגד אר×Ĩ ישראל שהיא חלקו י×Ēברך, וה×ĸנפים חלוקים כנגד חלוק×Ē האר×Ļו×Ē שהם ×Ēח×Ē שליט×Ē שב×ĸים שרים, ו×ĸל זה האילן א׊ר במח×Ļב הנשמו×Ē, ×Ēיקנו לומר בנוסח ליקבה"ו קודם כל ×Ēפלה, וקודם כל מ×Ļוה להשלים אילן ה×ĸליון...".
בספר אחר שלו 23 (שו"×Ē ×Ēורה לשמה סימן ×Ē"×ĸ) נשאל הרב יוס×Ŗ חיים למקור הדין באמיר×Ē לשם יחוד לפני כל מ×Ļוה:
" שאלה : היכן כ×Ēוב בכ×Ēבי האר"י ז"ל ׊×Ļריך לומר קודם כל ×Ēפלה וקודם כל מ×Ļוה ליקבה"ו בדחילו ורחימו וכו', כי אנו מס×Ēפקים וחושבים אולי כל זה × ×Ēקן מן המקובלים האחרונים והם גורי האר"י ז"ל. ור×Ļינו לד×ĸ×Ē אם נזכר דבר זה בכ×Ēבי האר"י ז×Ļ"ל האמ×Ēיים, ובפרט מה שנהגו לומר בשם כל ישראל אם גם זה הוא בהסכמ×Ē רבינו האר"י ז×Ļ"ל, גם מה שנהגו לומר לד×ĸ×Ē רשב"י וכו' אם גם זה בדברי האר"י ז"ל. יורנו המורה ל×Ļדקה ושכמ"ה.
×Ēשובה : מה שאומרים ליקבה"ו בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו בשם כל ישראל זה נזכר בדברי רבינו האר"י ז×Ļ"ל האמ×Ēיים וכמ"׊ מהרח"ו ז"ל בש×ĸר רוה"ק הנמ×Ļא א×Ļלנו בכ×Ēיב×Ē יד וז"ל גם אמר לי מורי ז"ל כוונ×Ē ה×Ļדקה וה×Ēפלה הוא ליחד ׊ם י"ה הנפרד מן ו"ה וקודם שי×ĸשה האדם איזו מ×Ļוה או ×Ļדקה יאמר לייחדא ׊מא דקב"ה ושכינ×Ēיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו בשם כל ישראל ויכוון לחבר ׊ם י"ה שהם דחילו ורחימו ×ĸם ו"ה שהם קב"ה ושכינ×Ēיה ×ĸכ"ל ז"ל, ומה שנהגו לומר לד×ĸ×Ē רשב"י וכו' לא מ×Ļא×Ēי ד"ז בכ×Ēבי רבינו מהרח"ו ז"ל א׊ר קבל מפי רבינו האר"י ז×Ļ"ל. ונראה שזה × ×Ēקן מגורי האר"י ז×Ļ"ל והם המקובלים האחרונים ולכן ×Ēקנו לומר גם כן לד×ĸ×Ē האר"י ז"ל והנה ט×ĸמם ונמוקם ×ĸמם מפני כי רשב"י ורבינו האר"י ×ĸ"ה הם קבלו כוונו×Ē של המ×Ļוו×Ē וסודם באמי×Ēו×Ē וגילו או×Ēם ב×ĸולם שני×Ēן להם רשו×Ē לגלו×Ē מה שלא ני×Ēן ל×Ļדיקים אחרים זול×Ēם וא×Ŗ ×ĸל פי שהיו יו×Ēר ראשונים מהם ודבריהם × ×Ēנו להכ×Ēב בספר בא×Ēגליא לכן אנו שאין אנו משיגים הכוונו×Ē וסודו×Ē של ה×Ēפלה והמ×Ļוו×Ē באמי×Ēו×Ē וא×Ŗ ×ĸל פי שאנו קורין בדבריהם לכן אנו אומרים שאנו מכוונים לד×ĸ×Ēם פירוש כפי מה שקבלו הם באמי×Ēו×Ē שיהיה נחשב לנו כאלו גם אנחנו מכוונים הכוונו×Ē הראויו×Ē א׊ר קבלו הם וד×ĸ כי ×ĸי"ז שאנו מזכירים שמו×Ēם ×ĸל כל דבר שבקדושה א׊ר × ×ĸשה ואשר נלמוד בזה י×Ē×ĸורר זכו×Ēם וימשך לנו כח מן הכוונו×Ē והסודו×Ē א׊ר קבלו ואשר היו מכוונים בכל מ×Ļוה ו×Ēפלה ו×ĸץק ה×Ēורה".
הרב יוס×Ŗ חיים א×Ŗ כ×Ēב ץפר "לשון חכמים" ובו חיבר ×Ēפילו×Ē רבו×Ē שיש לאומרם קודם ×ĸשיי×Ē המ×Ļוו×Ē וה×Ēפילו×Ē הרגילו×Ē.
שיטה אחר×Ē ביחס לאמיר×Ē לשם יחוד היי×Ēה לב×ĸל שו"×Ē נוד×ĸ ביהודה, וזו לשונו (×Ēניינא או"ח סימן ק"ז):
"מה ששאל שאומרים קודם ה×Ēפלה ו×ĸשיי×Ē שום מ×Ļוה לשם יחוד וכו'. וכן מה שמבואר בספרי מוסר שיש לקונן ×ĸל גלו×Ē השכינה, לפרש לו מה היא השכינה ואיך שייך גלו×Ē.
ומ×Ēחלה אני אומר מהו ששאל פירוש ×ĸל נוסח לשם יחוד מה לנו לגלו×Ē פירוש ×ĸל דברים שלא מ×Ļינו בדברי שני ה×Ēלמודים בבלי וירושלמי ולא בספרא וספרי ו×Ēוספ×Ēא ולא בדברי הפוסקים. ומי ה×Ēיר להם דברים כאלו והימים הראשונים בדורו×Ē הראשונים שלא יד×ĸו מנוסח זה היו טובים מאלה, וכבר כ×Ēב×Ēי מזה בספרי × "ב חי"ד סימן ×Ļ"ג י×ĸויין ׊ם".
ד×ĸה ממ×Ļ×ĸ×Ē היא ד×ĸ×Ē הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ הסובר שאין איסור לומר לשם יחוד לפני כל מ×Ļוה אך גם אין חובה, והוא כשל×ĸ×Ļמו אומר לשם יחוד רק לפני ספיר×Ē ה×ĸומר כמנהג ישראל, ולפני כזי×Ē ראשון פ×Ē בליל יום טוב הראשון של סוכו×Ē. הנהג×Ēו זו נסמכ×Ē ×ĸל הריטב"א 24 שהברכה ×ĸ×Ļמה היא ההכנה בדיבור הפה ואין ×Ļורך לומר לשם יחוד. לכזי×Ē פ×Ē בליל סוכו×Ē לא ני×Ēקנה ברכה, ולכן רק לגביה נהג לומר לשם יחוד 25 .

א. סיכום כללי הפסיקה לפי הרב מרדכי אליהו, הלקוחים מ×Ēוך מאמרו הנ"ל:
בהלכו×Ē רבו×Ē נוהגים כיום ×ĸל פי הזוהר וחכמי הקבלה, כאן הובאו רק מק×Ļ×Ēם. רוב ההלכו×Ē שמקורם בזוהר ובדברי המקובלים הולכו×Ē ומ×Ēפשטו×Ē ×ĸם השנים כמו ׊אמר האר"י ז"ל למהרח"ו כמובא בהקדמ×Ē ץפר ×ĸ×Ĩ חיים, וכמו שמובא בזוהר הקדוש ×ĸ×Ļמו שחכמ×Ē הקבלה ×Ē×Ēפ׊ט ב×ĸולם ×ĸם ה×Ēקרב גאול×Ēו של ×ĸם ישראל. אמנם ×Ļריך לד×ĸ×Ē כי יש מקומו×Ē של ספקו×Ē. ומהאמור ל×ĸיל ×ĸולים מספר כללים.
א. בכל מקום שלא × ×Ēבאר בגמרא במפורש נגד הזוהר - הולכים כמו×Ēו.
ב. י"א ׊אם לא הוזכרה ההלכה בגמרא ובפוסקים, א×Ŗ ×ĸל פי שנזכרה בקבלה - אין אנו יכולין לכו×Ŗ לנהוג כמו×Ēה (הרא"ם). אך הרדב"ז (ח"א ח, לו, מט) כ×Ēב שבמקרה זה- "הלך אחר הקבלה". וכ"כ בספר יוחסין, ולא פליגי, כי הרא"ם דיבר במי שאינו רו×Ļה לילך אחר הקבלה שאין מכריחים או×Ēו. והרדב"ז דיבר בהנהגה שינהיג האדם א×Ē ×ĸ×Ļמו (כה"ח כ"ה ץ"ק ×ĸה). וכן כ×Ēב במשנה ברורה ׊ם בשם ה"באר היטב" שדין שאין מוזכר הפוך לו בש"ץ ובפוסקים, יש לילך אחר דברי קבלה. וכ×Ēב כנה"ג בכללי הפוסקים והובא במגן אברהם, ׊אם ב×ĸלי קבלה מחמירין יש להחמיר גם כן.
ג. כל דבר שב×ĸלי הקבלה והזוהר חולקין ×ĸם הפוסקים הלך אחר הזוהר. כן כ×Ēב הב"י בהלכו×Ē קריא×Ē ץ"×Ē (סי' קמא ו×ĸ"×ĸ בס"ץ לא): "לא שבקינן דברי הזוהר מפני דברי הפוסקים". אבל הרמ"א כ×Ēב ׊ם בדרכי משה "ואין לזוז מדברי הפוסקים וא×Ŗ אם יהיו דברי הזוהר חולקים ×ĸליהם, דלא כב"י". אמנם כ×Ēב ב"סדר הדורו×Ē" שהרמ"א בסו×Ŗ ימיו למד קבלה ואמר שאילו יד×ĸ קבלה קודם לכן היה משנה הרבה מפסקיו.
ד. כל דבר שב×ĸלי הקבלה והזוהר חולקין ×ĸם הגמרא - הלך אחר הגמרא. כן כ×Ēב בב"י סימן כ"ה... אמנם בכל מקום ׊אפ׊ר להסביר הגמ' כמו הזוהר הולכים כמו הקבלה.
ה. בכל מקום ׊אפ׊ר להשוו×Ē דברי הזוהר לדברי הגמרא והפוסקים, ×ĸדי×Ŗ ל×ĸשו×Ē כך. וכ"כ הרמ"א.
ו. גם במקום שיש פלוג×Ēא בין הפוסקים דברי קבלה יכרי×ĸ. וכן כ×Ēב בשו"×Ē בי×Ē יוס×Ŗ ב×Ēשובה מ×Ēשובו×Ē רבי י×Ļחק קארו סי' א: "והשכל גוזר כן ׊אם חכמי הקבלה פסקו הלכה הפך פץק ה×Ēלמוד יפסוק הדין כ×Ēלמוד ×ĸרוך שבידנו, אבל אחר ׊ לא נפסקה הלכה ב×Ēלמוד וגם כל הפוסקים לא פסקו הלכה כמי אלא איש לדרכו פנו, ויש הכר×ĸה בקבלה כאחד מהם, ההכר×ĸה היא לחכמי הקבלה. וכן מקובלני מרבו×Ēי".
ז. גם במקום שיש ץפק ברכו×Ē, כל שלא נזכר להדיא ב×Ēלמוד, נקטינן כדברי המקובלים אפילו נגד דברי הפוסקים, ולא אמרינן סב"ל. וא×Ŗ ×ĸל פי שהלכה כדל×ĸיל, יש הלכו×Ē מהזוהר והמקובלים שהן ליחידי סגולה, ׊×ĸדיין לא × ×Ēפשטו ולא ה×Ēקבלו. וזו הי×Ēה גדול×Ēו של מרן ב×ĸל ה"בן איש חי" ליד×ĸ מה כוחו של הדור, ומה קדוש×Ēו לקבל מדברי הזוהר והמקובלים. וב×ĸזר ה' י×Ēברך ×Ēרבה הד×ĸ×Ē וי×Ēקיים בנו "קדושים ×Ēהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם".
ב. סיכום שיטו×Ē פסיק×Ē פוסקי ספרד ביחס בין מרן, האר"י ושאר הפוס'
החיד"א:
א. א×Ŗ ×ĸל פי שקבלנו הוראו×Ē מרן קים לנו כד×ĸ×Ē האר"י, כי אילו יד×ĸ מרן מגדול×Ē האר"י היה מורה כדבריו.
ב. האר"י היה מכרי×ĸ ×ĸל פי מה שגילו לו מן השמים.
ג. אם יש מחלוק×Ē הפוסקים ומן השמים מגלים שהלכה כמו אחד מהם, הכי נקטינן.
ד. האר"י יד×ĸ מה שהורה מרן ובכל זא×Ē הורה ל×ĸי×Ēים אחר×Ē.
ה. אין אומרים סב"ל נגד ד×ĸ×Ē האר"י ז"ל.
הרב יוס×Ŗ חיים:
א. יש לפסוק כאר"י א×Ŗ במקום שאומר היפך ד×ĸ×Ē השו"×ĸ.
ב. הט×ĸם שה×ĸיקר כדברי האר"י משום שהכר×ĸו×Ēיו אינם משיקול ד×ĸ×Ēו הרחבה אלא ×ĸל פי מה שגילו לו מן השמים ×ĸ"י רוח הקדש או ×ĸ"י אליהו או ×ĸ"י נשמו×Ē ה×Ļדיקים.
ג. אין אומרים סב"ל נגד ד×ĸ×Ē האר"י ז"ל.
ד. ה×ĸיקר אמנם לפסוק כד×ĸ×Ē מרן, אך אם הרמ"א והאחרונים כולם חולקים להחמיר יש לחוש להם.
הרב בן ×Ļיון אבא שאול:
א. קבל×Ē הוראו×Ē מרן שקבלנו ד×ĸ×Ēו אינה כקבל×Ē הדברים ב×Ēור×Ē ודאי, אלא קבלנו ד×ĸ×Ēו כאילו היא ד×ĸ×Ē הרוב וא×Ē החולקים ×ĸליו כד×ĸ×Ē מי×ĸוט אבל אין מחשיבים א×Ē ד×ĸ×Ēם כדחויה לגמרי. ונפ"מ אם ×Ļריכים לחוש להחולקים במקום שבקל יכול לחוש לדבריהם.
ב. א×Ē דברי האר"י ז"ל קבלנו ×ĸלינו ב×Ēור×Ē ודאי, ולכן אין אומרים סב"ל נגד ד×ĸ×Ēו.
ג. דברים שאינם מפורשים באר"י ז"ל אלא רק מובנים או נרמזים בדבריו לא קבלנו ב×Ēור×Ē ודאי.
הרב מרדכי אליהו:
א. כל מקום שלא × ×Ēבאר בגמרא במפורש נגד הזוהר הולכים כמו הזוהר, וכלל זה הוא א×Ŗ ×ĸל פסקי האר"י ז"ל.
ב. גם רבים מהאשכנזים נוהגים כמקובלים בדברים רבים. וז"ל השל"ה (חולין קיב.): "אנחנו יושבי א"י נמשכים אחר קבל×Ē הזוהר הקדוש".
ג. ר' שלמה גאנ×Ļפריד (ב×ĸל הק×Ļ׊"×ĸ) והבא"ח פוסקים בדרך כלל כשיטה אח×Ē כדברי הזוהר והאר"י א×Ŗ אם חלק מן הפוסקים חולקים ×ĸליו.
ד. פסקי הבא"ח × ×Ēקבלו בכל ישראל, ×ĸד שאמרו ×ĸליו גדולי הדור הקודם שהוא הפוסק האחרון ו×ĸל פיו ישק בי×Ē ישראל.
הרב משה לוי:
א. כיוון שמרן השו"×ĸ ושאר הפוסקים לא היו יוד×ĸים בחכמ×Ē הקבלה לא שייך שנלך אחר רוב הפוסקים כשאינם שקולים בחכמה ×ĸם רבינו האר"י ז"ל, ואילו היו יוד×ĸים כמו×Ēו היו בוודאי מודים לו. (וכן הנאמ"ן)
ב. רבינו האר"י ז"ל הכרי×ĸ ב×ĸנייני הלכה ×ĸל פי יגי×ĸ×Ē לימודו ו×ĸיונו הזך וידי×ĸ×Ēו בחכמ×Ē הקבלה, ולא ממה שחידשו במ×Ēיב×Ēא דרקי×ĸא. ×ĸ"י מה שגילו לו מן השמים היה יוד×ĸ אם כיוון לאמ×Ē או לא.
ג. אין אומרים סב"ל נגד ד×ĸ×Ē האר"י ז"ל.
הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ:
א. מחלוק×Ē הפוסקים ×ĸם הקבלה היא מחלוק×Ē ואין לפסוק ישירו×Ē כאר"י ז"ל. (מה שאין כן במח' הפוס' ×ĸם הזוהר שאזלינן כזוהר).
ב. גם אם מרן היה רואה דברי האר"י ז"ל לא היה פוסק כמו×Ēו נגד ד×ĸ×Ē הפוסקים משום דקיי"ל לא בשמים היא.
ג. אומרים סב"ל גם נגד ד×ĸ×Ē האר"י ( כשם שאומרים נגד מרן). (וכן הרב מ׊א׊).
ד. בשם הגר"א ומן הר"ח מוולואזין שאין קבל×Ē האר"י כולה מפי אליהו ז"ל אלא רק מ×ĸט מז×ĸיר, והשאר מחכמ×Ēו הגדולה ואין חיוב להאמין בה 26 .
ה. הבא"ח ×ĸ×Ļמו כ×Ēב שאין לזוז מפסקי מרן מכח קבלה שקבלנו ×ĸלינו, וא×Ŗ ×ĸל פי ׊מ×Ļאנו בכמה מקומו×Ē שהבא"ח נטה להחמיר מדברי מרן נראה שאינו אלא לחומרא ב×ĸלמא 27 .
ו. הכלל שאין לזוז מפסקי מרן מכח הקבלה שקבלנו ×ĸלינו ב×Ļורה מוחלט×Ē וב×Ēור×Ē ודאי בין להקל בין להחמיר. (וכן הרב ×ĸזרא ×ĸטייה 28 ).
ג. סיכום נקודו×Ē המחלוק×Ē בדרכי הפסיקה בין הגר"מ אליהו זי×ĸ"א לגר"×ĸ יוס×Ŗ שליט"א
נמ×Ļא שישנן מספר נקודו×Ē הנ×Ēונו×Ē במחלוק×Ē בין שיט×Ē הפסיקה של ה"בן איש חי" וממשיך דרכו הרב מרדכי אליהו לבין שיט×Ē הפסיקה של הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ:
א. האם קבלנו ×ĸלינו א×Ē השולחן ×ĸרוך ב×Ēור×Ē ודאי או ב×Ēור×Ē רוב (נפ"מ היכן שרוב הפוס' והרמ"א מחמירים נגד מרן).
ב. כי×Ļד לנהוג כאשר השו"×ĸ הביא ׊×Ēי ד×ĸו×Ē, ד×ĸה אח×Ē בס×Ēם וד×ĸה שניה בשם יש אומרים.
ג. האם קבלנו א×Ē האר"י ז"ל ב×Ēור×Ē ודאי, והנפ"מ היא אמרינן סב"ל נגד ד×ĸ×Ēו.
ד. במחלוק×Ē האר"י ז"ל ×ĸם ׊אר הפוסקים האם ני×Ē× ×Ē לו ×ĸדיפו×Ē מיוחד×Ē או שהוא שקול כשאר הפוסקים 29 .
ה. חשיבו×Ē אמיר×Ē לשם יחוד לפני מ×Ļוו×Ē ו×Ēפילו×Ē.
ו. ד×ĸ×Ē הרב מרדכי אליהו שכשיש מחלוק×Ē בפוסקים ×ĸלינו ל×ĸשו×Ē מה ׊אפ׊ר ל×Ļא×Ē ידי כל השיטו×Ē 30 , ולכן ברבים היה מורה כך, אולם באופן פרטי לשואלים או×Ēו היה מקל לפי ה×Ļורך 31 . אולם הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ סובר שאין להחמיר כלל ×ĸל ×ĸם ישראל אלא להיפך יש להכרי×ĸ כד×ĸה המקילה ככל האפשר ולא לחוש לד×ĸ×Ē המחמירים, ובמיוחד בדור שלנו. אמנם גם שהיה מקיל לאחרים, ל×ĸ×Ļמו היה נוהג להחמיר 32 .
ז. השקפה: ה"בן איש חי" סובר 33 שככל ׊מ×Ēקרב×Ē הגאולה ×ĸלינו לה×Ēחזק יו×Ēר בפסקי הזוהר והאר"י ז"ל, לכן יש לשלבם ×ĸם פסקי השו"×ĸ, והרב מרדכי אליהו כ×Ēב ×ĸליו שיד×ĸ ברוח קדשו מה וכי×Ļד לשלב, ופסקיו × ×Ēקבלו בכל ישראל, ×ĸד שאמרו ×ĸליו גדולי הדור הקודם שהוא הפוסק האחרון ו×ĸל פיו ישק בי×Ē ישראל.
הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ לא קבל א×Ē ההשקפה הזו, ופוסק לפי מה ׊פץק השו"×ĸ.


^ 1.הגרמ"א ז×Ļ"ל ממשיך א×Ē הרב יוס×Ŗ חיים כשיטה, אך בפרטים ראינו שבכמה דברים נטה קו מד×ĸ×Ēו, ויש לנו ראיו×Ē ×ĸל זה. (ה×ĸר×Ē ר' דביר א.).
^ 2.כנוד×ĸ, דבריו אמורים כלפי ׊"×Ļ ימ"׊.
^ 3.זו היי×Ēה גם דרך הגר"א להשוו×Ē הזוהר ×ĸם ה×Ēלמוד כמובא בסו×Ŗ ץפר נפ׊ החיים החדש.
^ 4.×ĸיין בשו"×Ē חיים שאל לחיד"א (או"ח ח"א סי' א') שהשיג ×ĸל הי×ĸב"×Ĩ בזה, ו×ĸ"×ĸ בספרו מחב"ר או"ח סי' רפ"ב, וב'חיים שאל' הנ"ל ח"ב סי' י' או×Ē ג'. (ה×ĸר×Ē ר' דביר ז.).
^ 5.×ĸיין בשו"×Ē ח×Ē"ץ (ח"ו בליקוטים סי' ×Ļ"ח) ׊×ĸל פי דבריו אפ׊ר לחלק ב"פץק" מהשמיים בין ב×Ē קול רגילה לבין ה×Ēלבשו×Ē של הב×Ē קול (כגון אליהו הנביא) בגו×Ŗ, שאז דינו כאחד מהחכמים. וכ×ĸין זה ישנו חילוק בזוה"ק ב×Ēיקונים מזוהר חדש (קץ' ×ĸ"א), ובזוהר שמו×Ē (ק×Ļ"ז ×ĸ"א). ו×ĸיין ×ĸוד בספר ×Ēור×Ē הנביאים למהר"×Ĩ חיו×Ē (פרק א') שכו×Ēב שכשרוה"ק באה לאדם ×Ēוך כדי הלימוד, אין לה דין של "לא בשמיים היא". (ה×ĸר×Ē ר' דביר ז.).
^ 6.ראיה לכך, ×ĸיין רשב"ם ב"ב ק"ל ×ĸ"ב ד"ה ×ĸד שיאמרו. (ה×ĸר×Ē ר' דביר א.).
^ 7.המשנ"ב (ץ"ק י"ב) כ×Ēב שבב"י הביא ץ×ĸד לדבריו מן הזוהר, אך לאחר ה×ĸיון בבי×Ē יוס×Ŗ נראה כמו שכ×Ēבנו שאין כאן "ץ×ĸד" בלבד, אלא לב"י הזוהר הוא המקור ל×ĸ×Ļם הדין שלא ישמי×ĸ לאוזניו.
^ 8.מוכח של×ĸניין מ×ĸשה לא סמך הב"י ×ĸל הזוהר הקדוש ל×ĸניין ברכה לבטלה נגד ד×ĸ×Ē גדולי הפוסקים. (ה×ĸר×Ē ר' דביר א.)
^ 9.×ĸיין ×ĸוד חזו"×ĸ אבלו×Ē ח"א ×ĸמ' ×Ē"ב והלאה, ׊ם הוסי×Ŗ ×ĸל דבריו ביבי"א. (ה×ĸר×Ē ר' דביר א.)
^ 10.×ĸיין בשו"×Ē מנח×Ē אל×ĸזר (ח"א סי' מ"ח ד×Ŗ × "ט ×ĸ"א) שכ×Ēב ד×ĸה ממ×Ļ×ĸ×Ē ׊אם יש בגמ' מאן דאמר אחד ששיט×Ēו כשיטה שנוקט הזוהר פוסקים כמו×Ēו, א×Ŗ ×ĸל פי ששיטו×Ē הפוסקים נקטו כד×ĸה האחר×Ē בגמ'. וכ"כ גם רבי י×Ļחק אייזיק חבר בשו"×Ē בניין ×ĸולם ץ"ב. (ה×ĸר×Ē ר' דביר ז.)
^ 11.הג"ר מרדכי אליהו במאמרו "פסיקה ×ĸל פי הקבלה" הנדפס בספרו אמרי מרדכי מביא דוגמאו×Ē רבו×Ē לכך שהזוהר והאר"י הש×Ēלבו בפסיקה ההלכה והפכו לנחל×Ē הכלל, והרב י×Ļחק יוס×Ŗ בספרו (כללי הוראה ח"ג ×ĸמ' ר"פ) שנו×ĸד לבסס ולהסביר א×Ē שיט×Ē הפסיקה של מו"ר אביו הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ, מביא י"ד דוגמאו×Ē "למאי ד×ĸבדינן כד×ĸ×Ē הפשטנים נגד ד×ĸ×Ē המקובלים".
^ 12.ורגיל ×Ēמיד להביא דברי הח×Ē"ץ דהוי כלאיים, וכן הביאו הרבה מו"ר הר×Ļי"ה ז×Ļ"ל. (ה×ĸר×Ē ר' דביר א.)
^ 13.ד×ĸ×Ē רוב האחרונים וכן המנהג, אך ישנה ד×ĸ×Ē החקרי לב ו×ĸוד הסוברים שה×ĸיקר כמרן א×Ŗ בדיני ברכו×Ē. (ה×ĸר×Ē ר' דביר א.)
^ 14.בספרו אמרי מרדכי.
^ 15.אולם הגרב"×Ļ אבא שאול ׊ם מסייג וכו×Ēב "אולם נראה דהיינו דווקא בדבר המפורש בדברי האר"י ז"ל, אבל דבר הנרמז או המובן מדבריו, אין לקבו×ĸ הדרבים כודאי כיון שיש מקום לפרש א×Ē דבריו באופן אחר, ואפילו אם אנחנו לא יכולים לפרש, אולי יבוא אחר ויפרש. ויש לילך אחר דברים מ×ĸין אלו כפי מה שאנו נוהגים בדברי מרן דאזלינן ב×Ēר דבריו כאילו הם שיט×Ē רוב הפוס', ויש לפסוק כדבריו, אך כיון שאין זה ב×Ēור×Ē ודאי שהרי מי×ĸוט הפ×ĸמים אין הפירוש כך, אמרינן בהם סב"ל וכדו'. ולכן א×Ŗ ×ĸל פי שברב פ×ĸלים פץק ׊ם שמדברי האר"י ז"ל מ׊מ×ĸ שזמן ברכו×Ē השחר כל היום, ולכן ר×Ļה לומר שמברכים ×ĸליהם כל היום, מכל מקום נראה שכיון שאינו אלא מובן מדברי האר"י ז"ל, הדרינן לכללא דספק ברכו×Ē להקל".
^ 16.וכן ד×ĸ×Ēם של הרב פ×Ēח דביר, והשבח, והאר×Ĩ חיים, ו×ĸוד. (ה×ĸר×Ē ר' דביר א.)
^ 17.והרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ מביא שכן היי×Ēה ד×ĸ×Ēו של רא׊ ישיב×Ē פור×Ē יוס×Ŗ הרב ×ĸזרא ×ĸטייה (הליכו×Ē ×ĸולם הל' נדה ץ×ĸי×Ŗ ה' בה×ĸרה). ו×ĸיין לקמן ה×ĸרה 205.
^ 18.יש לה×ĸיר שב×ĸניין הפסד מרובה ה×Ēהפכו היו×Ļרו×Ē, הרב פ×ĸלים כ×Ēב שאין לה×Ēיר נגד מרן, והגר"×ĸ יוס×Ŗ סובר להיפך!! ופלא הוא, ואכמ"ל. (ה×ĸר×Ē ר' דביר א.)
^ 19.אין זו קושיא ×ĸל הגר"×ĸ יוס×Ŗ, א×Ŗ הוא מודה שיש דברים שלא קיימא לן כמרן כגון ברכו×Ē או ×ĸרווה החמורה לחלק מהפוסקים. ×ĸיין בהקדמ×Ē טהר×Ē הבי×Ē חלק א', ואכמ"ל. (ה×ĸר×Ē ר' דביר א.)
^ 20.הובאה להלכה בפ×Ēחי ×Ēשובה חושן משפט סימן ק×ĸ"ו ץ"ק כ"ה. אמנם יש גדולים הסוברים ׊×Ēשובה זו אינה להאר"י ז"ל, משום שאדרבה להאר"י ז"ל היה מרן מ×Ēייחס בכבוד גדול הרבה יו×Ēר.
^ 21.×ĸיין מה שכ×Ēבנו בחובר×Ē "מאמר אץ×Ēר" (ה×ĸרו×Ē בהלכו×Ē איסור והי×Ēר) סימן כ"ט לדחו×Ē א×Ē אח×Ē הראיו×Ē שמביא הילק"י להוכיח שכוונ×Ē השו"×ĸ להכרי×ĸ לכ×Ēחילה כס×Ēם.
^ 22.ובאמ×Ē הרב מרדכי אליהו נהג ב×ĸ×Ļמו ×ĸל פי דברי האר"י והמקובלים בכל ה×ĸניינים כפי שכ×Ēב שזו הדרך ליחידי הסגולה, ולרבים הורה לנהוג כפסקי הבן איש חי.
^ 23.×ĸיין יבי"א ח"ט (או"ח סימן ×Ļ"ו) שהאריך לדון אם הספר ×Ēורה לשמה הוא של הרי"ח הטוב. (ה×ĸר×Ē ר' דביר א.)
^ 24.פסחים ז' ×ĸ"ב ד"ה ומה שמקשה.
^ 25.נמסר מפי בנו הרב י×Ļחק יוס×Ŗ, ב×ĸל "ילקוט יוס×Ŗ".
^ 26.ה×ĸר×Ē ר' דביר ז.: ×ĸל פי זה למה אומרים ×ĸל האר"י "לא בשמיים היא"? הרי אינו שונה מאחד מהפוסקים?אמנם בהקדמ×Ē פירוש הגר"א לספרא ד×Ļני×ĸו×Ēא כ×Ēב הגר"ח מוולוז'ין שכיוון שיש הרבה שיבושים בכ×Ēבי האר"י וגרסאו×Ē שונו×Ē, ואיננו יוד×ĸים מה מוסכם לגמרי מהאר"י ומה הוא ט×ĸו×Ē בגירסא- לכן לא נקטינן כמוהו- מ׊מ×ĸ מזה ׊אם היינו יוד×ĸים שכל הדברים מוסמכים מהאר"י- היינו סומכים ×ĸליהם למ×ĸשה.
^ 27.ה×ĸר×Ē ר' דביר ז.: אינו נכון. ×ĸיין ברב פ×ĸלים חאו"ח סי' יב' (ד×Ŗ ט' ×ĸ"ד ד"ה "וד×ĸ").
^ 28.ושמ×ĸנו ×Ē"ח שה×ĸידו בשם רבי ×ĸזרא ×ĸטייה ז×Ļ"ל אחר×Ē, ×ĸיין בזה בסיפרי חכמי 'פור×Ē יוס×Ŗ' בדור האחרון. (ה×ĸר×Ē ר' דביר ז.)
^ 29."ואמנם ב×ĸנייני ×Ēפילה אנו הולכים בדרך כלל אחר האר"י ז"ל, שכל ×ĸיקרה של ה×Ēפילה היא ב×ĸניינים ×ĸל פי הקבלה, ולכן בדרך כלל הולכים בה אחר הקבלה (ל×ĸניין נפיל×Ē אפיים ו×ĸוד)", ×ĸין י×Ļחק כללי הוראה חלק ג', לשיט×Ē הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ. ה×ĸר×Ē ר' דביר א.: וכן בהל' ×Ēפילין (לדוגמא כריכ×Ē הר×Ļו×ĸו×Ē ×ĸל הזרו×ĸ קודם הנח×Ē ×Ēפילין של רא׊, ו×ĸוד), וב×Ļי×Ļי×Ē (×Ēח×Ē הבגדים), סובר הגר"×ĸ יוס×Ŗ שה×ĸיקר כד×ĸ×Ē האר"י ז"ל א×Ŗ נגד ד×ĸ×Ē מרן.
^ 30.×ĸיין בזה בספר בן יהויד×ĸ לבא"ח ×ĸל מס' שב×Ē ד×Ŗ קל"ט ×ĸ"א ×ĸל מאמר הגמרא "×ĸ×Ēידה ×Ēורה ׊×Ē׊×Ēכח מישראל", כ×Ēב כך: "× "ל בסי×ĸ×Ēא דשמיא גם זו לטובה כדי שיהיו יג×ĸין יו×Ēר... ו×ĸוד כדי שי×ĸשו חומרו×Ē לאסור מספק ו×Ēהיה זא×Ē סנגוריא ×ĸליהם".
^ 31.הסיבה לכך- ×ĸיין בזה בספר בן יהויד×ĸ לבא"ח ×ĸל מס' ברכו×Ē ד×Ŗ כ"ז ×ĸ"ב ד"ה "×Ē"ר מ×ĸשה ב×Ēלמיד אחד" שכ×Ēב שכך ראוי ל×Ē"ח לנהוג. (ה×ĸר×Ē ר' דביר ז.)
^ 32.לדוגמא, מ×ĸולם לא פ×Ēח מקרר בשב×Ē, כך אמר לי בנו הג"ר י×Ļחק יוס×Ŗ שליט"א. (ה×ĸר×Ē ר' דביר א.)
^ 33.וכ×ĸין זה כ×Ēבו ב×ĸל הפרד"ץ (רבי רפאל פנחס די שיגורה) בספרו או×Ē היא ל×ĸולם (ח"א ד×Ŗ קט"ו ×ĸ"א), ור"ח פלאג'י בסו×Ŗ ספרו "ראה חיים" ח"ב (בנדפמ"ח ד×Ŗ ט' ×ĸ"ב), ובספרו מו×ĸד לכל חי סי' טו' או×Ē ד' ובספרו נפ׊ כל חי, ב×ĸרך "חומרו×Ē" (מ×ĸרכ×Ē ח' או×Ē ה'), ובשבט מוסר (פרק כא), וכ"כ השל"ה בבי×Ē חכמה, וכ"כ ר' דוד זכו×Ē בספרו "זכר דוד" (מאמר א' סו×Ŗ פרק ×ĸ"ח), וכ"כ החיד"א בספרו כסא דוד (דרוש כז' ד×Ŗ קכ"ה ×ĸ"ב), ובפרוש ר"×ĸ מברטנוא למשנה באבו×Ē "ו×ĸשו סייג ל×Ēורה", ובשו"×Ē ×Ēפאר×Ē ×Ļבי לרבי ×Ļדוק הכהן מלובלין ח"ג סי' כז' ובפירוש המאירי ×ĸל סנהדרין פרק זה בורר (ד×Ŗ כ"ו), ובי×Ēר חריפו×Ē כ×Ēב בספר ×Ēולדו×Ē שמשון לרבי שמשון חיים נחמני (מגדולי איטליה לפני 300 שנה ב×ĸרך) שכ×Ēב (פ"ג ד×Ŗ מ' ×ĸ"א) שכששיט×Ē הפסיקה נוטה לקולו×Ē- הכל מכח הטומאה והס"א ואכמ"ל. (ה×ĸר×Ē ר' דביר ז.)
undefined

הרב ניר אביב

בוגר ישיב×Ē "הכו×Ēל", ר"מ בישיב×Ē ההסדר "היכל אליהו", ומרבני הכולל לדיינו×Ē פסגו×Ē. מח"ץ "ביכורי אביב" ו"מ×ĸשה ר׊×Ē - האינטרנט בהלכה"
  • אשה שלוו×Ēה בזמן שב×ĸלה בחו"ל
    כ×Ēובו×Ē

    אשה שלוו×Ēה בזמן שב×ĸלה בחו"ל

    ×Ē׊×ĸ"א
  • פריס×Ē דמי כ×Ēובה ל×Ēשלומים
    כ×Ēובו×Ē

    פריס×Ē דמי כ×Ēובה ל×Ēשלומים

    ×Ē׊×ĸ"א
  • האם האינטרנט הוא זוטו של ים (הפקר)?
    19 דק'
    מ×ĸשה ר׊×Ē

    האם האינטרנט הוא זוטו של ים (הפקר)?

    מ×ĸשה ר׊×Ē - האינטרנט בהלכה (4)

    כ' אלול ×Ē׊×ĸ"ג
  • ×Ēחנ×Ē אבידו×Ē באוטובוס
    אבידה ומ×Ļיאה

    ×Ēחנ×Ē אבידו×Ē באוטובוס

    איר ×Ē׊×ĸ"א
היחס בין פסיק×Ē הלכה ל×Ēור×Ē הסוד
סרטונים ק×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים

רבנים בבי×Ē המדרש

שי×ĸורים בא×Ēר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב חגי לונדין
     הרב חגי לונדין
  • הרב שמואל אליהו
     הרב שמואל אליהו
  • הרב אלי×ĸזר מלמד
     הרב אלי×ĸזר מלמד
  • הרה"ג ׊אר ישוב כהן ז×Ļ"ל
     הרה"ג ׊אר ישוב כהן ז×Ļ"ל
  • הרב הגאון שאול ישראלי ז×Ļ"ל
     הרב הגאון שאול ישראלי ז×Ļ"ל
  • הרב משה ברלינר
     הרב משה ברלינר
  • הרב מרדכי שטרנברג ז×Ļ"ל
     הרב מרדכי שטרנברג ז×Ļ"ל
  • הרב דוב ב×ĸרל ויין ז×Ļ"ל
     הרב דוב ב×ĸרל ויין ז×Ļ"ל
  • הרב חנן פור×Ē ז"ל
     הרב חנן פור×Ē ז"ל
  • אמונה: גבור×Ēה ושפלו×Ēה
    52 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    אמונה: גבור×Ēה ושפלו×Ēה

    אמונה כ"ט -ל"א

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפקידה הכפול של האמונה: מחד לה×ĸלו×Ē א×Ē האדם ל×ĸוז וגבורה ×ĸילאיים הנוב×ĸים מדבקו×Ē בה', ומאידך ל×ĸדן ולרכך א×Ē ×ĸו×Ļמ×Ēו הפראי×Ē. בהמשך לכך מוסבר כי הנהג×Ē ה×ĸולם והחיים דורש×Ē חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיו×Ē ה×Ēורה, שהם המקור האמי×Ēי להחייא×Ē כוחו×Ē הנפש ול×Ēחייה רוחני×Ē מלאה.

    הרב משה בר ×Ļיון | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ה×Ēורה כשורש המ×Ļיאו×Ē והאדם
    45 דק'
    נח

    ה×Ēורה כשורש המ×Ļיאו×Ē והאדם

    שמירה ×ĸל ה×ĸולם ופ×Ēיחה לזמן חור×Ŗ

    שמירה ×ĸל ממון חברך וה×Ēרחקו×Ē מאבק גזל , החשיבו×Ē בה×Ēמדה בזמן חור×Ŗ והשקי×ĸו×Ē בישיבה.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • שלמו×Ē נח, השב×Ē וסוד הדיבור
    29 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    שלמו×Ē נח, השב×Ē וסוד הדיבור

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - נח - חלק ב'

    השי×ĸור מבאר כי×Ļד ×Ēאריו של נח משקפים שלמו×Ē בגו×Ŗ, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מ×ĸלו×Ē אלו להארו×Ē וברכו×Ē יום השב×Ē שנוח רומז אליו. בנוס×Ŗ, מוסבר×Ē חוכמ×Ēו הייחודי×Ē של נח שה×Ēבטאה בביטול ×ĸ×Ļמי מוחלט לר×Ļון ה' בכניס×Ēו ובי×Ļיא×Ēו מן ה×Ēיבה, הנהגה שזיכ×Ēה או×Ēו ללשון "דיבור" המורה ×ĸל חיבור פנימי וישיר ×ĸם הבורא.

    הרב חיים כ×Ĩ | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • פגם האדם ו×Ēיקונו ב×Ļלם אלוהים
    25 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    פגם האדם ו×Ēיקונו ב×Ļלם אלוהים

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - נח - חלק א'

    השי×ĸור ×ĸוסק בהשפ×ĸ×Ē חטא ×ĸ×Ĩ הד×ĸ×Ē ×ĸל מרכיבי האדם – גו×Ŗ, נפ׊, שכל ו×Ļלם אלוהים המחבר ביניהם, וב×Ēהליכי הבירור וה×Ēיקון שנו×ĸדו להפריד בין הנשמו×Ē הטהורו×Ē לטמאו×Ē. מ×Ēוך כך מוסבר×Ē נפיל×Ēם של אנשי דור המבול שסירבו ל×Ēיקון, אל מול שלמו×Ēו ו×Ļדקו×Ēו הייחודי×Ē של נח.

    הרב חיים כ×Ĩ | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ×ĸבוד×Ē הנפש והמידו×Ē
    43 דק'
    אורו×Ē הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א

    ×ĸבוד×Ē הנפש והמידו×Ē

    ×ĸבד×Ē מידו×Ē נפ׊ א -ה

    השי×ĸור מדגיש כי ל×Ļד לימוד ה×Ēורה, האדם מחויב ל×ĸסוק באופן ×ĸ×Ļמאי ומ×ĸמיק בזיכוך מידו×Ēיו וב×Ēור×Ē הנפש. מ×Ēוך הכר×Ē ׊×Ēי הנפשו×Ē הפו×ĸלו×Ē בו, הוא לומד לרומם א×Ē כוחו×Ēיו ול×Ēקן א×Ē ×ĸ×Ļמו וא×Ē הכלל.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ספקו×Ē באיסורים מול ספקו×Ē בממונו×Ē
    40 דק'
    יסודו×Ē הש"ץ

    ספקו×Ē באיסורים מול ספקו×Ē בממונו×Ē

    השי×ĸור בוחן מדו×ĸ בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאוריי×Ēא לחומרא", ואילו בדיני ממונו×Ē הולכים אחר המוחזק ("המו×Ļיא מחברו ×ĸליו הראיה") ומקילים בספק. מ×Ēוך ×ĸיון בשיטו×Ē ה"קונטרס הספיקו×Ē", ה"×Ēומים" ור' ׊מ×ĸון שקופ, מ×Ēבאר ההבדל המהו×Ēי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונו×Ē המבוססים ×ĸל סברה אנושי×Ē ור×Ļון ה×Ļדדים.

    הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ×Ēהליך הגאולה כה×Ēרחשו×Ē ר×Ļיפה ומ×Ēמשכ×Ē
    30 דק'
    אורו×Ē ישראל ו×Ēחיי×Ēו

    ×Ēהליך הגאולה כה×Ēרחשו×Ē ר×Ļיפה ומ×Ēמשכ×Ē

    אורו×Ē ישראל ו×Ēחיי×Ēו פרק כ"ז - כ"ח

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפיס×Ē הגאולה כ×Ēהליך היסטורי אחד ור×Ļי×Ŗ, ׊מ×Ēחיל בי×Ļיא×Ē מ×Ļרים ונמשך לאורך כל ×Ēולדו×Ē ×ĸם ישראל. מ×Ēוך כך מודגש כי הירידו×Ē, הגלו×Ē והפ×ĸולו×Ē האנושיו×Ē היום-יומיו×Ē אינן מקריו×Ē, אלא מהוו×Ē שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדו×Ē האומה ול×Ēכלי×Ē השלמה.

    הרב משה גנ×Ĩ | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מגדול×Ē הבריאה ל×ĸבוד×Ē הלב
    נח

    מגדול×Ē הבריאה ל×ĸבוד×Ē הלב

    השי×ĸור ×ĸוסק במגבלו×Ē השכל האנושי מול אינסופיו×Ē הבורא והשגח×Ēו, דרך מפגשי רבי יהוש×ĸ בן חנניה והקיסר וביאור מהו×Ē יום השב×Ē. מ×Ēוך כך מודגש כי ×Ēפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר ×ĸם שמיים, אלא ×ĸמידה ב×ĸנווה וחיבור אמי×Ēי לקדוש ברוך הוא דרך ×Ēפילה וכיסופי הנפש.

    הרב חיים בן שושן | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מ׊מ×ĸו×Ē הדין ככוח מרפא לנפש
    ×ĸין אי"ה - הרב משה גנ×Ĩ

    מ׊מ×ĸו×Ē הדין ככוח מרפא לנפש

    שב×Ē א, ק"ץ

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפיס×Ēו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוו×Ē אינו ×ĸונש נקמני, אלא ה×Ēפכחו×Ē פנימי×Ē שבה האדם רואה א×Ē האמ×Ē וחש כאב ×ĸל החמ×Ļ×Ē יי×ĸודו. ייסורים רוחניים אלו נו×ĸדו לזכך א×Ē הנפש, לנ×ĸר או×Ēה מהשקי×ĸה בחומריו×Ē ולהשיבה אל טב×ĸה האלוקי המקורי.

    הרב משה גנ×Ĩ | כ"ח אלול ×Ē׊פ"ו
  • שאלו×Ē הדין ומבט אל ה×ĸ×Ēיד
    44 דק'
    ×ĸין אי"ה - הרב משה גנ×Ĩ

    שאלו×Ē הדין ומבט אל ה×ĸ×Ēיד

    שב×Ē א, קץ"ב - קץ"ד

    השי×ĸור ×ĸוסק בשאלו×Ē שנשאל אדם בבי×Ē דין של מ×ĸלה – בהן מ׊א ומ×Ēן באמונה, קבי×ĸ×Ē ×ĸ×Ēים ל×Ēורה ו×Ļיפייה לישו×ĸה – ×ĸל פי ×Ēור×Ēו של הראי"ה קוק. דרך שאלו×Ē אלו נבחנים החיבור בין יושר טב×ĸי ללימוד ה×Ēורה, וכן החשיבו×Ē שבה×Ēבוננו×Ē אופטימי×Ē ופ×ĸילה ×ĸל המ×Ļיאו×Ē מ×Ēוך מבט אל ה×ĸ×Ēיד והכלל.

    הרב משה גנ×Ĩ | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ח
    33 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ח

    הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • קרוב אליך – נח
    קרוב אליך

    קרוב אליך – נח

    ×ĸלון מספר 622

    ×ĸלון מספר 622

    רבנים שונים | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורו×Ē גשמים, האומנם?
    46 דק'
    נח

    משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורו×Ē גשמים, האומנם?

    הסברים מדו×ĸ מובא ב×Ēלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורו×Ē גשמים' שלושה הסברים. ומדו×ĸ מזכירים בברכ×Ē ×Ēחיי×Ē המ×Ēים.

    הרב י×Ļחק בן יוס×Ŗ | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • חוב×Ē לימוד כל יסודו×Ē ה×Ēורה
    רביבים

    חוב×Ē לימוד כל יסודו×Ē ה×Ēורה

    מ×Ļוו×Ē ×Ēלמוד ×Ēורה מוטל×Ē ×ĸל ההורים, ו×ĸליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודו×Ē אלו ב×ĸודם ×Ļ×ĸירים | מי שלא הספיק ללמוד ב×Ļ×ĸירו×Ēו, חובה שילמד ב×ĸ×Ļמו בבגרו×Ēו | במשך הדורו×Ē ×Ēוכן הלימוד ה×Ēרחב, ×ĸד שהו×Ļרך לה×Ēיר לכ×Ēוב א×Ē ה×Ēורה שב×ĸל פה | המיוחד ב×Ēלמוד, שהזוכה לרכוש א×Ē המיומנו×Ē המורכב×Ē שבלימודו כביכול נכנס ל×ĸולמם של חכמים ומש×Ē×Ē×Ŗ ×ĸימהם בדיון | ×ĸיקר ×Ēכלי×Ē הלימוד להכין א×Ē ה×Ēלמידים ללמוד היטב ובדייקנו×Ē אליבא דהלכ×Ēא | ×Ļריך ל×Ēכנן ×Ēוכני×Ē שבה ×ĸד סביבו×Ē גיל 20 יקיפו ה×Ēלמידים א×Ē כל יסודו×Ē המ×Ļוו×Ē וההלכה ×ĸם ×ĸיקרי ההסברים ׊נ×Ēבארו ב×Ēלמוד ובמפרשיו

    הרב אלי×ĸזר מלמד | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • פרפראו×Ē פר׊×Ē נח ×Ēשפז
    פרפראו×Ē בפרשה א-×Ē פ"׊

    פרפראו×Ē פר׊×Ē נח ×Ēשפז

    קÖĩ×Ĩ כׇÖŧל בָÖŧשָׂר בָÖŧא לְפָנַי - מהו לשון קÖĩ×Ĩ שיש פה, ולא שייך קÖĩ×Ĩ אלא בדבר הק×Ļוב מ×Ēחלה. מִכׇÖŧל מַאֲכָל אֲ׊Öļׁר יÖĩאָכÖĩל - לכאורה אֲ׊Öļׁר יÖĩאָכÖĩל הוא מיו×Ēר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הט×ĸם שנוהגים לאכול דגים בשב×Ē קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני ×ĸופו×Ē הללו דווקא ×ĸורב ויונה, והלא יש הרבה ×ĸופו×Ē שפורחים טוב יו×Ēר מהם.

    רבנים שונים | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • מאמר נח פז
    נח

    מאמר נח פז

    הרב × ×Ēנאל יוסיפון | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ז
    30 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ז

    הרב אלי סטפנסקי | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • הלכו×Ē ץ×ĸודו×Ē שב×Ē הלכה למ×ĸשה
    47 דק'
    ×Ēפילו×Ē, קידוש וס×ĸודו×Ē

    הלכו×Ē ץ×ĸודו×Ē שב×Ē הלכה למ×ĸשה

    שי×ĸור מר×Ēק ומ×ĸמיק מפי הרב משה בר ×Ļיון שליט"א ה×ĸוסק בהלכו×Ē ץ×ĸודו×Ē שב×Ē. בשי×ĸור מבאר הרב א×Ē יסודו×Ē שלוש הס×ĸודו×Ē, השיטו×Ē השונו×Ē בזמני הס×ĸודו×Ē (כולל ץ×ĸודה שלישי×Ē אחרי השקי×ĸה), השי×ĸורים הנדרשים באכיל×Ē כזי×Ē וכבי×Ļה, דיני ברכה אחרונה, והאם מו×Ēר ל×ĸשו×Ē ץ×ĸוד×Ē שב×Ē חלבי×Ē. כמו כן, משולבים סיפורי מופ×Ē מרגשים ×ĸל מרן הרב ×ĸובדיה יוס×Ŗ ז×Ļ"ל וה×Ēמד×Ēו ב×Ēורה.

    הרב משה בר ×Ļיון | ב' חשוון ×Ē׊פ"ז
×ĸוד שי×ĸורים
אזור אישי

מ×Ēחברים ×ĸכשיו ל×Ļפיה בשי×ĸורים אחרונים שלך, השאלו×Ē שלך בשאל א×Ē הרב ולהמשך ×Ļפיה בסדרו×Ē שי×ĸורים בדיוק מהרג×ĸ שבו ×ĸזב×Ē או×Ēן.

א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il